אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הפרוטוקולים של כת הסופרים

מאת: ניצן

 

ישיבה כ"ג, יום ד' לחודש השני

ברקן: רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבה כ"ג של הכת שלנו. להזכירכם, סיימנו את הפגישה הקודמת בהסכמה להדגיש בטקסט את חשיבות הברית של העם עם אלוהים. יש למישהו הצעות נוספות?

שחר: חסר לי משהו. אנחנו כל הזמן כותבים להם "לאהוב", "ואהבת בכל לבבך", אבל זה לא מספיק חזק. אנחנו צריכים לרמוז על משהו חזק יותר, שייכנס גם הוא לתוכן, וינגן להם קצת על המיסטיקה. מה דעתכם על "לב ונפש" במקומות בהם אנחנו מזכירים אהבה?

ברקן: אני בעד. זה חזק. אני אשתדל מחר לעבור על כל המקומות שכתבנו אהבה, ולהוסיף "נפש" ל"לב". שמעתי מאבי פעם שהשתמש בביטוי "אהב בכל מאודו" - אוסיף גם את זה היכן שצריך.

יריב: אל תשכח להוסיף לפחות חלק מהתיאורים האלה גם בספר הזה שאנו כותבים על המלך. אנחנו עוד צריכים אותו בהמשך הדרך. מצדי תכתוב גם בלשון עבר שהוא "היה" הכי טוב מכולם - אני זורם עם שחר, זה רק יגרום לאנשים מסוימים לחשוב שהטקסט כאילו יודע את העתיד.

ברקן: סגרנו. אני כבר אמצא ניסוח מתאים.

 

ישיבה כ"ד, יום י"א לחודש השני

שחר: צ'מעו, חשבתי על זה כל הלילה. דיברתי עם כמה מהשכנים מהחוות והמטעים אצלי בכפר - הם איכשהו שמעו שזה לא קשה ללמוד לקרוא ולכתוב. נפל לי האסימון! תארו לכם שבעוד חמישה-שישה דורות יידעו המון אנשים לקרוא ולכתוב?! אנחנו חייבים לסגור פה את הפירצה, ולכתוב בטקסט הוראות של אלוהים שימנעו מהם לפעול נגד הכוהנים והמלכים.

ברקן: למה אתה מתכוון? איך אנשים יסכימו לעשות את כל מה שהכוהנים יאמרו להם?

שחר: זה בדיוק העניין. אלוהים כאילו יגיד להם לעשות את זה...

יריב: אח שלי, תפסתי מה אתה מתכוון. אתה גדול. נכתוב משהו בסגנון "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך", או משהו דומה... אני בעצמי, אם היו אומרים לי שזה הגיע מאלוהים, היה יוצא לי החשק למרוד בנו.

שחר: יפה! אני גם חשבתי על טקסטים כמו "אשר יאמרו לך תעשה". אולי גם כדאי להדגיש להם במפורש שלא "יסורו ימין ושמאל" או משהו כזה. זה רק מחזק את המסר.

ברקן: כנראה שאתה צודק. כדאי אולי להדגיש לא רק את הדרישה לעשות, אלא גם את הזמן העתידי. אתם רק רמזתם. כדאי להפוך את זה לא לרמז אלא לאמירה מפורשת: "בימים ההם".

יריב: אני מנבא עתיד ורוד. פרחים של שקד.

שחר: אתה עוד פעם עם הסגנון הזה שלך...

חופש

 

ישיבה כ"ה, יום י"ח לחודש השני

יריב: שלום לכם נבונים וחכמים שלי, מה יש לכם להגיד לסכלים היום?

שחר: כמה שאני חושב יותר, אני אוהב יותר את ה"ככל אשר יורוך" שסגרנו עליו. נראה לי צריך להוסיף עוד כמה כאלה, אבל שלא יהיו בדיוק אותו הדבר, אלא עם תוספות וכיוונים אחרים.

ברקן: משהו אומר לי שמיד יבוא המשך...

שחר: ברור!! זוכרים את הטקסטים הישנים שקיבלנו מהאוסף של אבא שלי? היה שם משהו שקצת הזכיר לי את הנושא שלנו: "ולא תתורו אחרי לבבכם". אתם מבינים למה זה קשור, נכון? עכשיו בואו נחשוב ביחד: מה יקרה אם איזה חוכמולוג יבוא ויוכיח להם שהוא צודק ואנחנו טועים במשהו? נגיד, למשל, האיום העתיק הזה שהעתקנו, עם "חית השדה"?

יריב: הבנתי! אתה רוצה, כמו ב"יורוך", להסביר להם כבר מראש, שגם הטעות הגיעה מאלוהים... בכוונה? למה שאלוהים ירצה לטעות בכוונה?

שחר: כדי לנסות אותם, טמבל.

ברקן: עד שאתם מתווכחים, הנה ניסחתי משהו: "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, כי מנסה אלוהיכם אתכם..." מה דעתכם?

יריב: ותוסיף גם שם את הקטע שלך עם אהבה "בכל לבבכם ובכל נפשכם" - זה נותן חיזוק טוב לכל ההתפלפלויות האלה. אהבה ידועה כגורמת לביטול של דברים אחרים, אפילו אם הם נכונים.

שחר: בוא'נה, יריב, הפעם התעלית על עצמך!

 

ישיבה כ"ו, יום כ"ה לחודש השני

ברקן: זוכרים את הקטע ההוא עם הנביא שמנסה כאילו את העם?

יריב: כן?

ברקן: אז חשבתי אתמול - חוץ מלנטרל מראש את העניין הזה מהכיוון של העם, אולי כדאי גם לנסות ולעצור מראש את הנביא החוכמולוג? הנה כתבתי קטע קצר שיפחיד מראש את האמ-אמא שלו: "כי יסיתך אחיך ... נלכה ונעבדה אלוהים אחרים ... וסקלתו באבנים ומת"

שחר: יאללה לך על זה.

יריב: אבל הקטע עם הנסיון זה לא בדיוק "אלוהים אחרים"...?

שחר: אם נשים את הקטעים קרוב מספיק, זה יתפרש להם דומה. לך על זה.

ברקן: אני רק שאלה...

שחר: ?

ברקן: כל ה"ושמרתם לעשות" הזה - הרי אתה בעצמך אמרת פעם שגדולתו של הטקסט בזה שיגידו שאין בו דברים מיותרים... אז למה צריך להגיד שוב "ושמרת לעשות" את מה שממילא כבר נאמר לעשות? זה לא מיותר כזה?

יריב: מבחינתי, הנה הסברת יפה למה יש טעם ב"ושמרת לעשות"! בין היתר כדי שמחר לא יבוא עוד חוכמולוג כמוך וישאל למה צריך את זה, אם הכל ברור גם בלי זה.

שחר: הוצאת לי את המילים מהפה.

 

ישיבה כ"ז, יום ג' לחודש השלישי

שחר: חברים, אני ממש מרגיש טוב עם הטקסטים שלנו. אני חושב שכדאי עוד טיפה להדגיש את ההשראה האלוהית שיש לנו, כדי לתת להם תוקף חזק יותר.

יריב: למה אתה מתכוון?

שחר: הסתכלתי אתמול על חלקים של הטקסטים הישנים יותר שהעתקנו. כתוב שם באחד המקומות "ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו. ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה". מה אני אגיד לכם, זה קצת מוריד מהאמינות של הסיפור שלנו.

ברקן: אני מרגיש מה אתה אומר, אבל קשה לי להסביר בדיוק...

שחר: זה כמו חוכמה כזאת שהגיתי אתמול בלילה: אם א' מביא לידי ב', ואז ב' מביא לידי ג', יהיה קל להבין שא' מביא לידי ג', אבל רק אם נסיר ספק בדבר האמירות המקוריות. אני אסביר. החלטתי לכתוב גם בסיפור: "את הדברים האלה דיבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש". זה מחזק מאוד את אמינות המקור. כולם ראו את זה, זה בסיס טוב. וזה גם לא כל כך מתנגש בסיפור שיש כרגע, ככה שיאכלו את זה די בקלות.

יריב: קניתי. כדאי לעודד אותם גם לחזק את ההעברה, לא רק את המקור. מרוב שדיברתי אל העם בשבועות האחרונים, ראיתי שכאשר אני "מזכיר" להם דברים שונים, הם באמת "נזכרים" בהם, אפילו אם זה לא קרה בדיוק ככה. כי מדי דברי בו - זכור אזכרנו עוד. תאמינו לי זה עובד!

ברקן: אולי תשתמש בסיר נפוח... חחח... זה כבר עבד לך פעם.

שחר: יאללה אפשר להוציא לדפוס?

יריב: אני בעד. אפשר להוציא לדפוס.

ברקן: רגע... עוד לא המציאו את הדפוס... אני מציע להחביא להם את כתב היד איפה שהם הולכים מחר לעשות שיפוצים בבית המקדש.

 


ינואר 2016



חברים ב- עוצב על ידי