אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

ארץ נהדרת שאת בנותיה מהדרת

מאת ד"ר ערן גרף

 

אֶרֶץ נֶהְדֶּרֶת שֶׁאֶת בְּנוֹתֶיהָ מְהַדֶּרֶת

שָׂרָה שָׁרָה שיר שָׂמֵחַ:
"הלאה, צר הַמְּנַבֵּחַ!
סורה חושך! נר לי יש
כדי החושך לגרש!".

שָׂרָה, שָׂרָה, עוד אַת שָׁרָה -
כבר חַשְׁרַת-עבים נִקְשָׁרָה,
מֵעֵין-רוֹאֶה הַעֲלִימֵךְ,
שאוזן לא תשמע קולך,
שתהי, כמו נֶחְבֵּאת,
בְּרִיָּה רוֹאָה ולא נִרְאֵית.

אדם ראשון, נם את שנתו -
גנבו ממנו צַלְעִיתוֹ,
וחוה, מזה האבר,
אל ברא: יֹתֶרֶת-גֶּבֶר.
ומראש נגזר הגזר
האשה - רק כח עֵזֶר!
אין אסמכתות ישירות
כמו עשרת הדברות -
ביניהן ישנה אחת
בענין שמירת שבת.
כל אחד מוזמן לראות
פרק כ' בספר שְׁמוֹת,
שם מונים במפורט
מי ינוח בשבת:
הם, על פי ההלכה:
"אתה וכמובן בִּנְךָ,
ובתך וַאֲמָתְךָ
עַבְדְּךָ, בְּהֶמְתְּךָ,
גם הַגֵּר בַּחֲצֵרְךָ" -
זוהי חבורת "מנוחה".
למוכה בתדהמה:
כן, זה סוף הרשימה...
"אשתך"? ברור המסר
היא בחבורה הַנֵּזֶר:
כשציבור הבטלנים
מְגַרְגֵּר בַּעֲדָנִים,
במטבח היא מְטַבַּחַת,
שֵׁרוּתִים היא מְקַנַּחַת,
וכלים הִנָּהּ מַדָּחָת
בפנת מטבח מוּחְשַׁכַת.

 

אַתְּ, אשר בְּחָרֵךְ האל,
ממבול לְהִגָּאֵל
בחסות קְבַרְנִיט, שְׁמוֹ נֹחַ,
אַתְּ היום נקראת "מַדּוֹחַ"!
רבנים כאן מתחרים
להמציא לך איסורים
וגזירה עלי גזירה
כמו היית סִטְרָא-אַחְרָא.

בך נוהגת רבנות
על פי קוד של רפתנות:
בל נזכיר את החרפה -
איך קובעים מועד חופה.
מה חַב לה בעל שֶׁאִתָּהּ?
"שְׁאֵרָהּ
[1],כסותה ועונתה" -
שהם חובות של האכר
לפרתו, (תודה לפר)...
האף אמנם? כן, אדרבא!
לא מאמין? - קְרָא בַּכְּתֻבָּה!
שער ראשה הם בוזזים
כמו בחג הגוזזים...
לשידוכה, מה קריטריון?
ייחוס הורים, סגולות פריון!
וזהו בדיוק הַסֵּדֶר
בנוהל השבחת העדר.
(אלה מנהגים של רפת,
כלתנו הַנֶּחֱרֶפֶת;
לא בִּכְדִי גּוֹאֶה בי קֶבֶס:
כי "חָרוּף
[2]", הרי זה "כֶּבֶשׂ").

כלומר, מבחינתם -
אַת סוג ב' של בן-אדם.
על כן קולך - בל יִשָּׁמַע
שער ראשך על כן יוצנע
אפור כשק הוא מלבושך
שמטשטש תוי גופך.
כך לא נשאר כלל בנשים
מאום מִצֶּלֶם אלהים.

אמנם, גדול ורב כבודך -
כשאת אחרי כתלי ביתך...
מה חבלים לך בנעימים?:
בעצב את תלדי בנים!




 

יָלַדְתְּ בן חכם? עכשו -
מרב שמחה, ירחב לב אב!
ובן אֱוִיל אֵי מקומו?
ככה כתוב: "תוגת אמו
[3]".
דעת קנות? זה לך בזבוז,
כי מראש נקבע לך לו"ז
של עבדות סביב לשעון
כשאת קודש לפיריון".
וכל חכמת אשה - בפלך!
יש ספק?! ממש בת-מלך!!!...

כלל גוברין יהודאין
מדי כל בוקר מברכין -
שהם לא נעשו נשים,
למה? - הם היטב יודעים!

מסתבר שהתורה
מְלַבָּה יֵצֶר הרע,
וככל שבה עוסקים,
גם בש"ס ובפוסקים,
כך המחשבה גולה
לכוון "ירכי כלה".

ועל כן, ממש מובן
שנשים, ממש כולן,
יש הרחיק מן התחומים
של הגברים היחומים.
לגבר, סב עד ילד גן,
עד יהא לבר-מינן,
הפיתוי אורב, בצוותא -
בִּבְתּוּלְתּוּלוֹנֶת עד לסבתא.
כל אשה, בכל צורה,
היא המקור לכל צרה.

 

לשמור אברך בתומתו -
אמו, שכנתו ודודתו,
ספונות תשבנה בביתן,
כשמנוולת צורתן,
לא נִשְׁמַעָן כלל קוֹלָן
וכך - רחמנא ליצלן
[4]!

"שירת נשים" בל תִּשָּׁמַע.
מאיסלם ניטול עוד, מה?
כבר נטלנו שבעתיים,
אך עוד אין, עוד אין עדיין.
כדי תהינה ראויות
מול גבר לשוויון זכויות -
אולי עתה, עת להגשים
מנהג יפה: מילת
[5] נשים!!!


[1] מזונותיה
[2] בערבית - כבש
[3] משלי פרק י' א'
[4] הרחמן יצילנו
[5] מחד, "מלת" נשים במקביל ל"שירת" נשים, ומאידך גם "מילת נשים" במקביל ל"מילת גברים" - התהליך "הכירורגי" של בר המילה.


פברואר 2012



חברים ב- עוצב על ידי