דברי הרב עובדיה בסכין של קרח:
ויכוח לא נכון 2
מאת בועז,
צוות אתר חופש.
כך אמר הרב עובדיה יוסף (6.8.2000) על השואה:
"הנרצחים הם גלגול נשמות של אנשים שחטאו בגלגול הקודם."
מזעזעים ככל שיהיו, דברי הרב עובדיה יוסף על נרצחי השואה נובעים באופן לוגי מכמה
הנחות יסוד. הוויכוח הציבורי שפרץ אחרי דברי הרב הוא רדוד בעיניי, כי הוא נסב על
המסקנות. ויכוח אמיתי צריך להיסוב על הנחות היסוד.
שתי הנחות יסוד עומדות בבסיס גישתו של הרב עובדיה יוסף (זו גישה דתית קיימת לגבי
השואה. היא לא הומצאה על ידי עובדיה יוסף. היא מקובלת על חלק מהעולם הדתי, לא על
כולו):
-
הנחת הצדק: יש צדק בעולם. יש שכר ועונש. גם אם נדמה לנו ש"צדיק ורע לו, רשע
וטוב לו" - עדיין יש צדק בעולם.
-
הנחת גלגול הנשמות: הנחה זו משמשת כלי להגנה על הנחת הצדק בפני אתגרים קשים.
יש אנשים שמקבלים אותה בלי קשר לדת. יש אנשים שמקבלים אותה, אשר באים מדתות שונות,
וכן חילונים גמורים.
יש סיבות דתיות וסיבות רגשיות לקבל את שתי ההנחות האלו.
-
הסיבה הדתית לקבל את הנחת הצדק היא תורת הגמול הדתית, אשר לפיה אלוהים גומל לטובים
בטוב ולרשעים ברע. תורה זו עוברת כחוט השני בחלקים גדולים מאד של היהדות.
-
הסיבה הדתית לקבל את הנחת גלגול הנשמות שנויה במחלוקת. ישנם חלקים בדת המקבלים את
גלגול הנשמות וישנם חלקים שכופרים בכך. הרב עובדיה יוסף שייך לחלק המקבל את גלגול הנשמות.
-
הסיבה הרגשית להאמין בצדק היא קשה לניסוח אך קלה להרגשה: לאדם מוסרי נוח יותר בעולם
שבו יש צדק, והיינו רוצים להאמין שזה המצב.
-
הסיבה הרגשית להאמין בגלגול נשמות היא, בין היתר, הפחד מהחידלון שבמוות. אם הנשמה
ממשיכה להתקיים - עוקצו של המוות מוקהה קמעה.
עתה השיקול הדתי האמור לגבי השואה:
-
אקסיומה: יש צדק.
-
עובדה: אנשים שלא חטאו נענשים בשואה הכוללת סבל רב ומוות. אנשים אלה כוללים המון
יהודים שומרי מצוות והמון ילדים יהודים מתחת לגיל שבו, על פי הדת, נענשים.
-
מסקנה: אם הם נענשו, סימן שהגיע להם להיענש. כלומר, יש משהו שעליו הגיע להם
להיענש, אשר הם עשו.
-
קושי: איך זה מתיישב עם כך שחלקם שמרו תורה ומצוות וחלקם היו ילדים?
-
הצעה לפתרון: אם יש גלגול נשמות אז אפשרי שהמעשה עליו נענשו שייך לגלגול קודם.
-
ייצוב הפתרון הזה: אין לנו אף פתרון אחר אשר משאיר על כנה את האקסיומה שיש צדק.
-
סיכום: כל מי שנענש בשואה, נענש על חטאים בגלגולים קודמים.
קיבלנו מערכת ערכים שבה אדם נחשב צדיק או רשע לפי מה שעשה בגלגול הזה, ושכרו או
עונשו ניתן לו לפי מה שעשה בגלגולים שונים.
כך "נפתרת" הבעיה של צדיק ורע לו.
יש שתי נקודות תורפה לוגיות בשיטה, אם לא מניחים את אקסיומת הצדק ואקסיומת גלגול
הנשמות:
-
בעיית אימות החטא: אין שום דרך להוכיח שמישהו אכן היה רשע בגלגול הקודם, אם לא
מניחים שיש צדק. היתרון היחיד בהנחה הזו הוא שהיא מאפשרת להמשיך להחזיק בדעה על הצדק.
-
בעיית ההסבר לגלגול: אין שום הצדקה להניח גלגול נשמות, פרט לכך שהוא מאפשר
להמשיך ולהאמין בצדק.
בעיות אלו הן, כאמור, בעיותיו של מי שאינו מקבל את הנחת הצדק והנחת גלגול הנשמות
כמובנים מאליהם.
כאן סגרנו את הדיון הלוגי בדברי הרב עובדיה יוסף. השורה התחתונה של הדיון הזה היא
שאם מקבלים את נקודות המוצא של הרב עובדיה יוסף (ועימו של חלק מההגות הדתית),
מגיעים למסקנה שכל נרצחי השואה היו גלגולים של אנשים רשעים.
כאשר מסתיים הדיון הלוגי מתחיל הדיון על הנחות היסוד:
האם אנחנו רוצים לקבל את הנחת היסוד שיש צדק אלוהי?
האם אנחנו מוכנים בשביל הנחת יסוד זו להכתים כל מי שקרה לו משהו רע,
ובפרט נרצחי השואה, בתווית "גלגולים של רשעים", בלי שתהיה לאף אחד שום
דרך להתגונן מפני האשמה זו?
האם הנאצים יכולים להיות שליחיו של איזשהו כוח המשכין צדק?
על שאלות אלו, צריך להיסוב הוויכוח. השאלות האלו הן פחות עיתונאיות משאלות על סבל
ניצולי השואה, אך עלינו לענות עליהן בריש גלי:
הנאצים לא השכינו שום צדק משום סוג.
אין אנחנו מקבלים הסברים על גמול למעשים מגלגולים קודמים.
אין צדק אלוהי. אין צדק בעולם.
כן, זה דורש יותר אומץ לחיות בעולם ללא צדק מובטח. זה דורש להתמודד.
אנחנו בוחרים להתמודד.
בועז לובן-טל,
צוות אתר חופש
אוגוסט 2000