עכשיו אני בטוחה שאין אלוהים

נטע

עכשיו אני בטוחה שאין אלוהים.

לפני פחות משבוע חזרתי ממשלחת ביה"ס שלי לפולין ופראג. המסע המסורתי שמזה מספר שנים בתי ספר רבים ותנועות נוער יוצאים אליו.

כל הספקות שאולי איכשהו היו לי לגבי קיומו או אי-קיומו של אל מכל סוג שהוא - נעלמו במסע הזה. עכשיו אני בטוחה שהוא לא קיים.

באושוויץ יש המון ביתני אבן שחלקם מוקדשים למדינות שיהודים מהן הושמדו במחנה. באופן טבעי אותנו לקחו לביתן של ישראל. חדר התייחדות קטן שבו אפשר להדליק נרות זיכרון ולהתייחד עם עצמך. אני יושבת שם ופתאום המדריכה לוחצת על כפתור בקיר ורב בלתי נראה מלווה בעוגב מתחיל לזמר את "אל מלא רחמים". אני ועוד שני מורים קמנו ויצאנו. לא יכולתי להישאר ולשמוע במקום כזה - בבית החרושת למוות הזה, התגלמותו של הרשע האנושי במלוא כיעורו, את המילים "אל מלא רחמים".

בחוץ התחיל דיון - מורה אחד אמר שזה לא מובן לו איך במקום כזה אפשר להשמיע כזו תפילה - "איזה אל ואיזה רחמים". לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב בעצמי.

שואת יהודי אירופה
חלק מ-800,000 נעליים של יהודים
נרצחי מחנה המוות מיידנק, פולין

בכל הטקסים שקיימנו במחנות השונים הוזכר אלוהים. בכל אחד ואחד מהם. ואני רק יכולתי לחשוב על השיר של יהודה עמיחי, שהוא הדבר היחיד שלדעתי אפשר להגיד ליד הר האפר במיידנק, ליד פסי הרכבת באושוויץ-בירקנאו ובאנדרטה בגטו ורשה:

"אל מלא רחמים,
אלמלא היה האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם
ולא רק בו..."

גם העד שנסע איתנו אמר בערב האחרון שאחרי כל מה שהוא עבר - בשבילו אין אלוהים, ושהוא לא צריך את אלוהים כי אלוהים לא שמר עליו במלחמה. זו הייתה המחשבה שליוותה אותי לאורך כל המסע הקשה והטעון הזה - איך אחרי כל מה שעבר על העם היהודי במחנות האלה, בבתי החרושת למוות, עדיין אנשים יכולים להאמין שיש אלוהים??? שמעתי מחבר על בן משפחה שלו שעבר את השואה ואז חזר בתשובה. לא הצלחתי להבין. חלק אומרים שזה אלוהים ששמר עליהם בגיהנום הזה. ואיפה היה אלוהים כשמיליון וחצי ילדים הובלו על לא עוול בכפם לתאי גזים? למה פושעי מלחמה נאצים ברחו ומתו בשיבה טובה בלי לשלם על רצח של עשרות אלפים?

אולי יש איזה יתרון בלחשוב שאלוהים אחראי לכל זה - כי אז זו לא אשמתם של בני האדם והעולם הוא בעצם יותר טוב ממה שהוא נראה. ובכל זאת, אין בזה נחמה. כי בכך בעצם פוטרים את הפושעים מעונש ומודים שאין מה לעשות, עולם כמנהגו נוהג. למרות זאת, אני מעדיפה להאמין שאין אלוהים שיעולל זוועה כזו לעם הנבחר.

ולכל אלו מכם ששוקלים לנסוע לפולין - סעו. אין שום דבר שמשתווה ללראות את המקומות, את הבתים ואת החיים שהיו ואינם עוד. לצערי, תיווכחו לדעת שהאין גדול מהיש.