אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     


אהוד ברק, ישראל רוצה שינוי!

הצעה לסדר היום של ישראל לארבע השנים הבאות

מאת דובי קננגיסר

18 במאי, 1999.

  אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, על זה כבר אין עוררין. השאלה היא מה הוא יעשה עם המנדט הזה שהופקד בידו.
  יש האומרים שכמות המנדטים של ש"ס תחייב את ברק להכניסה לקואליציה שלו, ועם כמות שרים התואמת את גודלה היחסי בכנסת. למעשה, דווקא גודלה של ש"ס הוא סיבה להשאירה באופוזיציה. ש"ס בקואליציה של ברק היא ש"ס שבבחירות הבאות תגדל עוד יותר. היא ש"ס שתעודד עוני ובורות, ותחסל את הסיכוי לשינוי שברק רוצה להביא.
  ש"ס בממשלה לא תביא לאיחוד בעם, שכן ש"ס לעולם לא תוכל להביא לאיחוד. ש"ס היא בעצמה הפילוג בעם. לש"ס אין קיום בלי הפילוג בעם. העובדה שש"ס המפלגת נוצרה לגמרי בזכות עצמה, ולא כמו שינוי כתגובה למגמה מדאיגה, צריכה להבהיר זאת - ש"ס אינה מפלגת, ש"ס ניזונה על הפילוג הקיים, ולכן היא אינה יכולה להוות כח מאחד בשום קונסטלציה.
  בכנסת הזו נוצרו שני גושים יחודיים, שמבטלים את החלוקה לימין ושמאל ויוצרים חלוקה שונה רק במעט - הגוש המערבי הכולל את כל מי שקיבל על עצמו את התרבות הדמוקרטית המערבית, שזה כולל את השמאל, את ישראל בעליה, את הליכוד ואת המפד"ל; והגוש הלא-דמוקרטי - אלה שקיבלו על עצמם תפיסת עולם לא דמוקרטית - בין אם מדובר כאן בדת החשוכה החומייניסטית של ש"ס ושל יהדות התורה כולל תומכיהן החילוניים, ובין אם מדובר בתפיסות הטוטאליטריות של אנשים כמו ליברמן. שני הגושים הללו - כוח החוק מול חוק הכוח, הם שמרכיבים את הגושים הפוליטיים של ישראל ב-99', וזו ההשקפה שצריכה להנחות את ברק בבניית הקואליציה - קואליציה מערבית, שתכלול את ישראל אחת, מרצ, שינוי, מרכז, ישראל בעלייה, עם אחד, המפד"ל - וכעת שנתניהו פרש מהנהגת הליכוד - גם את הליכוד.
  ברק צריך תמיד לזכור את הסיבות לבחירתו. ההצבעה בבחירות הללו לברק באה גם מן הליכוד, וזאת משום שהמחנה המערבי מאס בשלטון הנסחט של נתניהו. המחנה המערבי מאס בתרבות שלטונית המבוססת כולה על כחש ועל הבטחות שווא. המחנה המערבי מאס בשלטון דה-פקטו של החרדים על האג'נדה המדיני.
  ברק צריך לזכור את הקמפיין שלו עצמו - בקמפיין הזה הוצנעו הנושאים המדיניים. לא בגלל הנושא המדיני הוא נבחר, ולכן כדאי וצריך שיזמין גם את הליכוד ללא נתניהו להצטרף לממשלתו. בקמפיין של ברק הובלטו הנושאים הכלכליים - יותר כסף לחינוך, פחות כסף לישיבות. יותר כסף לתעשיה ופיתוח, פחות כסף לעמותות פיקטיביות. זה הטיקט שעליו רץ ברק, וזה הטיקט שעליו נבחר. ההצבעה לברק הייתה במידה רבה הצבעת אי-אמון בשותפות העוועים של נתניהו עם דרעי ועם ליברמן, מייצגי הגוש הלא דמוקרטי.
  משום כך - משום שהסיבות לבחירתו הן כה ברורות - על ברק מוטלת כעת משימה לא פשוטה אבל נהירה לחלוטין - להרכיב ממשלה בלי חרדים. ממשלת אחדות חילונית. על ברק להרכיב ממשלה שבארבע השנים הקרובות תדאג לנתק את מוסדות ש"ס מהברז התקציבי ולרסק את התדמית שלהם כמושיעי הנדכאים.
  באופן פרדוקסלי, על ברק מוטלת המשימה של החזרת מצביעי הליכוד שהעבירו את קולם לש"ס - חזרה אל הליכוד. ש"ס צריכה לחזור למימדים הטבעיים שלה. מצביעי ש"ס החילונים צריכים להבין שהישועה האמיתית לא תבוא מהקמעות, הברכות והאותיות, אלא מהמאמץ המשותף של הגוש המערבי להביא קידמה ורווחה למדינת ישראל.

  אם וכאשר יקים ברק ממשלה מערבית-חילונית, צריכים כמה נושאים לעלות על הפרק, מעבר לנושאים הכלכליים והבטחוניים שהועלו ע"י ישראל אחת בקמפיין שלהם.
  נושא ראשון הוא ביטול המונופול הבלעדי של החרדים על החינוך העצמאי. הממשלה חייבת להכניס רמה מסויימת של פיקוח על התכנים הנלמדים שם, כדי למנוע הסתה בחינוך - אסור שילדים הלומדים בחדר יאמינו באמת ובתמים שאיש תקשורת שבא לצלם אותם לומדים בא למעשה כדי להרוג אותם, כפי שאכן קורה כיום. מעבר לכך חובה על ממשלת ברק להעביר בחקיקה הכרח ללמד גם במערכת החינוך העצמאית של החרדים תכנים בסיסיים שתספק המדינה, וביניהם חינוך לדמוקרטיה, שיעורי אזרחות והסטוריה של מדינת ישראל (תע"י).
  נושא נוסף הוא ביטול הצורך של שכבות חלשות באוכלוסיה להסתמך על מוסדות כגון "אל המעיין" כדי לחיות בכבוד. יש לדאוג להרחבת מעגל המועסקים; יש לדאוג להרחבת מעגל בעלי ההשכלה התיכונית ובעלי תעודות הבגרות בכל המגזרים; יש לאפשר לכל דורש ללמוד במוסד להשכלה גבוהה תוך סבסוד משמעותי של דמי הלימוד; יש לדאוג למעונות יום נאותים לילדי נשים עובדות; יש לדאוג לתנאי לימוד נאותים בכל בתי הספר היסודיים והתיכוניים; יש לדאוג ליום לימודים ארוך החל מהמגזרים הסוציו-אקונומיים הנמוכים וכלה בגבוהים, כולל ארוחות מסובסדות ע"י המדינה.
  את הכספים שהועברו עד היום למוסדות ש"ס יש לנצל כדי לתת את אותם השירותים - ברמה גבוהה עוד יותר - שנתנה ש"ס, תוך דאגה שהזוכים לשירותים הללו ינצלו אותם כדי להפוך לאזרחים פרודוקטיביים ומעורבים בחברה הישראלית, ולא כדי להפוך לפרזיטים של המחר שידרשו כספים נוספים.
  באופן כזה ניתן יהיה תוך עשר עד חמש-עשרה שנים, ואולי הרבה פחות, למחוק לחלוטין את התופעה הבזויה שהיא ש"ס העבריינית של היום, ולהפוך אותה חזרה לתנועה המייצגת ערכים לגיטימיים היכולה לשבת בכבוד בממשלה אחת עם החילוניים, מתוך הסכמה על דרך משותפת ללא כפייה.

  אלו הנושאים שעל הפרק. אלו הסיבות לבחירתו של ברק. זה הטיקט עליו הוא רץ לראשות הממשלה ועליו זכה בבחירות. אלו הסיבות לעלייה הפתאומית של ש"ס ולפריצה המפתיעה והמשמחת של שינוי. זהו תחילת המרד החילוני בהגמוניה החרדית על הפוליטיקה הישראלית.
  העדפה של ברק להקים ממשלה עם ש"ס ובלי שינוי ומרצ תהיה יריקה בפניהם של בוחריו, ותהיה עילה לנפילתו של ברק בבחירות הבאות - שאף יש סיכוי שיוקדמו אם אכן יבחר בדרך הזו.

  אני כבר שלחתי אימייל למטה ברק בנושא זה תוך הבהרה כי תמיכתי בברק ובממשלתו תוסר באם יצורפו ש"ס ויהדות התורה לממשלתו. אני קורא לכל אחד ואחד מכם לשלוח אימייל למטה ברק, או למטה העבודה או לשלוח מכתב למפלגת ישראל אחת (ניתן למען את המכתב פשוט ל"אהוד ברק ישראל אחת, משכן הכנסת, ירושלים"), או לשלוח פקס. חובה עלינו להציף את ברק בקריאות של קהל מצביעיו שלא להכנע לעוד ארבע שנים של סחטנות חרדית.
  יש כוח לחילונים, יש כוח לשינוי אמיתי בחברה הישראלית! המרד החילוני התחיל אתמול.



הערה:

מספר אנשים העירו לי וטענו כי הקישור שאני עושה כאן בין ש"ס לבין ליברמן הוא מגוחך, והטענה כאילו הם שותפים באיזושהי אידאולוגיה, לא דמוקרטית או אחרת, אינה אלא קש וגבבה. כנגד הטיעון הזה, כל שביכולתי לעשות הוא להביא את הציטוט הבא, מתוך בטאון ש"ס "יום ליום" מיום שישי, ה-8 בינואר 1999 (ותודה לאתר חופש על שהביאו לידיעתי):

"איווט ליברמן הוא אכן סכנה לשלטון החוק ואסון למערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. שכן לכשייבחר, בע"ה, ויקבל כמה וכמה מנדטים, הוא יעשה שם סדר. אם וכאשר והלואי והוא יהיה שר . . . פרסטרויקה הוא יעשה להם שם" (חיים בוזגלו, עמ' 25).



[דף הבית של דובי]

 
 
שני הגושים הללו - כוח החוק מול חוק הכוח, הם שמרכיבים את הגושים הפוליטיים של ישראל ב-99', וזו ההשקפה שצריכה להנחות את ברק בבניית הקואליציה
 
ש"ס בממשלה לא תביא לאיחוד בעם, שכן ש"ס לעולם לא תוכל להביא לאיחוד. ש"ס היא בעצמה הפילוג בעם
 
באופן כזה ניתן למחוק את התופעה הבזויה שהיא ש"ס העבריינית של היום, ולהפוך אותה חזרה לתנועה המייצגת ערכים לגיטימיים


מאי 1999



חברים ב- עוצב על ידי