אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אבולוציה - בעיית שלבי הביניים

סייברדין

לפניכם מכתב שכתב איתן:

לפני שנים רבות שאלתי את עצמי שאלה:

בהנחה שתיאורית האבולוציה נכונה כיצד אנחנו לא רואים כיום זנים שנמצאים באמצע ההתפתחות שלהם, כלומר; אנשים שהם חצי קופים - חצי בני אדם? אחרי ששאלתי את עצמי ולא הייתה לי תשובה, שכחתי את שאלתי והמשכתי בחיי בשלווה...

לפני מספר ימים התקשר אליי בחור חרדי ושאל אותי שאלות בנוגע לשאלה שעלתה לי לפני שנים. הוא היה בחור רציני ולא השמיץ ודיבר באופן הגיוני ואף היה מוכן להקשיב. הוא שאל: "בהנחה שהצוואר של הג'ירפה התפתח במשך מיליוני שנים, איך זה שלא רואים כיום ג'ירפות עם רבע, חצי ושלוש רבעי צוואר?"

עניתי לו ש"לדעתי זנים מסוימים באבולוציה התפתחו ושגשגו ואחרים פשוט נכחדו והמסתגל שורד. במשך מיליוני השנים הזן של הג'ירפה התפתח וכנראה הצוואר שלו הלך וגדל עד לגודל הנוכחי כיום, אך זנים אחרים של הג'ירפה שלא הסתגלו ופיתחו צוואר ארוך כמו הג'ירפה כיום פשוט נכחדו. דבר שני אני מניח שישנם המון בעלי חיים שנמצאים באמצע הדרך האבולוציונית שלהם רק שאינני מכיר את שמותיהם."

אבל התשובה שלי לא סיפקה אותו וגם לא אותי. מהי תשובתכם??

אפתח בביקורת דווקא על כותב המכתב (ובמובלע, על כל מי שנוהג כפי שהוא נהג): מקריאת תשובתך אני מבין שאינך, בעצם, שולט בחומר במידה שתאפשר לך לתת תשובה ברורה מיידית. במקרה כזה, אל תיתן תשובה! תגיד שאינך יודע, שעליך לחזור וללמוד את הנושא, שתדברו על זה אחר-כך - אבל אל תרגיש חייב לתת תשובה, שבסוף כמו ששמת לב יוצאת צולעת ואף צד אינו מרוצה ממנה.

כן, אני יודע שבהרבה מקרים הצד השני יראה בזה ניצחון לו. אז מה? שיהיה לו לבריאות. הביולוגיה המודרנית לא תקום או תיפול על סמך הצלחתך באותה שיחה טלפונית, וכמובן גם היהדות לא בהכרח תתמוטט אם הוא ייתקע בלי תשובה. אם אתה דווקא רואה חשיבות גדולה לניצחונך בויכוח וחש שנופלת עליך אחריות גדולה - אז עליך קודם כל ללמוד את הנושא כמו שצריך, ובעיקר לא להיגרר לנושאים שאינך מכיר.

עכשיו מגיע הטריק: לאיזה עומק צריך ללמוד את הנושא כדי שאפשר יהיה לדבר עליו? קחו לדוגמא את סייברדין השחצן הזה, שעומד לתת תשובה בנושא אבולוציה, מבלי שלמד שיעור רשמי אחד בביולוגיה מאז חטיבת הביניים, וגם אז בלי שהמילה "אבולוציה" תוזכר ולו פעם אחת. מה הקטע?

הקטע הוא כזה: קודם כל לעולם לא להניח שאנו יודעים מספיק, ולנצל כל הזדמנות ללמוד עוד ממקורות מוסמכים ולבחון שוב את מה שאנו כבר יודעים. דבר שני, וחשוב להפליא, הוא לעבור בעצמנו על התשובות שלנו לפני שאנו נותנים אותן, ולחפש בהן בלי רחמים פגמים וסתירות פנימיות וחיצוניות (עם ידע אחר שיש לנו). זהו תרגיל שדורש אימון ואף פעם לא מצליח במאה אחוז, אבל מה שבטוח - אם יש בתשובה שלנו פגם ואנחנו לא עולים עליו, הצד השני עלול לעלות עליו, וככל שהפגם בולט יותר כך הפדיחה שלנו תהיה גדולה יותר. יש אפילו כאלה שבטוחים כל-כך בידע החלקי שלהם, שברגע שנחשפת טעות הם עלולים לחשוב שהמדע עצמו, ולא הם, הוא הטועה... עם זאת, ככל שאנו מתנסים יותר בפדיחות כאלה, כך אנו לומדים (או לפחות אמורים ללמוד) איך לתת תשובות טובות ונכונות יותר.

okapi אוקפי
למה לא רואים היום חצי ג'ירפה?
אוקפי - בעל חיים ממשפחת הג'ירפיים, הקרוב החי היחיד של הג'ירפה,
שוכן ביערות טרופיים במרכז אפריקה.

ועכשיו, סוף כל סוף, נחזור לנושא. מדוע איננו רואים את כל שלבי הביניים של התפתחות החיים, אלא רק את התוצרים האחרונים? התשובה לכך אינה דורשת מידע חדש ומסתורי כלשהו, רק התבוננות זהירה בעקרונות האבולוציה הבסיסיים ביותר, קרי המוטציה, התורשה והברירה הטבעית.

כידוע, תכונות גנטיות של אורגניזם מועברות כמעט תמיד לצאצאיו, ומוטציה מהסוג עליו מדובר באבולוציה היא מוטציה גנטית. כלומר, אותן מוטציות המביאות בסופו של דבר ליצירת מינים חדשים מועברות בתורשה בצורה עקבית בין הדורות.

הברירה הטבעית היא הקובעת האם מוטציה מסוימת תשרוד או לא, וזאת בהתבסס על היתרון ביכולת ההתרבות שמעניקה המוטציה - בצורה זו או אחרת - לאורגניזם הנושא אותה ביחס לאחרים מבני מינו. אם מדובר במוטציה מזיקה, למשל כזו הגורמת לפגיעות גדולה יותר למחלות, סביר מאד להניח שהאורגניזם הנושא אותה לא יוכל לשרוד ולהתרבות והמוטציה תיכחד ביחד אתו. אם המוטציה היא ניטרלית - למשל מביאה לגדילה של 30% בכמות הדונג המיוצרת באוזן - היא עשויה להיכחד, להתייצב או להתפשט בקצב איטי מאד, בהתאם ליד המקרה. אם לעומת זאת מדובר במוטציה מועילה - כגון זו המביאה את ראש החיה לגבהים בהם היא יכולה ליהנות מעלים טריים ללא תחרות עם בני מינה או מינים אחרים - כמעט בטוח שהנושא אותה יצליח יותר מבני מינו להתמודד עם תלאות החיים. הסיכוי שלו להתרבות יהיה גדול משלהם, ומכיוון שמאגר הנקבות והזכרים בסך הכול מוגבל (וזו נקודה קריטית), בדור הבא יהיה ייצוג גדול יותר לגנים המוטציוניים מאשר בדור הנוכחי. אותו הדבר יקרה גם בדור שלאחר מכן, רק במספרים גדולים יותר, עד אשר האוכלוסייה כולה תתייצב על המבנה הגנטי החדש ולא יישארו עוד פרטים בעלי המבנה הגנטי הקודם.

במילים אחרות, מכיוון שיש תחרות מתמדת על משאבים מוגבלים, ומכיוון שיתרונות (או חסרונם) מועברים בתורשה, מי שאין לו יתרון מפסיד בסופו של חשבון ונעלם מן העולם. ברמת הפשטה כזו (וכזו בלבד!), אפשר להמשיל את האבולוציה להתפתחות טכנולוגית. מדוע לא פועלות כיום ספינות קיטור מסחריות? מדוע איש אינו קונה כרכרה עם סוסים ככלי הרכב המשפחתי, ולמה אף חיל אויר בעולם אינו ממשיך לנהל קרבות אוויר עם מטוסים תלת-כנפיים? התשובה תהיה נכונה גם לעולם החי. האבולוציה אינה סתם השתנות לפה ולשם: היא תחרות מתמדת על משאבים מצומצמים, ומי שלא צובר יתרון או פונה לכיוון אחר לגמרי, בהכרח נכחד.

נקודה זו של "פנייה לכיוון אחר" גם היא חשובה מאד. חלקים מהאוכלוסייה עשויים לעבור, מבחירה או שלא מבחירה, לאזורים אחרים בהם יהיו מנותקים משאר האוכלוסייה. השוני בתנאים יגרור שינוי דיפרנציאלי בגנים של האוכלוסייה. מבחינה זו בהחלט ייתכן שקיימים גם כיום שלבים רבים בהתפתחות הג'ירפה, אך כל אחד מהם פנה לדרך אחרת והתפתח בפני עצמו להתאים לסביבתו החדשה, עד כדי כך שאנו רואים בהם מינים שונים לגמרי. ברור גם שההבדל בין הג'ירפה של היום לג'ירפה הקדומה אינו אך ורק באורך הצוואר: האבולוציה אינה מתרחשת צעד-צעד אלא במקביל. יחד עם התארכות הצוואר התרחשו בוודאי עוד מאות שינויים אחרים, כך שאם נשים את שתי הג'ירפות זו לצד זו, ספק אם נוכל בכלל להבחין, במבט ראשון, שהן שייכות לאותו הרצף.

ועוד עניין חשוב מאד לסיום: האבולוציה אינה סולם אשר כל מין מטפס בו מצורתו הפרימיטיבית לצורתו המודרנית, אלא עץ מסתעף ומתפצל. ניתן אולי לעקוב אחרי כל הפיצולים שהובילו למין ידוע אחד, אך בשום פנים אין זה קו ישר שהאחרים צריכים להתיישר לפיו. כלומר, ניתן לומר שהשימפנזה הוא שלב ביניים בין הקוף הקדמון לאדם המודרני אשר התפתח בנתיב נפרד במשך כך-וכך מיליוני שנים, אך בדיוק באותה מידה של נכונות אפשר לומר שהאדם המודרני הוא שלב ביניים בין הקוף הקדמון לשימפנזה, אשר התפתח בנתיב נפרד משלו במשך אותן שנים. גם הג'ירפה אינה עומדת בראש סולם שאת שלביו אנו מחפשים. הג'ירפה היא עלה בעץ אדיר, ואנו יכולים ללכת ולראות את כל העלים האחרים המתפצלים ויוצאים מאותו ענף. הפיצולים עצמם לא חיים כיום, אלא קבורים במעמקי האדמה, ולמרות הבעיות האדירות שבהשתמרות אורגניזמים מתים, עדיין אנו יכולים לראות שלבי ביניים מאובנים של מינים רבים.

ולסיכום מקוצר ביותר (מה שנקרא סיכום מנהלים): בשל המשאבים המוגבלים בעולם והברירה הטבעית שהם מפעילים, מוטציות מועילות נוטות להשתלט על אוכלוסיות שלמות, והפרטים חסרי היתרון נכחדים. אם האוכלוסייה לא משתנה במלואה אלא מתפצלת, אף ענף אינו עוצר - כל אוכלוסייה חלקית ממשיכה להתפתח בתנאים המיוחדים לה. וכמובן, אסור לשכוח ללמוד את הנושא שעומדים לדבר עליו, ולבדוק את עצמך בזמן שאת/ה מדבר/ת.

ואיך אפשר בלי נ.ב. : כל היצורים החיים, בלי יוצא מן הכלל, משתתפים כל הזמן בהכרח בתהליך האבולוציה. אפילו אי אפשר לקרוא לזה אמצע, משום שלא ידוע מתי הסוף, וככל שהדבר תלוי ביצורים החיים, הסוף לעולם לא יגיע.



חברים ב- עוצב על ידי