המלך הוא עירום: ניסיון להסתיר את גילם של נטיפים

ידידה שלי עובדת כמדריכה של רשות הטבע והגנים במערת אבשלום (היא "מערת הנטיפים"). אחת העובדות המדהימות על נטיפים שאפשר ללמוד תוך כדי הסיור במערה היא משך הזמן שלוקח להם להיווצר: חלק מהנטיפים במערה זו תוארכו כבני למעלה מ-300 אלף שנה. אך מסתבר שלא כל המבקרים במערה ישמעו עובדה זו; ידידתי מספרת שהמדיניות הנהוגה בפועל על ידי המדריכים היא לא להזכיר את גיל הנטיפים בפני קבוצות חרדיות - בכדי לא לפגוע באמונותיהם הדתיות לגבי גיל העולם. (מתברר שאחת המדריכות אף סירבה לענות על שאלה בעניין ששאלה מורה מבית ספר למדעים.)

זוהי דוגמה מבישה לצנזורה עצמית של רשות ציבורית. מצופה ממדריך מקצועי שיעשיר את עולמם של המבקרים וירחיב את אופקיהם, ולא יירתע מלומר דברים שעלולים להתנגש עם הנחותיהם המוקדמות. ובואו נודה על האמת: רק אמונות דתיות מטופלות בכזו חרדת קודש. האם מדריך במוזיאון רוק'נרול היה נמנע מלדבר על מותו של אלביס פרסלי בכדי לא להעליב אנשים המאמינים שהוא עדיין בחיים? האם מדריך באושוויץ היה נמנע מלהזכיר את מספר האנשים שנרצחו שם בכדי לא לפגוע באמונותיהם של מכחישי שואה? אמונות דתיות, לעומת זאת, זוכות לכבוד אוטומטי ומוגנות בפני ביקורת, גם מידי אנשים שאינם דתיים. גישה זו גורמת נזק חמור לחברה שלנו, מכיוון שהיא מאפשרת לאמונות טפלות ולדוגמאטיות להמשיך ולפרוח. בורות בנושא גילו האמיתי של העולם היא רק סימפטום של מחלה חמורה הרבה יותר: הסתמכות על אמונה עיוורת במקום על השיטה המדעית, וציות לבעלי סמכות במקום חשיבה ביקורתית. אנשים רבים מתעקשים להעמיד פנים כאילו אין סתירה בין דת למדע, אבל יש לנו בעיה רצינית כאשר חלק משמעותי מהאוכלוסייה חי באשליות לגבי טבע העולם. התעלמות מהבעיה (תוך ניסיון להימנע מעימותים) רק מחמירה אותה.

תצורות נטיפים במערות שונות בעולם

אגב, אם מבקרים חרדים במערה אכן היו מוחים כאשר הוצג להם גילם הידוע של הנטיפים, אני מקווה שהמדריך לא היה אומר להם "לסמוך עליו", אלא היה מסביר במפורט את שיטות התיארוך בהן משתמשים על מנת לקבוע את גילם של ממצאים גיאולוגיים. חינוך, כמו מדע, מתבסס על יושר אינטלקטואלי ועל בניית טיעונים רציונאליים, ואלו הכלים היחידים שיאפשרו לנו לצאת מהמצב הקשה בו אנו נתונים.

יש מי שיטען שאם נתעקש לספר את כל האמת למבקרים במערה, אז קבוצות חרדיות לא יגיעו אליה כלל. (אסור לסייר במערה ללא מדריך.) אבל כניעה לדרישות בלתי רציונאליות פשוט מעודדת דרישות נוספות מאותו הסוג. האם עלינו להסתיר יצירות אומנות "בלתי צנועות" במוזיאונים? ולהוציא ספרים "כופרים" מהספריות? איננו כופים על אף אחד לבוא למערה או להסכים עם כל מה שהמדריך אומר; אנשים הם חופשיים לסגור עיניים ולאטום אוזניים ולהשתדל להתעלם מהמציאות (על אף שאין להשלים עם כפיית מגבלות כאלו על ילדים). אבל יתר הציבור אינו מחויב לשתף פעולה ולעזור לאנשים בלתי רציונאליים לשמר את האשליות שלהם. ככל שהם מפארים יותר ויותר את בגדי המלך החדשים, כך גוברת חובתנו להכריז בבירור על ערוותו.

מאמר זה פורסם לראשונה בבלוג של המחבר: http://norighttobelieve.wordpress.com