הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

הנאנדרטלים (2)

בעקבות הרצאה בסדרה "האבולוציה של האדם"
מאת פרופ' יואל רק
המחלקה לאנטומיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל-אביב
24.12.2003

בעריכת דן מלר

א. על לוסי ראה כאן
ב. על החיים לפני לוסי ראה כאן
ג. על סיפור קרובינו המגושמים 1 ראה כאן
ד. על סיפור קרובינו המגושמים 2 ראה כאן
ה. על סיפור קרובינו המגושמים 3 ראה כאן
ו. על הומו-ארקטוס ראה כאן
ז. על הנאנדרטלים 1 ראה כאן

"השפעות זערוריות, בטלות בששים לכאורה, על הסתברות השרידה, עשויות לשנות במידה ניכרת את מהלך האבולוציה - בגלל משך הזמן העצום שבו יכולות השפעות כאלה להצטבר, עד שהן מטביעות את חותמן."

ריצ'רד דוקינס / הגן האנוכיי (*)

בישראל נמצאו הוכחות לקיומם במערה אחת של הנאנדרטל וההומו-סאפיינס. האם חיו ממש באותה תקופה? מה היו הקשרים ביניהם, אם היו? האם נלחמו זה בזה? האם האחד אכל את השני? על כך יש מספר תיאוריות, אבל לא ראיות ישירות.

במערת כבארה שבכרמל נמצאה ראייה ראשונה לקבורה מכוונת ומסודרת של המת, ייתכן גם תוך כדי שימוש ריטואלי בהנחת מינחה למת. במערה זו נמצא שלד של גבר שגילו 60,000 שנה, שכוב על גבו בתנוחה מסודרת, כשידיו שלובות על חזהו:


שלד הנאנדרטל כפי שנתגלה במערת כבארה
ידיו שלובות, מהראש נשמרה רק הלסת התחתונה ושן אחת מהלסת העליונה.


השלד מכבארה לאחר מיון חלקיו וסידורם

ממצא יוצא דופן היא עצם הלשון - Hyoid Bone, שנמצאה במערת כבארה, והדומה לעצם הלשון של האדם המודרני. אין תשובה לשאלה, האם הימצאותה של עצם הלשון אצל הנאנדרטל מלמדת משהו על יכולתו לדבר. דעת החוקרים היא, שהוא ידע לבטא הברות.


עצם הלשון של הנאנדרטל שנמצאה במערת כבארה

ממצא אנאטומי נוסף שנתגלה כמעט בשלימות הוא האגן. ממצא זה, יחד עם אגנים אחרים של הנאנדרטלים, מראה מבנה אגן מוארך ודק בהשוואה לאגן של ההומו-סאפיינס, אצלו (אצלנו) האגן עבה וקצר.


ההבדלים במבנה האגן של הנאנדרטל ושל ההומו-סאפיינס
החלק שבין עצם הבושת (צד ימין באיור) לשקע מפרק הירך (צד ימין באיור)
גדול אצל הנאנדרטל מאשר אצל ההומו-סאפיינס.

היו השערות שונות להסברת הממצא. האם זה קשור בגודל ראשו של התינוק ומעברו בלידה דרך האגן? הדעה השלטת היא, שהסיבה להבדל קשורה בתנועת ההליכה. ההומו-סאפיינס שיכלל את "מכונת ההליכה" כך שתמנע זעזועים בצעידה ובריצה, מעין בלם זעזועים, ותפחית את צניחת מרכז הכובד של הגוף והעלאתו החוזרת בכל צעד וצעד שאנחנו עושים. לצורך זה התקצר המרחק שבין עצם הבושת לפרק הירך. בנאנדרטל מרחק זה גדול יותר, והליכתו היתה אפוא לא חסכונית ובעלת זעזועים.


האגן בשלד מכבארה
צולם בידי פרופ' יואל רק.

ראה גם:

הנאנדרטל חי בעיקר באירופה הקפואה של תקופת הקרחונים, בתנאי-חיים קשים וקור עז. בשלדים ובגפיים של הנאנדרטלים נתגלו ממצאים פתולוגיים רבים, כמו שברים שהתאחו באופן גרוע, סימני ארטריטיס במפרקים, שרידי מורסות בעצמות, עצמות מנוונות ועוד. ממצאים אלו נמדדים באמצעות מה שקרוי "אינדקס פתולוגי". האינדקס הפתולוגי הגבוה אצל הנאנדרטלים נובע מהקשיים שניצבו בפניהם בתנאי חייהם בקור ובהעדר טכנולוגיה שהאדם פיתח הרבה לאחר זמנם. גם פגיעתן של חיות-טרף הגבירה אצלם את האינדקס הפתולוגי.

על פי העצמות שנתגלו באזורי המחייה שלו, ברור שהנאנדרטל צד חיות ואכל אותן. הוא גם בנה כלים לצרכיו, בעיקר מאבני צור, והם שימשו לציד, לשבירה ולחשיפת מח העצמות לאכילה. בעלי החיים שחיו בזמנו ושימשו לו ציד היה הקרנף הקדמוני, האיל ועוד. קרוב לוודאי שהנאנדרטלים היו גם קניבאלים, מן הסתם אכלו הומינידים שאינם בני-מינם.


כלי הצור שבנה הנאנדרטל

השוני שבין הנאנדרטל להומו-סאפיינס, האדם החי בזמננו, מתבטא אפוא לא רק במבנה הפנים והראש, אלא גם בצורת האגן והגפיים. נפח מוחו של הנאנדרטל היה אמנם גדול מזה של ההומו-סאפיינס - 1400-1450 סמ"ק, אבל לא בהכרח היה זה נפח תאי המוח, שכן אצל הנאנדרטל תאי השומן במוח היו רבים מאלו של ההומו-סאפיינס. באזורי המחייה של הנאנדרטל לא נתגלה ממצא כלשהו שירמוז על נטייתו לאמנות הציור או הפיסול, וההנחה היא, לכן, שרמת האינטליגנציה שלו היתה נמוכה.


השוואה בין גולגולת הנאנדרטל וגולגולת ההומו-סאפיינס
גולגולת הנאנדרטל מאורכת, בעלת בליטה אחורית,
עצמות ארובות העיניים בולטות ועבות, ואין קיימת בליטת הסנטר.


השוואה בין בסיס הגולגולת של הנאנדרטל ושל ההומו-סאפיינס
הפתח הגדול - Foramen Magnum- אצל הנאנדרטל הוא אליפטי,
שעה שאצל ההומו-סאפיינס הוא עגול.
כמו כן בולט ההבדל בצורת הגולגולת - מוארכת אצל הנאנדרטל
ועגולה יותר אצל ההומו-סאפיינס.

בלסת התחתונה של הנאנדרטל קיים רווח בין השן הטוחנת האחורית לענף העולה של עצם הלסת.


לסת תחתונה של הנאנדרטל
ממצא ממערת זפארייה בספרד.

אשר להבדלים במבנה הגפיים - גפיו של הנאנדרטל היו קצרות מאלו של ההומו-סאפיינס, בהתאם לכלל המוכר בשם "הכלל של ברמן" הקובע, שהידיים והרגליים אצל בעלי חיים המתקיימים בתנאי-קור, קצרים מאלו החיים בתנאי חום. כפות ידיהם של הנאנדרטלים היו מאסיביות, וקצות האצבעות גדולות ועבות.

השאלות שנותרות אפוא פתוחות - לפחות בשלב זה, הן: האם הנאנדרטלים חיו יחד או לצד אבותינו, ההומו-סאפיינס? האם היו ביניהם קשרים, ואם כן - מהם? האם הם אכן היו שני מינים שונים? האם הזדווגו ביניהם מרצון? האם הם שחטו האחד את השני לשם אכילה? לכל אלה מבטיח פרופ' רק להתייחס בהרצאה הבאה.

צ'ארלס דארווין: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.


(*): ריצ'רד דוקינס: הגן האנוכיי. הוצאת דביר, 1991.


דצמבר 2003