אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

האבולוציה: ביסוס מדעי של החשיבה האתיאיסטית

מציאות אל מול מערכת של אשליות

אפילוג
לסדרת ההרצאות מאת פרופ' יואל רק מהמחלקה לאנטומיה
באוניברסיטת תל-אביב, נובמבר 2003 - ינואר 2004

http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=think#evolution-rak

מאת פרופ' דן מלר

ראשית החיים, מוצא האדם ויתר בעלי החיים והצומח, על גלגוליהם השונים, היוו ועודם מהווים מקור לאין-סוף שאלות ותמיהות מאז הופיע בעולמנו האדם החושב. בניגוד להומו-סאפיינס הקדום (לא עוד "האדם הקדמון", שכן למדנו שההומינידים שקדמו לאדם, כולל הנאנדרטל, לא היו אדם, אלא הומינידים), יש לאדם החושב - ההומו-סאפיינס בן-זמננו - כלים לחשיבה מודרנית ולמתן תשובות כנות. למרבה הצער, מרבית בני-האדם אצה להם הדרך, ואין להם רצון, יכולת או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימוד ממקור ראשון, והם מסתפקים, כמה נעים וקל, בהסברים מכלי שני, שלישי ועשירי. כלים משניים כאלו עשויים להיות נכונים, מוטעים או שקריים במודע, תלוי ביושר האישי של בעליהם, ובכוונה המסתתרת מאחורי ההסבר. כך או כך, כלי שני לעולם אינו תחליף הוגן וראוי לכלי ראשון, בייחוד בנושאים שמהותם או הסברם נתפס בעיני רבים כיישות שנמצאת מחוץ לעולמנו.

ההומו-סאפיינס הקדמון, בטרם השכיל לפתח הסברים לתופעות הטבע, ולא עמדו לרשותו כלים ושיטות שילמדוהו זאת, סבר, כרבים הדומים לו עד היום, שלכל תופעה חייבת להימצא סיבה מובנת לו. לכן ברא לעצמו אלוהים, כקולב לתלות עליו את הסיבות וההסברים לכל תופעות הטבע. אלוהים זה אומץ בהתלהבות רבה בידי רוב הדתות שבעולם, בוודאי המונותיאיסטיות שבהן, ובדרך ההתנגדות הקלה ביותר תלו בו, באלוהים, את הכל. ממש את הכל. בהעדר ידע, מהווה תלות זו פיתרון של חוסר ברירה. אבל משנרכש והצטבר בתרבות האנושית ידע, והוא מצוי ונגיש לכל אדם בתבל, וכל שנדרש לצורך הבנתו ואימוצו הוא קטיפתו מעץ הדעת, ועיכולו - המשך התלות בפיתרון הדמיוני הזה איננו אלא פרי עצלות מחשבתית במקרה הטוב, חולשה אישית, חוסר יכולת פיסיולוגית לקלוט ולהבין במקרה הגרוע. את כל אלו ניתן לארוז במושג בן חמש אותיות: "בורות".

את הידע המדעי, המפענח, המסביר והמלמד את צפונות החיים פיתח האדם החושב מרגע בו הפך להומו-סאפיינס, לפני כ-200,000 שנה. אבל את עצם הפיענוח הביא לעולם צ'ארלס דארווין, כשפרסם לראשונה, בשנת 1859, את התיאוריה המהפכנית אודות האבולוציה, כדרך התפתחותם של כל יצורי-תבל, כולל האדם.


צ'ארלס דרווין - 1809-1882

אמונה מול מדע

אין פלא שמנהיגי כל הדתות המונותיאיסטיות שוללים את האבולוציה בשצף-קצף. התיאוריה של דארווין מוטטה את הדעה, שמקורה בתפיסה הקדומה של ההומו-סאפיינס הקדמון, ושהתבססה מאוחר יותר על התורה, שאלוהים - אותו ברא האדם לעצמו כקולב לתלות בו ועליו את סוגיותיו - הוא בפועל בורא הכל, ועל פיו, ורק על פיו, יישק כל דבר הן בתחומי הזמן והמקום לפיהם מתנהלים חיינו, הן בחיים דמיוניים חוץ-יקומיים.

במערכת זו פועלים שני זרמים: זרם האמונה באל ומולו זרם התובנה הרציונלית-מדעית, שהתהליך האבולוציוני הוא ההסבר לכל תופעות החי והצומח בעולמנו. אין בה זרם שלישי, אחר, אין שביל-ביניים, אין קצת אמונה וקצת מדע, אין גם שום אפשרות של גישור או פשרה. רק שתי דרכים אלו הן העומדות לבחירה, וכל אדם מבין שישה וחצי מיליארד בני האדם שעל פני כדור הארץ יבחר את הרצויה לו מביניהן.

מסתבר, שלא קל לאדם, לפרט האחד מתוך אותם שישה וחצי מיליארד בני-אדם, להחליט מהי השקפתו. מרביתם אינם נותנים את דעתם כלל לסוגייה זו, ומרביתם של אלה הנותנים עליה את הדעת נעולים (עדיין) בקונספציה אמונית-דתית, ומאמינים באחת האפשרויות האלוהיות שהדתות מציעות כיום לבני-האדם. האחרים, שאינם מאמינים בקיומו של אל, וודאי לא במשמעות שמעניקות לו הדתות למיניהן, דהיינו - אל בעל רצון, כוונות ומטרות, בוחן כליות ולב, הרואה כל מה שעושים כל השישה וחצי מיליארד בני האדם מרגע היווצרותם ועד לסוף גלגוליהם ב"עולמות" השונים - אלה מתקשים מאד לאזור אומץ וכוח ולומר בגלוי, בלי מורא - אלוהים זה שאחרים מאמינים בו פשוט אינו קיים. המצהיר זאת הינו אתיאיסט, והוא נמנה עם קבוצה קטנה יחסית של בני-אדם. אחרים, המגדירים עצמם אגנוסטים, פנתיאיסטים ורמות שונות בין שני הקצוות, מתנדנדים להם על גדר וירטואלית, אם משום חוסר אומץ אישי, אם משום שזו, אכן, דרך חשיבתם.

ספריו של רי'צרד דוקינס נותנים מענה טוב, פשוט וברור ביותר לשאלות, להיסוסים ולפקפוקים שרבים מאתנו מעוררים לגבי האבולוציה. ודאי שיש בהם תשובה לאי-הקבלה המוחלטת של מציאות החיים על-ידי אלו, המעדיפים את עולם האשליות והמיסטיקה, לו אך היו מוכנים להיחשף לאלטרנטיבות.

ההבדל העקרוני, המהותי, בין האמונה בקיומו של אל במובן הדתי, לבין התפיסה המדעית של האבולוציה הוא המטרה, הכוונה והתכלית שהדתיים מייחסים למעשיו של האל. הבסיס לתפיסת האבולוציה כגורם המפעיל את עולם החי והצומח היא, כפי שהגדירה צ'רלס דארווין: "לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית". מנגד, האמונה הדתית באל יוצאת מנקודת ההנחה, שאלוהים ברא את העולם למטרה מוגדרת, וכל מה שברא בעולם נברא לתכלית מסויימת, כולל בעלי החיים, והאדם בראש וראשונה.

האגנוסט: אדם הטוען על עצמו שהוא אגנוסט אומר, בעצם: אני מבקש להיות נייטרלי. אינני מאמין שאלוהים קיים, אבל גם אין לי ראיה שהוא אינו קיים. פשוט איני יודע וגם אין לי כלים לדעת. לאלה אוכל להשיב, כי בריחה מהחלטה איננה דרך לפתרון בעיות. אם אדם חושב (הומו-סאפיינס מודרני) מקבל את העמדה, לפיה עולם החי מתנהל על פי חוקי האבולוציה, הרי שאין שום אפשרות שאלוהים - במובנו הדתי (מטרה, כיוון, תכלית) קיים, ולכן עליו להצטרף למחנה האתיאיסטי. וכבר אמרנו בפתיחת דברינו, שאין פשרה בין שתי התפיסות, ואין גדר לשבת עליה ולהמשיך להתנדנד.

הפנתיאיסט: הטוען שה"טבע" הוא ה"אלוהים" מנצל את משחק המילים שהלשון האנושית מאפשרת, אבל גם כאן עליו להשיב, ביושר אינטלקטואלי ובלי משחקי-מילים, האם ל"טבע" - אותו הוא מקבל כ"אלוהים" - יש מטרה, כיוון ותכלית. אם יש - עליו עדיין להסביר מהו מקור אותם מטרה, כיוון ותכלית, ואיך מתיישבת טענה זו עם המציאות המדעית המתגלמת באבולוציה. אם יסכים של"טבע", או לכל כוח-עליון שמניע אותו, או לכוחות הגלומים בו עצמו אין מטרה, כיוון ותכלית, הריהו מצטרף, כחבר מן המניין, לציבור האתיאיסטי.

העדר מטרה, כיוון ותכלית כבסיס לתהליכים האבולוציוניים הוא נקודת המפתח בעימות הרעיוני עם בעלי כל האמונות המונותיאיסטיות, שהכתוב בתורה הוא נר לרגליהם: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" - תורתם הבסיסית של היהודים הדתיים, הנוצרים והמוסלמים גם יחד. כל האחרים - המבינים שאין תכלית וכיוון בהתהוות בטבע, וככל שמדובר בעולם החי והצומח ההתפתחות היא מקרית, חסרת תכלית, ללא מטרה, ושבכוח האבולוציוני ימשיך לחיות זה, שיש לו היכולת לשרוד, בעוד שהאחרים, חסרי אותה יכולת, ייכחדו - אלה המבינים ומפנימים זאת אינם יכולים לדבוק עוד באמונה באלוהים. ושוב, אין פשרה, אין דרך ביניים, אין גדר לשבת עליה, גם אם יש בגדר זו כדי להקל על חסרי האמונה הדתית בהצדקת עמדתם.

טעות נוספת שחובה לשים לה קץ היא העמדה, לפיה השקפת-העולם, הגורסת ש"אלוהים" אינו קיים היא "כפירה". כפירה היא גם כן סוג של אמונה, וייתכן שהשימוש בה טוב בחברה הדתית-חרדית, ביחסה כלפי אחד מחבריה שסטה מ"דרך הישר". בחברה האנושית המודרנית, אם היא משוחררת מכפייה באמונה בקיומו של כוח חוץ-יקומי, השקפת העולם היא המהות החיובית של החשיבה, ולא מדובר בכפירה באמונה אחרת. השקפת עולמי כהומו-סאפיינס מודרני ואתיאיסט אינה זקוקה לתמיכה או לאישוש ע"י "כפירה" באמונתו של המאמין. זו האחרונה כלל איננה מענייני, כל עוד, כמובן, הוא, המאמין, אינו פולש לתחומי, מתערב ומפריע לדרכי ולחיי. במערכת בה קיימות שתי האופציות של יסוד החיים, אני רואה עצמי כצודק, ואת המאמין הדתי כשוגה. צדקת דרכי היא עניין מגובש, העומד בפני עצמו, ואיננו חייב לשמש כפירה באופציה האחרת, שהיא הרי אמונה בדבר שאינו קיים.


ספרו של צ'רלס דארווין מוצא המינים
בתרגומו של פרופ' שאול אדלר
הוצאת ספרי מופת, מוסד ביאליק, 1960

תרומת האבולוציה לחשיבה האנושית

תורת האבולוציה, פרי הגותו הגאונית של צ'רלס דארווין ושל ממשיכיו ומפתחיה, היא זו שמהווה את הבסיס הראייתי-מדעי לחשיבה האתיאיסטית. זאת, על אף העובדה, שראשיתה אלפי שנים קודם לביסוסה המדעי. המסביר הטוב ביותר של תורת האבולוציה הוא פרופ' ריצ'רד דוקינס, זואולוג בהכשרתו המדעית, העומד כיום בראש הקתדרה להסברת המדע לציבור באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, וספריו (1-4) נותנים את המענה הטוב, הפשוט והברור ביותר לשאלות, להיסוסים ולפקפוקים שרבים מאתנו מוסיפים בימינו לשאול לגבי האבולוציה.

אתר 'חופש', שבמסגרתו התפרסמו הרצאותיו של פרופ' רק, מייצג את קו החשיבה האתיאיסטית, שבאומץ ובהכרה מלאה, בלא כל היסוס ובלא מורא מבטא את הדעה הנחרצת, לפיה "אלוהים" איננו קיים אלא בדמיונם של המאמינים בו, כשלכל מאמין האלוהים שלו. זו גם הסיבה לכך, שהאתר מעלה על במתו ידע מדעי המסביר את התהליכים והמימצאים הקשורים באבולוציה. התמורות והחידושים בתחום זה הם עניין של יום ביומו, בכל שנה מתגלה ממצא פליאונתולוגי או פליאנתרופולוגי נוסף, חדש, החושף עוד פן, או מתקן טעות קודמת, בהבנה המלאה של מוצא המינים והאדם <פליאונתולוגיה = מדע העוסק בחקר בעלי החיים והצמחים המאובנים; פליאנתרופולוגיה = מדע העוסק בחקר המאובנים של ההומינידים והאדם>. פרופ' יואל רק, בהסבריו המאלפים, משווה את הידע שיש לנו על התפתחותו של האדם והיצורים שקדמו לו - ההומינידים השונים, לסרט צילום מצלולואיד, המכיל מאות אלפי צילומים, שצולמו ברצף, בעודם מתעדים אירוע מסויים מתחילתו ועד לסופו. אם נתבונן בשתי תמונות סמוכות מאותו סרט ארוך, לא נגלה כל הבדל ביניהן. אבל, אם נשווה שתי תמונות, שנלקחו מקטעים מרוחקים של הסרט, ההבדל יהיה בולט וניכר לעין.

כך האבולוציה של המינים והאדם בטבע. ככל שנגלה מימצאים הקרובים בזמן אחד לשני, כן יתגדל הדמיון ביניהם, וההיפך: ככל שהמרחק בזמן בין שני מימצאים גדול, כך יגדל ההבדל המורפולוגי שביניהם, לעתים עד כדי העדר כל דמיון. הבעייה באבולוציה היא, שמדובר בתהליך המתמשך על פני מיליוני עד מיליארדי שנים, ומרבית המימצאים שהיו פרושים על פני כדור הארץ נכחדו ואינם עוד. היכחדות זו נגרמה בעיקר בשל העובדה שמדובר בחומר אורגאני, הכלה והופך לחומר אחר לאחר המוות. הכלים - אותן יצירות שהאדם יצר - משמשות לנו כיום עדות בחקר עברנו הרחוק. כלי-צור ראשונים נוצרו, אמנם, כבר בידי הומינידים - ההומו-האביליס, לפני כ-2.5 מיליון שנה - ראה ספרו של פרופ' אברהם רונן (5), אבל כלי הצור שנוצרו בתרבות המוסטרית, בשיטת לבלואה, הם נחלתם של הנאנדרטלים וההומו-סאפיינס, לפני כ-300,000 שנה בלבד. יצירות אמנות, כמו ציורי-הסלע הנודעים, פסלי-אדם ובעלי-חיים, החלו להיווצר רק לפני כ-150,000-100,000 שנה, לא קודם לכן, בידיו של ההומו-סאפיינס. לשום הומיניד לפניו, גם לא לנאנדרטל, לא היה הפוטנציאל השכלי ליצור יצירות אמנות, ובהמשך - הלשון, הכתב וכל יתר יצירות התרבות.

המימצאים מאותן תקופות הם מועטים, ובדומה לקטעים המרוחקים זה מזה בסרט הצלולואיד, קשה לעתים להבין את הקשר הקיים ביניהם. ככל שנחשוף יותר מן החבוי כיום מעינינו, מתחת לפני הקרקע או במערות נעלמות, וככל שנתקרב בזמן לימינו שלנו, כן יירבו התמונות הנחשפות בסרט הצלולואיד האבולוציוני, ורבים יבינו את שאינם מבינים, או שאינם מוכנים להבין כיום, את הפשטות המדהימה של האמת הניצבת בבסיס המושג אבולוציה.

"כיום, תורת האבולוציה מוטלת בספק בדיוק כמו הטענה שלפיה הארץ נעה סביב השמש", כותב דוקינס בפתיחת ספרו "הגן האנוכיי" (1), כשהוא מסביר לקורא את ראשית החיים, וכיצד נוצר חלקיק החי הראשון. העיקר אותו מבקש דוקינס להבהיר, מעבר לעצם התהליך עצמו, היא ההבנה, שהטבע לא קיים "למען" משהו. בדברו על הגן, התכונה הבסיסית הקובעת את התפתחות החי, הוא מדבר על אנוכיותו של הגן, כתכונה וכחוק בסיסי בעולם החי. בתחילת ההסבר מבקש דוקינס להפריך הסבר שגוי הנפוץ ברבים: "הסבר זה מבוסס על התפיסה השגויה... כאילו האבולוציה מניעה את כל היצורים החיים לעשות דברים 'למען טובת המין', או 'למען טובת הקבוצה'". זו, כאמור, תפיסה שגויה, שמקורה בתכונה האנושית הפועלת "למען משהו", "לטובת מישהו", תכונות או כוונות שאינן קיימות בתהליך האבולוציוני. "האבולוציה פועלת בדרך הברירה הטבעית", ממשיך דוקינס, ו"ברירה טבעית פירושה שרידתם הנבדלת של המתאימים ביותר... הפרט הוא רק כלי משחק בהתמודדות הזאת, שאפשר להקריבו כאשר מחייב זאת האינטרס הרחב יותר של המין בכללותו... ".

השרידות הוא שם המשחק באבולוציה, הפועלת בכוח הברירה הטבעית, ללא כיוון של יד מכוונת כלשהי, בלא מטרה מוכתבת מפי מישהו. אותו יצור - במקרה שלנו הומיניד או אדם, שמסוגל לשנות ולהתאים עצמו לתנאי-חיים בלתי-צפויים, מבחינת תנאי-החיים וצריכת מזון ומים - ישרוד, בעת שכל מי שאינו מסוגל להתאים עצמו לאותם שינויים - ייכחד. בתהליך הזה של הברירה הטבעית לא קיים שכר ועונש על התנהגות טובה או רעה.

שכר ועונש הם פרי-רוחו של האדם

שכר ועונש הם פרי-רוחו של האדם, שהפסיכולוגיה שלו, תולדת ההתפתחות האבולוציונית בהומו-סאפיינס בלבד, כוללת חלק מתכונה אנושית הקרויה "רצון", תכונה שבטבע כלל איננה קיימת. הרצון, יחד עם הפחד, ולצידם תכונות שכליות-אנושיות נוספות כמו יכולת אנליזה של אירועים, וממנה שורה של יכולות כמו הבנה, השוואה, עריכת סדר, הערכה, ביקורת, הסקת מסקנות ועוד - כל אלה יצרו אצל ההומו-סאפיינס מבנים שכליים ותודעתיים שהם ייחודיים לאדם, ואין להם כל קשר לטבע בו הוא חי. לטבע, לברירה הטבעית, לאבולוציה אין רצון, אין כוונה, אין תכלית, אין "שכל אנושי", ולכן גם אין "שכר ועונש" על "התנהגות טובה", "ראויה", "גרועה" או "אסורה". במערכת הטבע והאבולוציה אין ציווי מלמעלה או מכיוון אחר כלשהו, שכן אין בנמצא יד מכוונת או יוצר חכם שיצר, סידר, הקים ובנה מבנים ופרטים בטבע. כל הקיים בתבל, על יקומיו השונים והרבים, הוא פרי יצירה אקראית ולא מכוונת, עם כל הקושי שיש לפרט הזעיר שבזעירים - הפרט האנושי - להבין זאת.

מכשלות ומגבלות בתפיסה האנושית

אי-הבנת הסיבה או הגורם לתהליך כלשהו בטבע איננו עילה לטעון שקיים גורם אחר, חיצוני לטבע, "מעליו", האחראי לאותו תהליך בלתי-מובן. אלא שעובדה זו איננה מקובלת על בני-אדם רבים, שצרכיהם הרגשיים מחייבים אותם בקבלת תשובה מיידית, מוחלטת וכוללנית. העובדה שמרבית בני האדם בתבל כיום נכללים בקבוצה זו אינה הופכת את ההזדקקות הנפשית הזאת לכוח עליון, עד כדי תלות מוחלטת, לעובדה מדעית או לאמת טבעית. כאן נוצר קושי נוסף בגישה לאבולוציה כתהליך שנותר לא מובן ולא מקובל בידי מרבית תושבי תבל של זמננו: כוחו של הרוב.

כוחו של הרוב, שבתקופה המודרנית קבל חיזוק באמצעות הדמוקרטיה, מתפרש על-ידי רבים בשוגג כתקף בכל תחומי החיים, ולא היא. הדמוקרטיה היא משטר, שיטת חיים וממשל שנותנת זכות חיים לכל אדם, זכות הבעת דעה וכל זכות אחרת במערכת החיים המשותפת לחברה אנושית שתקבל על עצמה את כללי המשחק הדמוקרטיים. הדמוקרטיה איננה מסוגלת ואיננה רשאית לפקוד על החשיבה האנושית, על האמונה או על סוג החשיבה ואיכותה. בכל הנוגע לאמונה, אין לדמוקרטיה דריסת רגל, פרט להיתר שהיא מתירה לכל אדם לדבוק ולאחוז בכל אמונה כרצונו, בתנאי מובן שבכך לא יפגע לרעה בשום אדם אחר. בתחום הקרוי "אמונה" ו"חוסר אמונה" אין מקום לדמוקרטיה. כאן הרוב אינו קובע. שכן, הרוב בעולמנו משליט, כמה עצוב, את ההבל בדמות האמת. בתחום זה של כפירה באמונה באל, גם אדם בודד אחד, הניצב יחיד אל מול שישה וחצי מיליארד בני-אדם אחרים - יצדק, וכל ששה וחצי המיליארד האחרים ישגו. פרשת גליליאו גליליי, בעומדו יחיד מול הכלל בטענה שהארץ סובבת סביב השמש, ולא להיפך, כמחשבת הרוב עד לזמנו, היא העדות הטובה ביותר לכך, כמילותיו של דוקינס: "כיום, תורת האבולוציה מוטלת בספק בדיוק כמו הטענה שלפיה הארץ נעה סביב השמש" (1).

בשנת 1859 ניצב צ'רלס דארווין כמעט בודד אל מול כלל האנושות, וטען לצדקת תגליתו המהפכנית: האבולוציה והברירה הטבעית שבטבע. היום דארווין איננו בודד עוד. עימו ואחריו צועדות בביטחה קבוצות וחברות אנושיות, בוודאי מדעיות רבות, המבינות את שדארווין גילה, שהברירה הטבעית בדרך האבולוציה היא ורק היא התהליך שהביא את האדם ואת כל יתר היצורים החיים היום על פני כדור-הארץ למה שהינם, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הינם תולדה של שרידות יצורים אחרים, שקדמו להם בהתפצלות הענפית המסועפת לאין-גבול, ואין שום "עלבון" ליצור כלשהו, אם קודמו בתהליך היה אחר, שונה, מכוער או יפה ממנו. מה שבטוח - שהיה פחות מפותח ממנו.

אתר 'חופש', כבמה חילונית-אתיאיסטית הפתוחה לכל אדם, מקבל אין-סוף של מכתבים, שאלות וטיעונים, שעניינם "איך" ו"מדוע" ו"מה תגידו על" לגבי קיומם של החיים בטבע. מדהים להיווכח, שלחשיבה הדתית יש אחיזה גם בלב בני-אדם שאינם דתיים, שלא לדבר על הדתיים, שאינם מסוגלים כלל להבין, או לתפוס, שישנה אפשרות אחרת מעבר לאמונתם להסבר תופעות הטבע. חברי צוות האתר, המשתדלים לענות בעקביות לכל שואל, נתקלים בחומה בצורה מצד המאמין הדתי ככל שעולה המילה "אבולוציה" על הפרק.

"אז מה, אתה רוצה להגיד שנולדנו מקוף? אביך קוף!" כותבים אלינו רבים, בייחוד מקרב הציבור הדתי-חרדי. ואין להתפלא על כך: זהו פרי-חינוך של דורות רבים, הנאחזים בעקשנות בדעות קדומות, באמונות שהן חסרות כל קשר לחידושי המדע בן מאות השנים האחרונות. אלא שבכל אלו אין די. גישתם של מאמינים דתיים רבים היא לא רק מנוגדת לדעה המדעית, אלא שעל מנת למנוע כל סדק ופירצה אפשרית, ולו גם הזעירה ביותר, בחומת-ההגנה הגבוהה והבצורה שהקימו להגנת אמונתם, הם מגייסים כל דרך וביטוי אפשריים לשלול על הסף התעוררות של תבונה והיגיון במוחם שלהם, בעזרת פסוודו-מדענים, המייצרים ב"מעבדותיהם" פסוודו-מדע, במטרה לשמר מכל משמר את האמונה באל, על כל המשתמע ממנה. דוגמה אופיינית לתוצאות הפסוודו-מדע מצאנו במכתבה של גולשת דתייה, שכך כתבה לאתר 'חופש':

"כל התורה וכל סיפוריה אמת לאמיתה, מן הפרט השולי ביותר ועד לחשוב ביותר. על פי התורה כמובן הרי הקב"ה יצר את העולם והוא נתן לנו את התורה. לכן אתה תראה שעוד כמה שנים, שהטכנולוגיה תתפתח יותר, שבאמת יגלו שהייתה טעות בידם והעולם לא נוצר לפני 60 מליון שנה. זה כמו הרבה דברים אחרים שהתורה כתבה וכל המדענים בעולם סתרו זאת, והיום התברר שזהבאמת נכון והתורה אמת לאמיתה ונכונה ואין שום פרט שאיננו נכון בתורה. וכמו שאמרתי רק התורה היא נר לרגלי ואור לנתיבותי. אני לא מסתמכת על שום דבר שאיזה פרופסור או דוקטור אמר, אני מסתמכת אך ורק על התורה, אך אני מביאה גילויים מדעיים של פרופסורים חילונים בשבילכם, כיוון שאתם בשום מצב לא תאמינו שדבר מסוים הוא נכון או אמיתי כיוון שכתוב זאת בתורתנו הקדושה. לאור כל ההוכחות שהבאתי לפניך לאמיתות התורה, איך אפשר לומר שאין משהו שיצר את כל זה? הקב"ה יצר את העולם ולכן ידע אלו בהמות מעלות גירה ואלו לא, להזכירך התורה נכתבה לפני אלפי דורות שעדיין המדע לא היה בכלל קיים!!!! אם כן איך אפשר לומר שאין אלוקים? אני מרחמת על אנשים כמוך באמת שבורחים מהאמת שמנסים להסתיר את האמת ולומר שאין בורא לעולם".


האבולוציה של האדם

כל ויכוח עם מאמין כזה נידון מראש לכישלון, משום השוני המהותי בבסיס הגישה, בתפיסת העולם ובהבנה ואבחנה של מושגי-יסוד בתרבותנו. בייחוד שניצב בפניך אדם, המוכן לעוות כל נתון ולאמץ כל סטייה ולו רק על מנת שעמדתו האמונית לא תיסדק ולא תתערער.

שינוי בעמדותיו של המאמין הדתי יחול אך ורק באמצעות כלים לימודיים וחינוכיים, החופשיים מכבלים כלשהם, בייחוד כבלים של פסוודו-מדע, המייצר ומפיץ מידע מסולף ומעוות, בשם סמכות אלוהית לכאורה. הדתייה כותבת הדברים הללו, כמייצגת ציבור גדול של אוחזים בידע שגוי כזה, מצויה במצב נפשי הקרוי בפסיכולוגיה "דיסוננס קוגניטיבי". אין בפניה אלא אפשרות אחת משתי האופציות הקיימות: אלוהים כבורא-כל, או אבולוציה כתהליך טבעי הדרגתי, ששום כוח חיצוני או אלוהי איננו קשור בו משום שאינו קיים כלל. היא בחרה בראשונה, אני בשנייה. אני מוכן ללמוד ולהיחשף לכל, היא כלואה בחליפת-מגן מתכתית נעולה ומסוגרת מפני החשש הנורא והאיום, שמא יקרה בדרכה ידע, שיפריך, כמה נורא, את בחירתה באפשרות הראשונה.

גישה זו של הנאחזים בידע שגוי ומסולף איננה ייחודית, כמובן, לחברה היהודית, בה אנחנו חיים, ואין היא אלא חלק ממנה. זוהי גישתם של מרבית יושבי-תבל - נוצרים ומוסלמים לסוגיהם. זה לא מכבר, בשנת 1925, ניצב העולם התרבותי, המתקדם, הפתוח והחושב, המום לנוכח "משפט הקופים", שהתנהל בארה"ב כתביעה מצד מדינת טנסי והמימסד הבריאתני כנגד מורה, שייצג את הציבור החופשי. בעימות זה ניצחו, כמה נפלא, התבונה, הפתיחות, ההיגיון, ומעבר לכל - הידע המדעי וההוכחות שעימו. 300 השנים שחלפו מאז ניצח גלילאו גליליי את ה"ידע" השגוי בו אחזו "מדעני" הדת של אותם ימים לא שינו את עמדות "מדעני" הדת במדינת טנסי של תקופתנו, שתבעו לדין את ג'ון סקופס על שהעז ללמד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין. מן הסתם תידרשנה עוד מספר כפולות של 300 שנה עד שמרבית תושבי תבל יכירו בטעותם.

בספרו "עולם רדוף שדים" (6) כתב קרל סייגן: "מה שמפחיד אותי, במיוחד על סף האלף החדש, הוא שהפסוודו-מדע והאמונות התפלות יגבירו משנה לשנה את כוח הפיתוי שלהם, ושירת הסירנות של הבערות תגדיל עוצמה וקסם. מתי שמענו אותה לאחרונה? כל אימת שהתעוררו בנו דעות קדומות, לאומניות או אתניות, בתקופות של מחסור, כשהתערערו בטחוננו העצמי הלאומי או חוזק רצוננו כציבור, כשהתייחסנו למראה מקומנו ומעמדנו ההולכים ופוחתים בקוסמוס, וכאשר תססה הקנאות סביבנו - או-אז השתלטו עלינו הרגלי-חשיבה שרכשנו בדורות עברו. להבת הנר מהבהבת קלושות. שלולית האור הקטנה שהיא מטילה רועדת. העלטה מתגברת. השדים מתחילים להגיח ממחבואיהם".

אני פחות פסימיסט. עם כל הסכנות הכרוכות בהידרדרות לחשכת ימי הבערות, גם פרק זמן של מאות שנים לא ישנה את דעתם, עמדתם וגישתם של ההומו-סאפיינסים המודרניים העוסקים במדע. להיפך. הצורך והחובה ללמד ולהוסיף וללמוד רק יגבירו את פעילותם, לטובת החברה האנושית. בכך אני מאמץ את דבריו של דוקינס בפרק הראשון בספרו "הגן האנוכיי" (1): "אני יודע כי נשקפת לי הסכנה שאותם אנשים, והם מרובים כל-כך, שאינם מסוגלים להבדיל בין משפט חיווי, הקובע מהם פני הדברים, ובין הטפה, הטוענת מה צריכים פני הדברים להיות, יבינו אותי שלא כהלכה. דעתי הפרטית היא שחברה אנושית המבוססת אך ורק על חוק הגנים - הגורס אנוכיות כללית וחסרת-מעצורים, איננה חברה שראוי לאדם לחיות בה".

גילה של החשיבה האתיאיסטית כגילה של התבונה האנושית. בשם "אתיאיסט" כינו היוונים עובדי האלילים הקדמונים את אלו, ששללו את מציאותה של האלילות - האלוהות הפוליתיאיסטית (7). בשם זה כונו בפי עובדי-האלילים גם הנוצרים הראשונים, שהלכו בדרך היהדות ובחרו להאמין באל אחד (8). אלא שנדרשו כאלפיים שנות חשיבה עד לרגע הייחודי בשנת 1865, בו נמצאה הראייה המדעית לחשיבה זו. מאותו רגע ואילך אין עוד מקום ל-"אינני יודע אם אלוהים קיים", "אני חושב שאלוהים אינו קיים" או "אינני מאמין שאלוהים קיים". פשוט, יש לומר בקול, בעוז ובביטחה גמורה, את הדבר היחיד שמשתמע מהבסיס המדעי שהציבו דארווין וממשיכי דרכו:

אלוהים אינו קיים! לא היה ולא נברא, אלא משל היה!


מומלצים:


ריצ'רד דוקינס

ספריו של רי'צרד דוקינס נותנים את המענה הטוב, הפשוט והברור ביותר לשאלות, להיסוסים ולפקפוקים שרבים מאתנו מעוררים לגבי האבולוציה. ודאי שיש בהם תשובה לאי-הקבלה המוחלטת של מציאות החיים על-ידי אלו, המעדיפים את עולם האשליות והמיסטיקה, לו אך היו מוכנים להיחשף לאלטרנטיבות. מעבר לארבעת המומלצים כאן, דוקינס עצמו מתגאה ביותר בספרו "הפנוטיפ המורחב": "את ניסיוני שלי הצגתי בספרי הפנוטיפ המורחב, ספר שאני מתגאה בו ושמח עליו יותר מכל הישג אחר בחיי המקצועיים" (1).

  1. ריצ'רד דוקינס: הגן האנוכי The Selfish Gene
    הוצאת דביר, 1991, תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם
     
  2. ריצ'רד דוקינס: השען העיוור The Blind Watchmaker
    הוצאת דביר, 1993, תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם
     
  3. ריצ'רד דוקינס: לפרום את הקשת בענן Unweaving the Rainbow
    הוצאת הד-ארצי/מעריב, 1998, תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם
     
  4. ריצ'רד דוקינס: הטיפוס על ההר הבלתי סביר Climbing Mount Improbable
    הוצאת זמורה-ביתן, 2003, תרגום מאנגלית: עמוס כרמל
     
  5. אברהם רונן: פרהיסטוריה מהי?
    ספרייה ארכיאולוגית, הוצאת כתר, ירושלים 1979
     
  6. קרל סייגן: עולם רדוף-שדים The Demon-Haunted World
    הוצאת הד-ארצי-מעריב, תל-אביב 1997
     
  7. האנציקלופדיה העברית, כרך ז'
    עמודה 452, ירושלים, תשכ"ו
     
  8. דן מלר: הגיגים אתאיסטיים על לא-כלום
    http://www.hofesh.org.il/articles/god/al_lo_klum.html
     


ינואר 2004



חברים ב- עוצב על ידי