אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אקוספרה

האבולוציה הקוסמית, הביולוגית והאנושית:

עבר, הווה, עתיד - דגמים, תהליכים, השערות, בעיות ומחשבות

מאת פרופ' אביתר נבו
אבולוציוניסט, ראש המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
עוסק באבולוציה אורגאנית בגישה הוליסטית, מחברם
של מחקרים ומאמרים רבים בתחום

המאמר התפרסם ב"סביבות", אוקטובר 1989
ומועלה בחלקים נפרדים באתר בהיתר אדיב של פרופ' נבו

פרק חמישי: ההווה
ראה הפרק הקודם



החמורה בהשלכות הסביבתיות על גורל האדם עלולה להיות התערבותו הישירה בסביבה באמצעות החקלאות, התעשייה והעיור. השפעת הסביבה על בריאות האדם כוללת פעילות וירוסים, בקטריות, חומרים מוטגניים, קוטלי חרקים ופטריות, זיהום כימי, תרמלי, אורגני, אנאורגני, רדיואקטיבי ורעש. זיהום האוויר, הים, היבשה והמים, פוגעים ישירות בבריאות מין האדם. תהליכי הסביבה המשפיעים על האקלים, הקרקע, המים, מיחזור חומרים וגידולי מזון, הנם בעלי השפעה מכרעת על עתידנו.

ד. הדמוגרפיה והאקולוגיה של האדם

השאלה היסודית בדיון על ההווה והעתיד הינה "לשם מה אנו קיימים?" האם לקיום ורבייה בלבד? או האם, בנוסף לקיום ולהישרדות פיזיים-ביולוגיים קיימות מטרות איכותיות, תרבותיות, אנושיות, רוחניות, נפשיות, משמעותיות. יתר על-כן, האם הכוחות האבולוציוניים-ביולוגיים-תרבותיים, שפעלו בעבר הרחוק והקרוב (כתוצאה מהמהפכות החקלאית, התעשייתית, הרפואית, המדעית והטכנולוגית), ופועלים כיום במערכת החברתית-כלכלית-פוליטית-תרבותית של האדם, מבטיחים את קיומנו והמשכיותנו? בעיה זו חובקת את מהות האדם ועתידו, ומכאן משמעותה העצומה. במסגרת מצומצמת זו ניתן להעיר ולהאיר אספקטים כלליים וסלקטיביים בלבד, בהנחה שחשיבותם לגבי קיום העתיד, סיכוייו ומהותו, יעוררו מחשבה, סקרנות, חקירה, לימוד ופעילות חיובית של פרטים וקבוצות שייקבעו את גורל ואופי העתיד.

קיום אנושי נאות מחייב תשתית פיזית הכוללת אדמה, מים, אנרגיה, מינרלים ותשתית ביוטית: מקורות מחייה, לבוש, דיור וכו'. הטכנולוגיה והארגון החברתי הינם המכשירים להפיכת התשתית הפיזיקלית לאמצעי קיום. המבנה הדמוגרפי משפיע ישירות על מקורות המחייה, הטכנולוגיה, הארגון החברתי, והסביבה כולה משפיעה מצידה על כושר הקיום. האינטראקציה המורכבת בין גורמי הסביבה, האנרגיה, הטכנולוגיה, החקלאות, התעשייה, הרפואה והמערכת הסוציו-פסיכו-פוליטית ותוצאותיה אחראית למשבר הנוכחי של האנושות - גלובלית, אזורית ומקומית, ותקבע את גורלה לשבט או לחסד. הבנת מערכת מורכבת זו והפיקוח הנכון עליה, יקבעו את אופי עתיד האנושות וקיומה (Ehrlich et al., 1977) . פרסומים פופולריים יותר מצויים בעיתון ה-Time מינואר 1989 שהוקדש כולו לכדור הארץ, ובהוצאה המיוחדת של ה-National Geographic Magazine מחודש דצמבר 1988.

האבולוציה התרבותית העלתה שורת בעיות בסיסיות, התנהגותיות, אקולוגיות וחברתיות-תרבותיות המאיימות על קיום האדם בהווה, ופתרונן חיוני לקיומו בעתיד: (א) התפוצצות האוכלוסין והשלכותיה; (ב) מכבש הטכנולוגיה המודרנית והרס הסביבה הטבעית ומקורות המחייה; (ג) הגדלת הפערים החברתיים, הגזעיים והלאומיים בין עניים מחד ועשירים מאידך והגברת התוקפנות והטרור; (ד) האיום של מלחמת עולם על-מדעית, גרעינית, כימית וביולוגית. היות וכל אחד מאיומים אלה מכיל לפחות באופן חלקי מרכיבים ביולוגיים, יש לטפל בהם באספקטים משולבים - ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים וכלכליים.


פיצוץ גרעיני
פיצוץ גרעיני


ד. 1 התפוצצות האוכלוסין והשלכותיה

מאורע בעל משמעות אבולוציונית גלובלית ב-10,000 השנים האחרונות, המשפיע על הביוספירה כולה, הינה התפוצצות אוכלוסיית האדם מכ-5 מיליונים בזמן המהפכה החקלאית לפני 10,000 שנים, לכ-5 מיליארד כיום - פי 1000!

מקור התפוצצות האוכלוסין בפיתוח החקלאות מחד, שספקה מזון רב, ובהתפתחות הרפואה מאידך, שהביאה לירידה תלולה בתמותה. אם יימשך קצב הגידול השנתי הנוכחי של 3% באפריקה ו-1.7% בשאר העולם, תוכפל אוכלוסיית העולם תוך כ-40 שנה, ובשנת 2030 תגיע ל-10 מיליארד בני אדם (Pop. Ref. Bureau, 1984). בשנת 1988 בלבד נוספו לעולם 90 מיליון בני אדם. גידול זה אינו מעיד על הצלחה בלבד, היות והמומנטום של גידול זה יימשך גם לתוך המאה הבאה, גם אם צומצם כיום בעיקר בעולם המערבי ובסין. יש לבחון יסודית גידול-פרא זה, המשפיע השפעה מכרעת על כדור הארץ המוגבל ועל סביבות האדם, עולמו הפרטי והשבטי-לאומי, קיומו ועתידו. התפוצצות אוכלוסין גוררת בעקבותיה משבר מזון ומקורות מחייה, רעב אזורי רגיונלי (אפריקה, הודו), משבר אנרגיה, זיהום חסר מעצורים והרס האוויר, הימים והיבשות; שינויים אקלימיים; החרפת הסכסוכים והתוקפנות השבטיים, לאומיים, רגיונליים וגלובליים, והגדלת סיכויי המלחמה התרמו-גרעינית; חיסול המערכת האקולוגית תוך הרס הסביבה הטבעית, הגיוון הביולוגי והביוספירה; ושינוי של המערכת המשולבת: הסביבתית-כלכלית-פוליטית-תרבותית; מין האדם נמצא במשבר עולמי ובסכנת קיום משמעותית ביותר, וזאת בניגוד לאופטימיות חסרת בסיס של מספר משקיפים - (Herold et al., 1963; Simon, 1981).


התפוצצות אוכלוסין
התפוצצות אוכלוסין



עקומת ההזדקרות של האוכלוסייה האנושית
עקומת ההזדקרות של האוכלוסייה האנושית


ד.2 הטכנולוגיה המודרנית והרס הסביבה הטבעית ומקורות המחייה

המכלול המשולב של מים, קרקע, מינרלים ודלק - חיוני ליצירת מזון. ואולם, תיעוש גואה בנוי על ניצול פרוע ובלתי מאוזן של מקורות מחייה משולבים אלה. החקלאות המודרנית מנצלת לאין שיעור יותר דלק, פלדה ודשנים לייצור יחידת מזון מאשר החקלאות הפרימיטיבית. ניצול מקורות המחייה והכחדת אקוסיסטמות של מינים ביולוגיים רבים (Nat. Geog., 1988; Time, 1989; Ehrlich et al., 1977) עולה בתלילות בגין צריכה גואה של דלק, מתכות ומינרלים, המחייבת העמקת הכרייה אחריהם. הלחץ הגובר על המכלול הפיסיקלי הבסיסי לטכנולוגיה המודרנית, משפיע חריפות על המערכת הכלכלית והחברתית. מחסור ועלות מחירים במצרך מסוים, יוצרת מחסור ועלות מחירים במצרכים אחרים, התורמים במישרין ובעקיפין לסחרור אינפלציוני וחוסר עבודה. פתרונות מאולתרים חד-מימדיים, כאן ועכשיו, מנתבים את מרבית משאבי הכסף, הטכנולוגיה והאדם לפתרון בעיות מקומיות, אזוריות ועולמיות, ללא ראיית הנולד. בהילות זו לכיבוי שריפות מאולתר חסרה תכנית לטווח הארוך ונעדרת פתרונות מורכבים, המנסים להתמודד עם בעיות העתיד כמערכות משולבות רב-מימדיות של העולם הפיזיקלי, הביוטי והפסיכו-סוציאלי בו אנו חיים. גישות רדוקציוניסטיות עכשוויות ובלתי אינטגרטיביות אלו, הינן הרות-אסון בהווה ובעתיד כאחד.

פתרונות מהירים, מאולתרים וללא מידע משולב בטווח הקצר, משמיטים את הבסיס לפתרונות בסיסיים לטווח הארוך. בירוא היער הטרופי הפך לאחד האסונות הגדולים בהווה עקב הכחדת הגיוון הביולוגי עם כריתתו. האומדן הנוכחי הוא, שכ-100 מינים ביולוגיים מושמדים מדי יום, וב-30 השנים הקרובות יושמדו כמיליון מינים. העושר הביולוגי הזה, שהינו מאגר אדיר לרפואה, חקלאות ותעשייה, ייכחד לפני קטלוגו, שימורו וידע אלמנטרי עליו. גזים הנפלטים מהתעשייה והמכוניות (CH4, CO2) גורמים להתחממות האטמוספירה ול"תופעת החממה", העשויה להוביל לשינויים אקלימיים הרי-אסון, כולל תופעת הגשם החומצי. פליטת הגזים על ידי שריפת הפחם, הגז, שמן האדמה והיערות, החלה לפני כ-200 שנה, עם תחילת המהפכה התעשייתית בתחילת המאה ה-18, אך עוצמתה גדלה לאין שיעור במאה הנוכחית.

גורם נוסף המגביר את תופעת החממה אלפי מונים יותר מגז ה-CO2 הינם הכלור-פלואור-קרבונים (CFC), המשמשים לתעשיית הקירור, הריסוס והבידוד. כימיקלים אלו הכוללים כלור, פלואור ופחמן, הינם אינרטיים ובלתי רעילים. ואולם עם פליטתם לאטמוספירה השפעתם הרסנית וממושכת, לא רק כגורם חימום פעיל, אלא כהורסי שכבת גז האוזון המצויה בסטרטוספירה בגובה 20-50 ק"מ והינה חיונית לקיום החיים. האוזון המורכב משלושה אטומי חמצן, סופג את מרבית הקרינה האולטרה-סגולית (UV) המגיעה מהשמש. עודף UV הינה הרה-אסון וגורם לפגיעה במערכות חיסון בחיות, באדם וב-DNA עצמו, תופעה האחראית לסרטני העור. ב-1985 דווח על "חורים" באוזון באנטארקטיקה שמקורם בפליטת כלור מתוך CFC. 24 מדינות החליטו במונטריאול ב-1987 לקצץ בשימוש ב-CFC ויש למצוא לו תחליף תעשייתי ולהפסיק את ניצולו מיד (Time, 1989).


החור באוזון באנטארקטיקה
החור באוזון באנטארקטיקה
ראה כאן


ד.3 הגדלת הפערים החברתיים, הגזעיים והלאומיים

התפוצצות האוכלוסין מלווה בפער הולך וגדל בין מיעוט-עשיר ורוב עני, בתוך ובין גזעים, עמים ואזורים גיאוגרפיים. שליש האנושות החי בארצות מתועשות ("מפותחות") אחראי ל-85% מההכנסה הפרטית ולניצול מקביל של מקורות הקיום הגלובליים. שאר 15% של ההכנסות וניצול האוצרות הגלובליים, נופלת בחלקה של 2/3 האנושות החיה בארצות פחות מתועשות ("פחות מפותחות"). התוצאה הינה שפע למרבית תושבי הארצות המפותחות, לעומת רעב, עוני, מחלות, והשפלת קיום האדם בארצות הפחות מפותחות. מיליונים רבים של אנשים, במיוחד תינוקות, ילדים וקשישים, מתים ברעב מדי שנה במשך עשרות השנים האחרונות. מאות מיליונים חיו וחיים כיום על סף הרעב והמחלות האפידמיות, נתונים לסכנת קיום עקב אסונות טבע (שטפונות, רעידות אדמה, התפרצויות געש, בצורת), כפי שקרה לאחרונה בביאפרה, אתיופיה, סודן, בנגלדש ואזורים אחרים. תוך כדי תנאי סבל וחרפה תת-אנושיים, המשיכו אוכלוסיות אלו לגדול בקצב שיכפיל את מספרם תוך 40 שנים!


רעב
רעב


השפע בארצות המפותחות מדהים בכמותו בהשוואה לארצות הפחות מפותחות, ונבנה על ניצול משווע של קרקע, מים, דלק ומינרלים שהינם אוצרות גלובליים מוגבלים. ארצות אלו לוחמות לשמירת והרחבת תצרוכתן ממקורות ההולכים ומתדלדלים כמותית ואיכותית. הלחץ לשמירת והעלאת רמת החיים בארצות המפותחות תובע מחיר סביבתי, טכנולוגי וחברתי עצום. ואולם מגבלותיהם של חומרי הגלם ניתנים לחיזוי והתכלותם הינה בלתי נמנעת. הארצות הפחות מפותחות מנסות לצעוד בעקבות המפותחות בפיתוח כלכלי ללא הצלחה, תוך מעצורים וכישלונות כלכליים וסביבתיים (ראה על חקלאות כושלת בעקבות חיסול היער הטרופי בברזיל - Nat. Geog., 1988; Time 2nd January, 1989). מגמות אלו היו מסוכנות ביותר גם ללא מצב העולם הנוכחי, המתאפיין בהתפוצצות אוכלוסין ובחוסר יציבות סביבתית, אקלימית, כלכלית, חברתית, מוסרית ופוליטית. בעולמנו הריאלי, המתאפיין בפערים אדירים - שבטיים, לאומיים (טריטוריאליים), אידיאולוגיים ודתיים (הפונדמנטליזם האסלאמי והנוצרי החדש), התפוצצות אוכלוסין, רעב, מחלות אנדמיות ואפידמיות בעולם הפחות והיותר מפותח (כגון: Aids , סרטן, לב, עצבים) - סכנת העתיד מוחשית וחמורה לאין שיעור ומחייבת פעילות נמרצת גלובלית להבטחתו. רקע זה הינו הרה סכנות לאור שכיחות והתמדת מלחמות לוקאליות (למשל לבנון, ישראל, סהרה המערבית, סומלי, סודאן, אפגניסטן, קמבודיה ורבות אחרות).

ד.3.א. תשלובת מקורות מחייה, כלכלה ופוליטיקה

המצב הגלובלי והבינלאומי מחריף את מורכבות וסכנות העתיד של המכלול שתואר לעיל. כסף זורם מעבר לגבולות הפוליטיים ומתנקז לאתרים עשירים במקורות קיום. ארצות הייצור המפותחות מייבאות חומרי גלם ומתמודדות ללא הצלחה עם מאזן תשלומים בלתי מאוזן, המשפיע מצדו על ייצור ויבוא מוגברים, תוך התעלמות מגורמים ומטרות אחרות. מקורות חסרי בעלים, כגון הדגה באוקיאנוסים ואוצרות מינרליים, מהווים סלעי מחלוקת בינלאומיים ונתונים לניצול דרסטי ובלתי מבוקר, כאילו היו אין-סופיים. מדיניות החוץ מהווה מנוף להבטחת מקורות קיום, טריטוריאליים, כלכליים ופוליטיים, כפי שנתגלה במשבר הנפט באמצע שנות ה-70, תוך עלייה תלולה של מחירי הדלק, החשמל, ושאר המוצרים, סחרור אינפלציוני ועלייה בחוסר עבודה. משבר האנרגיה החריף את בעיית ייצור המזון; עלייה במחירי מזון, בעיקר בעקבות שנות בצורת, היוותה גורם מכריע בהחלטת ארגן הארצות ליצוא נפט (OPEC) להעלות את מחירי הדלק. התלות הגוברת של החקלאות באנרגיה, בעיקר בדלק, גרמה לעלייה גלובלית נוספת במחירי המזון, במיוחד בארצות מפותחות הקובעות את מחיר המזון בשוק העולמי. משבר הדלק של 1973 הביא לחרם דלק ולחץ של הארצות הערביות להגברת החרם הכלכלי על ישראל.

ארצות מפותחות, כולל ישראל, מייצאות נשק כמוצא לבעיותיהן הכלכליות. רכישת נשק הביאה לכך שארצות בלתי מפותחות נקלעו לסחרור בחימוש כתחליף לטיפול בבעיות בוערות (מזון, בריאות, חינוך), תוך הגברת אי-היציבות הפוליטית והחרפת סכנת המלחמות הלוקאליות, הרגיונליות והגלובליות. ייצוא כורים גרעיניים על ידי ארצות מפותחות להגדלת הונן ליבוא חומרי גלם, גם הוא הרה סכנות. למרות מטרתם לייצור חשמל, מהווים כורים אלו בסיס לייצור פצצות גרעיניות בארצות הבלתי-מפותחות. הפיצוץ הגרעיני בהודו בשנת 1974 הינו עדות לכך שיצוא כורים גרעיניים ליותר ויותר מדינות, במיוחד באזורים פוליטיים מעורערים, מחריפה ביותר את סיכון השימוש בנשק זה. מצב מקביל קיים בנושאי הטכנולוגיה של המלחמה הכימית והביולוגית, הנמכרת על ידי העולם המערבי לעולם השלישי.

ד.3.ב. תשלובת הסביבה, הטכנולוגיה ורמת החיים

הקשר בין רמת החיים, הסביבה והטכנולוגיה, טומן בחובו סכנות רבות לציביליזציה, גם ללא המורכבות הכלכלית-פוליטית שתוארה לעיל. המטרה להעלות את רמת החיים, כרוכה בטכנולוגיה מודרנית וניצול סביבתי נרחב. ללא תכנון טכנולוגי סביבתי נבון, קיימת סכנה מוחשית להרס הסביבה הטבעית והשמטת הבסיס לקיום, שלא לדבר על דרדור ברמת החיים. התעצמות הטכנולוגיה המודרנית הבלתי מבוקרת, עשויה להיות הרסנית לבריאות האדם וחייו. ניצול פראי וחיסול משאבי סביבה מוגבלים; הריסת הנוף הטבעי (הדוגמא הדרסטית ביותר הנה חיסולו של היער הטרופי בעולם כולו, ובמיוחד באמזונס), וניצולו למקורות קיום ושטחי מחייה; זיהום קטסטרופלי חסר תקדים של האוויר, הים והיבשה, המים והמזון; ריסוק המאזן האקולוגי של אקוסיסטמות טבעיות; אסונות טכנולוגיים (צ'רנוביל [רוסיה], בופל [הודו]); ופיצוצים גרעיניים (בביקיני אין אוכלוסייה אנושית כתוצאה מניסויים גרעיניים) עשויים לפגוע בקיום אנושי בהווה ובעתיד.


הכור בצ'רנוביל לאחר הפיצוץ
הכור בצ'רנוביל לאחר הפיצוץ
ראה כאן


כל הללו, אם יימשכו ללא פיקוח, בקרה ותכנון לוקאליים, רגיונליים וגלובליים, יביאו תחילה למאזן שלילי ברמת החיים (רעב, בריאות, איכות חיים, מוסר, חינוך) ולבסוף לחיסול הביוספירה והקיום האנושי. נקודת התפנית בה המחיר הסביבתי עולה על היתרונות הכלכליים, עשויה להידחות לתקופה מסוימת באמצעות טכנולוגיות נוספות שיביאו לנזק סביבתי קטן יותר. ואולם, אין טכנולוגיה ולו תהיה המודרנית והמפותחת ביותר, שתהיה משוחררת מהשפעת הסביבה. מכאן שמחיר כל הרחבה ופיתוח בלתי מבוקר יעלה בסופו של דבר במחיר הרס הסביבה. מגבלות הסביבה יצמצמו לבסוף את הגדלת הייצור הכלכלי שהנו פועל יוצא של מספר האנשים וצריכתם, אם לא תבוקר אוכלוסיית האדם וצריכתה קודם לכן בדחיפות.

החמורה בהשלכות הסביבתיות על גורל האדם עלולה להיות התערבותו הישירה בסביבה באמצעות החקלאות, התעשייה והעיור. השפעת הסביבה על בריאות האדם כוללת פעילות וירוסים, בקטריות, חומרים מוטגניים, קוטלי חרקים ופטריות, זיהום כימי, תרמלי, אורגני, אנאורגני, רדיואקטיבי ורעש. זיהום האוויר, הים, היבשה והמים, פוגעים ישירות בבריאות מין האדם. תהליכי הסביבה המשפיעים על האקלים, הקרקע, המים, מיחזור חומרים וגידולי מזון, הנם בעלי השפעה מכרעת על עתידנו. קיימת סתירה פנימית בין גידול האוכלוסייה ורמת חייה מחד, להרס הסביבה מאידך. לפיתוח טכנולוגי מחיר סביבתי יקר המחייב שיפורים טכנולוגיים חדשים במעגל אין-סופי.

כדור הארץ המוגבל בשטחו ואוצרותיו, הפך לכפר קטן שתושביו מושפעים הדדית זה מזה, ופעילותם הבלתי מרוסנת מרסקת את המרקם האקולוגי המורכב והרגיש שנבנה במשך מאות מיליוני שנות אבולוציה ביולוגית. כדור הארץ הפך למזבלה גלובלית ולחבית חסרת תחתית לפסולת הכימית והרדיואקטיבית המושלכת, למשל, מאירופה לאפריקה. מין האדם כורת כיום בקצב משווע את גזע קיומו במו-ידיו. עקב ריצת האמוק שלו לשפר את רמת החיים תוך התעלמות מוחלטת מדורות העתיד.

ד.4 המלחמה התרמו-גרעינית על רקע הדמוגרפיה - מקורות המחייה והסביבה

האם אנחנו נתונים במעגל סגור של פיתוח הגורר מחסור באנרגיה, מזון וחומרי גלם? ובהגברה קטסטרופאלית של זיהום האוויר, הים והיבשה? האם הפיתוח הנמרץ אינו מגביר את הסבל האנושי, המחסור, המתח החברתי-פוליטי, החימוש, שיפרוץ בתוקפנות מקומית או אזורית, שתהפוך גלובלית? האם העולם צפוי, כתוצאה מתהליכי התפוצצות האוכלוסין, הפיתוח הנמרץ והרס הסביבה ומקורות הקיום להגדלת התוקפנות השבטית עתיקת היומין שתפרוץ לא במלחמות קונבנציונליות אלא במלחמה גרעינית? פריצת התוקפנות תיתכן לא רק בארצות הרעבות אלא גם הארצות השבעות המשוועות לחומרי גלם לפיתוחן התעשייתי הנמרץ.

כ-40 שנים מאיימת המלחמה הגרעינית על עתיד האדם. הסכנה תהיה גדולה יותר כאשר קונפליקטים אזוריים יתפתחו למלחמה גרעינית בעולם, שבו מספר העמים החמושים גרעינית הולך ועולה ועשוי להגיע לקראת סוף המאה, לעשרים ויותר. תחזית חמורה זו לגבי העתיד, הובילה מלומדים להצעות פעולות-מנע נרחבות: פיקוח על הילודה, הגבלת ניצול חומרי הגלם, חלוקה מחודשת של אוצרות הטבע, מעבר לטכנולוגיות מודרניות המזיקות פחות חברתית וסביבתית, והתקדמות לקראת ממשלה בינלאומית. העולם, כידוע, רחוק עדיין מיישום תכניות אלו, למרות כנסים בינלאומיים רבים בנושאים אלה, וביטויים בתקשורת.

סיבות רבות מונעות עדיין אחדות פעולה גלובלית כרפואה מונעת לעתיד. הללו כוללות, בין היתר, את הפרגמנטציה האנושית לעמים, שבטים, מעמדות, כיתות, תרבויות, מפלגות. הפחד מהשתלטות הזולת, חוסר ידיעתנו לטפל במערכות מורכבות ביעילות, אי-הודאות וחוסר יכולת החיזוי לטווח ארוך. יתר על כן, גורם מרכזי לחוסר אחדות פעולה מונעת, נובע מקיום והתפשטות דעות אופטימיות המנוגדות להשקפה הפסימית שתוארה לעיל. השקפה אופטימית רואה, למשל, את הפתרון הסופי בטכנולוגיה מפותחת שתתבסס על אנרגיה זולה, ושפע ובזול ותעלה כללית את רמת החיים הגלובלית, וכל זאת ייתכן, למרות התפוצצות האוכלוסין. לפי השקפה אופטימית זו, היתרון הטכנולוגי עולה בחשיבותו ומשקלו על המחיר החברתי והסביבתי המוגזם כפי שתואר על ידי ההשקפה ה"פסימית". החברה התעשייתית, טוענת ההשקפה האופטימית, הינה על דרך המלך, וצמיחה כלכלית מוגברת בלוויית מזל מסוים של מניעת מלחמת עולם, תנווט אותה לעידן שפע עולמי יציב (השקפה אופטימית זו תוארה בהרחבה על ידי הכלכלן האנגלי Beckerman הפיזיקאי האנגלי Maddox והעתידן האמריקני Kahn; ראה Harold et al., 1963; Simon, 1981).

מי משתי ההשקפות על גורל העולם - והאדם - נכונה יותר? ה"פסימית" או ה"אופטימית"? דילמה זו חייבת להיות בעיה מרכזית של כל אדם החושב מעבר לכאן ועכשיו, ומעבר לגורלו הפרטי. אין אפשרות להשאיר בעיה זו למומחים בלבד. הנימוקים לכאן ולכאן חייבים להישקל בפרוטרוט. ניתוח מערכות מדויק חייב להתבצע לאור הראיות המצטברות. ניתוח כזה הינו בטבעו אינטר-מולטי- וטרנס-דיסציפלינארי (Nevo, 1976), ומחייב מחשבה סינתטית, בין השאר של מדעי הפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, חקלאות, רפואה, דמוגרפיה, כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, תורת המדינה ופילוסופיה. הבעיות המחייבות ניתוח מעמיק כוללות את קצב הריבוי והצמיחה הדמוגרפי, המבנה והשינויים הדינאמיים החלים בסביבה, הגיאולוגיה של אוצרות מינרליים, הפוטנציאל והמגבלות של המדע, הטכנולוגיה והסוציולוגיה של השינוי. יש לבחון את היתרונות והחסרונות של ההצעות האלטרנטיביות שמקורן בהשקפה ה"פסימית" וה"אופטימית", וכן את תוצאות ה"סטאטוס קוו" הנוכחי. היש לאדם יכולת לפעול לנוכח אי הודאות של העתיד? ובמידה ותבחרנה דרכים מסוימות כשיטות פעולה רצויות, היש למין האדם בשלב האבולוציוני הנוכחי שלו, התבונה, הכוח והיכולת לבצען? האם יש עתיד לאדם? להומו-סאפיינס-סאפיינס?

http://en.wikipedia.org/wiki/1986

רדיואקטיביות שלאחר המלחמה תעלה את רמת הרדיואקטיביות במזון וברקמות האדם פי 20 מאשר בתקופת הניסויים בשנות ה-60. בגלל שינויים אקלימיים, קרינה, זיהום אטמוספירי, חוסר דשנים, השתלטות עשבים שוטים, מזיקים ומחלות, חיסול וצמצום חקלאות הצומח - תיגרם תמותת חיות מבויתות והקטנת תנובתן.

גידולים חקלאיים ייכחדו ותנובת הנותרים תקטן. החקלאות תחזור לתקופת הפרה-מכנית ורבות מארצות העולם המתפתח תסבולנה קשות עקב חוסר אספקת מזון וכאוס במחצית כדור הארץ הצפוני. נדידות פליטי שואה למרכזים שנפגעו פחות יגרמו לתפוצת מחלות המונית.

אטמוספירת כדור הארץ תשתנה לחלוטין. מסך זיהום-עשן פוטו-כימי יתפתח במחצית כדור הארץ הצפוני עם שיעור גבוה של אוזון בסטרטוספירה שיפגע גם הוא קשות בייצור הצמחים. ההישרדות תהיה קשה עוד יותר אם יתפתח גם דלדול אוזון בסטרטוספירה, שיגרום להתעצמות הקרינה האולטרה-סגולית (UV) על פני כדור הארץ, עם השפעות חמורות על בני האדם, חיות וצמחים. האקוסיסטמה הימית תהיה פגיעה ביותר, בייחוד באזורי החופים, לתקופות חושך ממושכות. יסודות רדיואקטיביים יומסו במי הים או ישקעו לקרקעיתו (עומק ממוצע 3800 מ') במשך עשרות עד מאות שנים. שעה שאורגניזמים ימיים הינם רגישים פחות מיבשתיים ומהאדם לקרינה, לחום ולחץ פתאומיים, הדבר נכון ליצורים פלגיים וחופיים. ואולם החושך האטמסופירי יגרום למוות של הפיטופלנקטון והזואופלנקטון הצמחי, ביותר ממחצית האוקיאנוסים של כדור הארץ והדגה תצטמצם ביותר לאורך החופים.

הגדלת הקרינה האולטרה-סגולית על פני כדור הארץ תגרום להכחדה מלאה של מוצרי המזון הראשוניים בים בבסיס שרשרת המזון והאקוסיסטמות הטבעיות. קרינה ולחצים סביבתיים אחרים יביאו לחולשה גנטית וחיסונית של צמחים, חיות ואדם ולהתפרצות אדירה של מזיקים, שהינם לעיתים חסונים יותר לקרינה מהאדם וכן למחלות רבות. בתנאים אלה ייצור החקלאות היבשתית והימית ייכחדו כמעט כליל ולא יהיה מזון לפליטי השואה חודשים ושנים לאחריה. הנפולת הרדיואקטיבית של שואה גרעינית תגרום לזיהום נרחב של כל מקורות המים המתוקים לשתייה ולחקלאות שיימשך מספר שנים. מי הגשם יהיו רעילים וממיתים מיד לאחר המלחמה. לא תישאר ברירה לפליטים אלא לאכול מזון ולשתות מים רדיואקטיביים. הללו יגרמו לנזקים גנטיים למספר גדול של שורדים. אם תסריט זה אכן יתממש, קשה להניח אלא ששרידים מועטים ביותר מהנשארים בחיים לאחר השואה הגרעינית, בקווי הרוחב הבינוניים והגבוהים, ימלטו ממוות, מרעב ומחלות, בשנה שאחרי המלחמה. לפחות כשליש מפליטי השואה הגרעינית יסבלו מהפרעות מנטליות והתנהגותיות חמורות. למרביתם של נפגעים פסיכיאטריים אלה לא יהיה טיפול רפואי נאות.

"החברות" שתשרודנה תשתנינה כליל. הכלכלה בצפון כדור הארץ תתמוטט והאנושות תחזור לעידן סחר החליפין. מצרכים ושירותים המקובלים כיום - יעלמו. לא תישרד כל כלכלה מודרנית המתבססת על כמות, התמחות וסחר בינלאומי. עשרות עד מאות שנים יחלפו לפני ששיקום חברתי וכלכלי יתאפשרו. הארצות הלא מתועשות בדרום כדור הארץ, בעלות אוכלוסיות ענק, תיכחדנה ברעב, מחלות, כאוס ואי-שקט חברתיים. הרס המסחר הבינלאומי בדשנים, דלק, מכונות חקלאיות, טכנולוגיה ומשאבי כסף, ימנע מארצות העולם השלישי מקורות מחייה המקיימים אותן כיום. הפער האדיר בין אוכלוסיות ענק ללא ביסוס קיומי יביא הרס וחורבן גם בדרום כדור הארץ, שלא ייפגע ישירות באלפי הפיצוצים הגרעיניים. האנרכיה והכאוס יביאו ל"ממשלות" טוטאליטריות בעלות חוקים דרקוניים. "חברות" שרידיות אלו תהיינה מועטות ומוגבלות ותעסוקנה בהישרדות גרידא.

ד.4.א. ההשפעות על הביוספירה

למרות השואה הגרעינית שתוארה לעיל, ישרדו "אנשים" לאחר כל הזוועה. גורלם יהיה בלתי ודאי. הסביבה האנושית והחברתית בה יחיו תהיה שונה לחלוטין משלנו. בנוסף להרס והרעלת המלחמה, הביוספירה עלולה להינזק ולהשתנות יסודית ולמנוע כל קיום אפשרי מהשרידים האנושיים, ודאי לא במערכת החברתית המוכרת לנו כיום.

השפעות משניות על המערכת האקולוגית לא תוארו על ידי חוקרי .AMBIO תיתכן השפעה עצומה על אקוסיסטמות רבות והביוספירה כולה עשויה להינזק יסודית. האומדנים של ההרס לטווח הקצר על ידי שריפות, פיצוצים וזיהום רדיואקטיבי עשויים להתגמד לעומת השפעות ארוכות טווח, שאינן ניתנות לחיזוי כמותי. כמו כן לא נידונה עד כה השפעת המלחמה הגרעינית על כורים גרעיניים. אם הללו ייפגעו, הזיהום הרדיואקטיבי בזמן ובמרחב יגדלו באופן מובהק. לאחר זמן מסוים הרדיואקטיביות שתשתחרר מהכורים הגרעיניים תגדל מזו שתשתחרר מהנשק הגרעיני עצמו.

ד.5 הפרדוקס של החימוש הגרעיני - הגדלת האיום אבל הקטנת התגובה הציבורית

מקור החימוש הגרעיני הינו בפחד מהזולת הטבוע בפרט, בקבוצה האתנית, ובבלוק הפוליטי הגלובלי, ובכושר הטכנולוגי האדיר המאפשר אגירת מאגר נשק גרעיני הרה-שואה. החימוש הנמשך כיום בטילים לטווחים ארוכים - בתוספת לגורמים אחרים - מביא לתסכול ומתח מנטליים ורגשיים במספר רב של בני אדם. ואולם למרות הגדלת האיום, תגובת הציבור בכללותה קטנה והולכת עם ההתרחקות מפעולה גרעינית, כפי שמדגימה הפצצת הירושימה ונאגאסאקי, וזאת למרות מספר התפתחויות חיוביות ביחסים הבינגושיים.


החורבן בהירושימה
החורבן בהירושימה
ראה כאן


שורת גורמים עשויה לתרום לשאננות אווילית זו, והיא כוללת בין השאר: אי-הבנה, אי-ידיעה, הכחשה, הדחקה, התעלמות, שכחה, ריחוק וחוסר דמיון לראות את הנולד, המחשבה שהנשק הגרעיני הינו אבסטרקציה חסרת פוטנציאל מימוש ועוד. רבים, כמובן, אינם מבינים את ההבדל בין נשק גרעיני לקונבציונאלי, וזאת למרות ההתעוררות והמחאות בציבור העולמי בתחילת שנות ה-80 בהשוואה לאדישות של שנות ה-60 וה-70. הצהרות פוליטיות על מלחמה גרעינית "מוגבלת", על פריסת פצצות נויטרון, הגברת החימוש הגרעיני ו"מלחמת כוכבים", תרמו להתעוררות ציבורית ואפילו לפעולות ראשוניות של צמצום הנשק הגרעיני לטווחים קצרים ובינוניים, שאינם אלא קצה הקרחון וחסרי משמעות במלחמה גלובלית.

מהתיאור לעיל ברור שאין אפשרות לנצח במלחמה גרעינית. אף עם אחד על פני כדור הארץ לא יישאר ללא פגיעות ונזק. החברות התעשייתיות בצפון תוכחדנה כליל, מאות מיליוני בני אדם ימותו, במישרין או בעקיפין, מקרינה, חוסר מזון, התמוטטות המערכת החברתית-כלכלית-אנרגטית. המערכת הסביבתית התומכת בקיום האנושי תינזק יסודית, והתמונה והסבל לאחר המלחמה עצמה יהיו גדולים מהללו הכרוכים במלחמה, עקב התמוטטות סביבות החיים, ואיתן האקוסיסטמות הטבעיות והמלאכותיות של האדם. למרות שאין ביטחון באומדנים השונים שהוצגו לעיל, רוב הללו שהובאו ב-(1982) AMBIO הינם אומדנים שמרניים. האמת המרה עלולה להיות קטסטרופלית לאין שיעור מהמתואר.

לאחרונה עלה הרעיון האווילי בקרב פוליטיקאים של העולם ה"נאור" וה"חופשי", שקיימת אפשרות לנצח במלחמה גרעינית "מוגבלת". AMBIO מנתח גם תוצאות מלחמה כזו, למשל בין מערב ומזרח גרמניה. מסקנות המחקר על מלחמה גרעינית, ולו גם המוגבלת ביותר, מצביעות על תוצאות קטסטרופליות שיכללו מיליוני אנשים מתים ויגבירו את הסיכוי של הסלמה למלחמה גרעינית עולמית.


AMBIO
AMBIO
ראה כאן


הנשק הגרעיני הינו כה זוועתי, שיש לו השפעה מונעת וממתנת על מנהיגים פוליטיים לטווח הקצר מהשימוש בו. המנהיגים הללו אינם יכולים לחלום יותר שניתן להילחם הרחק מן הבית. אין להם ברירה מלהיווכח בעובדות, שאין מ"חוץ לתחום", ושהמסכת האנושית, הביוטית והפיזיקלית של הארגון החברתי המאפשר את שלטונם, תיכחד במלחמה גרעינית. בדרך זו טען Herbert York כאשר דן בגורל מאזן הטרור באירופה :

..."The placing at risk of the entire future of the continent and its people has brought the current happy political stability in Europe."
(York, 1975, in AMBIO, 1982)

למרבה הצער, למרות שהתוצאות הקטסטרופליות של הניסיון להרס מזרח או מערב אירופה בנשק גרעיני מובנות באופן כללי, שני הצדדים מוכנים להשתמש בנשק גרעיני כנגד מטרות "צבאיות בלבד", אם יש למנוע מפלה בעימות נרחב. ואולם, אירופה מיושבת בצפיפות והאוכלוסיות האזרחיות והצבאיות שלה מעורבות אינטימית, והנזק ממלחמה גרעינית מוגבלת ו"קטנה" יהיה עצום ויביא לתמותת מיליוני אנשים. יש לאלץ את המנהיגים הפוליטיים והצבאיים להבין שכל ניסיון לפתרון גרעיני "מקומי" באירופה, יביא לשואה אזרחית, ללא כל התחשבות בהכחדת היעד הצבאי המקורי. יתר על כן, ההסתברות היא גבוהה להסלמה למלחמה גרעינית עולמית וחורבן האנושות ואתה חלקים גדולים של האבולוציה הביולוגית כולה.


יוני 2006



חברים ב- עוצב על ידי