אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הפילוסופיה של עולם העסקים והדרוויניזם החברתי

מאת רבקה שפק ליסק

תת-פרק מספר בהכנה שכתבה על החברה האמריקנית: "אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - מיתוס או מציאות".

רבקה שפק ליסק היא בעלת תואר שלישי בהיסטוריה אמריקנית.
תחום התמחותה: היסטוריה סוציו-כלכלית

הערת המערכת: קיימות לא מעט הסתייגויות מהנסיונות ליצור קשר בין תהליכים אבולוציוניים ביולוגיים ('אבולוציה') לתהליכים חברתיים דומים ('אבולוציה חברתית' או 'דרוויניזם חברתי'). עם זאת, הנושא המעניין והקשר שלו לנושאים האחרים הנדונים אצלנו, הביאו אותנו לפרסם מאמר זה.

תורת הדרוויניזם החברתי מבית מדרשו של הרברט ספנסר (Herbert Spencer) נתנה חיזוק ולגיטימציה "מדעית" לפילוסופיה של עולם העסקים. ספנסר, פילוסוף אנגלי (1820-1903), הושפע מאד מספרו של צ'רלס דרווין (Charles Darwin) "מוצא המינים" (On the Origin of Species), שיצא לאור ב-1859, והעביר את התפישה האבולוציונית של דרווין לתחום מדעי החברה במחקרים שפירסם. בספרו "שיטה של פילוסופיה סינטטית" (System of Synthetic Philosophy) שרטט ספנסר את קווי היסוד לשיטת מקיפה של פילוסופיה המבוססת על עיקרון האבולוציה.

מאז היווסדה של ארה"ב, אימצו אנשי העסקים את התפישה הכלכלית של אלכסנדר המילטון ואת האתיקה הפרוטסטנטית כבסיס לתפישת עולמם. שתי תפישות אלה נתנו לגיטימציה מלאה לפעילות הכלכלית של עילית העסקים עוד לפני המהפכה התעשייתית, והמציאות החדשה של עידן המהפכה התעשייתית של קפיטליזם חסר רסן נתנה לתפישות אלה מישנה תוקף. פילוסופיה זו של עולם העסקים קיבלה חיזוק משמעותי מהתפישה של הדרוויניזם החברתי.

אנשי העסקים העלו על נס את התפישה הכלכלית של הליברליזם הכלכלי. הם דגלו באי התערבות המדינה בכלכלה ובחופש היוזמה והתחרות, ופירשו את העקרונות הללו כקביעה, שאין זה בתחום אחריותה של המדינה לחוקק חוקים שיגבילו את הפעילות הכלכלית, כמו למשל, חוקים נגד מונופולים. הם דרשו מהמדינה להבטיח את זכותם לנהל את עסקיהם ולחתום על חוזים ללא התערבותה - בשם החירות הטבעית והאזרחית.

העיקרון של קדושת הקניין הפרטי והתיקון ה-14 לחוקת ארה"ב, שקבע ש"שום מדינה לא תשלול מאדם את ... קניינו ללא הליכים ראויים של משפט" פורשו ע"י אנשי העסקים כזכותם לקבוע מחירים ככל העולה על רוחם, כזכותם ללכת בעקבות כל מה שהוגדר כ- Lawful Calling וכאי התערבות המדינה בייחסי עבודה. המדינה אינה רשאית להתערב בקביעת מחירים ושכר עבודה. אם המעביד הוא בעמדת מיקוח טובה יותר מבחינת הצע וביקוש, לגבי סחורות ושכר עבודה, זכותו להנות מהיתרונות שנתן לו הטבע(חוכמה, חריצות ושאר התכונות הפרוטסטנטיות). המונח קניינו של האדם כולל לא רק את רכושו אלא גם את הכנסתו הצפוייה וערך נכסיו בבורסה. פיקוח על השכר פירושו, על כן, לקחת מאיש העסקים את הכנסתו העתידית; התערבות המדינה בייחסי עבודה פירושה פגיעה בהכנסתו הפוטנציאלית, בערך הרכוש בבורסה ובהרמוניה בכלכלה.

יתר על כן, אנשי העסקים פרשו את המונח "אדם" בתיקון ה-14 ב"אדם לגלי", שמשמעותו כוללת גם תאגידים. כלומר, התיקון ה-14 חל גם על קניינם של התאגידים. ההתנגדות למתן לגיטימציה לאיגודים מקצועיים ולמו"מ קולקטיבי היתה מבוססת על "חופש החוזה", כלומר על שלילת זכותה של המדינה להתנות תנאים לתעסוקה, על זכותו של המעביד לממש עמדת מיקוח טובה, אם יש לו כזאת, ועל הראייה בכל התארגנות פועלים פגיעה בחופש היוזמה והתחרות ובזכותו של המעביד לחתום על חוזים לפי רצונו. כל התערבות ממשלתית משבשת את ההרמוניה בכלכלה.

אבל בעוד שאנשי העסקים דגלו באי התערבות המדינה בכל הנוגע לאינטרסים שלהם בתחום המונופול, המחירים והשכר, הם דגלו במעורבות המדינה בכל הנוגע לעידוד העסקים ע"י המדינה. הם החזיקו בדעה שהעסקים מפתחים את המדינה לטובת הכלל ובסופו של דבר העושר יחלחל גם כלפי מטה. על כן, יהיה זה לטובת הכלל אם המדינה תעודד את העסקים באמצעות סובסידיות, מענקים, מיכסי מגן וחקיקה אחרת לטובת העסקים. אנשי העסקים האמינו גם שניתנה לפעילותם הכלכלית לגיטימציה אלוהית, שהרי עפ"י עקרונות הקלוויניזם המצליחנים הם "נבחרי האל".

הרברט ספנסר

תורת הדרוויניזם החברתי מבית מידרשו של הרברט ספנסר (Herbert Spencer) נתנה חיזוק נוסף ולגיטימציה "מדעית" לפילוסופיה של עולם העסקים.

אנשי העסקים האמינו גם שניתנה לפעילותם הכלכלית לגיטימציה אלוהית, שהרי עפ"י עקרונות הקלוויניזם המצליחנים הם "נבחרי האל".

דרווין דיבר על חוקי האבולוציה בעולם החי, כלומר, על השינויים המתחוללים באורגניזם תוך כדי גידולו והתבגרותו, וכן על השינויים החלים במינים השונים של החי והצומח. כמו כן, הוא קבע שבטבע מתנהלת מלחמת קיום אכזרית. כושר ההתרבות של בעלי החיים הוא בלתי מוגבל, אבל שטחי המחייה ואמצעי הקיום הם מוגבלים. לכן היתרבות בלתי מוגבלת אינה אפשרית, וכתוצאה מכך מתנהלת בין המינים השונים, ובתוך כל מין, תחרות מתמדת, מאבק איתנים על השגת סיפוק הצרכים מהטבע. במסגרת כל מין בטבע קיימים הבדלים אינדיבידואליים מבחינת תכונותיהם הביולוגיות. במילים אחרות, בטבע יש הבדלים לא רק בין המינים אלא יש וריאציות בתוך כל מין. מציאותה של הווריאציה הטבעית נותנת יתרון ליחידים בכל מין לפי מידת ההתאמה של תכונותיהם לדרישות הנובעות מתנאי הקיום. בתחרות הבלתי פוסקת בטבע על הקיום מנצחים - כלומר שורדים - אותם יצורים שהם בעלי התכונות המתאימות, וניכחדים אלה החסרים את התכונות המתאימות. תכונותיהם של השורדים, או "המתאימים ביותר" (The Survival of the Fittest) הן הקובעות את תכונות המין שאליו הם משתייכים. לתהליך הזה קרא דרווין "הברירה הטבעית".

ספנסר השתמש בתיאוריה של דרווין בתחום הביולוגיה לניתוח טיבה של החברה האנושית. עפ"י ספנסר החברה האנושית היא אורגניזם. כשם שהכול בטבע נישלט ע"י חוקי הטבע - כך גם החברה האנושית נישלטת ע"י חוקים טבעיים שלאדם אין כל שליטה עליהם, וחוקים אלה הם חוקי האבולוציה, התחרות, הברירה הטבעית והישרדות המתאימים ביותר. כמו בטבע כך גם בחברה האנושית יש פער בין כושר הריבוי הטבעי ובין הכושר לספק את צורכי בני האדם. לכן גם בחברה האנושית יש מאבק איתנים על הישרדות ורק "המתאימים ביותר" שורדים. החלשים, קרי העניים, חייבים להיכחד כי זהו חוק הטבע. האדם אינו מסוגל להבין את המורכבות של האורגניזם החברתי, ועל כן כל התערבות של בני האדם בחוקי הטבע תיגרום לשיבושים ולעיוותים. הטבע פועל באופן אבולוציוני וכל שינוי הוא איטי.

תכונותיהם של השורדים, או "המתאימים ביותר" (The Survival of the Fittest) הן הקובעות את תכונות המין שאליו הם משתייכים. לתהליך הזה קרא דרווין "הברירה הטבעית".

המסקנות של ספנסר מניתוח זה היו, שהכלכלה פועלת לפי חוקים טבעיים, שהם חופש היוזמה והתחרות וחוקי ההצע והביקוש, ועל כן כל התערבות ממשלתית בכלכלה רק תשבש את מהלך העניינים. רפורמות וחקיקה הם התערבות שלילית במהלך הטבעי, האבולוציוני של הכלכלה, ויביאו רק נזק. ציות לחוקים הטבעיים ישאיר בחיים את "המתאימים ביותר", את המוכשרים ביותר וכך האנושות תלך ותשתפר מדור לדור, והאדם יגיע לשיאים שלא נודעו בעבר. הברירה הטבעית תביא לשיפור המין האנושי. ה"מתאימים ביותר" הם העשירים והבלתי מתאימים או החלשים הם העניים. אסור למדינה להתערב לטובת החלשים ע"י התערבות בייחסי עבודה ומדיניות רווחה, מכיוון שהמשמעות היא פגיעה בברירה הטבעית שתמנע שיפור המין האנושי. יתר על כן, המיסוי הגבוה למימון תכניות רווחה, שיילקח מהעשירים, יצמצם את המוטיבציה של אנשי העסקים לפעילות כלכלית ויפגע בהשקעות, בשגשוג הכלכלי ובטובת הכלל. אם המדינה לא תתערב לטובת החלשים הם יכחדו, העוני ייעלם ותקום חברה ללא עוני. החברה האנושית צועדת קדימה לקראת שלימות בזכות הברירה הטבעית. העושר הוא גמול לגיטימי למוכשרים, למצליחים, למנצחים במלחמת הקיום. ההון והכישורים שלהם מפתחים את הכלכלה ומעשירים את החברה כולה. ויליאם ג.סאמנר (William G. Sumner), סוציולוג אמריקני ידוע, מחסידי הדרוויניזם החברתי, קבע, שהמיליונרים הם "הדבורה האם בכוורת".

צ'רלס דרווין

הדרוויניזם החברתי נתן לגיטימציה "מדעית", כביכול, לפילוסופיה של עולם העסקים. הדרוויניזם החברתי הכיר בקפיטליזם חסר מעצורים, באינדיבידואליזם פרוע ובבוז לחלשים כנורמות חברתיות תקינות. הדרווניזם החברתי גם עלה בקנה אחד עם התפישה של האתיקה הפרוטסטנטית, שעושר הוא הוכחה לחסד האלוהי. אין להתפלא שאנשי העסקים אימצו את הדרוויניזם החברתי כנשק עיקרי במאבקם נגד התערבות המדינה בכלכלה, בייחסי עבודה ונגד מדיניות רווחה. הם התנגדו לתשלם מיסים שנועדוו לפרנס את העניים (ספנסר התנגד למדיניות רווחה מטעם המדינה, אך לא למתן צדקה).

לדרוויניזם היתה גם השפעה על כיוון המחקר הביולוגי בחקר הגזעים השונים של המין האנושי. בצד המחקר המדעי התפתח מחקר פסבדו-מדעי, שתרם תרומה רבה להקמת תנועות גזעניות ואנטישמיות. הגזענים והאנטישמים שאבו מהמחקר הפסבדו-מדעי את ה"הוכחות" לחלוקת האנושות לגזעים עליונים ונחותים ולהצדקה לחיסולם של הנחותים.

למותר לציין שאין כל אנלוגיה בין הטבע והחברה האנושית. החברה האנושית אינה אורגניזם כמו בטבע, אלא יציר כפיו של האדם. האדם הוא יצור חושב ובזה "מותר האדם מן הבהמה". האדם ייצר את החברה האנושית בהתאם לצרכיו, ובכל דור יש לבצע את הרפורמות הדרושות ולחוקק את החוקים הנידרשים כדי לענות על הצרכים המשתנים של המין האנושי.

* * *

כל פרקי הספר פורסמו באתר אימגו.


ספטמבר 2013



חברים ב- עוצב על ידי