אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

המיתוס הוא המסר

עוד גילוי של היבשת האבודה אטלנטיס מראה מדוע מדע ומיתוס אינם מיטיבים לדור בכפיפה אחת

מאת מייקל שרמר

הועתק ברשות. הופיע בגיליון דצמבר 2004 - ינואר 2005 של המהדורה העברית של סיינטיפיק אמריקן - ישראל, בהוצאת רשת אורט.

מיתוסים הם סיפורים המבטאים משמעות, מוסריות, או מוטיבציה. אין כל חשיבות אם הם אמיתיים או לא. אבל מאחר שאנו חיים בעידן של מדע, אנו מתעסקים בחיפוש הוכחות למיתוסים שלנו.

חשבו למשל על המקום המכונה היבשת האבודה אטלנטיס, מקום אגדי שכבר "מצאו" אותו במקומות כה רבים על כדור הארץ, שהיה אפשר לחשוב שלא נותר עוד מקום לחפש בו. אז חשבו שוב. בשישה ביוני פרסם ה-BBC כתבה על תמונות לוויין הממקמות את אטלנטיס בדרום ספרד דווקא.

בכתבה צוטט ריינר קוהנה מאוניברסיטת דורטמונד שבגרמניה, שאמר כי "אפלטון כתב על אי שקוטרו חמישה סטדיונים (925 מ') וסביבו מבנים מעגליים, טבעות קונצנטריות של אדמה ומים. יש לנו בתצלומים טבעות קונטנצטריות ממש כמו בתיאור של אפלטון."

קוהנה דיווח על ממצאיו במהדורה המקוונת של כתב העת Antiquity וטען כי זיהה שני מבנים מלבניים מוקפים טבעות קונצנטריות בקרבת העיר קדיז שבספרד. לדבריו, המבנים תואמים את תיאור מקדשי הכסף והזהב לכבוד האל היווני פוסידון ואהובתו בת התמותה קלייטו, המופיע בדיאלוג "קריטיאס" של אפלטון, וההרים הגבוהים של אטלנטיס אינם אלא הרי הסיירה מורנה והסיירה נבדה. "אפלטון כתב גם שאטלנטיס עשירה בנחושת ובמתכות אחרות," הוא מוסיף. "מכרות הסיירה מורנה משופעים בנחושת."

אטלנטיס "נמצאה" גם בים התיכון, באיים הקנריים, באיים האזוריים, בקריביים, בטוניס, במערב אפריקה, בשוודיה, באיסלנד, ואפילו בדרום-אמריקה. אך מה אם אין מה למצוא? מה אם אפלטון המציא את הסיפור למטרות מיתיות? וזה אכן מה שהוא עשה. אטלנטיס היא מעשייה על מה שקורה לתרבות שהפכה לוחמית ומושחתת. מטרתו של אפלטון הייתה להזהיר את עמיתיו האתונאים להתרחק מן המדרון התלול של מלחמות וחיי מותרות.

בדיאלוג אחר של אפלטון, "טימאוס", קריטיאס מסביר שכוהנים מצריים סיפרו לחכם היווני סולון כי אבותיו הכניעו בעבר אימפריה אדירה ששכנה ממש מעבר ל"עמודי הרקולס" (שהאטלנטולוגים מזהים בדרך כלל עם מצרי גיברלטר), ולאחר מכן "התחוללו רעידות אדמה עזות וביום ולילה אחד שקעו כולם לתוך האדמה וגם האי אטלנטיס שקע באופן דומה במצולות הים." קריטיאס מתאר את העיר כמערכת של תעלות מעגליות שלאורכן פזורים מקדשים צבעוניים מעוטרי זהב. פוסידון שכן במקדש כסף בעל גג שנהב, ומסלול מרוצים נבנה בין התעלות. ממונם הרב של תושבי אטלנטיס אפשר להם להקים צבא משוכלל שכלל 10,000 מרכבות, 24,000 אניות, 60,000 קצינים, 120,000 רמחים עוטי שריון, 240,000 פרשים ו-600,000 קשתים וזורקי כידון. (כאן בערך צריכים להתחיל לצלצל פעמוני האזהרה של מערכת זיהוי המיתוסים שלכם.) זאוס, הלום לוחמנות ותאוות בצע, כינס את האלים האחרים אל ביתו, "ומשכינס אותם שם אמר...". כאן מסתיים המשפט. אפלטון אמר את שלו.

דמיונו של אפלטון ניזון מחוויות ההתבגרות שלו בשלהי תור הזהב של יוון, שהתקרב אל סופו בין השאר בשל המלחמות היקרות נגד ספרטה וקרתגו. הוא ביקר בערים כמו סירקוז, שבה עמדו מקדשים כמו-אטלנטיים לרוב, וקרתגו, שנמלה העגול נשלט על ידי אי מרכזי. רעידות אדמה התרחשו לפרקים: כשהיה בן 55, מחתה רעידה את העיר הליס, רק 60 ק"מ מאתונה. והרמז העבה מכולם: שנה לפני היוולדו, החריבה רעידת אדמה מצב צבאי על האי הקטן אטלנטיי. אפלטון ארג עובדות היסטוריות במיתוס ספרותי. כפי שכתב במשליו: "מותר לנו לדמות את הבדיה לאמת לשם הדרכה מוסרית." המיתוס הוא המסר.


מייקל שרמר הוא האיש שמאחורי אתר האינטרנט Skeptic ומחברו של הספר "מדע הטוב והרע" (The Science of Good and Evil).


דצמבר 2004



חברים ב- עוצב על ידי