תפילה
גם צוות אתר חופש התפלל, קיווה, ייחל וציפה שעפרה חזה תחלים ותחזור לעצמה, למשפחתה
וליצירתה האומנותית, ולא כך קרה. כמה צר לנו על עפרה, וכמה חבל שתפילתנו לא
התממשה. כן, גם אנחנו התפללנו. תפילה איננה מעשה דתי. זהו מעשה אנושי. לצערי נטלו
הדתיים את החזקה על התפילה, ואדם חילוני - כזה שאיננו מאמין באלוהים פרסונלי
ובפולחנותיו, חש לא נוח, כאילו אשם, כשגם הוא מתפלל. תירגעו! בתפילתנו אנחנו
מתפללים למימושה של תקווה, של רצון, של שאיפה, של חלום, ולא לאלוה.
"למי אנחנו מתפללים"? איזו שאלה מצחיקה! מה פתאום "למי"? בעצם השאלה טמונה המכשלה.
אנחנו לא מתפללים לשום "מי", בוודאי לא לשום "מישהו", בטח ובטח לא ל"אלוהים".
בתפילתנו אנחנו מבטאים דבר אנושי פשוט ובסיסי - שכל מה שאנחנו רוצים, מקווים,
מייחלים ושואפים וכמהים לו אכן יתממש ויתקיים. לזה שיש ילד חולה או רע אהוב על ערש
דווי - רוצה שיקירו יחלים. אתם הרי לא שואלים "למי הוא רוצה"? הוא רק רוצה. זה
לא מספיק?
כך עם כל דבר בחייו של כל אדם, בלי הבדלי אמונה או דת. הרצון שבלב, התקווה שבנשמה,
הכמיהה אותה אנחנו חשים בכל תא ותא מגופנו בשאיפתנו המתמדת למימוש הדברים שעושים
לנו טוב, או שעושים טוב לאחרים - זוהי תפילתנו. אנשים דתיים מבטאים זאת בקריאת
טכסט מוכן מראש בידי אחרים - ספר תפילות. זו זכותם המלאה. אנחנו, החילוניים -
בדרכנו שלנו. זו זכותנו, המלאה אף היא. אנשים שאינם דתיים אינם כבולים
לטכסט-מוכתב-בידי-אחרים או לפולחן כפייתי של כך ורק כך. הם מבטאים את תפילתם
במיליון ואחת דרכים - במחשבות והגיגים, בשיר ובסיפור, בעשייה, באומנות, בכתיבה,
בנגינה, בציור, בפיסול, במשחק על במה ובדיאלוג עם האני העצמי, הפנימי - בהכל, חוץ
מאשר מלמול אוטומטי של טכסט מוכני, שיש בו פנייה כלשהי ל"אלוהים".
מיכלאנג'לו בונאורוטי
1475-1564
"גופו של עבד צעיר"
האקדמיה לאומנויות, פירנצה, איטליה
לפני מספר שבועות האזנתי ברשת ג' לסופר והמוסיקאי נתן שחם, שפרש בפני מאזיני קול
המוסיקה את מסכת התפילות שלו. "כשאני מאזין או מנגן את בטהובן, או את מוצרט, או את
שופן, או את שומן - זו תפילתי!", אמר שחם. אחרים - תפילתם היא שירי העבדים הכושים
של פול רובסון או פורגי ובס, צפייה מרגשת בציורי נימפות-המים של קלוד מונה או מגע
רוחני בפסליהם של גוסטאב רודן או מיכלאנג'לו, ציור בציפורן שחורה על גבי נייר או
בפריטה על מיתרי כינור או גיטרה, בהתמזגות חרישית עם צילם של עצי יער, עם רחש עלים
או אדוות גלי הים, עם שלוות חיקו של הטבע - בהכל, חוץ מאשר מלמול אוטומטי של טכסט
מוכני, שיש בו פנייה כלשהי ל"אלוהים".
"זוהי התפילה החילונית שלי", הסביר נתן שחם למאזינים כאשר השמיע באוזניהם את
הקונצרט לקלרניט של מוצרט, ואני הזדהיתי עימו בכל נימי נפשי, והתפללתי עימו ועם
צליליו המהממים של הקלרניט. גם צוות אתר חופש התפלל בשבוע שחלף תפילה חילונית
לעפרה חזה - לא תפילה "למי" אלא תפילה ל"מה" - תפילה לעפרה שתחלים ותבריא, שתחזור
מהר לעצמה, למשפחתה וליצירתה האומנותית, תפילה להכל - הכל חוץ מאשר מלמול
אוטומטי של טכסט מוכני, שיש בו פנייה כלשהי ל"אלוהים".
כמה חבל שתפילתנו לא התממשה.
אוהד, אתר חופש, 24.2.2000
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
