והנה החל הנגף בעם
(במדבר י"ז י"ב)

מאת: ניצן

השמועה אומרת כי בתקופת "המגפה השחורה" בימי הביניים היו מי שהאשימו את היהודים בהפצתה בגלל התמותה הפחותה אצלם, שנקשרה במנהגי נטילת הידיים הדתיים.

מים רבים עברו מאז, אפילו בירדן.

ובימינו אנו? באופן מופלא חברו להם יחדיו אלמנטים שונים הקשורים למגפות בכלל ולמגפת הקורונה בפרט, והתרכזו כולם אצל הקהילות החרדיות בארץ ובעולם.

צפיפות. החרדים מעלים טיעון זה בעצמם. "מה אתם רוצים?" הם אומרים, "אצלנו צפוף יותר ולכן המחלה מדבקת יותר." והם צודקים, אלא ש"צפיפות" אינה גזירת שמיים. היא פועל יוצא של ריבוי ילדים והסתגרות מרצון - שניהם מתבצעים די בהתנדבות על ידי רוב גדול של החרדים עצמם.

אירועים המוניים. אלה קיימים כידוע בכל מקום וכל מגזר, אבל אין כמו הדת והסגידה לרבי כדי להעניק להם צביון של "מצווה". מצווה לשמוח בפורים כפי שכתוב במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (אסתר ט' כ"ב). מצווה לא להשבית לימודי תורה. לוויות? חתונות? בכלל מצווה גדולה.

אי אמונה בשלטון. רבות כבר נאמר בנושא. רבים מהחרדים אינם ממש "מאמינים" ל"מלכות הציונית" (ובכלל "מלכות" הוא הכינוי הדתי לשלטון שאינו יהודי-דתי, בין שמדובר בישראל ובין שב"גויים"). הציות לרב גובר על הציות לחוקי המדינה - כך מסבירים רבים מהם בעצמם.

חוסר ידע מדעי. אם העולם נברא לפני כששת אלפים שנה, האישה נוצרה מצלע הגבר, מבול כיסה את האוורסט ושור הבר מחכה לנו בגן עדן - מה העניין עם וירוס קטן שאפילו לא רואים אותו? כל קונספירציה חילונית בנושא הקורונה (ולא חסרות גם כאלה) מוגברת לכן שבעתיים בעולם בו ניסים ותגמול הם דבר של יום יום.

"שר התורה"

את כל התכנים הנ"ל מלמדת - או לפחות לא מונעת מללמד - המדינה עצמה.

כמו השחיטה הדתית, שהייתה אי פעם סמל לחמלה על בעלי חיים, וכיום היא החריג המתעלל שמסרבים בשם הדת לשנותו, כך גם מנהגים דתיים אחרים - כמו גולם שקם על יוצרו - הפכו את הקורונה לבעיה גדולה הרבה יותר בקרב קהלים חרדיים.