אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הנשיא פרס מאשים את החילוניים בבטלנות החרדים

מכתב ששלחה עמותת "חופש" לנשיא

נשיא המדינה, מר שמעון פרס, סייר בבני ברק, ביקר במסגרת זו במספר ישיבות חרדיות מפורסמות ומצא לנכון לשבח את ההשתמטות והבטלנות החרדית ואף הגדיל לעשות והאשים בדברים את החילוניים.

הנה מקצת מדבריו של הנשיא שפורסמו ברבים: "אילו היתה לי באמת יכולת גדולה - הייתי עושה שכל היהודים יכבדו את השבת ... לפני שנאשים את הצד החרדי שלא נמצא במעגל התעסוקה, יש להאשים את הצד החילוני. החילונים צריכים ליצור תנאים שהחרדים יוכלו לעבוד לפי המסורת ואורחות החיים שלהם. נשים תעבודנה לחוד, גברים לחוד, להשאיר זמן לתפילות ... ישיבה זה חדר כושר רוחני. אתה מלמד את מוחך לחשוב, להתמודד, לאתגר ... לתרום למדינה כולה. אנחנו מאוד שמחים שמתחילים עם הנשים ומאד מקווים שיימשך גם בגברים, בתנאי שנותנים להם את התנאים הדרושים. זה מתחיל בצבא. יש כ-1000 חיילים חרדים מתנדבים לצבא שנוהג בהם כמו שצריך, שלא חס וחלילה יהיה מכשול לאורח החיים שלהם". על פי עיתון הארץ אמר גם פרס: "אני מאוד גאה שמדינת ישראל הסכימה לשחרר משירות את מי שמקדישים את חייהם ללימוד תורה".

רבים וטובים כתבו לנשיא כדי להעמידו על חומרת הדברים והעיוות המצוי בהם. גם אנחנו כתבנו לנשיא המדינה והנה דברינו אליו:


חופש - עמותה לחופש מדת (ע"ר)
מס' העמותה: 58-0083335
ת"ד 65227 תל-אביב 61652
www.hofesh.org.il

21/4/08

לכבוד נשיא המדינה,
מר שמעון פרס
רחוב הנשיא 3
ירושלים 92188

כבוד הנשיא,

עמותת "חופש - עמותה לחופש מדת (ע"ר)" מוחה בתוקף על הדברים שנשאת בביקורך בבני-ברק בשבוע שעבר.

ביקורו של נשיא מדינת ישראל במרכז אנטי-ציוני ברובו השוכן בלב המדינה היה יכול להיות מעשה ראוי ואמיץ, אילו היה מלווה בפניה לציבור החרדי להכיר במדינת ישראל ובריבונות מוסדותיה, ובקריאה לאותו ציבור להשתלבות פורייה בחברה ולהפנמת ערכי הדמוקרטיה שעומדים בבסיס החברה הישראלית.

לצערנו, במקום לנקוט בגישה זו, בחרת לבטל את תפיסת העולם החופשית-דמוקרטית, ותחת זאת להצדיק את העיוותים ההיסטוריים במערכת היחסים בין החברה הישראלית לציבור החרדי, בפרט: (1) האפליה הבלתי מוסרית בעליל בין דם ציוני לדם חרדי, בכל הקשור לשירות בטחוני; (2) מניעת חינוך והשכלה בסיסיים מילדים, כפי שננקב ע"י משרד החינוך בתוכנית הליבה. גם המוחות החריפים ביותר מוגבלים אם מלמדים אותם גמרא, תלמוד ופרקי אבות במקום אנגלית, מתמטיקה ומדעים.

אנו מצפים מנשיא המדינה, המייצג את כל חלקי ופלגי העם, לאחד את העם באופן שיאפשר לאיש לחיות באמונתו, ולא באמונת זולתו. קצנו בקו המתמשך של הפוליטיקאים הישראליים לכפות על הציבור החילוני ויתורים אין-סופיים על ערכיו, צרכיו ומשאביו לטובת הציבור החרדי, מבלי שהציבור החרדי יתקדם ולו כפסע לכיוון הערכים הדמוקרטיים וההומניסטיים של מדינת ישראל.

אנו קוראים לך לפעול לאחדות אמיתית, על-ידי קריאה לציבור החרדי להתקרב לערכי מדינת ישראל, ולא להיפך.

בברכה,

[פרטי הכותבים והעמותה]

חופש

ראוי לקרוא גם את דבריו הקולעים של נחמיה שטרסלר בנושא דברי הנשיא. בנוסף להתחשבנותו עם הפלפולים בבעיות הוירטואליות עליהם מכלים חרדים את ימיהם, הוא קובל - ובצדק: 'אבל מרגיז עוד יותר היה לשמוע את הנשיא אומר, שאין להאשים את החרדים בכך שהם לא עובדים. האשמים הם דווקא החילונים, שלא יצרו בעבורם תנאים "שמתאימים לאורחות חייהם"'.

פרודיה יפה על דבריו של הנשיא ניתן למצוא בפסיכו-בלוג של אלינוריגבי, וב-Ynet ניתן למצוא התייחסות זועמת של אמהות ללוחמים.

ראו גם מכתב קודם ששלחנו לנשיא לפני פחות משנתיים.

בעקבות הדברים שלעיל, הובאו לידיעתנו עוד מספר מכתבים שנשלחו על ידי אנשים זועמים אל נשיא המדינה. כתבה חני:

איזו בושה, כמה שאני כועסת על עצמי שלא יצאתי בצעירותי, כשכוחי במותני, לרחובות העיר [...] איזה צער גורם לי כל [...] ששונא את היד המאכילה (משקה, מפרנסת ונותנת יחס מועדף).

איזה עלבון צורב אני חשה כאשר נבחרי העם (???) מנסים לפייס ולהתחנף אל מי [...] שמכריז על כוונותיו להעביר אותי, החילונית, מהעולם שלי. איזו חרדה גורמים לי אלו שבכוח הדמוקרטיה מנסים לבטלה.

אדוני הנשיא. מדוע אין למדינת ישראל חוקה? מה בדיוק קרה עם חוקי היסוד שהגברת שולמית אלוני ניסתה להעביר?

האם אתה, הנשיא, גם נשיא שלי? איך אדע? מתי, לאחרונה, טרחת לעודד את האנשים האנונימיים, שהקריבו שנים מחייהם ומחיי בניהם למען המדינה, משלמי המסים שמקריבים לאורך כל שנות עבודתם, את רמת וסגנון חייהם למען [...] מי שיוכלו להרבות ילדים שיגדלו ויתחנכו לשנאת ישראל?

[...]

כמה פעמים בחודש האחרון הסתתרתי מתחת למטה והתביישתי כל-כך שאני ישראלית? מי יצילנו מעצמנו?

חני.

כתב רוני:

כבוד הנשיא,

בתדהמה ובתחושת עלבון צורב קראתי את הדברים שאמרת בביקורך בבני-ברק בשבוע שעבר. במקום לבוא ולקרב בעלי תפיסת עולם אנטי-ציונית ואנטי-דמוקרטית, במקום לקרוא לשוויון בזכויות ובחובות בין אזרחים, במקום לחזק את ערכי היסוד עליהם מבוססת מדינת ישראל, אתה מצוטט כמי שמשבח ומהלל את כל מה שמחזיק את החברה החרדית כחברה זרה החיה בקירבנו.

לא יתכן שהדרך לשילוב החרדים בחברה הישראלית תהיה דרך של ויתורים חד-סטריים מצד הציבור החילוני לציבור החרדי. לרוב החילוני שהקים את המדינה ושומר עליה נמאס מלהיות "חמורו של משיח", שמקיים ומממן את הציבור החרדי בגלל חולשת הפוליטיקאים שלנו. כללי הדמוקרטיה מחייבים, ובצדק, לקבל את השונה ולעודד פלורליזם ורב-שיח, אבל הנחת היסוד הוא שכללי הבסיס הדמוקרטים חלים על כל הצדדים. ברגע שהחברה החרדית שמה עצמה מעל לדמוקרטיה, ובזה לעקרונות כמו שוויון וחופש הדיבור, היא מאבדת את זכותה להנות מפירות אותה הדמוקרטיה.

אנא, עשה לתיקון העוול שגרמת לרוב העובד והתורם בחברה הישראלית.

בברכה,

רוני [...]
משלם מסים, קצין במילואים, הורה לחייל

והנה מכתבה של בת-שבע שנשלח אלינו:

לכבוד
מר שמעון פרס,
נשיא מדינת ישראל.

שלום וברכה,

אני זוכרת אותך שזור בתוך נוף ילדותי, כאיש מכובד משכמו ומעלה, שדבריו שקולים ומדודים וחכמים . יודעת את פועלך למען המדינה שאין ערוך לה. הצטערתי בזמנו כשלא נבחרת לראשות הממשלה ועוד יותר הצטערתי כשמשה קצב נבחר במקומך, ואנוכי אמרתי: "עיניים להם ולא יראו?"

אינני שולחת לך מייל זה כדי להחניף לך, בכלל לא. אני מרגישה צורך להביע זעזוע ומחאה על ביקורך ודבריך בישיבת פוניבז' בבני ברק.

הבטתי ולא האמנתי למראה עיני ובטח לא למשמע אזני. אתה "גאה" שבן גוריון פטר משירות כמה מאות חרדים? במה יש להתגאות? באחת השגיאות החמורות של בן-גוריון?

האם - לאחר שעברו כמה עשרות שנים, וכמה מאות חרדים פטורי שירות הפכו למאות אלפי משתמטים, האם עדיין אתה גאה? מסתבר - לפי דבריך - שדווקא החילוניים אשמים בהשתמטות החרדים. "לא יצרנו להם תנאים הולמים". החרדים, שאתה כל כך רוצה ביקרם, אינם ציוניים כלל. האם הצצת בספרי הלימוד שלהם? האם הם מוקירים ומכבדים את סמלי ישראל? ואני אשאל היכן כאן הגאווה? אני מצאתי חרפה וחנופה בלבד.

אדוני הנשיא, כל משפחתי (למעט פלג קטן ממנה) הם חרדים ומתגוררים בבני ברק, בירושלים ובבית שמש. כולם לומדים תורה וגמרא ותלמוד, אבל לא חשבון ואנגלית ומדעים וכל מה שאדם בן תרבות כיום חייב לדעת. המדינה תומכת בהם והם - אנשים צעירים ובריאים - אינם עובדים. רובם, אדוני הנשיא, הם פרזיטים!

ראה, מר שמעון פרס, את אחוז המשתמטים משירות צבאי בקרב החילוניים. אני עצמי שמעתי בשנים האחרונות בני נוער בסיום התיכון, השואלים עצמם מדוע עליהם להקריב חייהם בעוד צעירים בריאים אחרים "ממיתים עצמם באוהלה של תורה"? יש לך תשובה בשבילם?

כיצד אתה רואה את עתיד המדינה בעוד כמה עשורים, אדוני הנשיא? רד אל העם בבקשה, שאל את האיש הפשוט ברחוב או בשוק. אולי תשמע מהם כמה אמיתות כואבות שלא תאהב לשמוע. אבל אנחנו דואגים למדינה הזאת, שדם ילדינו נשפך למענה. אנחנו חרדים שהמיעוט החרדי, המתרבה והולך, ישלוט על המדינה הזאת כפי שהאיסלאם משתלט על מדינות רבות בעולם. כבר כיום המיעוט משתלט על הרוב!

איך תראה המדינה שלנו בעוד כמה עשורים? יש בינינו כמה רואי שחורות המפקפקים אם תהיה עוד מדינת ישראל. הרי אנחנו הורסים במו ידינו כל חלקה טובה.

מצאתי לנכון לכתוב ולומר לך זאת, מר פרס. אני כותבת את הדברים בצער ובכאב משום שיש לי עדיין כבוד למוסד הנשיאות במדינת ישראל.

אני מקווה כל כך שמחזות חנופה כאלה לא יחזרו על עצמם.

בברכה,
בת-שבע [...]

ומכתבו של י"ע (הפרטים שמורים במערכת):

לכבוד מר שמעון פרס, נשיא המדינה, בעקבות ביקורו בבני ברק

כבוד הנשיא,

אני מבקש להתנצל בפניך.

רק אחרי ביקורך בבני ברק, בשבוע שעבר, במהלכו כבשת את לב מארחיך בדברי חנופה לרוב, תוך הבעת "גאווה" על שחרור בני הישיבות משרות בצה"ל, הבנתי עד כמה אני סתם אזרח ללא ערכים.

מגיל 14-15 אני ציוני ולכן בגיל 21, לפני 35 שנה, עליתי ארצה מבלגיה. שירתי בצה"ל ויצאתי למילואים עד שצה"ל שיחרר אותי. במקביל השלמתי תואר אקדמי. אני קם כל בוקר לעבודתי, אינני מטיל את פרנסתי על כלל הציבור.

אני דוגל בדמוקרטיה, חוגג את יום העצמאות ואינני נוהג לשרוף את דגל ישראל, גם לא לתקוף שוטרים או סתם להתפרע ולגרום נזקים כל אימת שאדמו"ר זה או אחר מורה לי לעשות כן.

אני מבין, אחרי ביקורך בבני ברק, עד כמה שגיתי ולא ניהלתי את חיי נכון. אנא סלח לי על כך. לפחות הרשה נא לי להמשיך לממן בעבודתי ובמיסים שלי את טובי הבנים הממיתים את עצמם מדי יום באוהלה של תורה.

בעזרת השם יבוא יום בו כולם יחיו לפי דוגמתם, ואז נצטרך לחשוב מי יפרנס את מדינת ישראל ומי יגן עליה. עד ליום מאושר זה, אנחנו, "חמורי המשיח", נוסיף לדאוג למשימות אלו. מי ייתן ויהיה זה טעם חיינו העלובים, נטולי הערכים: לשרת נאמנה את מלח הארץ מבני ברק.

כך, אולי, יהיה נשיא מדינתנו קצת גאה גם בנו.

בתודה על שיעור חשוב זה שנתת לי ובכבוד רב,
[...]

חשוב לקרוא גם את דבריה של אורנה שני בבלוג שלה בנושא זה.


מרץ 2010



חברים ב- עוצב על ידי