מכתבים לנעמימהו במאי קולנוע?שלום נעמי את כותבת שברור לך מהו שחקן, כי רואים אותו בסרט, אבל מהו במאי קולנוע? ולמה הוא מרכזי? את שואלת: לא די בצלם ושחקנים? למעשה, הבמאי אינו מביים קולנוע, אלא סרטים. הוא קובע דברים רבים הקשורים בסרט. למשל:
הבמאי בוחר את השחקנים המתאימים לכל תפקיד, ואיך כולם ימלאו את תפקידם. הוא מחליט אם הסרט יהיה סיפור אהבה, או סרט מתח, או מערבון, או מפחיד (מה שנקרא סרט אימה). כל סיפור שיבחר וכל סוג סרט, יכול להיות מהיר או איטי, שמח או עצוב, מצחיק או משעמם. תלוי איך הבמאי משתמש בכל מה שבחר. הבמאי, כמו כל אמן, הוא יוצר. כלומר, בורא עולם. בכל סרט הוא בורא עולם חדש. הוא קובע מי יחיה ומי ימות, מי לשבט ומי לחסד ואיך יתנהלו השבט והחסד הללו.
הרשי לי להאריך הפעם, כדי להציג בפניך אחד הבמאים האהובים עלי. לואי בונואל. הוא יצר סרטים בספרד, בצרפת ובדרום אמריקה. את הסרט הראשון עשה יחד עם חבר טוב, סלבדור דאלי, שהיה צייר חשוב. הסרט נקרא 'כלב אנדלוזי', והוא אינו דומה לשום סרט אחר שעשו בעולם. בסרט הזה רואים את כל הפחדים הכמוסים ביותר כאילו היו התרחשויות בפועל. לכן, למרות שהכל מצולם, נדמה לפעמים שזה מצויר, כי המציאות לא נראית כך, לפחות לא מבחוץ. כל הסרטים של בונואל עוסקים במתח. לא כמו בסרט מתח, אלא כמו חוט מתוח בין שני אנשים, המושכים אותו כל אחד לכיוון אחר, עד שהחוט כמעט נקרע. זהו המתח בין הדחפים העמוקים שלנו, לבין האיסורים. בעיקר הוא עוסק באיסורים שמטילה הדת (הקתולית, במקרה שלו). הבעיה היא שבמשך הזמן האדם מפנים את האיסור, וממשיך לקיים את הקונפליקט בתוכו, גם בלי נוכחות כומר, או רב או נציג אחר של הממסד האוסר. למרות שאת מעלה את שאלת הקונפליקט בין הענין שלך בקולנוע לבין ה"נכון" בחברה שלך ובתפיסת משפחתך, תסכימי שאכתוב לך גם על מקצוע השחקן?
בחיבה
אוקטובר 2005 |