אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

מכתבים לנעמי

מי שיודע שמצא את דמות אלוהיו בשוק או ברחוב, אינו יכול להאמין בקיומו כאל

שלום נעמי

אני שבה זה עתה מחופשה באיטליה. חשבתי עליך בפירנצה, כשביקרתי במוזיאונים ובכנסיות, ובמקומות שהיו כנסיות וכעת הם מוזיאונים. השילוב הזה בין אמנות ואמונה או דת מאפשר לראות התפתחות של חילוניות, ומאחר שלא מדובר ביהדות, אלא בדת אחרת, קל לי יותר להבהיר לך את כוונתי, בבחינת הרחקת עדות.

פירנצה היא מקדש מופלא לתקופה שלמה - הרנסנס. מוסדות הדת הקתולית מפוארים ורבים. יש ריצופי שיש, ציורי תקרה, חיפויי עץ וזהב על הקירות, במות נישאות לכמרים, תאי וידוי מגולפים, ויצירות אמנות של גדולי ציירי התקופה ופסליה שיצרו עבודות מרתקות ועוצרות נשימה הנסבות על סיפורי אלוהיהם, בעיקר ישו ומריה אמו.

כאן אני זקוקה לאתנחתא, כדי לתאר את השפעת עושר הרשמים הזה על המאמינים הקתולים. כשהם נכנסים למקום קדשם רבים מהם מצטלבים מול המזבח. המבט אינו יכול שלא להשתאות נוכח כל היפעה והגיוון הנהדרים.

ודווקא בנקודה זו חשתי כמה חילונים היו האמנים שיצרו את כל אלו. בהכרח היו חילונים, שהרי עסקו בשאלה הגדולה של הצורה: איזו צורה תעורר את היראה והאמונה, את האדיקות. האמנים הקדישו את מעייניהם כולם לשאלות כמו איך יוצרים את הפרספקטיבה הנכונה, כיצד משתמשים באור השמש החודר מבעד לויטראז' ובאיזה גוון יצויירו לחייה של המדונה.

האמנים, אלו שיודעים את כוחו של הקו ועוצמתה של משיחת המכחול, יודעים שתמונת ישו מעוררת אדיקות משום שכך ציירו אותה. נדמה לי שאנשים כאלו לא יעלו בדעתם ליחס את הצדיקות לדמות, כשרק לפני שעות אחדות בחרו באחד הצעירים כדי לדגמן עבורם את ישו.

אילו היית איתי בפירנצה, הייתי מדגימה לך את כוונתי מול שני ציורים: האחד תלוי בגלריית האופיצי - המדונה עם הצואר הארוך של פארמיג'יאנינו; והשני בארמון הפיטי - המדונה של הכסא של רפאל.


המדונה בעלת הצוואר הארוך
מאת הצייר האיטלקי פרנצ'סקו מאזולה פארמיג'יאנינו, 1503-1540

שמן על עץ, ציור משנת 1534
מוזיאון אופיצי, פירנצה, איטליה

פארמיג'יאנינו מצייר אשה שתינוק מונח ברישול על ברכיה, והיא עצמה יושבת זקופה ואלגנטית, מרוחקת ואצילית. רפאל מצייר אם ובנה בקשר אינטימי, והמסגרת המעוגלת של העבודה מדגישה את הרגשות האמהיים. לכאורה, מדובר באותה אשה, המדונה. למעשה, מדובר בציורים שכל אחד מהם מבקש לעורר במתבונן רגשות אחרים.


המדונה על הכסא
מאת הצייר האיטלקי סנציו רפאל, 1483-1520

שמן על עץ, ציור משנת 1514
ארמון פיטי, פירנצה, איטליה

זה קורה כי שני האמנים הם אנשים שונים, הם בחרו נשים שונות שישמשו כמודל וכל הבחירות הצורניות שלהם שונות. לא יכול להיות ספק שאין הם סבורים כי הציור שלהם אכן מתאר את אם האלוהים. גם אם צופים תמימים עלולים לסבור כך.

מי שיודע שמצא את דמות אלוהיו בשוק או ברחוב, אינו יכול להאמין בקיומו כאל.

    בחיבה
    אורה לב-רון


נובמבר 2004



חברים ב- עוצב על ידי