אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אלוהים לא-מוסרי

מאת: רועי צזנה

לדיון המקורי בפייסבוק

משה רט כתב פוסט (קישור בתגובה הראשונה) בו הגיב לטיעון שלי בנוגע לאלוהים: שאם אכן היה קיים אלוהים שאחראי על העולם הזה, בו בני-אדם מתים כבר מאות-אלפי שנים בייסורים בטרם-עת, הרי שסגידה לאלוהים שכזה הייתה בלתי-מוסרית.

רט השתמש בטיעון האפולוגטי הרגיל לפיו קיים גם טוב בעולם: "אלוהים ברא את העולם ואת האדם, ונתן לו את השכל וכל האמצעים הדרושים כדי להפוך את חייו לגן עדן." לפי רט, האדם הוא זה שבוחר לפגוע באחרים מבני מינו לכל אורך ההיסטוריה, והוא האחראי למרבית הסבל בעולם.

איך לענות?

נתחיל בעובדות, שמראות שרט שוגה לחלוטין. האדם ממש אינו אחראי למרבית הסבל האנושי בעולם. אם נסכם את מספר המתים האנושי בכל המלחמות במהלך ההיסטוריה, נגיע לבערך 347 מיליון חללים. מספר גדול ונורא ללא ספק, אבל בואו נבחן את המלאריה. מחלה שמועברת על ידי יתוש האנופלס הפשוט. לפי חישוביו של ג'ון ויטפילד במגזין המכובד נייצ'ר, המלאריה הרגה מחצית מהמין האנושי לאורך ההיסטוריה - מספר המסתכם בחמישים מיליארד בני-אדם בערך. וגם אם אתם חושבים שמספר זה גבוה מדי, ניחא. אבל ממה לדעתכם מתו 107 מיליארד בני-האדם האחרים שחיו במהלך ההיסטוריה? רובם מתו ממגפות המופצות ע"י חיידקים, נגיפים ופטריות. היתר, שחיו מספיק שנים, נפלו קורבן למחלות הזקנה - טרשת עורקים, שבצים מוחיים, אלצהיימר, פרקינסון וסרטן. וכן, היו גם כמה שמתו בידיהם של בני-אדם אחרים. אבל, השבח לשם, רוב מכריע של בני-האדם נרצחו על-ידי מיקרובים שונים ש... מי ברא אותם, בדיוק? אה, נכון. לפי הטענה הדתית, זה היה אלוהים.

אני כותב "נרצחו", אגב, מכיוון שלמרות שלמיקרובים אין כוונת זדון (הם אוטומטונים פשוטים בעלי יכולת רבייה), ברגע שאנו מניחים את קיומה של ישות יודעת-כל וכל-יכולה, אנו חייבים להניח גם שהיא הייתה יכולה לבחור אקטיבית שלא להרוג את כל אותם בני-האדם. מכיוון שלא בחרה בכך, היא אולי לא רצחה בעצמה, אבל בהחלט סייעה לרצח של 107 מיליארד בני-אדם.

ועכשיו למגננה הפילוסופית האוטומטית שזרק רט לחלל האוויר. "נכון," הוא אומר, "יש גם מחלות ואסונות טבע וכדומה, אבל כמו שראינו אפשר למצוא דרכים להתגבר על רובם, והאדם היה יכול לגלות את אותן דרכים הרבה יותר מוקדם."

והוא צודק בהחלט. המין האנושי כפי שאנו מכירים אותו קיים כבר מאתיים-אלף שנים. אנו צוברים ידע באיטיות מייסרת: נדרשו לנו מאה-אלף שנים להבין שכדאי לקבור את חברינו לאחר המוות כדי למנוע הפצת מחלות, מאה וארבעים אלף שנים להמציא את החץ והקשת, מאה ותשעים אלף שנים להמצאת החקלאות, מאה תשעים וחמש אלף שנים להמצאת הגלגל וכן הלאה. ואתם יודעים מתי פיתחנו את תיאוריית החיידקים והצלחנו להתחיל להבין איך להתמודד עם מחלות? לפני מאה וחמישים שנים בלבד. ואתם יודעים מי היה יכול לעזור כאן? לפי אותה טענה דתית בדיוק: האלוהים.

עכשיו, טוען רט שאותו אלוהים שלו רצה לתת לבני-האדם להגיע לתגליות בעצמם. להוכיח את עצמם. כמו ילדים שצריכים להראות מה הם שווים. אבל אבא שנותן לילדים שלו למות בדרך לגילוי העצמי שלהם, אינו אבא שהיינו מגדירים טוב במיוחד. למעשה, היינו מאשימים אותו ברצח. וכשאותו אב נותן למאה מיליארד מילדיו למות כחלק ממסע הגילוי העצמי של האנושות, ראוי בהחלט להאשים אותו ברצח המונים... במיוחד כשכל מה שהיה צריך כדי למנוע את כל המוות הזה, זה ללמד את אנשי המערות לקרוא ולשלוח להם בדואר אוויר את ספר הבסיס בקורסי ביולוגיה 101 ("ביולוגיה: האחידות והמגוון של החיים" של טגארט, למתעניינים).

יבואו עכשיו חלק מהמגיבים כאן בפייסבוק ויאמרו שאלוהים פשוט אינו כבול לאמות מידה מוסריות אנושיות, ולא ניתן לשפוט אותו לפי המוסר האנושי. יודעים מה? נזרום עם זה. נניח שיש אלוהים והוא באמת לא מוסרי, כטענתכם. אולי זה בגלל שהוא יודע יותר מכם. אולי זה בגלל שיש חיים לאחר המוות בהם הוא יתן לכולנו דבש וחלב וכנפיים. אבל כל זה לא משנה, כי הוא עדיין מכאיב לבני-אדם והורג אותם בעולם הזה. ולא, אי-אפשר להצדיק זאת ב"גם לידה כואבת". כי, פשוט מאד, אלוהים היה יכול גם לגרום ללידה שלא לכאוב. התפתלו כפי שתרצו, העובדה נשארת זהה: האלוהים המשוער שלכם גורם לכאב ולסבל עצום, שיכול היה למנוע לפי ההיגיון שלכם.

חופש

עכשיו יש לכם שתי אפשרויות: להתפלל מדי בוקר, צהריים וערב לאותו אלוהים, להתחנף אליו ולהתחנן שלא יפגע בכם למרות כל הנזק העצום שעשה עד עכשיו. להיות מלחכי הפנכה ומשתפי הפעולה עם המפלצת שקטלה לטענתכם כל אדם וכל חיה שהייתה קיימת עד כה. להיות עבדיו הנרצעים, ולהיות גאים בזה. ואם זה המצב, הרי שאתם יכולים לטעון עד מחר בבוקר שלא ניתן לשפוט את המוסר של אלוהים - אבל אתם רחוקים מלהיות מוסריים בעצמכם בכל קנה מידה אנושי.

או - שאתם יכולים לצאת כנגד אותה מפלצת. ללכת וללמוד רפואה ומדעים ולהילחם באופן אקטיבי כנגד הגזירות חסרות-המוסר שלה. לפעול להארכת משך חיי האדם ולעצירת המחלות. לא להגיד "הכל טוב" אלא לומר - יש רע בשפע, ואנחנו נצמצם אותו למינימום האפשרי. לא להגיד "ה' נתן ה' לקח, יהא שם ה' מבורך", אלא לומר במפורש - "עשית עבודה גרועה, במכוון או בשוגג, ועכשיו נתקן אחריך. שב בשקט ואל תפריע."

כל זה, כמובן, בהנחה שאתם מקבלים את קיום האלוהים.

האם אני טוען שכל המאמינים באלוהים ומקיימים את מצוותיו אינם מוסריים? לא. מעטים מוכנים לקבל את המסקנות האלו כפי שהן, ורוב הדתיים עוצרים איפשהו באמצע, ולא ממשיכים לסוף הבלתי-נמנע של השרשרת הלוגית. הם מאמינים כי זה נוח וכי זו התרבות לתוכה גדלו, ואינם מוכנים להסתכן ולחרוג מהגבולות המחשבתיים שהתרבות הזו התוותה מסביבם. מבחינה זו, הם כמו כל בני-האדם. כולנו תחומים במחשבותינו, ומעטים מאד מאיתנו מסוגלים לראות את התרבות שלנו מבחוץ ולהיאזר באומץ הנדרש כדי להכיר בחסרונותיה לצד מעלותיה.

ושוב, כל זה תקף רק אם אתם מקבלים את קיום האלוהים. הדרך האחרת לפתרון הדילמה פשוטה: להכיר בכך שאין אלוהים טוב או רע, ושמאבקם של בני-האדם בטבע הוא בדיוק זה - מאבק בכוחות נטולי-בינה, לשיפור המצב האנושי ולהפחתת הסבל האנושי במידת האפשר. זו הדרך בה אני בוחר, ואני מקווה שזו הדרך בה יבחר גם ילדי.


סימוכין לנתונים על המחלות והמלחמות:
Guru Magazine
nature.com

הערת המערכת - ראו גם:
TED - הירידה המפתיעה באלימות
אתר חופש: הרינג אדום - האם רוב בני האדם נהרגים בידי הטבע או בידי אדם?
אתר חופש: פרופורציה

 


יולי 2017



חברים ב- עוצב על ידי