אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הישיבות החרדיות - כמה ולמה

מאת ח"כ רוני בריזון

מאמר זה נשלח לאתר 'חופש' מאת ח"כ רוני בריזון מסיעת "שינוי" בכנסת.

אתר 'חופש' מעלה מאמרים ודעות של אישים מכל הקשת הפוליטית בישראל, הנאבקים להפרדת המדינה מהדת ולמען זכותו של הציבור היהודי-חילוני לחיות את חייו בלא כל כפייה דתית.

יללות הקיפוח של החרדים כבר הפכו לטקס קבוע בכל מו"מ קואליציוני. בראש רשימת הטענות עומדת שוב טענת קיפוח הישיבות החרדיות. "הקיצוץ של תקציבי הישיבות הוא מעל ומעבר" בוכים הפוליטיקאים החרדים, "איפה יש קיצוץ דומה בספר התקציב?"

אכן, בזמן הקואליציה הנוכחית קטנו תקציבי הישיבות החרדיות בקרוב לחצי מיליארד ש”ח. אבל, האם זה הרבה או מעט? מה, בעצם, צריך להיות גודלו של תקציב הישיבות על פי מבחנים אובייקטיבים? תקציב שעד עכשיו נקבע על פי שיקולים פוליטיים בלבד.

ללימודים הגבוהים יש השפעה וחשיבות כמעט בכל תחום מחיי החברה המודרנית, מכלכלה ועד אמנות. כל חברה אנושית וכל מדינה מקדישות חלק ממשאביהן לקידום ההשכלה הגבוהה. כל חברה קובעת את השקעתה בלימוד גבוה על פי צרכיה ויכולותיה. מדד מצוין לבחינת השקעה כזו במדינה ספציפית הוא, פשוט, מספר הסטודנטים כאחוז מן האוכלוסיה הכללית.

האם לימודי דת ראויים בכלל להיחשב השכלה גבוהה? מדינות מצליחות הן אלו שהאוניברסיטאות שלהן מוציאות מדענים ומהנדסים, חוקרים ובעלי מקצועות חופשיים. ומה על לימודי דת? עבור מי שאינו חי על פי ציוויי הדת, אין להם שום חשיבות. לימודי-דת אינם מייצרים למדינה מאומה. מדינות מתוקנות אינן מתקצבות לימודים כאלה בכלל.

רק לצרכי הדיון, וכיוון שבאקדמיה וגם בישיבות מדובר בלימודים על תיכוניים, נשווה את לימודי הדת עם ההשכלה הגבוהה. גם תחת הנחה מופרכת זו ניתן לראות בבירור, כי הישיבות מקבלות הרבה יותר מחלקן הראוי:

בישראל לומדים במוסדות על-תיכוניים, אוניברסיטאות ומכללות, כ-200,000 סטודנטים המהווים כ-3.3 אחוז מכלל האוכלוסיה שאיננה חרדית.

על פי קריטריון זה צריכים היו להיות בישראל כ-16,650 תלמידי ישיבות (3.3 אחוז מתוך כ-500,000 החרדים בישראל) - אבל, על פי דיווחי הישיבות (יולי 2004) היו בהן 77,503 תלמידים!

המספר העצום הזה נובע מכך, ששני קריטריונים יסודיים, הקיימים בכל מערכת לימודים גבוהה, אינם קיימים כלל במוסדות החרדיים. ראשית - אין כל דרישת סף של מיומנות או יכולת לימודית. כל חסר-כישרון וסיכוי מתקבל למערכת הישיבות, וכאלה גודשים אותה בעשרות-אלפיהם. תארו לעצמכם אוניברסיטה שאיננה דורשת מן הנרשמים אליה לעמוד בשום מבחני כניסה, ולא רק שאיננה מבקשת שכר לימוד, אלא גם נותנת מילגה לכל סטודנט - זו רוב האוכלוסיה בישיבות החרדיות.

שנית, כל מערך לימודים אקדמי מתוכנן על פי יעדים ועל פני תקופת זמן מוגבלת. שהות ממוצעת של סטודנט במוסד אקדמי היא כ-5 שנים. השהות הממוצעת של תלמיד חרדי בישיבה היא כ-15 שנים. במקום שרות צבאי הם נכנסים לישיבה בגיל 17 בערך, ובגיל 35 למעלה ממחציתם עדיין יושבים שם.

דרישת החרדים כי בישיבות ילמדו "כל מי שרוצה וכמה זמן שירצה" היא בלתי הגיונית, בלתי מקובלת וגם בלתי אפשרית בשום חברה נורמאלית. שום חברה אנושית איננה יכולה להרשות לעצמה שכל גבריה הבוגרים יעסקו בעיסוק אחד ויחיד, ולא חשוב אם מדובר בפיסיקה גרעינית או במשחק שש-בש. כמובן, הדרך היחידה שבה "מצליחים" בכך החרדים היא, שהם מצאו חברה אחרת - ישראל החילונית, למימון גחמותיהם.

אילו היו קריטריונים רציונאליים קובעים את תקציב הישיבות, הוא היה נראה בערך כך: ההקצאה השנתית לתלמיד ישיבה הייתה דומה להשקעה הלאומית בסטודנט למדעי הרוח, בערך 10,000 ש”ח נטו (עלות שנתית של כ-20,000 ש”ח בניכוי שכר הלימוד השנתי). על פי 16,650 תלמידים היה תקציב הישיבות השנתי כ-166,500,000 ש”ח לשנה.

אבל תקציב הישיבות החרדיות בפועל, לשנת 2004 הוא כ-500,000,000 ש”ח, ומן התקציבים העצומים האלה נהנה התלמיד החרדי במשך 15 שנות לימוד בממוצע (לעומת 5 השנים של הסטודנט באוניברסיטה).

והנה עוד מחשבה קטנה: כל החינוך הגבוה בישראל מיועד לגברים ולנשים ללא אפליה (מספרן של הנשים הלומדות במוסדות האקדמאיים גבוה ממספר הגברים) אבל הישיבות וה-"כוללים" מיועדים לגברים בלבד. על פי כל דין וצדק צריך היה התקציב למוסדות לגברים להוות רק מחצית מן התקציב המחושב לכלל האוכלוסיה. לפי חישוב זה צריך היה תקציב הישיבות להיות רק כ-83,325,000 ש”ח. כלומר, רק כ-16 אחוז ממה שאנחנו נותנים להם כרגע.

84 אחוזים מתקציבי הישיבות, 400,000,000 ש”ח בערך, ניתנים לחרדים כאתנן פוליטי חסר הגיון והצדקה - ועוד הם מתלוננים.





וכתוספת של מערכת 'חופש' בנושא מקורב לנ"ל, רצינו להפנות את תשומת ליבכם גם למאמרו של שחר אילן שהופיע בעיתון הארץ לפני שבועות ספורים.

למי שאין סבלנות לקרוא את הפרטים המסובכים, אלה עיקרי הדברים:

  • בתקופת הממשלה האחרונה קוצץ תקציב הישיבות כמעט במחצית - קיצוץ של קרוב לחצי מיליארד ש"ח (מהם כשלוש מאות מיליון בקיצוץ ועוד מאתיים מיליון שהועברו למשרד החינוך ויופנו לכל הזרמים, לא רק לחרדים).

  • התבחינים (קריטריונים) החדשים, המתפרסמים בכתבה יביאו לסגירתם של כמה מאות מוסדות ישיבתיים קיקיוניים, שחלקם פיקטיבי, על ידי העלאת סף ההכרה במוסד ישיבתי לארבעים בחורי ישיבה וסף ההכרה ב-"כולל" לחמישה עשר אברכים. גם אם יעבירו חלק מן התלמידים למוסדות גדולים יותר יהיו, מעכשיו, הבקרה והפיקוח על ישיבות ו-"כוללים" הרבה יותר נוחים ומעמיקים.

  • שיטת הניקוד החדשה שנבנתה תגביל מאד את יכולת ה- "השתוללות התקציבית" של החרדים בתחום הישיבות והכוללים בתקציב המדינה.

  • מוסדות חינוך על-תיכוניים רפורמים וקונסרבטיביים יוכלו לקבל תקציבים כמו ישיבות.


ספטמבר 2004



חברים ב- עוצב על ידי