הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

הרבנות הראשית להדברת האהבה

חברות חשוכות לא אוהבות אהבה. מישהו צעיר קם ומתאהב כך סתם, לא לפי הכללים, ההכתבות המשפחתיות והחברתיות. להיות מאוהב זה נעים מדי, זה עשוי להיות אפילו נפלא - מצב שחברה חשוכה לא יכולה להשלים איתו. כמו במקרה של בת הרב עמר, שבמקום לבחור בדאבון לב מתמשך וייסורים בחשאי, קיימה קשר עם אהוב לבה; במקום שנים של כיסופים ומכתבים למגירה, התחברה לאינטרנט.

על קשר כזה אפשר להגיב בדרכים שונות: אפשר לברך אותה על שמצאה אהבה, אבל אם מחליטים להתנגד ולחסל את הרומן - יש דרכים מלבד אלימות: שיחות שכנוע לשלוח את הנערה לסיור לימודים מעבר לים עד ש"יעבור לה", להכניס אותה למנזר, להכיר לה מישהו אחר שאולי תתאהב בו. ככל שהחברה חשוכה יותר, הפתרון שלה אלים יותר: אפשר לחסל את הנער, ואפשר לחטוף ולהכות אותו, הפתרון המיוחס למשפחת עמר.

ה"ארוע" הזה של משפחת עמר, בין אם הרב הראשי ידע או לא, שמע או לא, לקח חלק או לא, עולה - מבחינתו - בקנה אחד עם השקפת העולם שלו. כפי שהתבטאו רבים מאנשיו: "בעולם שלנו", "במשפחה שלנו", כאילו הם מנסים להציב סולם ערכים בו אלימות איננה מומלצת, אבל אהבה מומלצת עוד פחות.

מכאן אפשר לתאר את הפרשה כך: נערה עושה מעשה ומתאהבת שלא לפי רצון החברה שבה היא חיה, ויש להדביר את האהבה הזו בכל דרך אפשרית.

לא שלא הורגלנו עד היום במעשים חמורים מזה להדברת האהבה, אפילו רצח על "כבוד המשפחה" אינו זר לנו.

אבל נשאלת השאלה: למה צריך רבנות ראשית להדברת האהבה? ועוד כפולה: אגף אחד מדביר אהבות אשכנזיות והאחר מדביר אהבות ספרדיות?!

עד כה היינו סבורים שהרבנים הראשיים פועלים להדברת האהבה בעיקר באמצעות איסור על נישואי אוהבים למיניהם, החורגים מן הכללים שקבעו (ממזר, בני דתות שונות, כהן וגרושה), וגם לזה לא הסכמנו. בוודאי שאין לתת משכורת, ותפקיד בכיר במדינת ישראל על הדברת אהבה.

וגם שאלה: אם זוג מתאהב באינטרנט, האחד ספרדי והאחר אשכנזי - איזה רב ממונה על התנכלות לאהבה הזו?

אורה לב-רון


מאי 2005