אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אפליה בין אפליה לאפליה

מאת: ניצן

לפני כמעט שנה וחצי, באביב 2002, פוטר יהורם דנינו מעבודתו. על פי הדיווח דאז ממעריב (מתאריך 4.6.2002), נדחתה עבודתו של דנינו - מורה לחקלאות אשר הגיע לעבוד במוסד של משרד החינוך - על ידי המנהלת של אותו מוסד. הסיבה לדחייה: יהורם דנינו הינו "חוזר בתשובה" והמנהלת טענה כי בהיותו חרדי לבוש שחורים, הוא אינו מתאים לאופי המקום. במכתב שכתבה למפקח על הוראת החקלאות במשרד החינוך ציינה המורה: "דנינו הוא יהודי חרדי, לבוש שחורים. אינני רואה בכך שום פסול, אך הוא אינו מתאים לאופי ולצרכי המקום".

בית-הדין המשמעתי לעובדי המדינה, אשר דן אז בתלונה שהגישה המנהלת נגד המורה על התנהגות חצופה כלפיה, מתח ביקורת נוקבת על התנהלות משרד החינוך במקרה. בית הדין קבע כי מהתנהגות המנהלת "נודף ריח רע של אפליה על רקע דת והשקפת עולם".

והנה מה כתבו השופטים בהחלטתם: "לבית הדין הוגש מכתבה של המנהלת, אשר לדעתו נודף ממנו ריח של אפליה על רקע דת והשקפת עולם. בית הדין גם הטיח ביקורת בתביעה, על כך שנמנעה מלהעמיד לדין את המנהלת ובחרה להעמיד לדין דווקא את המורה, שנאלץ להתגונן מפני התנהגותה של המנהלת". השופטים גם הוסיפו כי "התנהגותה של המנהלת מהווה, לכאורה, עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה".

חופש

לפני כמעט חדשיים, בקיץ 2003, לא התקבלה גם כרמי חן לעבודה כמאבטחת במוזיאון ישראל. על פי הדיווח מ-Ynet (מתאריך 1.9.2003), בראיון העבודה שנערך לה, נאמר לה שהסיבה לאי-קבלתה נעוצה בעובדת היותה אישה. גם כאן פסק בית הדין לעבודה לטובת העובדת וקבע לזכותה פיצויים בסך ארבעים אלף ש"ח.

ובציטוט דברים שאמרה השופטת: "בשל חומרת האירוע מושא פסק הדין, והמגמה לעקור אירועים ותופעות מסוג זה מהשורש, ובשל העובדה שהתובעת עצמה הועסקה על ידי החברה אך בסמוך לאותו אירוע, אנו פוסקים לתובעת פיצוי כספי ..."

ושוב, לפני כשנתיים ומחצה, באביב 2001, זכה אפריים עובד - הנדסאי שומר מצוות מדרום הארץ - בפיצויים בסך שלושים אלף ש"ח על דחיית מועמדותו לעבודה בחברת היי-טק על רקע "שמירת שבת". על פי הדיווח מ-'הארץ' (מתאריך 22.5.2001), כללו דרישות המשרה עבודה במשמרות של 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביום. המרכז לפלורליזם יהודי היה זה שייצג את מר עובד, וראשו - הרב עו"ד אורי רגב - צוטט כאומר שאפליה של שומרי שבת בקבלה לעבודה אינה מתיישבת עם ערכי הדמוקרטיה, כפי שהם מתבטאים בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

חופש

אנו ממליצים בזאת לשופטים של מר יהורם דנינו לנסות ולבקש משרת הוראה במוסד חרדי כלשהו (הממומן כזכור מכספי המדינה). אנו ממליצים לשופטים של גברת כרמי חן ומר אפריים עובד לנסות ולחפש עבודה בפס ייצור היין באחד מהיקבים הגדולים בארץ (גאוות מדינת ישראל בעולם כולו וסמל משרד התיירות).

או כפי שכתב לנו עמוס:

הכתבה בדבר המורה החרדי לחקלאות מעלה תהיות לגבי הבנת מהות אפליה על רקע דתי. אני הנני מה שמקובל לכנות "חילוני". נראה לי מוצדק, שאדם דתי, קל וחומר חרדי, יחשוב ויאמר שטעות בידי, ושהשקפת עולמי מוטעית ומזיקה. אולם, באותה מידה עצמה, זכותי לחשוב ולומר, שטעות בידם, ושהשקפת עולמם הדתית מוטעית ומזיקה - עקרונית-מהותית, אנושית ויהודית. כמסקנה התקבל בארץ הנוהג, שאדם שאינו דתי אינו יכול להיות מועסק בבי"ס דתי, ומי שאינו חרדי - במוסד חינוכי חרדי. לא רק כמורה אלא גם בתפקידים שאין להם דבר עם חינוך והוראה. זאת בשל החשש שסמיכות למי שאינו דתי או חרדי, יכול להביא ילדים להתרחק מהדת. מטעמים של גזירה שווה, זכותו של אדם חילוני הסבור כאמור שדת היא תופעה שגויה ומזיקה, ושאינו רוצה שילדיו יפותו לכיוון זה, שילדיו ילמדו במוסד חינוכי שאינו מעסיק אדם דתי או חרדי, לפחות לא בתפקיד הוראה או חינוך.

כללו של דבר: כל עוד אין אדם חילוני רשאי ללמד במוסד חרדי (ואפילו לא לנקות את החדרים שם), אין למר יהורם דנינו שמץ של זכות מוסרית לקבול על הרחקתו ממוסד שאינו חרדי. מי שאינו מקבל זאת, מגדיר למעשה את הציבור החילוני כאזרחים סוג ב'. לבי-לבי לעובדי המדינה, שהדיינים המופקדים על משמעתם כנראה אכן מחזיקים בהשקפת-עולם מפלה זאת.

מכתבו של עמוס נשלח גם למעריב, אך לא פורסם.

חופש

סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 קובע: "לא יפלה אדם בין עובדיו או דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או משך שירות המילואים..." החוק אינו רואה אפליה לפי סעיף זה כאשר, היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה (תודה לשגיא על הסיוע בפירוט ההבטים החוקיים).

האם אופיו של תפקיד המאבטח במוזיאון ישראל מחייב אי-קבלת נשים פחות מאשר אופיה של עבודת ייצור היין ביקבי כרמל מזרחי? האם דרישה לעבודה במשמרות בסופי שבוע הינה פחות מהותית מאשר דרישה לשמירת שבת כתנאי לעבודה בייצור יין ביקבי רמת הגולן?

אפליה - כרמל מזרחי
כרמל מזרחי - "כל תהליך הייצור נעשה ע"י יהודים [זכרים] שומרי תורה ומצוות"

אפליה - יקבי הגולן
יקבי הגולן - "רק עובדים [יהודים זכרים] שומרי תורה ומצוות"


אוקטובר 2003



חברים ב- עוצב על ידי