אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

על העיוורון

מאת יעקב סתר

זה 15 שנה אני נוסע יום יום מביתי באזור בית שמש למקום עבודתי הסמוך לתל אביב. בדרכי אני חולף בצומת הר-טוב (הוא צומת שמשון) וכמו בכל צומת מרכזי בארץ - אפשר לראות גם בו נציגים של כל עם ישראל: חיילים של בוקר בדרך לבסיס, אזרחים בדרך לעבודה, נשים צעירות עם תיקי יד ונשים שהיו צעירות נושאות סלי קניות, ובגדים - מכל סוג ואופנה: ג'ינסים "קרועים" ובגדי ערב, שרוואלים וגופיות, כיפות סרוגות ומשקפי שמש, בקיצור - הכל, ובשנים האחרונות, אבוי - יותר ויותר לובשי שחורים, עוטי מעילים וקפוטות, חובשי כובעים, חושפי ציציות והרבה הרבה עבותי-זקן. אודה על האמת: אין יום שאינני נחרד. אין יום שאינני שואל: מה היה לנו? וכיצד הגענו לזה. עשרות ומאות צעירים, בני נוער זכים לובשים מדים: מכנסיים שחורים וחולצות לבנות, נעליים שחורות וגרביים עבות בחום הלוהט של הקיץ. עומדים בטרמפיאדה. נוסעים ל"עבודת יומם", מבית שמש לישיבות ירושלים ומירושלים לבית שמש, אוחזים בסידור או בגמרא, נועצים עיניים בכלי הרכב ומקווים לטרמפ. ובא לי לבכות. לבכות [ל' בחיריק] ולבכות [ל' בשווא] את עלבונה של ישראל ובעיקר - את עיוורונה.

כי אי-אפשר עוד לעצום עיניים ואי-אפשר שלא לזעוק: אנשים יקרים! עורו! מדינת ישראל הולכת ומאבדת את נפשה. מדינת ישראל מפקירה את נשמתה לאויבה הנחוש ביותר: האורתודוקסיה הדתית.

כי מעבר למחלוקות בין דת למדינה, שמאל וימין, שלום וביטחון. אין מחלוקת: הדוגמה הדתית הולכת וכובשת את ההוויה הישראלית.

מעולם לא הייתה כזאת במדינת ישראל: בקבוקי יין ועליהם תווית "מפעל שומר שבת", ושלט מכריז: "מונית זו לא נוסעת בשבת". ועל כל מכונית שנייה: מדבקות מזן חדש: "אין עוד מלבדו", ו"הקב"ה אנו אוהבים אותך", ו"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים"; וכל קיר עולץ ומכריז על בואו של המלך המשיח תיכף ומיד, ולידו מרקד כאחוז דיבוק נ-נח-נחמן מאומן בתרסיס שחור בכתב יד עקום ומלכלך, ואין פוצה פה ואין קורא - די! ובשכונות - עוד "תלמוד תורה" ועוד "ערב התעוררות" ועוד "התכנסות של ערב שבת". לאור היום ובמחשך מתנהל מצוד של ממש ללכוד נפשות רכות ותועות מבית ההורים ומבית הספר ומן הרחוב, לשטוף את מוחם ולהכרית בהם כל זיק חופשי של חיים. ואין דין ואין דיין. ובעיתונות "החופשית" וידויים אין-קץ של ידוענים ועבריינים, מגלגלים עיניים לשמים ומכריזים על אור האמונה שנגלה להם פתאום, ועל האושר הגנוז שגילו בתפילה ובסיגוף ובהפרדת נשים. ו"עזרת השם" נישאת בפי כל. בפי אולמרט ובפי גרשון ובפי פנינה ובפי יוסי וכל הארץ מלאה בעזרת השם ובעזרת השם ובעזרת השם - עד כי נדמה שמדינת ישראל כולה הוקמה בעזרת השם, ורק רבני האורתודוקסיה עדיין אינם יודעים זאת ומייחלים ומתפללים עד האחרון שבהם שנחזור כולנו בתשובה ונשים סוף-סוף קץ לעבודה ולמלאכה ליצירה ולמחשבה, ובעיקר נשים קץ לציונות המתועבת שהמיטה את כל הרעה הזאת... בעזרת השם.

מגביע יוגורט ועד נייר טואלט ממיץ תפוזים ועד כרוב ניצנים, בכל פינה ומכל מקום נועץ בנו את מבטו חמור הסבר - משגיח הכשרות הכל-יכול. ברצונו יתיר וברצונו יסגור, ואין קץ לחומרה ההולכת וכובשת חלקה אחר חלקה, ויקצר המצע לתאר עד היכן הקדושה מגעת...בכל התחומים ממש.

חופש

ונציגי הציבור שלנו - מה הם עושים? טובלים בשמן זית זך. הטובים שבהם יודעים שגורל המדינה מונח על כף המאזניים. אבל אין להם זמן. הם בטוחים שאין זו השעה לצאת למלחמת חורמה בקנאות הדתית המשתוללת. יש דברים חשובים מאלה - ענייני ביטחון בעיקר, וכמובן, כלכלה - אלה דוחים הכל עד שירווח. אבל, רבותי הפוליטיקאים שום דבר לא ירווח! הקנאות הדתית אינה עוצרת אפילו לא לרגע והיא מרחיבה את אחיזתה באין מפריע. הן כבר היום שליש מתלמידי כיתה א' הם חרדים! "קצב הגידול השנתי של המגזר החרדי עומד על כ-7% - יותר מפי ארבעה משיעור הצמיחה השנתי בכלל האוכלוסייה (1.7%)". (רחל בולטון, "המגזר החרדי - גן עדן פוטנציאלי למשווקים" מתוך: עלון אלקטרוני חודשי בנושאי ניהול של המרכז הישראלי לניהול, 23/04/06). שיעור הצמיחה המדהים הוא תוצאה של קצב ילודה גבוה - 30,000 לידות בשנה - שמהוות 25% מכלל הלידות בארץ בשנה! בבית אב במגזר החרדי ישנן 6.5 נפשות בממוצע - פי שניים מהממוצע בכלל האוכלוסייה וישנם שניים-שלושה מחותלים בו זמנית בבית!" (רחל בולטון, שם).

אם יש עדיין ספק שמדינת ישראל החליטה להתאבד, די להציץ בהסכם הקואליציוני שחתמה ממשלת קדימה-העבודה עם ש"ס, בין היתר כדאי לקרוא בסעיפים הנוגעים לתוכניות לילדים ונוער בעוני ובסיכון. בשנת 2006 הוקצבו בסעיף זה 200 מיליון שקל. (ועד 2009 יוסיפו עוד 200 מיליון כל שנה) וכך יחולק התקציב: 50 מיליון להקמת כיתות במגזר החרדי; 20 מיליון תוספת מכסות לטיפול בנוער חרדי מנותק; 5 מיליון לבתי הדין הרבניים ובתמיכה בפוריות על-פי ההלכה (ההדגשה שלי, י"ס); 10 מיליון מכסות לילדי פנימיות בקריות חינוך ומורים חיילים; 15 מיליון תמיכה במוסדות תרבות תורנית ותמיכה בשיעורי תורה ותרבות יהודית. ("הארץ" 5/05/06). מי שחושב שסכומים אלה מיועדים לכלל הילדים ובני הנוער בסיכון שוגה באשליות: "מחצית הכספים שתקבל ש"ס השנה במסגרת ההסכם הקואליציוני לטיפול בילדים ונוער בסיכון מיועדים למעשה למסגרות חרדיות ולתחומים שאין להם קשר לילדים בסיכון. בסך-הכל יועברו לש"ס במסגרת הוועדה המיוחדת שני מיליארד שקל עד שנת 2009" (רותי סיני, הארץ, 2/05/06)

סעיפים אחרים בהסכם עם ש"ס מבטיחים להרחיב את סמכויות השיפוט של בתי הדין הרבניים, ובענייני חינוך, זו בשורת ההסכם הקואליציוני: "עצמאותו ומעמדו הייחודי של החינוך החרדי לסוגיו במערכת החינוך - יישמרו" (סעיף 27) ולמי שלא ברור, בא סעיף 30 ומפרט: "החוק האמור [חוק שאמור להתקבל בכנסת הנוכחית ומטרתו להביא לשוויון ואקוויולנטיות של החינוך החרדי] יאפשר לכל מוסדות החינוך החרדי להמשיך לבצע את תוכניות החינוך והלימוד הייחודיות להם, כפי הנהוג כיום. החוק יסדיר את המשך קיומה של מערכת הפיקוח העצמאית של מוסדות החינוך החרדי, אשר תפקח על תוכניות הלימוד, ספרי הלימוד, הכשרות המורים והמורות ואופי הניהול של מוסדות אלה תוך שמירה על אופיים הייחודי והעצמאי". (הארץ, 5/05/06).

אם צריך הוכחה לעיוורון המוחלט שאחז בראשי מדינתנו - די אם נתרגם את סעיף 30 לכתב ברייל. כי קשה להאמין שפוליטיקאים רואים יחתמו על מסמך מעין זה. הלוא בסעיף זה החליטה מדינת ישראל להפקיר מאות אלפים ילדים לחסדי החינוך הדתי הקנאי. פשוטו כמשמעו.

כי מה משמעות החוק אם לא הסכמה להדיר חלק מילדי ישראל מערכי הליבה של מדינת ישראל. ערכים שמשרד החינוך עומד על החלתם על כל ילדי ישראל - מלבד על ילדי החינוך החרדי המכונה "עצמאי"?

פוליטיקאים הנכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ למיניהן הם תופעה ידועה למדי בדמוקרטיות. תמיד יש סיבה מיידית המקנה לגיטימיות לוויתורים חד-צדדיים ולכניעה, בדרך-כלל לקבוצות מיליטנטיות ופונדמנטליסטיות. באירופה - הסכימו ראשי המדינות, מאחורי גבם של עמי אירופה, בחוסר אחריות משווע, להתיר הגירה המונית של מוסלמים לתוכה. הסיבה המיידית הייתה מחסור בידיים עובדות, אבל היו גם סיבות פוליטיות של רצון לקנות את לבן של יצרניות הנפט הערביות ולמנוע חרם נפט על אירופה. והמחשבה, אם בכלל הייתה, העריכה כי בסופו של דבר ייאותו מיליוני המהגרים המוסלמים להשתלב בחברה האירופית ולאמץ את ערכיה החילוניים. היום כבר ברור לאיזה אסון הוליכו את אירופה מנהיגיה המתרפסים. הסוס הטרויאני הענק כבר יושב לבטח בלב היבשת ופולט מתוכו את חיילי הג'יהאד הפושטים אל כל ערי אירופה מאוסלו ועד ברצלונה, ומקימים מסגד אחר מסגד.

חופש

אינני יודע מה סיכוייה של אירופה החילונית לעצור את הנחשול האיסלמיסטי, אך כיום יש כבר כמה סימנים מעודדים של התפכחות. אבל בישראל המצב הפוך. עצם ההכרזה (במגילת העצמאות) כי ישראל היא מדינה יהודית, שמה לאל כל ניסיון להפריד בין הדת למדינה, ואין זה משנה כלל מה הייתה כוונת כותבי המגילה (שוודאי לא התכוונו למדינה יהודית אורתודוקסית). אלא שהיהדות הקנאית מצאה לה כל השנים בעלי ברית נאמנים בישראל - הפוליטיקאים הציונים החילוניים תאבי היציבות. אלה הם נבחרינו שתמיד תמיד היו מוכנים להקריב את ערכי הציונות תמורת הרחבת הבסיס הקואליציוני גם אם לא היה הכרח בכך (וראו את החיזור הנואל של ראשי קדימה אחר יהדות התורה, שתמורת הצטרפותה לגועליציה, מוכנים לבצר ולהרחיב את השפעתה של יהדות מסתגרת זאת על-חשבון ערכיה הליברליים של ישראל).

ההתרפסות הנמשכת של נציגינו "החילוניים" בפני הקנאות הדתית - אין ספק - כבר ערערה את יסודותיה הציוניים של מדינת ישראל. מול עינינו ממש נהפכת מדינתנו האהובה למעוז הגדול ביותר בעולם של פונדמנטליזם יהודי. כמעט שישה עשורים לאחר עצמאותה נהפכה ישראל למעוז הגדול בעולם של ישיבות חרדיות(!). עשרות אלפי ילדים לומדים בחיידר ושפת דיבורם יידיש, ומדי שנה מתוספים אליהם עשרות אלפי תינוקות. מאות אלפים מקימים בישראל, מול עינינו ממש, את ישראל החלופית - לבושת השחורים, המסתגרת, הקנאית והמחמירה עד אין קץ.

החמרה דמוגרפית זו זוכה לניע ראש קליל של נבחרינו. הרי הפיכתה של ישראל לתיאוקרטיה לא תתרחש בתקופת כהונתם, ומצדם, אחרי לכתם, שיבוא המבול. העיקר שתהיה יציבות. ואני תוהה: מה הם חושבים, מנהיגינו הציוניים? היש בעולם נמר דתי שהפך את חברבורותיו והיה לכבש? על מה הם סומכים כאשר הם מקצים תקציבי עתק לישיבות ולתרבות חרדית אנטי דמוקרטית שכל מטרתן לרשת את ישראל המודרנית ולהקים תחתיה מדינת הלכה רבנית? האין הם יודעים שכבר היום - 30% מילדי הגן בחינוך העברי לומדים תחת פיקוח חרדי בלעדי אשר למשרד החינוך אין בו דריסת רגל? הלוא ילודת החרדים מתעצמת בטור גיאומטרי ומדי שנה בשנה פושטים פרחי החינוך החרדי על עוד ועוד שדות ומאיימים לכסות את שדות הלחם הפתוחים ולייבש את נחלי המחשבה החופשית שעדיין זורמים בארץ הזאת. וברבותם - ידרשו עוד ועוד תקציבים מתקציב מדינה שאת ערכיה הם שוטמים ואת מיסיה לא ישלמו, בשל עוניים המתרחב.

היכן הם פרנסי הציבור החילוני ומתי יפקחו את עיניהם? אני רוצה לשמוע ולו פעם אחת איזו תכנית מגירה הם מסתירים מפנינו לעצור את הפיכתה הוודאית של ישראל למדינת דת? על מה הם סומכים? וכיצד ייתכן שהם ממשיכים להקצות לשונאי המדינה החילונית עוד ועוד תקציבים כדי להעצים את השפעתם ולהרחיב את אחיזתם בקרב בני הנוער ושכבות המצוקה. מדוע מעדיפה המדינה למסור תקציבי ענק לאנשי דת ולא מוסרת אותם לאנשי חינוך, עובדים סוציאליים, תנועות הנוער, מוסדות חינוך ממלכתיים וארגוני סיוע אזרחיים? מדוע היא מאלצת אזרחים קשי יום, ישרים ותמימים להסתמך על חסדיהן של מפלגות דת ודוחפת אותם כמעט בכוח לראות דווקא בהם את מושיעיהם מעוני ודלות? הלוא כספים אלה הם כספי מדינה שנגבו ממסיהם של אנשים עובדים ולא מכיסיהם הריקים של מאות אלפי "אנשי תורה" ששולחים את נשותיהם לעבוד ולפרנס את ילדיהם הרבים, בעוד הם "מוסרים את נפשם" על דף גמרא מבוקר עד לילה.

קריאה זו מופנית לכל אזרח חופשי באשר הוא. אין לי דבר נגד הרגש הדתי המפעם בלבו של יהודי (או נוצרי או מוסלמי), ואין לי דבר נגד תרבות אנושית המבטאת רגש זה במתינות ומתוך אהבת הזולת. אבל תהום עמוקה פעורה בין הרגש הדתי המזכך והמנחם הזה, ובין ההשתוללות הכוחנית של מפלגות הדת בישראל - מבקשות נפשה של הציונות. יהדות עוטת שחורים זו לא מאיימת רק על דמותה של מדינת היהודים, אלא מבשרת גם את מותה הטראגי של היהדות שוחרת הטוב, ההומניסטית ורבת הפנים שעל ברכיה גדלנו. אולי היא מבשרת גם את מותה של היהדות בכלל.

מדינת ישראל הולכת ומאבדת את נפשה. השעה דוחקת ושעון החול אוזל. הציבור החופשי בארץ נקרא לקרב מאסף.

חופש

נספח - מתוך הלשכה הישראלית לסטטיסטיקה:

בשנת הלימודים תשס"ד (2003/2004):

בחינוך העברי, בגנים שבפיקוח משרד החינוך ביקרו 258,524 ילדים,
מתוכם 50% ילדים בפיקוח הממלכתי (חילוני),
20% בפיקוח הממלכתי-דתי,
ו-30% בפיקוח החרדי.

בחינוך הערבי ביקרו 81,100 ילדים בגנים שבפיקוח משרד החינוך.

בישראל שתי אוכלוסיות עם שיעורי פריון גבוהים: היהודית החרדית, והאוכלוסייה הערבית המוסלמית.

בסוף שנת 2003 ילדים עד גיל 17 מהווים שליש (33.4%) מכלל תושבי המדינה. אחוז זה מציב את ישראל במקום אמצעי בין מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר (18%-26%), לבין מדינות ערב השכנות עם ישראל בהן כמחצית האוכלוסייה הם ילדים. 47% מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם ילדים.

בני ברק - בה מתגוררים מעל ל- 65 אלף ילדים, והם מהווים כמעט מחצית מתושביה (47%).

תל אביב-יפו - היא העיר השנייה מבחינת גודל אוכלוסיית הילדים המתגוררים בה (כ- 74 אלף), אך חלקם מכלל התושבים הוא 20% בלבד.

בעיר ירושלים - מספר הילדים הגדול ביותר במדינה (280 אלף) והם מהווים 40% מכלל התושבים בבירה.

תל שבע (62.4%) ורהט (61.5%).

ביישוב ביתר עילית נרשם אחוז ילדים הגבוה מבין היישובים היהודים (61.9%).


ספטמבר 2006



חברים ב- עוצב על ידי