אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

האם אנו אגנוסטיקנים, אתאיסטים או מה?

מאת וודי וויליאמס

(29 באוקטובר 1939 - 21 בינואר 2008)

תורגם על ידי ניצן

לנו, הלא-מאמינים, שמות רבים עבור עצמנו. אנו מכנים את עצמנו אגנוסטיקנים, תרבותנים מוסריים, הומניסטים, הומניסטיים חילוניים, בעלי מחשבה חופשית, חילוניים, רציונליסטים וכדומה. כמה אנשים אמיצים אפילו מכנים את עצמם אתאיסטים.

מדוע כל השמות הללו? האם באמת אנו אוחזים באמונות שונות?

הדתיים הפכו את המילה 'אתאיסט' למונח של בוז ותיעוב. הם משתמשים בו באותו הקשר כמו 'כושי', 'זונה' ו'עובד אלילים'. לכן אני חש שרבים מהשמות הוטבעו על ידי לא-מאמינים שלא רצו לכנות את עצמם 'אתאיסטים'.

קיימים שני סוגים בסיסיים של לא-מאמינים. קיימים אלה אותם אני מכנה לא-מאמינים "אמיתיים", אשר מבססים את אי-אמונתם על ידע והגיון, וקיימים "הלא-מאמינים המורדים", אשר מוחים כנגד השטויות שבדת. הלא-מאמינים המורדים עשויים לכנות עצמם 'אתאיסטים', למען ערך הזעזוע שבמונח, אך חסרים להם הידע וההבנה שישנם "ללא-מאמין האמיתי".

מספר מועט של לא-מאמינים אמיתיים מכנים את עצמם 'אתאיסטים'. מהו בדיוק 'אתאיסט'?

המילה 'אתאיסט' נגזרת מהמילה היווניות 'תאיסט', שפירושה אמונה באלוהים או באלים. הקידומת 'א' במילים ממקור יווני או לטיני, פירושה 'ללא', וכך 'אתאיסט' הוא פשוט אדם ללא תאיזם או ללא דת - אדם ללא אמונה באלוהים או באלים בהגדרתם המקובלת.

רוב האתאיסטים יכירו בכך כי זה מאד בלתי סביר שעדיין קיימים ביקום כוחות פעילים שטרם נתגלו. אם אנשים רוצים לכנות אי-ידיעה זו בשם 'אלוהים', אני יכול לחיות עם זה. מה שהאתאיסטים בטוחים בו, הוא שכל האלים המוכרים לנו הומצאו על ידי האדם.

מרבית הלא-מאמינים מעדיפים לכנות עצמם 'אגנוסטיקנים'. בפרודיה על המונח שהיה בשימוש על ידי הנשיא בוש הקודם, הם חושבים על עצמם כאתסאיטים טובים יותר ועדינים יותר. יש לכך צליל נחמד, הלא כן? מכל מקום, חוסר רצון זה להשתמש במונח 'אתאיסט' הוא מובן.

מדליין מוריי או'היר אמרה בדרכה המיוחדת, שהאגנוסטיקן הוא אתאיסט פחדן. ייתכן שיש מעט אמת בטענה זו.

מהו אגנוסטיקן?

הפסיכולוג והסופר נתניאל ברנדן הגדיר זאת בדרך זו:

"אגנוסטיציזם הינו הסירוב להתחייב לדרך זו או אחרת ביחס לקיום האלוהים. בבואנו לשפוט עמדה זו, חובה עלינו לזכור שאף תאיסט מעולם לא היה יכול להפיק ראייה כלשהי כדי לתמוך באמונתו באלוהים. אדם יכול להאמין באלוהים רק כמעשה של "אמונה".

אמונה הינה קבלתם של רעיונות ללא ראיות או הוכחה רציונלית. אדם של הגיון אינו מקבל רעיונות כמעשה של אמונה. הוא אתאיסט.

וכאן יש לנו שתי עמדות. התאיסט מאמין באלוהים כמעשה של "אמונה". האתאיסט, מאחר שאין כל הוכחה, אינו מאמין באלוהים.

אגנוסטיציזם אינו עמדה שלישית, הוא התחמקות מעמדה. טענתו של האגנוסטיקן הינה שקיומו של האלוהים אינו יכול להיות מוכח, אך גם אינו יכול להיות מופרך. האגנוסטיקן טוען שמאחר שאיננו יכולים להוכיח שאלוהים אינו קיים, האתאיזם הוא מעשה של אמונה בדיוק כמו התאיזם. האגנוסטיקן מחשיב את תחושתו של התאיסט בדבר קיום האלוהים, ברת תוקף בדיוק כמו בקשתו של האתאיסט להוכחה. האגנוסטיקן מכנה את סירובו של האתאיסט להאמין ללא ראיות כ"מעשה של אמונה". האגנוסטיקן דורש הוכחה לשלילה. אין זה אפשרי להוכיח שלילה ואין זה רציונלי לדרוש זאת.

הוכחה לשלילה פירושה להוכיח שמשהו אינו קיים כאשר לא היתה ראייה לקיומו מלכתחילה. הוכחות, הגיון, לוגיקה, חשיבה וידע עוסקים בדברים שקיימים. לא ניתן להחיל אותם על דברים שאינם קיימים.

התאיסט מאמין באלוהים ללא סיבה הגיונית. האגנוסטיקן מאמין באפשרות של אלוהים ללא סיבה הגיונית.

כדוגמא לאי-רציונליות בדרישה להוכחה לשלילה, ברנדון מציע את הדוגמא הבאה:

" נניח שאתה משתתף בפגישה עם חבר. בפגישה זו, מופיע לפתע אדם זר, מתעמת אתך ומאשים אותך בכך שביצעת מעשה רצח. אתה מכחיש זאת בכעס, אך הזר מתעקש לחזור על ההאשמה.

"איזה רצח?" אתה דורש לדעת.

המאשים שלך מחייך בערמומיות ועונה: "אני מאמין שביצעת רצח. האם אתה יכול להוכיח שלא ביצעת?"

אתה פונה ממנו הלאה ורואה כיצד החבר שאתו הגעת מביט בך במתיחות. אתה צועק עליו: "הרי אינך מאמין שאני רוצח, נכון?"

חברך עונה בעצבנות: "לא, בוודאי שלא. אני מתכוון... הוא לא סיפק כל ראייה שאתה רוצח, הוא רק טען זאת... אבל... מצד שני... לא הוכחת שאינך רוצח, נכון? אני מניח שאצטרך לומר שאינני יודע אם אתה רוצח או לא."

בהמשך הדברים, חברך הוא מאד הוגן ובעל מצפון. הוא מבהיר לכל שאינו מאמין שאתה רוצח, הוא - על פי הסבריו - אגנוסטיקן לעניין זה.

אילו היית אתה הקורבן של סיוט כזה, היית חש כי נעשה לך אי-צדק זוועתי. והיית צודק. "

לכן אם נשתמש במונחים 'תאיסט' ו'אתאיסט' בהקשר הנכון, שתי עמדות אלה מכסות את כל האפשרויות לקיומו של האלוהים. או שאנו מאמינים או שאנו לא-מאמינים. או שאנו תאיסטים או שאנו אתאיסטים. אין אפשרויות אחרות.

עכשיו, כיצד מתקשר לעניין ה'הומניזם' של החיים הטובים? האתאיזם טוען בראש ובראשונה את הדבר בו איננו מאמינים. ההומניזם מייצג את מה שאנו מאמינים בו.

ההומניזם הינו כוח חיובי, קבוצת תמיכה ללא-דתיים. איננו שואפים להרוס את הדת, אנו שואפים להגן על זכותנו להיות לא-מאמינים, ללא שידכאו אותנו ומבלי שנהיה נתונים לאפליה. אנו רותים לעודד ולתמוך בלא-מאמינים אחרים.

אנו מנסים לא להיות "אנטי". אחוז נכבד מהדתיים בארץ זו [הכוונה לארה"ב - נ.] הינם אנשים סבירים והגיוניים למדי. הקנאים הימניים, שהם בדרך כלל בלתי הגיוניים, מועטים במספרם. עלינו להתעלם מהם.

אינו סתם "מאמינים במה שאנו רוצים להאמין", אלא חותרים לקבוע מה נכון ומה לא נכון.

אנו חיים בשביל כאן ובשביל עכשיו. אנו שואפים להנות מחיינו אלה, היות שאנו יודעים שאין אחרים.

אנו מאמינים באמת, כנות, הגינות, שיוויון ביחס ושיוויון הזדמנויות לכל. אנו משתדלים לא להונות, לבצע מניפולציות, או לנצל אחרים.

כאשר אנו עושים טוב, הרי זה למען ההנאה שבעשיית הדבר הנכון והמתאים, לא בציפיה להרוויח נקודות לצורך איזשהו גמול בעולם הבא, כפי שעושים הדתיים.

אנו מאמינים בזכותו של היחיד לשלוט בגורלו שלו, לחיות, להתרבות ולמות כפי שהוא מוצא לנכון, כל עוד איננו מפרים את זכויותיהם של האחרים.

כהומניסטים של החיים הטובים, אנו חופשיים מהצורך לרצות אל נקמני, אנו חופשיים מהצורך לנסות ולקיים בחיינו סטנדרטים בלתי אפשריים שנכפים עלינו על ידי אחרים, אנו חופשיים לקרוא כל דבר, לשוחח בכל עניין, ללמוד, לחשוב ולהיות עצמנו.

אנו חופשיים!


מרץ 2008



חברים ב- עוצב על ידי