אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

היה או לא היה

מאת ניצן

תודה ל'דעת אמת' על ההפנייה למקורות שונים בהם נעשה שימוש בסיכום קצר זה.

'אמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, יולדת לשבעה - יולדת למקוטעין, שנאמר [שמואל א א] ויהי לתקופות הימים, מיעוט תקופות - שתים, ומיעוט ימים - שנים.'
(מסכת ראש השנה, דף יא, עמוד א)

בתרגום לשפת ימינו: קבעו החכמים - יש שני מסלולי הריונות טבעיים לאישה: הריון הנמשך שבעה חודשים, והריון הנמשך תשעה חודשים. אישה שהריונה במסלול הריון של תשעה חודשים, תלד בדיוק לאחר תשעה חודשים, לא פחות ולא יותר. אישה שהריונה במסלול של שבעה חודשים, יכולה ללדת לאחר מעט יותר או פחות משבעה חודשים, ואינה מדייקת בימי הריונה.

חופש

הדת אוהבת דברים "מוחלטים". שחור ולבן. על פי התפיסה התלמודית, העולם נברא לקיים חוקים מדוייקים גם בקנה מידה גדול, ב"מאקרו". המציאות היא כמו מתימטיקה, ולכל דבר יש סיבה פשוטה.

וכאשר במתימטיקה עסקינן, ניתן לייחס ללוגיקה התלמודית דיוק מוחלט. כל דוגמא היא ראייה מתימטית, וכל מסקנה היא "הוכחה" מתימטית שלא ניתן להתווכח עמה. סדר צריך להיות! ואם במקרה מתגלה סתירה, הרי שבהכרח איננה סתירה, ועם מעט יצירתיות ניתן להעשיר את מערכת החוקים באופן שיגרום לה לא להיות כזאת.

דפוס חשיבה זה, תופס את העולם סביבנו כבעל אוסף חוקים רבים ומדוייקים בכל תחום ובכל נושא. בזואולוגיה, קיימים כביכול חוקי זמן ומקום מדוייקים לאופן בו נולדים בעלי חיים. לגוף האדם קיימים חוקים מדוייקים באשר למבנהו, לכמויות המעורבות ולדרכי הפעולה. לחפצים שונים יש חוקי התנהגות ברורים ומדוייקים, ואפילו לשדים ולרוחות. ולכל אלה גם יחד קיימים חוקים מדוייקים שמתארים איזה חריגים קיימים, ומה מידת חריגותם. משל אנו דוברים בנושאים מתחום המתימטיקה לכל דבר ועניין.

אשר על כן, כל הדגים הטהורים גלו עם בני ישראל לבבל, חוץ ממין אחד ספציפי, אבל דג עם קשקשים שנמצא בתוך דג ללא קשקשים, יכול להיות צאצא שלו. חיות מסוג מסויים אבל לא מסוג אחר, יכולות להתיז רעל מציפורניהן בשעת נעיצת הציפורניים בגופות קורבנותיהן, אבל רק כאשר הן רוצות להתיז את הרעל מבחירה, ורק ברגע שליפת הציפורניים החוצה. נשרים מצילים גורים של יעלות מנפילה מהר גבוה בעת לידתם, והנמר הוא בן של חזיר ולביאה. לכל חלום יש "פתרון" ולכל "סטייה" מינית יש עונש מובנה בחוקי היקום, וכך הלאה והלאה, בכל נושא ותחום.

חופש

וברוח דפוס חשיבה זה, קל להבין עד כמה נתפסת "הוכחה כביכול" כאילו היתה הוכחה "מדעית", ודברים של "בערך" מהמציאות הנורמלית, כאילו היו דברים של "במדוייק" מהמציאות הווירטואלית-תלמודית.

"טיעון הכוזרי" הידוע גם בשמותיו המקורבים 'שרשרת המסירה' או 'אמינות המקור', "מוכיח" כביכול את קיומו של 'מעמד הר סיני' ככתבו וכלשונו, תוך שימוש באותה "לוגיקה לכאורה מדוייקת". כל כך השתרש אותו סוג "לוגיקה" בקרב המתחנכים לאורה, עד כי הטיעון אכן נתפס כהוכחה מתימטית שלמה ונכונה.

וזה הולך בערך ככה: סיפור "מתן תורה" חייב להיות אמת, בגלל שאי אפשר היה להמציא אותו. הנקודה המרכזית היא שהאירוע קרה בפני כל העם, ואין באף מסורת אחרת סיפור על התגלות בפני כל העם: משה לא יכול היה לרמות את העם כאשר הביא את התורה. גם אחר כך לא יכול היה להיות שמישהו המציא את הסיפור, כי אם מישהו היה פתאום ממציא סיפור חדש ואומר "כל העם היה נוכח במעמד הר סיני, והסיפור עובר מאז מדור לדור" הרי שמייד היו השכנים קמים ואומרים "אני לא שמעתי דבר כזה מאבא שלי. זה לא יכול להיות נכון." - אם תרצו, "הוכחה באינדוקציה" לכל דבר ועניין.

חופש

אלא מי שכבר ראה הוכחות אמיתיות באינדוקציה מתימטית, יבחין כי במציאות האמיתית קיימות לא מעט נקודות חולשה בטיעון. למעשה מספיקה כל אחת מהנקודות לחוד כדי לפסול את היות הטיעון סוג של "הוכחה", אבל לצורך מאמר זה נציין כמה מהן:

  • החיים האמיתיים הם לא מתימטיקה. מסורות רבות, במיוחד ארוכות זמן, ידועות לנו מבחינה היסטורית כמתפתחות בהדרגה. קיימות דוגמאות רבות ומעניינות לכך, והטבע האנושי שאוהב להוסיף, לייפות, ולפאר את מה שנוח לו - מסייע לכך רבות. אכן על פי מה שאנו יודעים מחקר ההיסטוריה והארכיאולוגיה, היו לאורך השנים נדודים של שבטים שונים באיזור, וההשערה הרווחת כיום (בהתבסס על מימצאים) היא, שמקורו של העם העברי הקדום הוא משילוב של מעמד נמוך שמרד באצולה הכנענית המקומית, בשילוב עם שבטים נודדים שהגיעו מהמדבר הערבי. אנו גם יודעים לתאר, בסבירות גבוהה, כיצד עם השנים "העמיק" סיפור הנדידה בהדרגתיות במספר "פעימות", תוך שילוב אינטרסים פוליטיים, אמונות אישיות, ובורות יחסית של רוב האוכלוסיה.

  • הטיעון מניח "סביבה סטרילית" בה קיים עם מבודד לכאורה, ללא השפעות סביבתיות, ללא ידע עדכני שמגיע מדי פעם ממקורות חיצוניים, וללא עירוב של כמויות אנשים חדשים מדי פעם בעם עצמו. כל אלה קרו וקורים כל הזמן. חלקים גדולים מאד של העם היהודי של היום בכלל אינם צאצאים ישירים של העם העברי הקדום. חלקים גדולים מהסיפור הכללי (כמו סיפורי משה בתיבה וחלק מסיפורי מכות מצרים) הם בכלל אגדות עם ידועות מהאיזור, שחדרו באופן טבעי לתרבות העברית הקדומה.

  • אם אותו סיפור עבר כביכול בתכלית הדיוק מדור לדור, הרי שהמספרים סותרים בגדול את מה שאנו יודעים באשר לכמות האוכלוסיה שהיתה במצרים בתקופות השונות המקושרות לסיפור. בנוסף, באותן תקופות היה אזור כנען/ישראל עצמו תחת שליטה מצרית, כך שלפי הסיפור העם ברח ממצרים... למצרים.

  • האבא היהודי שלי, אשר לו היסטוריה ארוכה של דברי אמת, סיפר לי דברים שונים לחלוטין, וכך גם אצל רבבות מחברי. אם כך, שרשראות מסירה כן יכולות להשתנות עם הזמן. מי אמר שלא השתנו באופנים אלה או אחרים בעבר?

  • סיפור "יציאת מצרים" כרוך "בחבילה אחת" עם צרור שלם של סיפורים אחרים, שאנו יודעים בוודאות על אי-נכונותם (כמו גם על מספר מקורות זרים לחלק מהם) - סיפורי הבריאה, יצירת המין האנושי, המבול, עצירת השמש בגבעון ועוד ועוד ועוד. אם הוא נכון, למה אינך טוען באשר לאחרים שהם נכונים? (או שאתה כן, ואז בכלל חבל על הזמן בוויכוח...)

  • על פי המסורת האינדיאנית של שבט ה'סו', קיים "האל" שלהם מפגש דומה עם כל שבטי העם הקדום שלהם, ושם נתן להם ציוויים שונים. ממש מזכיר את "טיעון הכוזרי", כולל אפילו ציון מקום (מחצבה ידועה במינסוטה שבארה"ב) ותאריך (לפני 19 דורות, שזה הרבה יותר קצר ומשאיר לכאורה פחות מקום לשיבושים). אנשי השבט מחזיקים אפילו בחפץ (מקטרת) שלטענתם ניתן ע"י אותו אל באותו מפגש. ראו גם קטע מתורגם מטקסט מסורתי לזכר אותו אירוע.


ראו גם:


אפריל 2015



חברים ב- עוצב על ידי