אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

על אמונה ופרדוקסים לוגיים

מאת: ניצן

פרדוקס (מיוונית עתיקה פרדוקסוס) - סידרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. באופן כללי ניתן להגדיר את הפרדוקס כמושג או טענה, אשר הסיבה לאמיתותם הופכת בסופו של דבר להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה.
(ויקיפדיה)

הוויכוחים הנצחיים אודות אמונה דתית "נושקים" פעמים רבות למושג ה'פרדוקס'. לעתים הוויכוח נסב על תוכנו של פרדוקס מסוים, לעתים הוויכוח עצמו מייצר פרדוקסים, ובמקרים מעניינים במיוחד קורים שני הדברים גם יחד.

רבים מהפרדוקסים הקשורים באמונה הם בעצם "טיעונים מעגליים". הדוגמאות הנפוצות כוללות, למשל, את העובדה שעל פי היהדות, "אלוהים" אומר שעלי להקשיב לרב שלי, והוא בתורו מלמד אותי שכל דברי אלוהים נכונים (ראו: 'הנביא ירמיהו הוא בומבה של נביא').

חופש

בדוגמה טובה להתפתחותם של פרדוקסים בדיון הפותח באיזכור פרדוקס כביכול, נתקלתי לאחרונה בהתכתבות עם מאמין דתי מסוים, נכנה אותו לצורך העניין 'עמרם' (שם בדוי).

בתחילתו של הדיון שאל עמרם שאלה תמימה לכאורה, תחת הכותרת 'פרדוקס הגאונים'. אם נסכם את שאלתו, עיקרה היה בערך כך:

אם תורת ישראל מכילה טעויות, אז סביר יהיה להניח שבני האדם שמכבדים, מאמינים ומקיימים אותה, יהיו מן הסתם, טמבלים. אך המציאות מוכיחה בדיוק את ההיפך, כל חכמי ישראל לדורותיהם היו אנשים חכמים ביותר. ישנו כאן פרדוקס שאינו מתיישב עם ההגיון שלי.

התשובה הפשוטה לפרדוקס לכאורה היא כמובן שאמונתם של אנשים רבים במשהו אינה מהווה כלל אינדיקציה "מדעית" לנכונות אותו משהו (עד לפני שנים לא רבות האמינה האנושות כולה שהשמש סובבת סביב הארץ...), מה גם שבערך פי אלף ויותר "חכמים" נוצרים ומוסלמים מאמינים בדברים סותרים.

תשובה זו ניתנה כמובן לעמרם, אלא שדינו של דיון עם מאמינים להתארך לנצח, ועמרם התעקש, בין היתר, באשר לחוכמתם היתרה כביכול של גיבורי היהדות העתיקים. וכאן "הוליד" הדיון פרדוקס אמיתי יותר עליו הצבעתי:

ה"חוכמה" שמאמיני הדתות השונות מייחסים לגיבורי אמונתם, היא בעצמה חלק מהאמונה. אתה טוען שאתה מאמין כי הם היו חכמים והאמינו, ומצד שני אמונתך היא זאת שמכילה את טיעון היותם חכמים. החשיבה שהם היו חכמים היא חלק מאמונתך. זה הרבה יותר "פרדוקס" מאשר הטיעון המקורי שלך.

חופש

ומיד, כמצופה, צץ לו ויכוח משני: חוכמה מהי? וכמעט כבר חשדתי שההגדרה העמרמית תהיה "תפורה" על אבותינו וחז"לינו, ואז בהגדרה הם אכן יהיו חכמים, שגם זה סוג של פרדוקס - הגדר ומשול. אבל נסיון ההגדרה של עמרם ניסה להלך בין הטיפות, ועיקרו:

טענת שמכיון שהנוצרים והמוסלמים הם רוב, לכן אולי יהיה יותר נכון להאמין להם, אבל הם מתנהגים כמו בהמות, אז לכן הטיעון שלך לא צודק ולא במקומו.

למען גילוי נאות נציין שבהמשך "תיקן" עמרם מעט את הרושם והודה "שהמילה בהמות לא כוללת את כל הנוצרים והמוסלמים, ודאי שיש ביניהם אנשים טובים והגונים ובוודאי שלא התכוונתי לאף יהודי." ובמקביל גלש הדיון לתרומתם "היתרה" כביכול של היהודים לעולם.

והנה נולדו-התחבאו לנו עוד שני פרדוקסים בוויכוח:

  1. הנה מה שאתה טוען לגבי עצמך:
    • אני ורוב האנשים שמסכימים אתי מאמינים ב"איקס";
    • מי שאינו מאמין ב"איקס" רובם הם "בהמות" ולכן אין להתחשב בדעתם;
    • מסקנה: רוב מי שיש להתחשב בדעתו, מאמין ב"איקס";
    • מסקנה: איקס נכון.

  2. דברים רבים שיהודי מאמין עשוי לומר שיהודים "תרמו" לאנושות - הם בעצם ציטוט של דברים שהוא "מאמין" בהם שהיהודים תרמו. מאידך, העובדה שהם תרמו כל כך הרבה, כביכול, מחזקת את אמונתו.

חופש

או בלשונו של הנביא ישעיהו: אכן פרדוקס העם.


יוני 2015



חברים ב- עוצב על ידי