אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אלוהים לא טועה, המציאות טועה

מאת ניצן

תסריט מרתק חקוק בזכרוני עוד מתקופת ראשית עיסוקי בנושאי מחשבים: חברים לעבודה מצאו כי התוכנה שכתבו מתנהגת בסתירה למפורט בספר הוראות של חברת מחשבים ידועה מסויימת. הם אף טרחו ושלחו לנציגי החברה מידע מפורט באשר לאותה בעיית תוכנה, בציון שם הספר ומספר הדף הרלוונטי. כעבור מספר ימים הגיע הפתרון לבעיית התוכנה: "נא הוציאו את דף מספר 139 מהספר," והנה אין סתירה בין התנהגות התוכנה לבין המתואר בספר.

מאז התעקשותו של גלילאו על היותה של הארץ במסלול מעגלי סביב השמש, חלפו כבר קרוב ל-400 שנים. לאורך מרביתו של פרק זמן זה נחשב גלילאו באופן רשמי כ"כופר" על ידי הכנסיה הקתולית, ש"זיכתה" אותו רק בשנת 1992 (האפיפיור ג'ון פול השני). זיכויו של גלילאו לא היווה כמובן הודאה של הכנסיה באתאיזם, או אפילו באי-קיומו של סיפור הבריאה. מבחינתם הוא היה פשוט סוג של פרשנות עדכנית לאותו סיפור.

אלוהים ועסקניו אינם טועים בעיניהם של המאמינים. אלא שלעתים מתקדם המדע, ועמו הידע האנושי, באופן שקצת, איך נאמר, מציק לתכני ספר ההוראות האלוהי. הפתרון במקרים אלה הוא ברור מאליו: לא רק שהטקסט האלוהי חף מטעויות, אלא שבעצם הוא ידע את כל זה עוד מראש. והראייה? הנה ראו, בעמוד כך וכך במקום כזה או אחר כבר כתוב ככה וככה. מה נפלאו מעשיך!

הדבר המעורר כבוד במגדל הקלפים הדתי הוא רמת גמישותו של הדבק המצוי בין הקלפים. עד לפני כמאתיים שנים "ידעו" כל תושבי העולם המערבי על כדור ארץ בן כ-6,000 שנים. כיום אנו יודעים, באופן שמגובה במימצאים, על פלנטה אשר עתיקה כמעט פי מיליון מכך. בד בבד התחלנו לשמוע לפתע מחכמי הדתות על "ימים בני מיליוני שנה" אליהם מכוון סיפור הבריאה התנ"כי, כמו גם על רמזים ברורים שלכך כביכול התכוון הטקסט מלכתחילה. לאחר שהבנו באופן מדעי כי השמש לא נוצרה לאחר כדור הארץ, לא ביום הרביעי ולא מיליוני שנים אחר כך, שלפו מטיפים מהכובע את "האור הגנוז", שמוכיח כמובן עד כמה הקדימו "חכמינו" את גלילאו ואינשטיין בידיעותיהם בנושא.

וכך אפשר להמשיך ולצטט אלפי מקרים של חוכמולוגים דתיים, שמקפידים בכל נושא ונושא לקרב את פינות המציאות והטקסט אלה לאלה, במטרה עילאית אחת: לגרום לטקסט להיראות כמושלם ובלתי-טועה. נחסוך מכם אינספור דוגמאות כאלה הקשורות באבולוציה ועולם החי, באסטרונומיה, בגיאולוגיה ובהיסטוריה, בבריאות ובחינוך. המשותף לכולן הוא הלוליינות המופלאה בעזרתה נוטלים סתירה חדשה המתגלה בין טקסטים דתיים ארכאיים לבין תגליות מדעיות מודרניות, ומציגים אותה, עם מעט יצירתיות, כידע דתי עתיק ומפתיע, המקדים את זמנו ומוכיח את "אלוהותו", עלק, של הטקסט.

מה משותף כמעט לכל יצירות האמנות הללו? על כולן יגנו הטוען ועדרו בלהט רב, כאילו מדובר בראיות מדעיות של ממש. כמעט כל אחד יכול לחבר "יצירות" שכאלה - דרושים רק ידע בטקסטים ומעט יצירתיות. אז כתוב שהמבול כיסה את כל ההרים, בשעה שאנו יודעים שאין מספיק מים אפילו לחלק קטן מכך? נו בוודאי, אבל לא כתוב שכולם כוסו בו-זמנית! דא עקא שאם תשלחו ידיכם באמנות חדשנית זו, לא ממש תרכשו לכם עדת מאמינים, אלא אם כן זו היתה שם עוד קודם לכן, ואז כמובן טיעוניכם יושמעו בראש חוצות ועמודי פייסבוק.

וזה רק חלק מהמאפיינים. מכנה משותף נרחב לכל הטיעונים הללו הוא שהם תמיד צצים ומתפתחים לאחר גיבושה של המסקנה המדעית הסותרת, ולא טרם לה. לפתע בשנים האחרונות אנו שומעים כיצד תחילתו של ספר בראשית מתארת בעצם את המפץ הגדול, או כיצד התלמוד הכיר גלקסיות עוד לפני האסטרונומים הרשל והאבל, או כנאמר במקומותינו: פחחחחח.

עוד מאפיין משעשע במיוחד הוא הסתירות הקיימות לפעמים בין התירוצים השונים, בינם לבין עצמם. מצד התירוץ האחד כל יום של בריאה נמשך מיליוני שנים, ומצד התירוץ האחר, העולם נברא אכן לפני אלפי שנים בודדות עם כל המימצאים באשר לעתיקותו כבר בתוכו (מין "משחק" כזה של ריבון עולם). מצד אחד, הארנבת של התורה אכן העלתה גירה, כי הכוונה אינה לארנבת של ימינו, אך מהצד האחר, הכוונה בכלל לאכילת גללים, שאת זה עושה הארנבת המשותפת לימי משה רבנו ומשה גפני.


מרץ 2015



חברים ב- עוצב על ידי