אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

חופש

דן מלר

"חברה הפועלת מתוך מודעות לכך, שכל אחד מהפרטים המרכיבים אותה - בלי הבדל דת, גזע ומין - הוא בעל תבונה ורגשות, בעל תוכניות חיים ותקוות, בעל שאיפות וחששות, היא חברה טובה יותר מחברה בה אין רגישות כזאת".
פרופ' רות גביזון
"זכויות האדם והאזרח בישראל"
(*)

חופש הוא שמו של אתר אינטרנט, שמטרותיו רשומות במקום בולט לעין בדף הראשי. עם זאת, מהווה השם מקור לטענות, מתקפות עד השמצות, הנובעות מאי-הבנה של המושג חופש. יש הטוענים כלפיו - "אז מה אתם רוצים? אנרכיה?", ויש השואלים - "אז מה? הכל מותר? חופש ללא סייג?", וכיוצ"ב שאלות ותמיהות. אז בואו ונעשה סדר בדברים, ונעמיד כל מושג במקומו.

חופש איננה מילה נרדפת לאנרכיה, ואין משמעותה "הכל מותר", או "איש לאוהליך ישראל". כל מי שעיניו בראשו גם מבין, שהחופש, כשמו של האתר, אינו מכוון ל-holiday או vacation - אותה מנוחה ורגיעה שנוטלים לעצמם אדם, משפחה או חברה בבילוי של כיף בארץ או בחוץ-לארץ, גם לא לחופשת בית-ספר, חופשה שנתית בעבודה, חופשת מחלה, חופשת שחרור מצה"ל.

החופש שלנו הוא החופש הרוחני והפיסי, הקרוי בלע"ז Freedom, והוא מכוון לחופש של האדם לבחור בין אלטרנטיבות בחייו האישיים, התרבותיים, הרוחניים, הרעיוניים, החברתיים והלאומיים. להלן הגדרתו של ישעיהו ברלין בפרק "מהי חירות" באסופה "זכויות האדם והאזרח בישראל": "בדרך כלל נאמר עלי כי חופשי אני כמידת אי התערבות אדם או גוף אנושי כלשהו בפעילותי. חירות פוליטית במשמע זה היא בפשטות התחום אשר במסגרתו יכול אדם לפעול מבלי שיופרע על ידי אחרים. אם אחרים מונעים אותי מעשות את שאלמלא כן יכול הייתי לעשותו, הרי כמידה זאת אינני חופשי. ואם תחום זה מצטמצם על ידי בני אדם אחרים מעבר למיזער מסויים, ניתן להגדירני ככפוי, ואפשר כמשועבד"... התחום המוגדר כאן בידי ישעיהו ברלין "חירות פוליטית" כולל, כמובן, כל חירות רעיונית אחרת, כולל חרות האמונה.

החופש שלנו מתבטא קודם כל בחופש הבחירה. הבחירה הראשונה שאנחנו עושים, מרגע בו עמדנו על דעתנו, היא בחירת הריבון לחיינו: האם נמשיך במסלול בו נולדנו, לפיו אנחנו הננו ריבון יחיד לעצמנו, לטוב ולרע, או שנמכור את זכותנו זו לאחר, בלא להתחשב במחיר. הבחירה השנייה, המתמשכת לאורך כל מהלך חיינו, היא בחירת דרכנו בחיים. מותר לשנות כיוון, לבחור דבר חדש במקום ישן, אבל בחירה זו תיעשה מתוך חופש ורצון עצמי, ולא מתוך כפייה, פחד או שקר ורמייה, המופעלים עלינו על ידי גורם חיצוני כלשהו.

החופש שלנו הוא חופש המחשבה. במסלול זה הכל פתוח ומותר, ללא סייג, ללא גבול.

החופש שלנו הוא חופש הביטוי, כולל התבטאות חופשית שאיננה מוגבלת גם ביחס לאמונות דתיות ולמהות אלוהית. בחופש שלנו לא קיים המושג "קדושה", ושום דבר ממהות זו אינו מגביל ואינו רשאי להגביל את חופש הביטוי ואת הביקורת שלנו. "חופש הביטוי מוכר כזכות בעלת מעמד מיוחד וחשיבות מיוחדת, המהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות" (ההקדמה לפרק "חופש הביטוי", בספר "זכויות האדם והאזרח" כנ"ל, כרך ב', עמ' 24).

החופש שלנו הוא חופש הביקורת. כל דבר בעולם ובחיים מותר - סליחה - חייב בביקורת. אין שום פרט בעל נגיעה כלשהי לחיינו - אדם, חשיבה, מסקנה, ממצא או קביעה, שהביקורת עליהם אסורה. גם לא אמונה, פולחן או דת, גם לא אלוהים.

החופש שלנו הוא חופש בקבלת ההחלטות. אנחנו נחליט, אנחנו נקבע - לא שום אדם אחר, לא שום ריבון אחר - בכל הנוגע לחיינו, תרבותנו, אהבתנו ורצוננו.

החופש שלנו הוא החופש לנהל את חיינו. אנחנו בעצמנו נקבע איך יהיו ואיך יתנהלו חיינו, עם מי ואיך והיכן נקים משפחה, מי ייקח בהם חלק, מה ואיך ומתי והיכן.

החופש שלנו הוא החופש בקביעת תרבותנו. איש מלבדנו לא יקבע מה תרבות נצרוך, מה ספרים נקרא, מה יוצב על מדפי ארון הספרים שלנו, במה נצפה, למה נאזין, היכן ואיך ומתי נקיים את תרבותנו.

החופש שלנו הוא החופש בקביעת המסלול והערכים לאורם נתחנך אנו ונחנך את בנינו ובנותינו. אנחנו בלבד נקבע מהו החינוך הרצוי לנו, לא שום אדם אחר. במגבלה מובנת של חיי הפרט בחברה ובמדינה נקבל עלינו חוקים ממלכתיים שהתקבלו בדרך דמוקרטית בכל הנוגע לליבת החינוך שהמדינה מחוייבת לספק לבניה.

החופש שלנו הוא החופש להרגיש והחופש לאהוב. בקוד שלנו לא קיים צו הכופה על אדם לאהוב או לשנוא. צו כזה פסול מעיקרו.

החופש שלנו הוא חופש היצירה הרוחנית והעשייה האנושית. שום יצירה רוחנית איננה פסולה, טמאה או לא-חוקית. כמוה גם העשייה, בתנאי מובן שאלה לא נעשים על חשבון הזולת, סבלו או קיפוחו.

החופש שלנו הוא החופש להאמין. אמונה או אי-אמונה היא זכותו הבלעדית של כל אדם.

החופש שלנו הוא חופש מדת, ומתן חופש לדת. "חופש הדת והפולחן הוא מחירויות היסוד המוכרות לפי שיטתנו המשפטית ומהווה חלק ממנה. ביטוייה של החירות האמורה הם כמובן, בעיקרם, בחופש ההבעה והמעשה הדתיים, אולם גם בכך לא סגי. בין היתר, נובע מקיומה של החירות האמורה, שינהגו במאמינים במידה של שוויון, וכי רשויות השלטון ירחיקו עצמן מכל מעשה או מחדל כלפי המאמינים על זרמיהם, לרבות ארגונים ומוסדותיהם, שטעם של אפלייה פסולה מתלווה אליו" - דבריו של נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, בפרק "חופש האמונה והדת" (שם).

לשום דת אין זכות ורשות לכפות עצמה על שום אדם, ושום אדם אינו רשאי לכפות את דתו על זולתו. לשום אדם גם אין זכות למנוע מאדם אחר להאמין, להיות דתי ולקיים פולחני-דת כאוות נפשו, בתנאי מובן שאלה, מצדם, לא יפריעו לזה שאינו דתי, ולא יגרמו לו נזק, צער או סבל.

החופש איננה מילה נרדפת לכאוס או לאנרכיה. לחופש האנושי שלנו יש סייג, והוא נזק שעלול להיגרם לזולת כתוצאה מחופש שנטלנו לעצמנו. חופש שלי לא יהיה על חשבון החופש שלך. חופש הוא חופש של כל אדם בחברה בה הוא חי.

החופש על משמעותיו - על שמו נקראים האתר שלנו והעמותה, במסגרתה אנחנו פועלים, ועליו גאוותנו.


(*) זכויות האדם והאזרח בישראל. עורכים: רות גביזון וחגי שנידור, פריזור הוצאה לאור, 1991.


יולי 2004



חברים ב- עוצב על ידי