הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

מכתב פתוח לצ'ארלס דארווין

מאת: נמרוד

ברכותיי לאיש החזק בעולם. נולדת בדיוק לפני 197 שנים, לעולם חשוך ואפוף בקורי מסתורין. כשעזבת אותו לאחר 73 שנים, הוא הוצף באור גדול אשר גם מותך לא צלח לכבות. הרגת את האגדות השמימיות וילדת את האמיתות הטהורות. שינית את פני העולם לעד, החזרת את הולכי השתיים לאדמה המוצקה, הפכת סמל לאובייקטיביות, אמפיריות ומהימנות. גילית שאין מטרה, תוכנית ארכאית ושום אדריכל שמימי אינו משקיף ומכוון.

אך גדולתך האמיתית נמצאת בגמישות המחשבתית שלך, באומץ לשאול שאלות ולחפש לבדך את התשובות. לא הפחידו אותך המלעיזים והמלעיטים, לא הטרידו אותך עוויתות הפנים ורעלי הנאצה ואת שנתך טרדו רק השאלות ותו לו. תודה על האומץ שנטעת.

אומרים שהילד הוא חימר רך, שהוריו וסביבתו הקרובה, מעצבים את צורתו כך שתוכל להסתדר עם שאר הפסלים המהלכים. בדרך כלל הם מנסים לעצב אותו בדמותם, אונסים את מחשבתו ורגשותיו, דוחסים פחדים ופוביות לוולד הרך ולרוב לא מודעים לסתירה העמוקה שבין המסה של החומר ובין העיצוב הגרוטסקי שלהם. החימר מתקשה במהירות רבה, מלבד חלקים מעטים שעדיין נתונים לשינויים כאלה או אחרים, רוב העיצוב יגווע יחד עם הישות שתחתיו. אצלך, לעומת זאת, לא בלבד שהחימר היה קשה מלכתחילה והקשה על המעצבים, אלא גם נדמה כי תהליך התקשותו הסופי לא תם לעולם. כיצד אחרת נוכל להסביר את מחשבותיך פורצות הגבולות והמוסכמות, את המלחמה המוצלחת שלך בקיבעונות המחשבתיים שרובנו כלל לא מודעים להם, יצר הסקרנות שאינו מתמצה ובא לסיפוקו רק כאשר קברו אותך. הרעב שלך מאכיל את כולנו. תודה שנשארת הומו-סאפיינס. התוויות לא הגבילו את כוחך.

הם החליטו לקבור אותך בכנסיית 'אבי', בלונדון. כמה אירוני שעצמותיו של האיש שקטל את אלוהים, שוכנות בכנסייה. גם גירש את בעל הבית וגם ירש את ביתו, או שמא מכובדי התקופה רצו להשקיט את הסתירה הפנימית שלהם ולשלב בין הניגודים (האירוניה האמיתית טמונה בכך שהתחלת את דרכך כתלמיד צעיר בסמינר לכמרים). לקבור את דארווין בתוך אלוהים כפי שדארווין קבר את אלוהים בתוכו. אני מדמיין שהיית מתנגד לכך. "מדוע להאדיר את בימות השקר?" המבנים המכובדים אשר חולשים על העולם שייכים לדת הממוסדת, מעלים על נס את כוחה הבלתי מעורער של הדת.

כמה אבסורד שהדת, המוסד המופשט כביכול, מדגיש דווקא את החומר ובמקום להתבייש בפני ההמון הפשוט על כך שבזז את רכושו ושהוא מחזיק בעושר לא מוצדק וחסר פרופורציות, משתמש בעושר הזה כדי לפאר עצמו ולקרב אליו הדיוטים נוספים. אם רק היו משקיעים חצי מהסכומים הללו למדע (בייחוד בתקופת ימי הביניים ומאוחרות יותר), סביר להניח שהיינו יכולים למנוע אינסוף אסונות ומחלות וכי הידע שלנו על עולמנו היה נרחב יותר. במקום זאת המשיכו לבנות מזבחים. ההדיוט, המוקף "בתי אלוהים" ענקיים, אשר מתגאים באוספי האומנות המרהיבים בעולם (ואין צורך לבקר ברומא כדי לראות זאת), פסלים ושרבוטים מוזהבים וכל טוב, אשר בנייתם ואחזקתם מחייבים השקעות אסטרונומיות, מניח שאם החומר קיים - גם המופשט חייב להתקיים. קברך עשה עוול בכך שגזר על כל מי שירצה לפקוד את עולמך, לשמש כעולה רגל למזבח האלוהים הבדיוני. תודה על האמת צ'ארלס.

תודה על מה שמצאת עבורנו ועל מה שקברת מאחור. לצערי, בריות רבות ממשיכות להיאחז בעולם האשליות והאגדות, ממניעים מובנים כמובן, וגם הרציונל והעובדות לא יבלבלו אותן ולא ייגרעו מאמונתן המופרכת. על אף זאת, אנו נמשיך להילחם כפי שאתה נלחמת, בעד האמת ונגד עולם האשליות והקיבעונות שבני אדם מאמצים לעצמם כחלק מהסתגלותם הפסיכולוגית לעולם ללא משמעות. תודה על שהארת בפנינו את הדרך בתקופה שמרנית ותיאולוגית. סיפקת את הכידון המכריע להיגיון, בקרב מול האמוציה.

ושוב, תודה.


12 בפברואר 2006