אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

שעשועים של מודעות

מלך מלכי המלכים

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'אז אני מקווה שתראי כי הייתי אוהב לאהוב אותך.'
-- 'אילו התאהבתי', החיפושיות, ג'ון לנון, 1964

המזרח התיכון, כך מסתבר, רחוק מלהיות מקום משעמם לגור בו. התהפוכות המדיניות והפוליטיות, כמו גם היסודות הדתיים החזקים של האיזור, יוצרים ביחד את אחד המקומות הסוערים ביותר עלי אדמות. מדי כמה שנים אנו חוזים, אבוי, במלחמה חדשה. במשך כל הזמן הזה אנו גם עדים למשא ומתן כזה או אחר שמתנהל - או לפחות מדובר על התנהלותו.

'משא ומתן' הוא מונח גמיש שניחן כנראה במספר היבטים מעניינים. השנים האחרונות לימדו אותנו שרוב זמנו של תהליך כזה מתבזבז על 'משא ומתן באשר למשא ומתן': היכן ינוהל? מה יהיו, אם בכלל, התנאים המקדימים? כמה זמן יוקצה לו? אילו נושאים יותר וייאסר להעלות בו?

וכך, עם חלוף הזמן, למדנו אולי להפנים ש'משא ומתן' הוא דבר אחר לגמרי - הוא אותו תהליך מקדים שבו דנים ב'איך לדון'.

-- * -- * --

'המוח החוקר את עצמו' [1] מראה לנו כי אנו חושבים שיש מה לחקור. במילים אחרות: אנו מודעים לכך שאנו מודעים, ולראיה: ספר זה כולו.

אם כך, קיימת גם 'מֶטָה-מודעות'. [2]

חיפוש קל אחר מקורות בנושא 'consciousness of consciousness' ('ההכרה של ההכרה') יביא אותנו למסקנה שגורלן של המודעות ושל ההכרה שפר עליהן במידה דומה לגורלם של המשאים ומתנים במזרח התיכון. כשאנו דנים בנושאי המודעות שלנו, כמו בספר זה, אנו הופכים למודעים להיבטים השונים הקשורים במודעות, ובמיוחד לעצם קיומה. עם חלוף הזמן, למדנו להפנים לעתים כי אותה תחושה היא ה'מודעות' המקורית בכבודה ובעצמה.

האם ניתן לחוש 'מודעות', כלומר אותה תחושת קיום שלנו, מבלי לחוש במקביל את תחושת קיומה של המודעות כיישות מסקרנת בפני עצמה? ברבדים הנמוכים יותר של תהליכי מוחנו, התשובה הסבירה היא 'כן', אם כי חלק גדול מהתשובה תלוי בהגדרות המדויקות של השאלה. בכפוף להגדרה האינטואיטיבית, סביר גם שככל ש'כמות' המודעות שלנו נמוכה יותר, [3] כך גם נהיה מן הסתם פחות כפייתיים באשר לעיסוק במודעות עצמה. ניתן להמר, לדוגמה, כי זבוב ביתי לא ממש מוטרד מעניינים העוסקים במודעות, בין של זבובים ובין של יצורים אחרים.

הכיוון ההפוך נראה בלתי אפשרי בעליל: לא ניתן להיות מודעים למודעות מבלי להיות 'מודעים'. ברגע בו אנו מודעים למודעות, אנחנו גם, כמקרה פרטי, פשוט 'מודעים'. כפי שכתב דקארט: 'אני חושב, משמע אני קיים'.

מקרה מיוחד הוא המודעות למודעותו של האחר. שם, כאמור, איננו יכולים לעולם לדעת בוודאות מוחלטת שזו בכלל קיימת. לכן, בעצם, ועד כמה שמשפט זה נראה מורכב, המודעות למודעותו של האחר היא לא יותר מאשר המודעות למודעותנו שלנו תוך השלכתה על האחר. ולעניין זה, הוזכרה כבר 'קופסת הסוכן' שבמוחנו. [4] הפסיכולוגים טוענים כי כדי ליצור קשרים חברתיים בגיל צעיר, יש צורך להיות מודע לכך שאחרים מודעים (וחשים) דברים שונים. תכונה זו התפתחה אבולוציונית אצל תינוקות שהופכים לילדים.

הדיון במודעות למודעותו של האחר תקל עלינו להפנים כי 'מודעות למודעות' אינה - כפי הנראה - תכונה בלעדית של המין האנושי, 'מותר האדם', אם תרצו. גם אם קשה לנו לחשוב על שימפנזים המנתחים במוחם את משנתו של דקארט, עדיין קל לנו לדמיינם כמי שבהחלט חשים שגם חברם הנמצא מולם - יש לו את הדבר הזה... נו אתם יודעים. [5]

-- * -- * --

עכשיו, כדרכנו, נסבך עוד מעט נושא זה:

אנו מודעים לכך שאנו מודעים, ולראיה: ספר זה כולו. אנו גם מודעים לכך שאנו מודעים שאנו מודעים, ולראיה: פרק זה כולו.

אינדוקציה מתמטית פשוטה תביא אותנו לידי כך שנוכל להרחיב משפט זה ככל שנרצה ועדיין יהיה נכון. [6]

ומכאן רק נשאר לשער עד כמה ניתן להמשיך ולסבך את המשאים ומתנים המדיניים במזרח התיכון.

לפרק הבא


[1] ראו פרק קודם בשם זה.

[2] ראו הפרק הקודם: 'רחוק מהעין, רחוק מהלב'.

[3] ראו הפרק הקודם: 'תכנית צמודה למדד'.

[4] ראו בפרק הקודם: 'קופסת המודעות'.

[5] דולפינים ולוויתנים ניצפו באירועים בהם הם הדגימו מודעות רגשית לבני אדם באמצעות התנהגות שנתפסה כהבעת חמלה וסלחנות.

[6] אינדוקציה מתמטית היא שיטה להוכיח את נכונותה של טענה כלשהי לכל מספר טבעי (שלם חיובי). לשם כך מספיק להוכיח את נכונותה עבור המספר '1' ולהוכיח כי אם היא נכונה עבור n אזי היא נכונה עבור n+1.


ינואר 2014



חברים ב- עוצב על ידי