אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

שעשועים של מודעות

רחוק מהעין, רחוק מהלב

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'וזה באמת אינו משנה אם אני טועה. אני צודק, היכן שאני שייך אני צודק.'
-- 'מתקן חור', החיפושיות, פול מקקרטני וג'ון לנון, 1967

כנסיית 'מפלצת הספגטי המעופפת' הפכה בשנים האחרונות כמעט לזרם דתי רשמי, עם מספר רב והולך של מאמינים. המצאתה של המפלצת הדמיונית מיוחסת לבובי הנדרסון האמריקאי, [1] ונועדה במקור ללעוג להטפות דתיות שונות, במיוחד נגד לימוד האבולוציה במוסדות חינוך. 'המאמינים' - רובם ככולם - הם בעצם אתאיסטים [2] אשר מביעים בהצהרת אמונתם ביקורת על טיעונים דתיים מקובלים בנושא האלוהים.

בשנת 2005 הוכרז באינטרנט על פרס גדול לכל מי שיביא הוכחה אמפירית (כלומר, הוכחה מדעית המבוססת על ניסויים ותצפיות) המראה כי ישו אינו בנה של מפלצת הספגטי המעופפת.

למרות ההומור העוקצני שנקשר בהמצאתה של המפלצת כמו גם בהגייתו של האתגר הנסיוני האמור, קיים מוטיב חשוב ורציני בכל אלה: דברים שאינכם יכולים להוכיח כלל (לא לחיוב ולא לשלילה), הם 'נכונים' עבורכם בדיוק באותה מידה שהם 'מוטעים'.

מסקנתו של משפט פיתגורס [3] אינה נתונה כלל לוויכוח, אבל הוכחות פיזיקליות, בניגוד להוכחות מתמטיות, נתונות בדרך כלל לוויכוח ופעמים רבות מוכחות 'בסבירות גבוהה' בלבד ולא במאת האחוזים. במקרה שלעיל ניתן למשל לטעון (כסוג של הוכחה) שמנסיון גדול ועצום המצוי בידינו, כל אדם המוכר לנו הוא בנם של אנשים אחרים, ואנו גם מכירים טוב יחסית את הגנטיקה הכרוכה ביצירת צמחים ובעלי חיים, ולאור כל זאת סביר מאוד שגם ישו היה בנם של אנשים בשר ודם.

סוגים מסוימים מאוד של טיעונים, למרות שאינם באופן ישיר מתחום המתמטיקה, ניתנים להתייחסות מוחלטת. על אחד מהם כבר התעכבנו בפתיחת ספר זה: 'אני קיים' מצטייר כטיעון המוכח במאת האחוזים. טיעונים פוטנציאליים אחרים בעלי תכונה שכזאת לקוחים מתוך הקבוצה המוזרה יותר של 'טיעונים אודות טיעונים', לדוגמה - הטיעון שהובא בתחילת ספר זה: 'לא ניתן להוכיח את קיומו של 'אלוהים'', שהוא עצמו טיעון אודות הטיעונים הפשוטים יותר 'אלוהים קיים' או 'אלוהים אינו קיים'. טיעונים מסוג זה הם 'מֶטָה-טיעונים'. [4]

המטה-טיעונים המסוימים בהם אנו עוסקים כאן הם טיעונים מהסוג 'ניתן להוכיח' או 'לא ניתן להוכיח' - טיעונים אשר ניתן להם מקום של כבוד בענף המתמטי המכונה 'לוגיקה'. [5]

-- * -- * --

תוך לקיחת הסיכון שיאבד ריכוזם של חלק מהקוראים הפחות-סבלניים, נוסיף עוד פרט טכני אחד: מקרה פרטי של 'ניתן להוכיח' הוא 'ניתן להבחין בין שני מצבים שונים'. זהו מקרה פרטי במובן של 'ניתן להוכיח ששני המצבים האמורים הם באמת שונים' (או, לחליפין, שבשניהם מדובר באותו המקרה).

איך מתקשרת כל ההקדמה הארוכה הזאת למודעות, מיד נראה, אך לפני כן נקבע קריטריון לפיו נוכל לקבוע האם 'כן' או 'לא' ניתן להבחין בין שני מצבים שונים: אם נוכל, תיאורטית לפחות, לבצע ניסוי אשר ייתן לנו באופן עקבי תוצאה שונה בכל אחד משני המצבים, נפסוק כי הם מצבים 'שונים'. אם כל ניסוי שנוכל לבצע ייתן לנו תמיד תוצאה זהה בשני המצבים, נפסוק כי הם בעצם אותו המצב. [6] המילה 'לנו' חשובה כאן - אנו נפסוק כי המצבים האמורים 'שונים' או 'זהים' עבורנו (כלומר, עבור מודעותנו).

נפתח בדוגמה שכבר הוזכרה: כל מבחן מדעי שאערוך לא יסייע בעדי לעולם להחליט בפסקנות האם 'כל האחרים באמת קיימים' או שמא 'אני היחידי שקיים וכל האחרים הם פרי דמיוני' (ראו הדיון אודות רנה דקארט ו'המוח בצנצנת' מהפרקים הקודמים). לפיכך, שני המצבים הללו הם זהים עבורי. אין כל הבדל עבורי אם המצב 'הנכון' הוא האחד או האחר. ככל שהדבר נוגע לי, שניהם 'נכונים' באותה המידה בדיוק.

דוגמה דומה כרוכה במסקנה באשר למודעותו של בעל חיים או חפץ כלשהו אחר. קל להפנים דוגמה זו טוב יותר תוך שימוש ברובוט-על עתידני המפגין כלפי חוץ סימנים ברורים של מודעות: האם הוא באמת ובתמים בעל מודעות משלו, או שהוא נטול כל תחושות עצמיות ורק התוכנה המאוד-מורכבת שבו מבצעת חיקוי טוב של הסממנים החיצוניים הנדרשים? מאחר שלא נוכל לעצב ניסוי אשר יבחין בין שני המצבים, הרי שלכל דבר ועניין שני המצבים 'נכונים' עבורנו באותה המידה!

הדבר המעט-מטעה בתובנות שלעיל הם הנתונים. למעשה, אין כאן יותר מאשר הגדרה של משהו כבעל תכונות מסוימות, ואז בחינה האם הוא ניחן באותן תכונות שכרגע הגדרנו לו. אם נגדיר את הרובוט העתידני שלנו כמתוחכם מספיק עד כדי כך ששום ניסוי לא יוכל להבחין היטב בינו לבין אינטליגנציה אנושית למשל (ניסוי טיורינג), אזי בהגדרה לא ניתן להבחין בין השניים, ולכן המסקנה שהם בלתי ניתנים להבחנה היא מיידית. כל היתר הוא משחק מילים פשוט המחליף את 'לא ניתן להבחין' עם 'נכונים עבורנו באותה המידה'.

-- * -- * --

נמשיך עם מספר דוגמאות נוספות: האם ניתן, תיאורטית לפחות, לבצע 'חזרה בזמן'? האם באמצעות טכנולוגיה עתידנית, או לחליפין עקב התנהגות של היקום שכרגע מעבר להבנתנו, אפשרי כי אחזור לגיל הילדות לדוגמה? בסיפורי מדע בדיוני למיניהם מלווה החזרה בזמן בזכרונות של 'החוזר' מתקופת עתידו, ממנה הגיע כביכול כרגע. חזרה 'אמתית' בזמן אמורה לשחזר גם את זכרוננו למצב בו היה ברגע אליו אנו 'חוזרים'. [7] על פי הגדרה זאת, אין בידינו כלים לבדוק האם הגענו למצבנו הנוכחי ברגע זה תוך התקדמות 'רגילה' של הזמן, או אולי בעצם הגענו לפני תקופת מה מהעתיד, תוך שיחזור זכרונותינו למצב בו היו ברגע זה, אותו אנו חווים שלא בפעם הראשונה. לפיכך, שוב, שני המצבים נכונים עבורנו באותה המידה. [8]

אפשר להרחיב פילפול זה למקרה של יקום בו אנו מדלגים באופן תדיר מזמן א' לזמן ב', או אפילו נמצאים במספר זמנים שונים ביחד, אולי גם נמצאים בבת אחת בכל זמן אפשרי, אך בתסבוכת הזאת מוחנו של כל אחת מנקודות הזמן הללו מודע למצבו באותה נקודת זמן בלבד. שוב, אם תרצו - משחק מילים נחמד, אם תרצו - מצב אפשרי שלא ניתן לסתור אותו. מכאן ועד ל'יקומים מקבילים' ודומיהם הדרך קצרה.

כהערת ביניים נציין רק כי אי-יכולת לחזור באופן 'נשלט' בזמן, יוצרת מצב בו לא ניתן גם לבדוק באופן מדעי מבוקר האם היקום הוא דטרמיניסטי, או שמא הוא מכיל אקראיות אמתית. מכאן נגזר, על פי הקריטריונים שהצבנו, כי שני המצבים הללו הם בעצם... היינו הך עבורנו, או במילים אחרות: נכונים באותה המידה.

נקנח בדוגמה אחת נוספת. סיפורי 'גלגול נשמות' מתרבויות שונות נוהגים לציין מקרים בהם אדם ב' ניחן בזכרונות של אדם א' שקדם לו. סיפורים אלה - רובם ככולם - מלווים בדרך כלל בהסברים 'ארציים' מניחים את הדעת. הבה נניח לרגע את אפקט הזכרון בצד: האם יכול להיות שבמקום אחר, בזמן אחר, אצל אדם אחר (או מישהו אחר בעל מודעות), תהיה מודעותו של אותו אחד בעצם המודעות שלנו? כלומר, האם תחושת ה'אני' הנוכחי שלי כעת (ללא הזכרונות הייחודיים שלי) יכולה להשתדך למודעות אחרת, בזמן ובמקום אחר? מהפעלת לוגיקה דומה לזו שבמקרים הקודמים, התשובה היא שכנראה זה לא ממש משנה לנו. זה 'נכון' באותה מידה שזה 'אינו נכון'. ובזאת יכולים כולנו להירגע - הנה הוכחנו את קיומו של 'גלגול נשמות' (או הראינו כי לא ניתן לסתרו).

-- * -- * --

כמות הדוגמאות שאפשר ליצור באופן זה למצבים שנכונים ולא-נכונים עבורנו באותה המידה, היא גדולה. נוכל גם לדון תוך שימוש בכלים אלה בנושאים כגון 'מה מידת הרלוונטיות עבורנו של קיום תחושת צבע זהה אצל שני אנשים שרואים חפץ צהוב' או 'האם זה משנה לנו כלל אם קיימת בחירה חופשית אמתית לעומת האפשרות שזו רק אשליה מוצלחת של המודעות שלנו'.

לא תמיד שני מצבים אשר נראים במבט ראשון ככאלה שלא ניתן להבחין ביניהם, הם באמת בלתי ניתנים להבחנה. האם אפשר למשל להתווכח עם אדם אשר טוען 'שלאבן יש כוחות ריפוי'? מבחינתו, יש לה כוחות כאלה, וסביר שעקב כך היא אפילו עוזרת לו בפועל. עם זאת נוכל לתכנן ניסוי מדעי הולם, אשר יכיל למשל קבוצת מאמינים א' ואבנים אמתיות, וקבוצת מאמינים ב' (לביקורת) עם אבנים מזוייפות, ימדוד וישווה את תוצאות העזרה.

היבטים רבים של 'נכון' ו'לא נכון' כפופים למודעות שלנו, למיגבלותיה וגם לאופן בו נגדיר דברים. האם נכון שלמרחב יש שלושה מימדים? כטייס או כצייר, אסכים עם כך מן הסתם, אך כמדען העוסק בתורת הקוונטים ובחקר היקום, ייתכן ואראה את הדברים באור אחר. האם מי משניהם צודק יותר?

לפרק הבא


[1] באנגלית: 'Flying Spaghetti Monster' (או בקיצור 'FSM') ו- Bobby Henderson. המאמינים קרויים בהומור 'פסטהפאריאנים' ('Pastafarians'), בהומור מסוים על שמה של תנועת ה'ראסטפאריאנים' מג'מייקה.

[2] אתאיסט (באנגלית: 'Atheist') - אדם שאינו מאמין בקיום האלוהים או אלים כלשהם (מיוונית: 'א' = לא, 'תאוס' = אלוהים).

[3] המשפט המתמטי הידוע הקרוי על שמו של פיתגרוס היווני, קובע כי במשולש ישר זווית, סכום שטחי הריבועים הבנויים על הניצבים שווה לשטח הריבוע הבנוי על הצלע הארוכה - היתר.

[4] בלועזית קיימת הקידומת 'מטה' ('Meta') שנעשה בה שימוש בדרך כלל לציין כי דבר מה משמש לתיאור דבר מה אחר. לדוגמה, 'מטה-נתונים' ('Meta-data') הם נתונים אודות נתונים אחרים. המקור הלשוני לקידומת זו במילה היוונית הדומה שפירושה 'אחרי' או 'מעבר'.

[5] בהקשר זה מתחייב להזכיר את עבודתו של הלוגיקן הדגול קורט גדל (Kurt Gödel‏), ובמיוחד את מה שמכונה 'משפטי אי השלמות של גדל', המראים (מבלי להיכנס לפרטים) כי קיימות טענות אמתיות שלא ניתן להוכיחן.

[6] ובהמשך ל'עקביות' שהוזכרה בחלקה הראשון של הפיסקה, הכוונה כמובן לתצפיות בתוצאות הניסויים תוך ניטרול יסוד האקראיות. זריקה לא-מבוקרת של קוביות הוגנות, למשל, תתן בכל פעם תוצאה שונה גם באותו המצב, אך לא תתקבל יותר מהאחרות תוצאה מסוימת באופן עקבי.

[7] חזרה 'אמתית' מסוג זה בזמן מופיעה בסופו של הסרט הבדיוני 'מלכודת לפרקליט' (באנגלית: 'פרקליט השטן' - 'The Devil's Advocate') משנת 1997.

[8] טענה זו מזכירה במקצת את הטיעון של 'בריאה בדיעבד' אשר מופיע בפרק על המוח בצנצנת, ועל כן נחסוך חזרה נוספת עליו כאן.


יוני 2013



חברים ב- עוצב על ידי