אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

כפיה דתית

מאת חרות מעוז

מהי כפיה דתית?
האם יש לכך הצדקה?
אז במה המדינה הזאת יהודית?
ועוד שתי הערות קצרות

חופש - מאמרים

מהי כפיה דתית

האם יש כפיה דתית בישראל? כמה פעמים שמעתי את "לא נכנסים לכם לצלחת"? ובכן, אני מגדירה ככפיה דתית כל חוק או תקנה המשנים את הפעולה וההתנהגות שלי מסיבה פולחנית. נגדיר לכך אבן בוחן בת שני תנאים:

  1. האם, לולא היתה קיימת הדת, היה החוק זהה? אם לא, החוק עוסק בדת.

  2. האם, לולא היה קיים החוק, היה אדם דתי נאלץ לפעול בניגוד לדתו? ההצדקה היחידה לקיום חוק העוסק בדת היא לצורך הבטחת חופש הפולחן. אם החוק אינו עומד בתנאי זה, לפנינו כפיה דתית.

דוגמא לחוקים אפשריים שאינם חוקי כפיה דתית: האיסור האזרחי לרצוח איננו נובע מן הצו "לא תרצח", אלא מן המוסר החברתי הכללי. גם אם הדת היהודית היתה נעלמת מן העולם, העיקרון המוסרי היה נשאר, ולפיכך חוק זה אינו כפיה דתית, לפי תנאי א'.

חוק (דמיוני) שהיה עובר את המבחן שלנו עפ"י תנאי ב': לו היתה נאסרת מכירת אלכוהול בישראל, היה הדבר פוגע בחופש הפולחן של היהודים (סדר פסח בלי יין?). אם, לעומת זאת, היה החוק אומר "אסורה מכירת אלכוהול למעט לצרכי פולחן", היה החוק מגן על חופש הפולחן, ולא היה מהווה כפיה דתית על אף שהוא עוסק בדת.

כעת, לכמה דוגמאות, שנבחן באבן הבוחן הנ"ל:

  1. נישואין. לולא היתה קיימת הדת היהודית, האם הייתם מתחתנים ברבנות או בעיריה? בעיריה! לולא היה קיים חוק המחייב יהודים להתחתן ברבנות, האם יהודי דתי היה נאלץ שלא לקיים חופה וקידושין? לא!

  2. ייבוא בשר לא כשר. לולא היתה קיימת הדת היהודית, האם היתה הגבלה על ייבוא בשר זה? לא! לולא היה קיים חוק המגביל ייבוא בשר לא כשר, האם יהודי דתי היה נאלץ לאכול בשר לא כשר? לא בא' רבתי.

  3. הסעיף הסוציאלי בחוק ההפלות. לולא היתה קיימת הדת היהודית, האם אשה נשואה היתה נאלצת לנדוד לחו"ל במקרה של צורך בהפלה? לא. האם אשה דתית היתה נאלצת לבצע הפלה על רקע סוציאלי או כל רקע שהוא לו היה סעיף זה נשאר בחוק? חס וחלילה!

  4. תחבורה ציבורית בשבת. לולא היתה קיימת הדת היהודית, האם היתה מניעה לנסוע באוטובוס באיזה יום מימות השבוע שנחפוץ? לא. ולו היתה תחבורה ציבורית בשבת, האם היה יהודי דתי כלשהו נאלץ לעלות לרכב המוקצה ולנסוע בו? נו באמת!

  5. חוק שעות עבודה ומנוחה. בחוק כתוב שכל אדם זכאי לנוח יום אחד בשבוע. היהודים - בשבת. הנוצרים ביום ראשון והמוסלמים ביום שישי. ובכן, לולא היתה קיימת הדת היהודית, האם ניסוח החוק היה שונה? כן, בהחלט - לא היתה מוזכרת בו השבת. האם ביטולו של החוק היה מונע את חופש הפולחן? כאן יהיה מי שיגיד - "כן! אם יבוטל חוק שעות עבודה ומנוחה, לא יוכלו יהודים לקיים שבת כהלכתה, והא ראיה, שדאגו גם למוסלמים ולנוצרים".

    על כך אענה: ומה לגבי אנשים שימציאו דת חדשה שיום מנוחתה הוא יום שלישי, כיוון שנאמר עליו פעמיים "כי טוב"? הניסוח הנאות לחוק, כדי שלא תהיה בו כפיה דתית, הוא "כל אדם זכאי למנוחה של יום אחד בשבוע, על פי בחירתו". היהודי הדתי יבחר בשבת, המוסלמי הדתי ביום שישי, והמשתייכים לדת ה"כי טוב" ביום שלישי. כל היתר, על פי בחירתם.

יש, בהחלט יש, כפיה דתית, ועוד בנושאים האישיים ביותר.

חופש - מאמרים

האם יש לכך הצדקה?

מן הדוגמא של חוק "שעות עבודה ומנוחה" אנו רואים שלעתים הכפיה מוחבאת. כמו כן, החרדים מביאים נימוקים שונים המנסים להצדיק חוקים כפויים. למשל, דיברנו על נישואין. החרדים טוענים בעניין זה כך: אם הסמכות לענייני נישואין לא תהיה נתונה ביד הרבנים, הרי שאדם חרדי המבקש להשיא את בנו או בתו ייאלץ לחפש במאגר המידע של משרד הפנים ולראות אם החתן או הכלה עומדים בקריטריונים הדתיים. יהיה פילוג של העם היהודי לשניים, ובני לא יוכל להתחתן עם בתך.

אכן, טיעון חזק. כששמעתי אותו, תהיתי איך יכול להיות שעדיין משתמשים בו... ראשית, למה שלא יחפשו במחשב? אם הם רוצים לקיים את הפולחן שלהם, והוא דורש הבדלה בין עצי יוחסין ובין דם לדם, נעמיד לרשותם את אמצעי הטכנולוגיה הנדרשים לכך. זו בחירה שלהם. אין הלכה נגד שימוש במאגרי מידע.

שנית, בטענה זו הם שוכחים שכבר עכשיו הם לא מתחתנים עם חילונים. חרדי לעולם לא ישיא את בתו לאדם שאינו מניח תפילין, מבלה את השבת בצורה שונה, וכו'. יתר על כן, הם אינם מחשיבים את הרפורמים והקונסרבטיבים ליהודים בכלל. אם ממילא הם מתחתנים בינם לבין עצמם ואנו בינינו לבין עצמנו, מה הם רוצים מחיינו?

ושלישית, כבר עכשיו אנו יכולים לחיות ביחד ב"חטא" או להתחתן בקפריסין. כוהן וגרושה שלא יכולים להנשא יכולים לחיות ביחד ולקבל מעמד של ידועים בציבור. ילדים של זוגות מסוימים, עפ"י ההלכה, יהיו ממזרים, כיוון שההורים היו פסולי חיתון. ייתכן שמי מהחרדים שיבקש להינשא לחילונית כזו, אפילו לא ידע על המכשול, שהרי אמה אינה חייבת לרשום את אביה בתעודת הלידה שלה, ויימצא מתחתן עם ממזרה רחמנא ליצלן.

הטענה הזו, כמו טענות הצדקה רבות אחרות, סובלת מכשל לוגי בסיסי, בכך שהיא מחליפה בין משמעויות שונות של ביטויים, כמו "העם היהודי" באמצע הטיעון. פעם החילונים שייכים לעם היהודי, ופעם אינם שייכים לו, והכל בתוך טענה אחת. אני ממליצה, למי שרוצה ללמוד קצת לוגיקה, על הספר "לוגיקה לחושבים ולמחשבים" של אברון פולקוב, בהוצאת אקדמון. פרקים א' וב' שלו מלמדים להבחין בכשלים לוגיים נפוצים, והלוגיקה הטהורה מוצגת בו בצורה המיועדת גם לאנשים שאינם מתמטיקאים מבטן ומלידה. אם אתם סטודנטים, תוכלו מן הסתם לשאול את הספר או לעיין בו בספריית האוניברסיטה הקרובה.

חופש - מאמרים

אז במה המדינה הזאת יהודית?

יטענו מי שיטענו לגבי הנוסח המוצע שלי לחוק שעות עבודה ומנוחה, שהמדינה תחדול מלהיות יהודית. זה נכון שמרביתנו עדיין איננו לחלוטין קוסמופוליטיים, ורצוננו לשמור על מידה מסויימת של זהות יהודית. ובכן? צריך פשוט להיזהר מכפיה. אני למשל גאה בלוח העברי - על אף הסתירות במקורו שהביאו אנשי "דעת אמת" - ממש כשם שאני גאה בשפה העברית. ניתן לנסח את חוק שעות עבודה ומנוחה כך: "כל אדם זכאי למנוחה של יום אחד בשבוע, שתהיה בשבת, אלא אם יבחר אחרת". בכל הארצות יש יום מנוחה בסיסי. אצלנו, בגלל שאנו יהודים, ברירת המחדל תהיה שבת. העיקר שמותר יהיה גם לחרוג ממנה. גם לא מפריע לי שיש לי חופשה בפסח ולא בפסחא, כל עוד מי שחוגג את הפסחא יוכל לעשות זאת, וכל עוד יובטח שאינני חייבת לעשות "סדר".

חופש - מאמרים

ועוד שתי הערות קצרות

אכן, אינני חייבת להשתתף בסדר פסח (למעשה, כבר 14 שנה אני נמנעת מן התענוג המפוקפק הזה). הכפיה הדתית אינה אבסולוטית עדיין, ואני מקווה שאתר "חופש", בין היתר, ימנע ממנה להיות כזו. ישנם גם מנהגים דתיים שמתבצעים ללא כפיה, כמו סדר פסח, ברית מילה (אוי), ואי נסיעה ביום הכיפורים. באמת? נסו לחרוג מן הקונסנזוס ביום כיפור ולנסוע. במיוחד אם בא לכם לעשות פחחות חדשה למכונית. כפיה דתית איננה חייבת להיות כתובה בספר החוקים של המדינה - אבל זה מקום טוב להתחיל בו.

ולגבי מאגר המידע לנישואין, ומי מכם שהדבר הקפיץ אותו בענייני שמירת הפרטיות: ניתן ליישם זאת בצורה פשוטה. תהיה מערכת מחשב ברבנות או בין הרבנים, אם יקרה פעם הנס והרבנות כמוסד ממשלתי תיעלם. הרישום במערכת זו יעיד שנישואיך היו כשרים למהדרין שבמהדרין, ללא חשש טבל ושביעית, אופס, ללא חשש נידה וממזרות. אולם החילוני הרושם את נישואיו בעיריה לא יצטרך להירשם במערכת זו, אלא רק במערכת הרגילה של משרד הפנים (שינוי סטטוס). מי שיבוא להינשא (גם) אצל רב, תינתן לו הבחירה להירשם שם על מנת להבטיח לילדיו את הזכות הנעלה להינשא לחרדים, ובא לציון גועל (השגיאה מכוונת). מי שרוצה בפרטיות לא יירשם, וזהו.


אוגוסט 1999



חברים ב- עוצב על ידי