הפוסל

מאת: ניצן

לפני הדברים עצמם ברצוני לפתוח בהתנצלות כפולה. ראשית, כתבה קצרצרה זו נוקטת בטקטיקה הפסולה של עיוות פירסומים קיימים והצגתם באופן שונה מהמקור. הרשיתי לעצמי לעשות כך, תוך הצגת המקור עצמו, מסיבות שיובנו להלן. שנית, אין בכתבה זו כל כוונה להטיח דבר מה רע בנשוא הכתבה - מר אורי אורבך. נהפוך הוא, ומיד תבינו במה דברים אמורים.

"יומן חופש" ציטט לא מכבר ידיעה בשמו של מר אורבך (מתוך "ידיעות אחרונות", 2/8/02) ובה מופיע אותו פירסום חינם, לו זכינו מעטו המושחז של מר אורבך. וכדי לא להכביר במילים, להלן צילום הידיעה:

ניסיתי לשחזר את שעבר במוחו של הסופר בעת כתיבת המילים לעיל, והופתעתי לטובה. למעשה, מעכשיו אעשה מאמץ כן לקרוא קצת יותר את דבריו של הלה, וייתכן שיימצא שם חומר נוסף המתאים לאיזכור באתרנו. אני מניח שמול עיניו של אורבך עמד בסיס כלשהו להשוואה, אליו ייחס את האנלוגיות המופיעות בדבריו. נראה כאילו את הדברים (ההומוריסטים משהו, יש לומר) ואת אלמנט "העקיצה" המסוים הנחבא בהם, שאב מיחסו לקיומן של פעילויות מקבילות וידועות, שמאד לא קשה לזהות.

הנה שימו לב מהו בעצם הבסיס העובדתי לדברים, אשר אילולא הוא אין בעצם זכות קיום עיתונאי לדברים המקוריים, בהקשר בו פורסמו:

את ההשלמה המתבקשת יעשה כל אחד בראשו. גם אנו חושבים בדיוק כמו אורבך, שאין מקום לפונדמנטליסטים, למשגיחים, לספרי יוחסין ולכל אותם מרעין בישין שכה היטיב לתאר! יתירה מזאת, ביום בו יסולקו כל אלה מהנוף הציבורי שלנו, לא יהיה עוד שימוש רב ב-"דפי חופש" ונשמח להעברתה של הסיבה למדור זה מן העולם.

ובא לציון גואל.