אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

החילוניות כזרם רביעי ביהדות

מאת נרדי גרין

נרדי גרין הוא רב חילוני ומנהל פורטל האינטרנט
"טקסים - שער עורכי הטקסים היהודיים-חילוניים"
www.tkasim.org.il

יאיר שלג, בסדרת הכתבות על החילוניות כזרם רביעי ביהדות, בעיתון "הארץ", מצביע על תופעה חדשה של תחילת התגבשות המודעות של החילוניות כזרם. עד עתה פורסמו תשע כתבות. אין ספק שפרסום סדרת הכתבות מספקת גושפנקא מכובדת לקיומה של החילוניות כזרם. כעיתונאי דתי וכאדם משכיל עם ראייה נרחבת ותפיסה פתוחה, הוא אינו מפחד להסתכל על המציאות ולקרוא לילד בשמו: לחילוניים, כביכול, יש קיום עצמאי כזרם ביהדות. ההנחה הבסיסית יכולה להיות, אם כן, כי החילוניות היא זרם רביעי לצד האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים.

יחד עם זאת, לאחר עיון מעמיק בסדרת הכתבות, אין ספק שיאיר שלג אינו יכול להשתחרר מהרקע הדתי שלו, ולכן יהדות חילונית בעיניו היא סדרה של מחוות דתיות עם גוון אקזוטי. כלומר, חילוניות שחזרה בתשובה חלקית. אנשים שהחליפו את העולם הדתי האורתודוכסי בעולם דתי מסוג אחר, מתקדם יותר. רפורמים, קונסרבטיביים או דתיים בלי כיפה ובלי השתייכות לאף זרם אחר.

כך למשל, כתבה אחת עוסקת בקהילות תפילה וקבלות שבת כתופעה חילונית מובהקת, ובכתבה דומה עוסקים בחילוניים שהולכים לתנועות דתיות לא אורתודוקסיות. אחד ממייסדי בתי התפילה האלה מצוטט באומרו:

"... מישהו אמר לי: 'בעצם, אתם רפורמים'. אז נכון שבאופן מעשי יש המון דמיון, אבל חשוב לנו שלא להיות מחויבים לשום תנועה או ממסד שיכתיבו איזשהו קו אידיאולוגי או נוסח תפילה".

חופש

כתבה אחרת עוסקת בחינוך יהודי בבתי ספר ממלכתיים כחינוך למצוות-לייט, בדמות תכנית תל"י (תגבור לימודי יהדות - שמקורה קונסרבטיבי). המאפיין החילוני המובהק של תכנית זו הוא קהל היעד שלה - אוכלוסיית התלמידים החילונית. בכתבה על בתי מדרש חילוניים, כל הדוגמאות, מלבד אחת, מדברות על בתי מדרש משותפים לדתיים וחילוניים, ולא חילוניים במובהק. בכתבה אחרת מדווח על חילוניים שמוצאים עוגן בהלכה (?!). יש שם ראיון ארוך עם אחד מה"חילוניים" המובהקים: הרב יובל שרלו... המאפיין החילוני היחידי של ההלכה שלו הוא שחילוניים פונים אליו. עיקרה של הכתבה על רבנות חילונית מדבר על "תהודה" - גוף שאינו מסמיך לרבנות חילונית וודאי שאינו חילוני מובהק, אלא גוף שמגדיר את עצמו דתי-חילוני, ובראשו עומדים גם אנשים דתיים ושומרי מצוות (רק שהחלק הזה לא הובלט משום מה). בכתבה על טקסי חיים חילוניים, כמובן אי אפשר היה בלי להתייחס בסופה לעמותה אורתודוכסית שמעודדת חילוניים לטקסי חיים דתיים-אורתודוקסיים. בכתבה העוסקת במדרשה באורנים ובנסיון לייסד הלכה חדשה, חסרה רק שאלת יסוד אחת: מהו סולם ערכים המוביל ולפי מה מייסדים הלכה חדשה זו? על כך היה ניתן ללמוד אולי ממה שנאמר בסוף על ידי אחד המרואיינים:

"אני רוצה 'כור היתוך' חדש, שבו הדתיים והחילוניים יחד יוצרים הלכה חדשה".

בכתבה על העולים מסופר, בין השאר, על קורס לעולים של מכון עיתים, "העוסק בהנחלת מעגל החיים היהודי לחברה הישראלית" ובעצם הוא ארגון אורתודוכסי לחלוטין שהקשר שלו לחילוניות הוא שוב - קהל היעד שלו.

באופן כללי ניתן לומר שלמרות היומרה בכותרת, לחילוניות, אצל יאיר שלג, אין קיום עצמאי משלה במסגרת היהדות. למעשה, כפי שמצטייר מהכתבות. עבורו, החילוניות היהודית חייבת את העולם הדתי על מנת להישען עליו. בסופו של דבר, עבור שלג, יהדות היא מצוות, תפילות לאלוהים, הלכה דתית, רבנים, סמכות, ממסד. יש התעלמות כמעט מוחלטת מהחילוניים שעבורם ההלכה היא מקור השראה ולא מקור סמכות. אלו שעבורם האמרה "עשה לך רב" אין משמעותה ללכת לרב אורתודוכסי, או לשלוח את הילדים ללמוד מצוות, ואפילו לא להיות כמו הרפורמים רק בלי השתייכות תנועתית. אלו שעבורם היהדות היא תרבותם ולא סט של מצוות מעשיות. אלו שמגדירים עצמם כיהודים חילוניים הומניסטיים. אלו שעבורם האמונה העיקרית היא באדם ובערכים הומניסטיים.

חופש

חשוב להבין שהחילוניות כזרם אינה תופעה חדשה, אלא תופעה מתחדשת. הראשונים לייסד קהילות יהודיות חילוניות בישראל היו הקיבוצים והמושבים. הניסיון הזה לא עלה כמצופה, אבל הוא הניח את התשתית עליה וממנה יכולה המהפכה התרבותית של הזרם החילוני לשאוב את השראתה. לכן חסרה כתבה חשובה בסדרה - על התנועה ההתיישבותית ועל האבות המייסדים, על הניסיונות המרתקים שלהם ביצירת תרבות יהודית חילונית חדשה בישראל.

יאיר שלג בחר והבליט את אותם האנשים והגופים שמתאימים לתפיסת העולם שלו ולהשקפתו, אלו בעיקר גופים אורתודוכסיים, שקהל היעד שלהם הוא חילוני, וכל מטרת הקמתם היא להקל על החילוניים לבלוע את הגלולה המרה של ההלכה הדתית, על-ידי עידונה.

התופעה המרכזית אליה צריך לשים לב היא זו ההולכת ומתעצמת בשלושת העשורים האחרונים: חילוניים הנוטלים את הבעלות על מורשתם ותרבותם, והמחליטים לעשות מעשה על ידי פיתוח תפיסה של מנהיגות יהודית משכילה ומקצועית, יצירת תרבות של טקסי חיים יהודיים ברוח חילונית חופשית, בניית קהילות מתוך אותה תפיסה, ויצירת חשיבה והגות הממוקדים בה והנובעים ממנה.


אוקטובר 2006



חברים ב- עוצב על ידי