אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

מדינה יהודית

מאת: ניצן

"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל..."
-- מתוך הכרזת העצמאות

'מדינה' היא, כידוע, ישות נטולת גנטיקה ואמונה דתית. מהי אם כן "מדינה יהודית"? ללא כל כוונה להציג דיעה פוליטית זו או אחרת, ננסה להציג מבחר של תשובות לשאלה לא-פשוטה זו, ונדון מעט בהבטים החיוביים והשליליים של כל אחת מתשובות אלה.

נפתח אולי באחד ממקורותיו העיקריים של הביטוי "מדינה יהודית" - ניתן למוצאו במאמר ותיק של פרופ' עוזי אורנן בעיתון 'הארץ'. להלן הקטעים הרלוונטיים:

'... כשהאו"ם הטיל על תושבי פלשתינה (א"י) להקים מדינה ליהודים ומדינה לערבים, כונו בפיו המדינות בשם "מדינה ערבית" ו"מדינה יהודית". הקהילה היהודית ידעה שעליה למלא שני תנאים: הקהילה היהודית תקים את "המדינה היהודית", והמשטר יהיה תואם לעקרונות האו"ם.

גם בן גוריון, במכתבו לאגודת ישראל מ-12.7.47, מסביר שההחלטה כוללת הן את המונח "מדינה יהודית" והן את כללי השוויון בין האזרחים: "זה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית".

המונח "מדינה יהודית" נולד איפוא מן הצורך להיות נאמנים לאו"ם, ואין בו מחויבות דתית ...

במעריב 29.4.98 מבהיר השופט צבי ברנזון, מנסח הכרזת העצמאות: "הביטוי 'מדינה יהודית' לקוח מהחלטת החלוקה של האו"ם... הכינויים הללו, כל כוונתם היתה להבדיל את המדינות אחת מהשנייה".'

חופש

ועכשיו לאפשרויות התשובה השונות. שימו לב שעקרונית, ניתן "לקבל" יותר מתשובה אחת בו-זמנית. ניתן, כמובן, גם לחשוב על תשובות נוספות.

  1. "מדינה יהודית" = מדינה שספר חוקיה הוא הלכות הדת היהודית (האורתודוקסית). זו ההגדרה שיהודים דתיים מסוימים שואפים אליה, מה שמכונה בציבור "מדינת הלכה". במדינה כזאת אין בשבת תחבורה כלל, לא ציבורית ולא פרטית, אפילו פיקוח נפש של "גוי" אינו דוחה שבת. ייבום, חליצה, "מקווה", כיסוי ראש - כולם בספר החוקים הרשמי של המדינה (יש לציין שחלקם נכפים שם בעקיפין כבר היום, בעזרת בתי דין רבניים). במדינה כזאת גם צפוי להתעורר קרב איתנים בין הסתעפויות שונות של הדת האורתודוקסית, לגבי פרשנויות הפוכות לנושאים לא מעטים - לדוגמא: בין הציונות הדתית לקבוצות חרדיות אחרות, בנושאים הקשורים לציונות ולעליה.
  2. "מדינה יהודית" = מדינה שבה בני העם היהודי הם אזרחים מועדפים באופן כלשהו, ושאר "המיעוטים" - גם אם שהותם מותרת - זוכים ליחס אחר בחוק. תשובה זו מציפה מיד שתי בעיות יסוד: (א) מדינה כזאת, בהגדרה, אינה דמוקרטית - חוקיה אינם שיוויוניים ומפלים על בסיס אתני; (ב) איך נדע "מיהו יהודי"...? זהו שוב הוויכוח העתיק לגבי ההגדרה הדתית-אורתודוקסית ("מי שאמו יהודיה או גויר כהלכה"), אל מול הגדרות אחרות.
  3. "מדינה יהודית" = מדינת "מקלט" לבני העם היהודי, בעיקר בעקבות השואה שעבר במאה העשרים. במדינה כזאת, בניגוד לתשובה הקודמת, החוק אינו מפלה בין אזרחים, לא על בסיס דת ולא על בסיס מוצאם. עם זאת, החוק מעדיף באופן בולט את קליטתם של מהגרים יהודים לארץ, על פני קליטתם של כל האחרים. למעשה, זהו המצב בקירוב כיום, עם "חוק השבות". גם כאן קיימת כמובן בעיית ההגדרה של "מיהו יהודי". בנוסף, המטרה של יצירת רוב יהודי אינה מובטחת באופן אוטומטי, וייתכן לדוגמא שריבוי טבעי של "כל השאר" יגרום עם הזמן למיעוט יהודי - דבר שיוכל להביא באופן דמוקרטי לעדכון כללי הקליטה האמורים.
  4. "מדינה יהודית" = מדינה שחוקיה ו/או צביונה מכתיבים סממנים תרבותיים יהודים כללים. לדוגמא: שבת היא, בעקרון, יום המנוחה. השפה הרשמית היא עברית. החגים היהודיים משולבים באופן רשמי בלוח השנה של מקומות העבודה, וכו'. גם כאן, זהו המצב בקירוב כיום. עם זאת, הגדרה זו בפני עצמה אינה מכילה כל אמירה באשר ל"יהודים" עצמם, ובהקשר לכך גם אינה דואגת ל"המשכיות" אותם סממנים, שיכולים להתעדכן בהמשך באופן דמוקרטי.
  5. "מדינה יהודית" = המדינה שהיא אחת משתי המדינות עליה החליט האו"ם בתוכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947. מבחינה היסטורית, כמוסבר לעיל, זו אולי התשובה הנכונה יותר, אבל בעיותיה עמה: החלטת החלוקה ההיסטורית כבר מזמן לא נראית כפי שנראתה במפה של אז - גם מבחינה "בינלאומית רשמית" (למשל, לאור "הסכמי רודוס" - הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948), ובוודאי שמהבחינה המעשית. בנוסף, אין בתשובה זו דבר וחצי דבר על התוכן של אותה מדינה (לא מבחינה תרבותית ולא מבחינת תושבים ואזרחים), למעט קשירתה ביישוב היהודי שהיה קיים באותה תקופה.

חופש

באופן מתימטי, קשה מאוד ל"דמוקרטיה יהודית" לשמור על עצמה לאורך זמן ככזאת, מעצם הניגוד המובלע בין שני המושגים. כמעט כל הפתרונות שלעיל "סובלים" מהסיכון שהגדרתם הנוכחית עלולה לשנות את הגדרתם העתידית. הנקודה החשובה להפנמה היא שבטווח הארוך דברים משתנים, ולא תמיד מדובר במשהו שנחשב אז "רע". למעשה, גם מצבנו הנוכחי כיום מהווה שינוי גדול ממה שסבי-סבינו היו אולי רוצים שיהיה כאן, והתגשמות מדוייקת של חלומם תיחשב כיום על ידי רובנו כסיוט.

 


ינואר 2018



חברים ב- עוצב על ידי