אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

נפלה שלהבת בבתי המשפט בישראל

בישראל הצדק הוא משני ליהדות

הקדמת המערכת: "אחד מבתי הדין באיראן זיכה היום אדם שלפי הודאתו דרס אישה במתכוון וגרם לה לחבלה קשה. לפי ההלכה המוסלמית, פסק בית הדין, אישה לא צריכה להלך לבדה ברחוב ועל כן החבלה הקשה שעברה הגיעה לה. עוד הוסיף בית המשפט כי היות והחבלה לימדה את האישה לקח, היא עשתה לה שירות גדול... אה, לא. רגע. התבלבלתי שוב. שופט בית המשפט המחוזי בישראל..." - כך פותח מאמרו של נמרוד אבישר באתר "בלוגיקה".

חופש

מאת: ירון ידען

מה עוד יכול לקרות כדי שנתעורר....?

איני יודע מהי נקודת האל-חזור, אבל במקרה זה לא יכולתי להחריש.

אף שלמוד ניסיונות מבתי משפט בישראל אנוכי (בבית משפט השלום והמחוזי ויצאתי שבור וחבול מתפיסות עולם דתיות), לפסק דין מעוות כזה, מעורר חלחלה ודאגה לעתידנו, לא ציפיתי.

אברך דרס במכוון קופאית ממוצא אתיופי ומה פסק שופט דתי?

הנה חלק מהדברים בקצרה כפי שדיווחה רותי סיני בכלכליסט:

למרות התיעוד במצלמת האבטחה ואף שהנאשם עצמו הודה במעשיו, קבע השופט משה דרורי שאין להרשיע את הנאשם, שכן רישום פלילי עלול לפגוע בסיכוי שיתמנה בעתיד לבית הדין הרבני, וכן משום שביקש סליחה מהקורבן לפי הנחיות הרמב"ם.

דרורי הטיל על הנאשם 180 שעות שירות במחלקה התורנית של היישוב שבו הוא מתגורר, בשעות שלא יפריעו לעבודתו כמורה בישיבה, וכן פיצוי של עשרת אלפים שקל לנפגעת בעשרה תשלומים. נוסף על כך הטיל השופט איסור על פרסום שמו של הנאשם.

בפסק הדין בפסק דין המתפרש על 321 עמודים פורס דרורי את משנתו לפיה יש לאמץ את עקרונות המשפט העברי בכל סוגיה. לדבריו לאחר שניתח את הלכות הרמב"ם הגיע למסקנה שהנאשם עבר בהצלחה את כל שלבי התשובה, ולכן אפשר להימנע מהרשעתו בעבירה. דרורי סבור כי הפרשה היטיבה עם הנפגעת: "המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי", כתב. "היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה שהיא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) התייחס אליה כאל כלב. בהדרגה נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס, וגם מי שפגע בה מתנצל בפניה... היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי בין תחילת הדיון לסופו".

במקביל רוצים למנות ארבעה שופטים דתיים "לאיזון".

החשש שההלכה תכרסם מהנורמות של שוויון, חירות וכבוד האדם החל עוד מימי השופט מנחם אלון. שופטי בית משפט העליון (מנחם אלון ואהרון ברק) נחלקו בפרשנות המילה "יהודית". בבואם לבאר את חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' נכתב: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". כך כתב מנחם אלון בפסק דין (פסק דין יעל שפר ע"א 506/88): "לאחרונה נאמר על ידי חברי השופט ברק, כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של הציבור הנאור בישראל... דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עלי [מנחם אלון]... פרשנות הערך של מדינת ישראל כמדינה יהודית היא אפוא לפי הערכים של מורשת ישראל ומורשת היהדות, היינו לפי העולה מתוך עיון בפרשנותם של ערכי היסוד במקורות ישראל ומורשת היהדות [ספרות חז"ל י.י]".

הבאתי את הדברים למען ידעו, יראו ויזכרו שהניצוץ שהדליק את הקמת הבית הלאומי הוא אובדן האמון במערכת המשפט הצרפתית כלפי היהודים; משפט דרייפוס.

בכאב,
ירון

חופש

ועוד תוספת קטנה של המערכת: שמו של השופט דרורי הוזכר גם כשופט מועמד לבית המשפט העליון. כמו כן, על פי הכתבה ב"כלכליסט", פעילים יוצאי אתיופיה מתכוונים להפגין במהלך הדיון בערעור שייערך בביהמ"ש העליון ב-13 ביולי. אנו מזמינים אתכם להצטרף אליהם.


יוני 2009



חברים ב- עוצב על ידי