אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

עשרת הדיברות

הדף הבא הינו תירגום לקטע "סטנד-אפ" של ג'ורג' קרלין (George Carlin)

תורגם ברשות - הזכויות על הגירסה האנגלית המקורית שמורות לג'ורג' קרלין, 2003
תורגם על-ידי תום
(1)

הנה עוד משהו שיש לי בעיה איתו: עשרת הדיברות.

הבעיה שלי - למה יש עשרה? אין צורך בעשרה.

אני חושב שהרשימה של הדיברות נופחה בכוונה ובצורה מלאכותית כדי שתגיע לעשרה. זו רשימה "מרופדת".

הנה מה שהם עשו: לפני חמשת אלפים שנה בערך ישבו יחדיו מספר נוכלים דתיים ופוליטיים וחיפשו דרך איך לשלוט באנשים. הם ידעו שאנשים הם די טיפשים ויאמינו לכל מה שיגידו להם, ולכן הודיעו שאלוהים נתן להם כמה דיברות.

על הר גבוה.

כשלא היה אף אחד בסביבה.

אלוהים נתן להם את עשרת הדיברות.

אבל הרשו לי לשאול אתכם שאלה אחת: כשהם ישבו והמציאו את כל השטויות האלה, מדוע בחרו עשר? למה דווקא עשר? למה לא תשע או אחת-עשרה?

אני אגיד לכם למה - משום שעשר נשמע רשמי! עשר נשמע חשוב! הם ידעו שאם זה יהיה אחת-עשרה, אנשים לא ייקחו את זה ברצינות, "מה, אתה עובד עלי? אחד עשר הדיברות? תעוף לי מהעיניים!"

אבל עשר? עשר נשמע חשוב! עשר זה הבסיס לשיטה העשרונית, זה עשור, זה מספר מספק מבחינה פסיכולוגית (עשרת הגדולים, עשרת המבוקשים, עשרת הלבושים הכי טוב...) (2)

אז הבחירה בעשר דיברות הייתה בעצם... החלטה שיווקית!

מבחינתי - זאת רשימה של זיבולי מוח, מסמך פוליטי שנופח בצורה מלאכותית על מנת שימכור טוב יותר את עצמו.

אני הולך להראות לכם כעת איך אפשר לצמצם את מספר הדיברות ולקבל רשימה יותר מעשית והגיונית.

אתחיל בשלושת הראשונים, ואשתמש בגירסה הקתולית, אותה למדתי בתור ילד קטן (3):

- "אנוכי יהוה אלוהיך, לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני"

- "לא תישא את שם יהוה אלוהיך לשווא"

- "זכור את יום השבת לקודשו"

ישר מן ההתחלה, שלושת הראשונים, זיבולי מוח טהורים. יום השבת? שם יהוה? אלוהים אחרים? שפה מפחידה! שפה מפחידה, שתוכננה להרתיע ולשלוט באנשים פרימיטיביים. אין שום סיכוי ששטויות ואמונות טפלות כאלו מתייחסות לחיים של בני אדם אינטליגנטיים ומתורבתים במאה העשרים ואחת.

נשליך, אפוא, את שלושת הדיברות הראשונים וירדנו לשבעה.

הלאה:

- "כבד את אביך ואת אמך"

צייתנות, כבוד לסמכות. בסך הכל עוד שם לשליטה באנשים. האמת היא שצייתנות וכבוד לא צריכים להיות אוטומטיים. ההורים צריכים להיות ראויים לקבל אותם. הצייתנות והכבוד צריכים להתבסס על המעשים של ההורים. לחלק מההורים מגיע כבוד, לרובם לא.

ירדנו לשישה.

עכשיו, לצורך ההיגיון - משהו שדת לא ממש מסתדרת איתו - נתקדם הלאה ברשימה.

- "לא תגנוב"

- "לא תענה ברעך עד שקר"

גניבה ואמירת שקר. שני הדיברות הנ"ל למעשה אוסרים אותו סוג של התנהגות - חוסר הגינות.

גניבה ואמירת שקר. אין צורך בשניים. במקום זה נאחד אותם ונקרא להם "לא תנהג בחוסר הגינות".

והנה הגענו לחמישה.

ואם אנחנו כבר מאחדים דיברות ביחד, יש לי עוד שניים שהולכים ביחד:

- "לא תנאף"

- "לא תחמוד אשת רעך"

שוב - שני הדיברות הנ"ל אוסרים אותו סוג של התנהגות. במקרה הזה בגידה בחיי הנישואין.

ההבדל הוא שחמדה נעשית בראש. אבל אינני חושב שצריך לאסור פנטזיות על אישה של מישהו אחר. אחרת על מה גבר יחשוב בזמן שהוא, נו... אתם יודעים. אבל נאמנות לחיי הנישואין זה רעיון טוב, כך שאנחנו נשמור על הרעיון ונקרא לו "לא תהיה לא נאמן".

וכך ירדנו לארבעה.

אם אתם חושבים על זה, הגינות ונאמנות הם למעשה חלק מערך מקיף יותר, ואפשר לאחד את שני הדיברות של ההגינות ואת שני הדיברות של הנאמנות ולהגדירם בשפה פשוטה יותר, שפה חיובית במקום שלילית, ולקרוא לכל העסק ביחד "היה תמיד הגון ונאמן".

ירדנו לשלושה.

- "לא תחמוד כל אשר לרעך"

הדיבר הזה הוא פשוט מטומטם. חמדה של רכוש של מישהו אחר זה הדבר שמניע את הכלכלה!

השכן שלך קונה ויברטור שמנגן "אז אגמור בשיר מזמור", וגם אתה רוצה אחד! חמדה יוצרת עבודות, אז תעזבו אותה! נזרוק את החמדה ונשארנו עם שניים - הדיבר הגדול של ההגינות והנאמנות וזה שטרם דיברנו עליו:

- "לא תרצח"

רצח. הדיבר החמישי...

אם תחשבו על זה, לדת לא הייתה אף פעם בעיה עם רצח, לא באמת. יותר אנשים נרצחו בשם אלוהים מאשר מכל סיבה אחרת. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל על צפון אירלנד, המזרח התיכון, קשמיר, האינקוויזיציה, מסעות הצלב ומגדלי התאומים כדי לראות איזו רצינות מייחסים אנשים דתיים לדיבר "לא תרצח". ככל שהם יותר אדוקים כך הם רואים את הרצח כפתוח למשא ומתן. זה תלוי במי מבצע את הרצח ומי נרצח (4).

בהסתמך על כל זה, אני משאיר אתכם עם הרשימה המתוקנת שלי של שני דיברות:

- "היה תמיד הגון ונאמן לספק של ה'חפוזים' שלך"

- "השתדל מאוד לא לרצוח אף אחד, אלא אם כן הוא מתפלל לאיש בלתי נראה, השונה מזה שאתה מתפלל אליו"

שניים, זה כל מה שצריך. משה יכול היה לסחוב אותם במורד ההר בכיסו. אם הייתה להם רשימה כזאת לא היה אכפת לי שהחבר'ה האלה באלבאמה יתלו אותה על הקיר בבית משפט (5). כל עוד הם יכללו עוד דיבר נוסף:

"שמור את אמונתך לעצמך"


הערות המערכת:

(1) סגנון הסטנד-אפ של ג'ורג' קרלין הינו בוטה יחסית, וכדי לרככו במקצת ולהתאימו לסגנון האתר, בוצעו בתירגום שינויים קלים.

(2) עשר הוא גם "מספר קדוש" בכתבי הקודש העבריים: תיאורים שונים מתייחסים לחלוקת אנשים בקבוצות של עשרה (וירדו אחי-יוסף עשרה (בראשית), או למידות בנות עשרה - עשר אמות קומתו (גולית, דבהי"מ ב'), מהלך עשר אמות רוחב (עזרא), ועשרת אלפים כיכר כסף (אסתר),עשרת בני המן (אסתר), עשרת השבטים (מלכים א') ועוד רבים.

(3) בקטע זה משתמש גו'רג' קרלין בגירסה הקתולית של עשרת הדיברות. על ההבדלים בין גירסה זו לגירסה היהודית ניתן לקרוא כאן.

(4) אין צורך להרחיק לכת לעמים רחוקים. רצח כל בן בכור במצרים בשם אלוהים; רצח שלושת אלפי בני ישראל בידי שבט לוי בגלל עגל הזהב - בשם אלוהים; חיסול המוני-העם במגיפה במדבר בגלל קיטורים על רעב וצמא; שחיטת שבעים אלף בני ישראל בידי אלוהים במגיפה בגלל "חטאו" של דוד, שבניגוד להוראת אלוהים ספר את העם; ארבעים ושניים ילדים קטנים נטרפו בידי דובים בצו מפי הנביא אלישע בשם אלוהים, ועוד לא מנינו אלא חלק קטן מהרציחות בידי אלוהים, בשמו או למענו.

(5) ג'ורג' קרלין מתכוון מן הסתם לפסיקת בית המשפט הפדרלי בארה"ב להסיר פסל של עשרת הדיברות מבנין בית המשפט באלבאמה, למען עקרון הפרדת הדת והמדינה.


נובמבר 2003



חברים ב- עוצב על ידי