אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

יומו הגדול של אלוהים

מאת: שגיא אגמון

בישיבה-של-מעלה שמחה וצהלה. אחרי שעשה בנפלאותיו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אחרי שניצח ביד חזקה ובזרוע נטויה בקרב נגד העוני, הטרור והאבטלה, אתמול היה היום שבו ניצח האלוהים את הקשה שבקרבות בהם השתתף אי פעם: הקרב על התקשורת הישראלית. לראשונה אחרי אלפיים שנות, הדיח היום אלוהים את שרון, ביבי, ערפאת ושאר קטני עולם מן הכותרת הראשית. היום, כל קורא מעריב יודע מי הן החדשות החשובות ביותר: אלוהים.

למבצע הזה התכוננו לא מעט. הבחירה בפסח, חג הדרור, הייתה פשוטה; אבל כדי להגביר את האפקט, הגדילו מלאכי עליון ועשו לנו את גזרות החמץ של פורז. והנה, דווקא עכשיו, כשהחמץ משתולל ברחובות ואין מושיע, בוקעת קרן אור מן השמיים ועושה לנו תיקון גדול: מכבי תל אביב בפיינל פור, בדרמה שכמותה לא ידע היכל הספורט ביד אליהו שנים ארוכות. מקורות יודעי דבר בבית-דין-של-מעלה הדליפו לנו שההכנות למבצע נמשכו חודשים ארוכים, והוא אף זכה לשם הקוד "הפוטש של פסח".

לזכותה של התקשורת ייאמר, שהיא יודעת לזהות כוכב נולד. ויקי קנפו אאוט, אלוהים אין. כמה מכותרות היום באינטרנט, למי שפספס: "וואלה, יש אלוהים" (חגי סגל, מעריב אונליין); "אלה ההוכחות שיש אלוהים" (מעריב אונליין); "אומרים שמע ישראל והכדור נכנס" (דני בורשבסקי, וואלה!); "אפילו אלוהים בשוק" (מערכת וואלה!); "יאסיקביצ'יוס: אלוהים היה צהוב הלילה" (ערן ויצמן, תפוז); "פארקר: זו ארץ הקודש, טבעי שאלוהים יהיה לצדנו" (חיים זנו, הארץ אונליין); "האם אלוהים באמת צהוב?" (Ynet). כדרכם של דברים, לכל סיפור טוב יש כבר follow-up: "אלוהים יגיע גם לגרמניה?" (אותו דני בורשבסקי מ-"וואלה!", הפעם על משחקי נבחרת הטניס של ישראל בגביע דייוויס). אנחנו מקווים שחגיגות הניצחון לא יגרמו לאלוהים לפספס את הטיסה.

לא רק בכותרות אלוהים לקח בגדול. ניתוח תוכן קצר של שלוש כתבות אקראיות על המשחק מגלה את התמונה מפתיעה הבאה: שמו של אלוהים (בכינוייו השונים) הוזכר 24 פעמים; שמו של שארפ, 21; שאראס, 17; פיני גרשון, 17; סאבוניס, האנטי-גיבור הטראגי, 14; בלותנטאל הסתפק בתשעה אזכורים, פארקר בשמונה, גור שלף בשישה. אם נסתכל על תגובות הגולשים... כאן כבר לאלוהים אין תחרות בכלל. מאות פעמים נישא שמו באדיקות, וחלילה לא לשווא, בידי מעריצי כוכב התקשורת החדש.

עם זאת, קורא ביקורתי צריך לשים לב לכמה פאשלות עיתונאיות שליוו את מבצע "הפוטש של פסח": את הכוכב מספר אחד של המשחק לא טרח אף עיתונאי לראיין. אף עיתון ספורט לא הבטיח פוסטר אמצע נוצץ בלייף-סייז. לרגע נראה כאילו במהומה הגדולה נשכח הכוכב האמיתי של הערב, שלא זכה לתמונה באף עיתון, ולא זכה להגשים עד הסוף את 15 דקות התהילה שלו. בפרפראזה על הפילוסוף הצרפתי רולאן בארת, ניתן לומר שעוול גדול חשף היום את פרצופו האמיתי: אלוהים, בשביל העיתונות הישראלית, הוא ה"מה שמו" הגדול של ההיסטוריה.[1]

לא רק על העיתונות צריך להגיד מילה. גם המבצע עצמו, למרות ההצלחה הסוחפת וסוחטת הדמעות, יכול לעורר כמה קושיות. אבל אנחנו לא התעצלנו, ושלחנו את כתבנו לברר דברים לעומקם - והבאנו את התשובות.

באשר לשאלה למה הוחלט שמבצע "הפוטש של פסח" יחולל נס דווקא במשחק של מכבי תל אביב ולא במעבדה לפיתוח תרופה לסרטן במכון ויצמן, השיב לנו בכיר במחלקת הדוברות של אלוהים כי האופציה נבדקה, אך יועצי התקשורת היו אחידים בדעתם שהישג כזה, אפילו אם יכלול התגלות מפורשת (נוסחה באותיות של אש שתופיע לנגד עיני החוקרים) לא יצליח לחרוג מן העמודים הפנימיים של מוסף הבריאות הדו-שבועי, ולפיכך אפשרות זו נדחתה.

באשר לשאלה מדוע נתן יתברך-שמו את זכות הקליעה לשחקן שחור, שלפחות על פי שמו ומראהו החיצוני מתבקש יותר להניח שהוא נוצרי ולאו דווקא יהודי אורתודקסי במסורת ישראל-סבא, השיבנו אותו גורם: "ניסינו לרתום ישראלים למבצע, אבל חששנו להסתבך עם הרב עובדיה. שארפ הוא הישראלי היחיד בקבוצה שלא נראה אשכנזי. ככה אף אחד לא יכול לטעון שדופקים את השחורים."

לשאלה מה יקרה אם מכבי תפסיד, חלילה, בחצי הגמר או בגמר, פרץ הגורם הבכיר בצחוק רם. "בחייך, כולנו קראנו את רולאן בארת. ממתי מאשימים את אלוהים בפאשלות? כשיש פאשלות, מאשימים את המאמן והשחקנים." אז הלכנו וחיפשנו בגוגל: בין עשרות ה-"אלוהים (היה) א(י)תנו", לא מצאנו אפילו "אלוהים (היה) נגדנו" אחד.

ימים יגידו אם יומו הגדול של אלוהים, שהחל בצורה כה מוצלחת, הנו רק שלב ראשון בדרך להפקה מחודשת של "ישו כוכב עליון" או שכמו כוכבים לרגע רבים מספור הוא ידעך במהירות עם בוא ההפסד. לאור התכנון המבריק של המבצע עצמו, יש להניח שצוות היחצ"נים של אלוהים לא אמר את המילה האחרונה, אבל בעניין זה נתקל כתבנו בחיוכים חתומים ובסירוב מוחלט לענות.

נקווה רק שאלוהים יגיע גם לגרמניה, אפילו אם זה באיחור של 60 שנה.



[1] במקור: "הגורל, בשביל הבורגנים, הוא ה-'מה שמו' הגדול של ההיטוריה". מתון המאמר "דקדוק אפריקני": רולאן בארת, "מיתולוגיות", הוצאת בבל , תל אביב 1998.


אפריל 2004



חברים ב- עוצב על ידי