אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

על טיעון הפלורליזם והטפה דתית בישראל

מאת עודד לבנה

ערכה את הדף: שירה

הדובר

במאמר זה נבחן את דרישת המטיפים הדתיים לאפשר להם להטיף בשם הפלורליזם, ונראה שהפלורליזם אינו יכול להצדיק את דרישתם. במהלך העיון נבחן את מעמדו של ערך הפלורליזם ואת מקורו. הפלורליזם נדון כאן מנקודת מבטו של מארגן ההרצאה, אשר שוקל איזה מרצים להביא ולמי לתת את הבמה.
השומע החילוני (אשר אינו נושא העיון הזה) חופשי כמובן לבחור לו לאיזו הרצאה ילך ולאיזו לא.

המטיפים הדתיים (המכונים לעיתים "מחזירים בתשובה") רוצים לדבר אל קהל חילוני כדי לעשות נפשות לדת.

כאשר מתגלע ויכוח האם להזמין מטיף דתי או לא, מעלה המטיף את טיעון הפלורליזם: "אתם הרי פלורליסטים. כפלורליסטים אתם מחויבים לתת במה לכל הדעות, ובכללן גם את הדעה שלי. לפי מערכת הערכים שלכם עצמכם, אתם חייבים לאפשר לי, כבעל דעה שונה מכם, להציג את דעותי".

אם מישהו דורש "אבל רק בתנאי שמולך ידבר גם איש רוח (או פרופסור, או פוליטיקאי) חילוני", המטיף החרדי מסכים "בחפץ לב". למעשה הוא מסכים כי אין לו ברירה אחרת: אי הסכמה תהיה בוטה מדי. פרט לכך, אין לו מה להפסיד ויש לו מה להרוויח: גם עם המתחרה על הבמה הוא עדיין יכול לעשות נפשות לדת. נגיד שהקהל מונה מאה אנשים, ונגיד שבלי המתחרה הוא היה משכנע עשרים אנשים, אז עם המתחרה הוא ישכנע, נאמר, ארבעה.

לפי אחת הדעות בדת, כל אדם שהוא מחזיר בתשובה נחשב לו כאילו הוא הוליד אותו, וכך אם הוא שיכנע ארבעה - שכרו בשמים גדול.

והיה כי יבוא מישהו ויטען בפני המטיף החרדי "בסדר, בתנאי שגם אתם תתנו להוגי דעות חילונים להציג את דעותיהם בישיבות החרדיות" הוא ימשיך את הקו הלוגי המתבסס על פלורליזם, יסרב וינמק כך: "אנחנו לא נזמין את מי שדעתו שונה מדעתנו, כי אנחנו לא פלורליסטים". שח-מט.

בואו נסכם לאן הגענו. נבחן את כל האפשרויות:

  • מטיף דתי מול קהל חילוני - טוב מאד.
  • מטיף דתי עם איש רוח חילוני מול קהל חילוני - טוב.
  • מטיף דתי מול קהל דתי או איש חילוני מול קהל חילוני - זה לא נושא לדיון בכלל.
  • איש רוח חילוני מול קהל חרדי - לא בא בחשבון: "אנחנו הרי לא פלורליסטים".

תשובה אחת לטיעון זה ראינו אצל אינג' קדיד לפר במאמרו תחליטו: אתם איתנו או לא, אשר התפרסם באתר חופש.

אני רוצה לדון בכך מכיוון אחר.
נשאל שתי שאלות:

  1. מהו פלורליזם?
  2. מה ההצדקה לפלורליזם?

מהות הפלורליזם: פלורליזם הוא סובלנות לדעות של אנשים אחרים אשר שונות מדעתך. פלורליסט ירשה לאדם לומר את עמדתו גם אם (לדעת הפלורליסט) זוהי דעה שגויה ומזיקה (וזאת במגבלות מסוימות ומועטות, כמו איסור הסתה).

חשוב להדגיש נקודה אחת: הפלורליסט אינו דווקא רלטיביסט. אין הכרח שהוא יחשוב שהדעות של זולתו בענייני המציאות או הטבע הן נכונות כמו שלו. פלורליסט מרשה לזולתו להתבטא לא בגלל שזולתו צודק, אלא בגלל שזולתו הוא אדם. בתפיסת עולמו של הפלורליסט יש לאדם זכות להביע את דעתו. זכות הבעת הדעה אינה תלויה בכך שהדעה היא אמיתית או נכונה (בשביל הזכות הזו לא צריך פלורליזם ולא שום עקרון כבד אחר). הפלורליזם כולל את הזכות להביע דעות שגויות, רעיונות מטופשים ועמדות מכעיסות: חופש הדיבור לא נועד לאפשר לנו להתבטא בחופשיות על נושאים ניטראליים כמו משפט פיתגורס או העדפות גסטרונומיות, אלא כדי לאפשר לומר דברים השנויים במחלוקת. הפלורליזם שולל מגבלות על הבעת הדעה.

נסכם ונאמר שהפלורליסט מרשה לזולתו להביע גם דעה הנוגדת את דעת הפלורליסט.

הצדקת הפלורליזם: הפלורליזם הוא עקרון חברתי. לעקרון חברתי יכולות להיות הצדקות משני סוגים: או שהוא ערך בפני עצמו או שהוא משרת עקרון חברתי אחר או ערך אחר. לצורך הדיון, ערך הוא רעיון שהתומכים בו רוצים לקדם אותו בשביל עצמו, כמו צדק, יושר או ציונות. אמצעי הוא כלי לקדם את הערך, גם אם הכלי הזה הוא חשוב מאד. מערכת משפט אמורה להיות כלי לקידום הצדק.

ככל שאמצעי יהיה חשוב, ברגע שהוא מפסיק לקדם ערכים, הוא מאבד את כל חשיבותו. ערך הוא רעיון חשוב בפני עצמו, ואילו אמצעי הוא רעיון או מנגנון שחשיבותו נובעת מתרומתו לקידום רעיון אחר.

הפלורליזם אינו ערך, אלא אמצעי לעקרון חברתי אחר. העקרון החברתי שהפלורליזם משרת הוא התמודדות חופשית והוגנת והפריה הדדית של דעות ורעיונות.

יש הבדל בין פלורליזם להתמודדות חופשית של דעות:

פלורליזם הוא דרך התנהגות של אדם או של קבוצת אנשים. אפשר שבקהילה מסוימת יהיו אנשים פלורליסטים ואנשים אשר אינם פלורליסטים. בקהילה כזו אין התמודדות חופשית של דעות. האנשים שאינם פלורליסטים יעצרו התמודדות כזו: הם לא יסכימו לשמוע. התמודדות חופשית של דעות מתקיימת כאשר כל האנשים פלורליסטים.

הפלורליסט רוצה שתהיה התמודדות חופשית של דעות ורעיונות. לשם כך הוא מוכן לקחת על עצמו את הויתור הפלורליסטי: הוא מוכן לתת לבעלי דעה אחרת להביע את דעותיהם למרות שהוא רואה בהן דעות שגויות (אם אינו רלטיביסט).

אפשר לראות בפלורליסט אדם אשר מקיים מעין הסכם: "אני אשמע מה שיש לך לומר, מתוך ציפייה שגם אתה תשמע מה שיש לי לומר".

הפלורליזם הוא אמצעי. המטרה היא ההתמודדות ההוגנת של דעות. בדרך כלל זה אמצעי טוב והוא משרת את המטרה, אך לא תמיד. אם האמצעי מפסיק לשרת את המטרה אז יש להפסיק להשתמש בו.

הזמנת המטיף הדתי להרצות בפני קהל חילוני היא פלורליסטית, אך איננה מקדמת התמודדות חופשית והוגנת של דעות. עד שלא יזמינו הוגי דעות חילונים לקהל חרדי, נוצרת כאן התמודדות לא הוגנת של דעות.

כאשר עולה השאלה אם להזמין את המטיף הדתי, הפלורליזם מפסיק לשרת את המטרה. רק פלורליזם משני הכיוונים ישרת את התחרות ההוגנת של דעות.

לכן אין ליזום הרצאות של מטיף דתי בפני קהל חילוני כל עוד לא מתקיימות הרצאות מקבילות של איש רוח חילוני בפני קהל חרדי.

עוד נעיר בשולי הדברים: עקרונות הפלורליזם מחייבים לא רק את מארגן ההרצאה אלא גם את הקהל. זה חשוב במיוחד בהרצאות שהקהל לא בוחר אם לבוא אליהן או לא: הרצאות בצבא ובבתי ספר. הפלורליזם מחייב לאפשר למרצה להציג את עמדתו בלי להתווכח איתה יותר מדי, שכן הוא המרצה, אתה המאזין וזכותו להציג את עמדתו בלי יותר מדי הפרעות. ההגנה הזו מויכוח איננה עומדת למטיפים דתיים.


אוגוסט 2001



חברים ב- עוצב על ידי