אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

חופש - מאמרים

את המאמר שמופיע בדף הזה קיבלנו בצרוף ההקדמה הבאה:

שלום!

אני חרדי, וכתבתי את הדברים ברגע של חולשה. אני בקי היטב במה שנעשה בפנים ומבקר זאת לעתים בחריפות, ביני לבין עצמי.

הפעם יצאתי מגדרי, והבאתי אליכם את החומר.

חופש - מאמרים

שנא ישראל

מכתב מצעיר חרדי

והבדילאאאנו... מן התואואועים... כך שרנו כל ימות המשיח, שנמשכו קצת פחות מאלפיים שנה. כשאני נזכר בשנים, בארצות, בתפוצות שהתפזרתי על פניהן, אז, היה ברור לגמרי למי הכוונה. ים של גויים רחש וסאן בעיר הגדולה והמאיימת שהשתרעה מעבר לחומות הגטו, ושימש יעד ברור להיקרא בשם תועים. משתחוים להבל וריק, ומתפללים לאל לא יושיע, ואנחנו, הוי אנחנו, אשרינו מה טוב חלקינו וכולי וכולי.

אמא תורה ואבא השם הם הוריך האמיתיים, שיננו באזניי הורי הביולוגים. קודם כל, ולפני הכל, וראשית כל, איוואן זה איוואן ואתה הוא מוישל'ה, וזהו, לפני שתדע מה אתה, עליך לדעת מה אתה לא, להיות יהודי זה קודם כל לא להיות גוי. ההוא שם, הטמא, השייגץ, הנואף, המגושם והאכזר.

היה כזה כיף שהיעד כל כך מסומן. היה כל כך קל לשנוא את הטעון שנאה, איזה עכבר בעולם יעלה בכלל על דעתו להתחבר בקשר כלשהו אל החתול הטורף. באתי לארץ ישראל, בניתי מדינה, או יותר נכון בנו אחרים עבורי, ולפתע איוואן איננו בסביבה כלל, ורק אחמד מאיים עלי. ולא פה על יד הבית, אלא שם, בגבולות המדיניים של ארצי, וזה כבר עבודה של הציוינים והצבא הכופר שלהם שהקימו, הם שיסתדרו להם עם בני ישמעאל. ואני? אחפש לי תועים חדשים, למען אוכל לכוון עליהם כהלכה בשעת אמירת "והבדילנו".

ובכן מצאתי. החילונים, הכופרים, זהו, הם יהיו מעתה האויב העיקרי שלי. הם והכלב שלהם, סוף סוף הבנתי מיהו זה אשר יבדילני השם ממנו. לאחר זמן מה, כאשר בניתי לי חומות ראויים לשמם גם בארץ הקודש, כראוי ליהודי היודע היטב שעדיין לא נגאלנו מגלותינו, והחילוני שוב לא מתערב לי בנעשה בין חומותיי, הצטמצמו המריבות שלנו רק למקרים בהם אני מנסה ללמד אותו, במילים ואם לא אז בכוח, מה כדאי לעשות בשבת, מה כדאי לאכול, ועם מי להתחתן. אבל זה לא זה, מאז אני חש שזהו 'תועה' כל כך שגרתי ונדוש, שיכול להיות שכולם מכוונים עליו בעת אמירת והבדילנו, אבל אני כבר לא. לי כבר יש תועים מודרנים, כפי שהנחוני מורי ורבותי.

וכאן המקום לספר בעצם מי אני. ובכן אני ילד המתחנך בתלמוד תורה תשר"ק באחת מערי גוש דן. נכון להיום, שנות התשעים של המאה העשרים, יש לי רשימת תועים מרשימה, המורכבת מכל מה שאני לומד ושומע בפירוש או ברמיזה מהורי ומוריי. ואלו הן עשר המכות, ורבי יהודה אינו נותן בהם סימנים כיון שכל המאריך בהן הרי זה משובח, ואלו הן: הקוקניקים, שאומרים שצריך ללכת לצבא. המיזרוחניקים, שהם יותר גרועים מחילונים, כך בפירוש אמר הרבי בחיידר. החבדניקים, עובדי עבודה זרה, שאילולי מאבקו של הרב שפראך כבר כולנו היינו מזמן חבדניקים, מרוב תעמולה שהם עושים. הש"סניקים, שהרב שלהם כל היום פוסק הלכות אנטי אשכנזיות, ובכללם כל שאר פרענקי עמך ישראל. חסידי גור, שהם כמו קוזאקים מהלכים בצעדים מאיימים ומסתודדים וחורשים מזימות על רבנינו ברחובות העיר, והשתלטו על המפלגה ועל כל חלקה טובה ומגרש נאה בעירינו. חסידי ויז'ניץ, כי הרבי שלהם אומר שאחרי החתונה לא צריך רק ללמוד, אלא אפשר גם לצאת לעבוד, וזה הרס התורה וחורבן עתידו של עם ישראל. את הרב שטיינזלץ ועדתו, שאוהבים את כל מי שאנחנו שונאים, ואפילו כתבו גמרא חדשה. את הרב גריינמן וחבורתו, ש... בעצם אני לא זוכר מדוע, אבל הם נגדנו, זה ברור, וזה מספיק. את הישיבות התיכוניות שרק מביישים את השם ישיבה. ועל כולם, ה'בלבתים' וה'מודרנים' שהורסים את עירינו ומדברים נגד הרבנים שלנו, ומגובה העיניים שלי אני רואה אפילו איך שהם לא מוציאים ציציות בחוץ, ומספר ה'פנסים' במכנסיהם עולה על המותר.

ובמה דברים אמורים, בזמן שאוכלים את ההכשר הנכון והמהודר שלנו, אבל בזמן שאוכלים מהכשרים אחרים, הרי אלו אינם ראויים לבוא בקהל בני תיירה, ואין להתחתן עימם, ויורדין לגהינום ונידונין שם לדורי דורות, ואנו את נפשינו הצלנו, ולשומעים ינעם.

למי שלא מאמין, כל זה אמת, והילד הזה קיים, והילד הזה הוא אני. יכול להיות שכאשר אגדל ואבין יותר, תצומצם הרשימה מעט. אבל גירסא דינקותא שכזו לא במהרה תישכח, ובשעה שאצטרך לשדך כלות לבניי וחתנים לבנותיי, תחזור הרשימה השחורה והמקורית לאורכה ולרוחבה המקוריים, בתוספת מרשימה של ריבית שתתווסף מן הסתם בשנות השנאה הבאות עלינו לטובה.

והיא היא רשימת פסולי החיתון המקובלת על אנ"ש.

שנא ישראל, הדרך - דרכינו, הדרך אחת.

חופש - מאמרים


נובמבר 1999



חברים ב- עוצב על ידי