אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אוסף הציטוטים הגדול

קרה לכם שמישהו בא אליכם עם "ציטוט מהמקורות" אשר מראה באותות ובמופתים כמה נכונה עמדתו? הרי לכם אוסף של ציטוטים שתוכלו לעשות בהם שימוש על פי הצורך. חלקם כבר הופיעו באתרנו בהקשר זה או אחר. אחרים לקוחים מאתרים אחרים. מכל מקום, אנחנו רק המצטטים! הדברים נאמרו ונכתבו במקור!

הציונות והדמוקרטיה במדינת הלכה | האשה במדינת הלכה | החילוני וחופש הפולחן במדינת הלכה | המחקר המדעי במדינת הלכה | הלא-יהודי במדינת הלכה

הציונות והדמוקרטיה במדינת הלכה

"אגודת ישראל נולדה ללחום בהציונות ותוצאותיה."  -- איגרת של הגאון רבי בנימין מנדלזון

"ואנו תפלה להרבונו של עולם, אנא פטור אותנו מקללת הדמוקרטיה החדשה שנשלחה לעולם, שהיא ממש כמו מחלת הסרטן שנשלחה לעולם."  -- הרב אלעזר מנחם מן שך, ספר מכתבים ומאמרים, חלק חמישי

"כשצורר היהודים השמיד בתקופתנו מיליוני יהודים, היה זה בגדר "שריפת הגוף". בארץ ישראל נשרפים יום-יום מאות אלפי יהודים בחינוך החילוני, בגדר "שריפת הנשמה"."  -- האדמו"ר מוויז'ניץ, 1980

"ודע כי אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון היא לבתי המשפט החילוניים והשופטים שם יהודים הם, עם כל זה ברור על פי דין תורתנו הקדושה - התובע את חבירו בבתי משפט שלהם גדול עוונו מנשוא, והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם והשולחן ערוך, שכל הדן בערכאות [בתי משפט] שלהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו."  -- הרב עובדיה יוסף, יחווה דעת, חלק רביעי, עמ' שי"ב-שי"ד, 1981

"... אולם מן ההכרח לעיין בו ולקלוט אותו למען דעת את האויב החילוני וכדי לעמוד על טיבו ומהותו. המאמרים המתפרסמים בקובץ מקיפים חלק זעיר מכתב אשמה חמור, המוקיע את מנהיגי הציונות כפושעי שואה, שתרמו את חלקם להשמדה ... והסיר את המסוה ממשתפי הפעולה היהודים שעמדו בראש התנועה הציונית ונתנו ידם לחיה הנאצית."  -- מתוך הספר "שרופי הכבשנים מאשימים", בהוצאת צעירי אגודת ישראל

"להכריח ישיבה קדושה להרים דגל, פירושו להרים סמרטוט על הישיבה."  -- מתוך הספר "שערי אהרון", הרב אהרון רוטר

"האלילות לא חלפה מהעולם. רק שמם של האלילים הוחלף לשמות מודרניים יותר. פעם ביצעו את הפשעים בשם אלילי הצדק, הנקמה והמלחמה. כך גם היום. רק שקוראים לזה "רפואה", "מדע", "ארכיאולוגיה", "ציונות"".  -- "יתד נאמן", 22/12/1989

"אם חיים אנחנו כאן, זה לא הודות להם [הציונים], אלא למרות היותם כאן. לא הם מגינים עלינו, אלא להיפך, אנחנו מגינים עליהם ..."  -- "יתד נאמן", 11/10/1991

"בזמנו כשהיה בן גוריון, כמה רשע מרושע היה האיש הזה. לא היה כמוהו איש רשע."  -- מתוך הספר 'ש"ס - הרוח והכוח' - מתוך הקלטה של הרב עובדיה יוסף מפברואר 1993

"חזון העיוועים של הציונות ו"מדינת היהודים" של תיאודור הרצל."  -- "יתד נאמן", 9/5/1997

"ערב "יום העצמאות" תשנ"ז, איננו רואים אמנם צורך להתמודד עם יום החגא המגוחך והרעיון הציוני הכושל."  -- "יתד נאמן", 9/5/1997

"החינוך שהם מבקשים להעניק לעם הוא: "דעות שונות כן, מלחמת אחים לא!" ... לדידנו המסר הוא: "דעות שונות לא, מלחמת אחים כן!"  -- "יתד נאמן", 1/1/1998

"לאמיתו של דבר, הסיסמא "העם חזק", כמו גם הסיסמא הקודמת "חבר אתה חסר", אינן אלא מלל תעמולתי מנותק מהמציאות. העם חזק באותה מידה שה"חבר" ההוא חסר, כלומר, החבר לא חסר, והעם רחוק מלהיות חזק."  -- "יתד נאמן", 23/9/1998

"כשם שנגזרה גזירה ובאה לעולם מחלה איומה כזו, כך נחתה על העולם גזירה כמעט חשוכת מרפא בדמות הדמוקרטיה. זוהי  מחלה איומה המתפשטת ומכלה מנפש ועד בשר."  -- "יתד נאמן", 29/1/1999

"מי אלה האנשים האלה [שופטי בית המשפט העליון]? ריקים ופוחזים, שפחה כי תירש גבירתה. הם לא יודעים לקרוא משנה אחת כמו בני אדם. ילד אחד שלנו בן שבע-שמונה שנים יודע יותר טוב תורה מהם. אלה קוראים לעצמם בית משפט עליון, אבל הם לא שווים בין משפט תחתון. שר המשפטים צר ואויב הוא. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה השופטים שלנו. עבדים משלו בנו."  -- הרב עובדיה יוסף, צוטט בכל העיתונים הישראלים הראשיים, 11/2/1999

"אך המנהיגים של היהדות הנאמנה, מנהיגים אמיתיים ורחמנים הם, והם לא הפריעו לציבור הגוססים הציוני להשמיע את אנקותיו האחרונות."  -- העיתון החרדי "בקהילה", 19/2/1999

"אולמות בית הדין העליון יטואטא מאלה היושבים בהם, ואת מקומם יתפשו אי"ה [אם ירצה השם] בקרוב בימינו סנהדרין גדולה וקטנה."  -- העיתון החרדי "בקהילה", 19/2/1999

"כל כולה של הכנסת, היא נגד התורה. עצם הדבר שקמים להם בני אדם ומכריזים כי הם "המחוקקים", זהו נגד תורה מן השמים. ואין זה משנה אם יש רוב לימין או לשמאל, ואיזה חוקים הם מחוקקים שם. גם אם יצביעו בכנסת בעד קיום מצוות, זהו נגד התורה ... כמו שהיה בכל שנות הגולה שהיו לעם ישראל "שתדלנים" שפעלו במלכות למנוע גזירות רעותנגד כלל ישראל. כך גם הנציגים בכנסת, הם ה"שתדלנים" שלנו למנוע פגיעה בקודשי ישראל ובכלל ציבור שומרי התורה. אין בכך כל הכרה בקיומו של מוסד זה, ששמו "בית המחוקקים".  -- הגאון חיים שאול קרליץ, ראש בד"ץ "שארית ישראל", פורסם ב"יתד נאמן", 31/5/2000

האשה במדינת הלכה

"מכשפה לא תחייה."  -- שמות, פרק כ"ב, י"ז, המצווה ה-62 מתוך תרי"ג מצוות

"לעולם היא [האשה] ברשות האב, עד שתכנס לחופה. מסר האב [אותה] לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל."  -- משנה, מסכת כתובות, פרק ד', ה'

"ואלו הן הנשרפין: הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה."  -- משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט', א'

"שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים"  -- משנה, מסכת שבועות, פרק ד', א'

"ואשה אינה ראויה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה."  -- תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות

"הואיל והאנשים באין ללמוד והנשים באות לשמוע ... אין חכמתה של אשה אלא בפילכה [בפלך] ... ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים."  -- תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'

"רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות."  -- תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"א ב'

"האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה, דכתיב (דברים כ"ב, ט"ז): 'את בתי נתתי לאיש הזה'. האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה, דכתיב (שמות כ"א, ז'): 'כי ימכור איש את בתו'."  -- תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"ג ב'  "האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה וכשהיא נערה רשותה בידו שנאמר: 'את בתי נתתי לאיש הזה'."  -- הרמב"ם, הלכות אישות, פרק ג', הלכה י"א

"האשה נקנית בשלש דרכים ... נקנית בכסף בשטר ובביאה."  -- תלמוד, מסכת קידושין, דף ב' א'

"הרי את קנויה לי - מקודשת; הרי את שלי [בבעלותי], הרי את ברשותי, הרי את זקוקה לי - מקודשת."  -- תלמוד, מסכת קידושין, דף ו' א'

"ואשה פסולה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד ... והיא [דבורה] שפטה את ישראל, בדבורה אין להביא ראיה דאשה [שאשה] כשירה לדון, דשמה [כי שם] היו מקבלין אותה עליהם משום שכינה."  -- תלמוד, מסכת בבא קמא, דף ט"ו א', רש"י

"ומה אשה שראויה לבוא בקהל פסולה לעדות"  --- תלמוד, מסכת בבא קמא, דף פ"ח א'

"לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים."  -- מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון

"שום תשים עליך מלך - ולא מלכה. מלמד שאין מעידין [ממנים] אשה במלכות, וכן כל משימות שבישראל אין ממנין בהן אלא איש."  -- מדרש תנאים (המדרש הגדול), דברים, פרק י"ז, פסוק ט"ו  "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש."  -- הרמב"ם, הלכות מלכים, פרק א', הלכה ה'

"צוו חכמים שלא ילמד אדם בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן."  -- הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה י"ג

"'ויקחו את דינה' (בראשית ל"ד כ"ו) ... אמר רב הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש [מי שמקיימת יחסי מין עם מי שאינו נימול, קשה לה להפסיק באמצע]."  -- בראשית רבה (מהדורת וילנא), פרשה פ', אות י"א  "והיות המילה מחלשת כוח הקושי [המילה מחלישה את הזיקפה] ופעמים שתחסר ההנאה [ומקטינה את ההנאה מיחסי המין], הוא דבר שאין ספק בו כי האבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו [הערלה] מתחילת בריאתו יחלש בלי ספק, ובבאור אמרו החכמים ז"ל הנבעלת לערל [המקיימת יחסי מין עם מי שלא נימול] קשה לפרוש ממנו [קשה לה להפסיק באמצע], זהו החזק בטעמי [בסיבות] המילה אצלי."  -- הרמב"ם, מורה נבוכים חלק שלישי, פרק מ"ט

"נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים, לשון זכר ולא לשון נקבה"  -- הרמב"ם, הלכות עדות, פרק ט', הלכה ב'

"נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה, חמש מלאכות: טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו. והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות, שש מלאכות: מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו."  -- הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה ז'  "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה אפילו בשוט."  -- הלכה י'  "מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה [מרעיב אותה] עד שתכנע."  -- השגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) על הרמב"ם

"גבאי צדקה, אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות, אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שחזקתו [שברור שהוא חייב להיות] גזול או גנוב משל אחרים."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ח, סעיף ד'

"... ואם שניהם רוצים [עומדים] לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם [לאשה]"  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח'

"מעשה ידיה [משכורתה] לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל."  -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף א'

"כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו."  -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף ד'  "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות."  -- סעיף ט"ו

"מציאת [דברים שמצאה] האשה, לבעלה."  -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ"ד, סעיף א'

"יכול [הבעל] לגרשה בלא דעתה."  -- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו'

"אשה פסולה לדון."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ז', סעיף ד'

"אשה, פסולה [לעדות], וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד

"לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'

"וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית ורבה אי ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה."  -- הרב קוק, עולת הראי"ה, ע"א

"אם חובש דתי נתקל בשני פצועים קשה, גבר ואישה, עליו לטפל קודם בגבר."  -- הרב שלמה אבינר, ערוץ 7, 8/2003, מעריב, 17/8/2003

החילוני וחופש הפולחן במדינת הלכה

"ויהיו בני ישראל במדבר, וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת ... ויאמר יהוה אל משה: מות יומת האיש, רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה. ויוציאו אותו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אותו באבנים וימות, כאשר צוה יהוה את משה."  -- במדבר, פרק ט"ו, ל"ב-ל"ו

"כי יסיתך אחיך בן אימך או בנך או בתך או אשת חיקך, או ריעך אשר כנפשך, בסתר לאמור: נלכה ונעבדה אלוהים אחרים ... ולא תחוס עינך עליו, ולא תחמול ולא תכסה עליו. כי הרוג תהרגנו, ידך תהיה בו בראשונה להמיתו, ויד כל העם באחרונה. וסקלתו באבנים ומת."  -- דברים, פרק י"ג, ז'-י"א

"הלא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי."  -- תהילים, פרק קל"ט, כ"א-כ"ב

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע שחרית וערבית בברכותיה - דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. רבי יונתן בן יוסף אמר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה."  -- תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"ב א'  "אמר רבי אליעזר עם הארץ מותר לנוחרו [לשפדו] ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור "לשוחטו". אמר להן זה טעון ברכה וזה אינו טעון ברכה ... תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו."  -- תלמוד, מסכת פסחים, דף מ"ט ב'  "רבי פתח אוצרות בשני [שנות] בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו ... אין פורענות בא לעולם אלא בשביל [בגלל] עמי הארץ."  -- תלמוד, מסכת בבא בתרא, דף ח' א'

"... עמי הארץ שהם נמשלים לבהמות"  -- הזוהר, רעיא מהימנא כרך ג' (במדבר), פרשת פנחס, דף רט"ז, עמוד ב'

"והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים, אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול."  -- הרמב"ם, יד החזקה, הלכות ממרים, פרק ג', הלכה ב'

"מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך"  -- הרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ג'  "ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה [שאינו מקבל מרות האל ואינו שומר מצוות] - מצוה לשנאותו, שנאמר, 'יראת ה' שנאת רע', ואומר, 'הלא משנאיך ה' אשנא וגו'"  -- הרמב"ם, הגהות מיימוניות, אות א'

"...מצווה לשנוא אותו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעתו."  -- הרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"ג, הלכה י"ד, וגם: שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ב, הלכה י"א

"והאפיקורסים, והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד, ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ח, סעיף ב'

"מומר [מי ששינה את דתו] מותר להלוותו ברבית, ואסור ללוות ממנו ברבית."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ט, סעיף ב'

"מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצוות האמורות בתורה ולא עשה תשובה, אינו חייב להחיותו ולא להלוותו."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף א'

"היו לפניו עניים הרבה, ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות את כולם: מקדים הכהן ללוי, והלוי לישראל, והישראל לחלל, והחלל לשתוקי, והשתוקי לאסופי, והאסופי לממזר, והממזר לנתין, והנתין לגר, והגר לעבד משוחרר. במה דברים אמורים? בזמן שהם שוים בחכמה. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם ... וכל הגדול בחכמה [ידיעה דתית] קודם לחבירו."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף ט'

"חייב להחזיר אבידת ישראל ... אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס [כופר] מישראל, והאפיקורסים והכותים [הגויים] וישראל המחלל שבת בפרהסיא [בפומבי] אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף ב'

"לאיש דתי להתנהג כחילוני הרי זה נגד מצפונו, מה שאין כן לאיש חילוני להתנהג כאיש דתי, אין זה אלא נגד הנוחיות שלו."  -- הרבי מלובאביץ', ר' מנחם מנדל שניאורסון, מכתב משנת 1956, עמוד 12

"אין "חופש ביטוי" בעיתון חרדי, מכיון שאין מושג כזה ביהדות"  -- "יתד נאמן", 5/5/1989

"אירוח עולים שהינם נכרים על פי ההלכה, עלול להביא למכשלות רבות."  -- "יום ליום" (בטאון ש"ס), 18/4/2000

"לצערנו, השתרבבה לגליון יום ו' מודעה שאין מקומה ב"יתד נאמן". המודעה נשלחה ע"י גוף שרוצה ליצור פיוס בין חילוניים לדתיים. עלינו להבהיר, כי כל יהודי המאמין בי"ג עיקרים לא יוכל לרכוש ידידות ופיוס לעולם עם המתכחשים לאמונה בבורא עולם ... אנו מתנצלים בפני הקוראים על התקלה שיצאה מתחת ידינו. ננקטו הצעדים הדרושים שהדבר לא יישנה שוב."  -- "יתד נאמן"

"הסוטים האידיאולוגיים שקוראים להם חילוניים... שהם בהמות. אולי בהמות משוכללות, לא נעים להגיד, שהרי צורתם החיצונית צורת אדם."  -- עיתון "השבוע" החרדי, מדור "תשעה קבין", 6/4/2001

"מותר להרוג מי שמזלזל בבחורי הישיבות."  -- הרב עובדיה יוסף, 2/9/2003

המחקר המדעי במדינת הלכה

"פרה שילדה כמין חמור, וחמור שילדה כמין סוס, פטור מן הבכורה ..."  -- משנה, מסכת בכורות, פרק א', ב'

"עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי"  -- תלמוד, מסכת ברכות, דף נ"ה ב'

"הבא על אמו [מקיים בחלום יחסי מין עם אמו] יצפה לבינה שנאמר [משלי, פרק ב', ג']: כי אם לבינה תקרא ... הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה ... והבא עליה [מקיים איתה יחסי מין] - הוי [יהיה] ראש ישיבה. אמר רב אשי: אני ראיתיה [את האווז] ובאתי עליה, וסלקית [עליתי] לגדולה"  -- תלמוד, מסכת ברכות, דף נ"ז א'

"רבי אליעזר אומר: ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת. [תרגום מארמית:] עונה לכך רב יוסף: עד כאן לא חולקים רבותינו על דברי רבי אליעזר, אלא בכינה שאינה פרה ורבה. אבל בשאר השקצים והרמשים שפרים ורבים אין מחלוקת."  -- תלמוד, מסכת שבת, דף ק"ז ב'

"החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח, וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע, וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת [נדלקת] על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב."  -- תלמוד, מסכת פסחים, דף צ"ד א', רבינו חננאל  "חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע."  -- תלמוד, מסכת פסחים, דף צ"ד ב'

"... שבע מאות מיני דגים טהורים ושמונה מאות מיני חגבים טהורים, ולעוף אין מספר, כולם גלו עם ישראל לבבל, וכשחזרו כולם חזרו עמהן, חוץ מן הדג הנקרא שיבוטא. ודגים היאך גלו? רבי חונה בר יוסף אמר: דרך התהום גלו ודרך התהום חזרו." -- תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, דף כ"ה א'-ב'

"חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה הוו פסוקי ספר תורה [בפועל יש בתורה 5845 פסוקים]."  -- תלמוד, מסכת קידושין, דף ל' א'

"[תרגום מארמית:] ר' אבהו חש באוזניו. הורה לו ר' יוחנן (ויש אומרים: בית המדרש הורה לו): יביא כליה של עז קרחת ויקרענה שתי וערב ויניח על גחלים לוחשות, והמים שיוצאים ממנה יתן באוזנו, לא צוננים ולא חמים אלא פושרים. ואם לא - יביא חלב [בצירה וסגול] של חיפושית גסה ויתיכנו ויתן לתוכה. ואם לא - ימלא אזנו שמן ויעשה שבע פתילות של אספסת ויביא בית יד של שום, וייתן שיער בראשן אחד ויצית בו אש, וראשן שני יתן באוזן, ויתן אוזנו לאש ויזהר מרוח, וייטול אחת ויניח אחת. ואם לא - יביא מוך של דנדא שלא נחבט ויניח בה, ויתן אוזנו לתוך האש וייזהר מרוח. ואם לא - יביא שפופרת של קנה ישן בן מאה שנה וימלאנו מלח גללני, וישרפנו וידבק." -- תלמוד, מסכת עבודה זרה, דף כ"ח ב'

"כילבית [דג קטן] גדילה מאליה בציר דגים טהורים, ואם יש שם ציר דגים טמאים אין כילבית גדילה בו"  -- תלמוד, מסכת עבודה זרה, דף ל"ט ב', רש"י

"[תרגום מארמית:] שלושה קנים יש, אחד הולך ללב, ואחד הולך לריאה, ואחד הולך לכבד."  -- תלמוד, מסכת חולין, דף מ"ה ב'  "לאחר שהקנה נכנס לחזה מתפצל לשלושה"  -- תלמוד, מסכת חולין, דך מ"ה ב', רש"י

"אבל מזאב ולמטה אין לו ארס חזק להמית בהמה אלא עופות."  -- תלמוד, מסכת חולין, דף נ"ב ב', רש"י

"יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מאדמה, כאשפה המשרצת תולעים, ואם עדיין לא נברא העכבר, אלא צדו אחד הימיני או השמאלי, הנוגע בבשר טמא, באדמה שכנגדו טהור".  -- תלמוד, מסכת חולין, דף קכ"ו ב', רש"י

"הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף [זמן הריונם] לשלוש שנים ... נחש [זמן הריונו] לשבע שנים."  -- תלמוד, מסכת בכורות, דף ח' א'

"דם נעכר ונעשה חלב [דם הווסת אצל אשה מניקה אינו מופיע כי הוא הופך לחלב]."  -- תלמוד, מסכת נידה, דף ט' א'

"אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: הכל מודים [שאם אשה הפילה תינוק אשר] גופו תייש ופניו אדם, [נחשב] אדם. גופו אדם ופניו תייש, לא [נחשב] כלום."  -- תלמוד, מסכת נידה, דף כ"ג ב'

"אי אפשר לעליון [גדילת השדיים אצל נערה] לבוא עד שלא בא התחתון [גדילת שער הערווה] ... "  -- משנה, מסכת נידה, פרק ו' א'  "רבן שמעון בן גמליאל אומר בנות כרכים [בנות העיר] תחתון ממהר לבא [שער הערווה קודם לשדיים] מפני שרגילות במרחצאות. בנות כפרים [בנות הכפר] עליון ממהר [השדיים קודמים לשער הערווה] לבוא מפני שטוחנות ברחים. רבי שמעון בן אלעזר אומר בנות עשירים צד ימין ממהר לבא שנישוף באפקריסותן [משתפשף בבגדן התלוי על צד ימין]. בנות עניים צד שמאל ממהר לבא מפני ששואבות כדי מים עליהן ..."  -- תלמוד, מסכת נידה, דף מ"ח ב'

"ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב ... לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות."  -- הרמב"ם, הלכות ע"ז פרק ב' הלכה ג'  "אמנם ספרי הטבע המפורסמים ... ראוי להמנע מהם אם הם מתאמצים לעקור עיקרי תורתנו הקדושה ..."  -- שו"ת (שאלות ותשובות), הריב"ש (רבי יצחק בר-ששת), סימן מ"ה

"שהזהירנו מאכילת השרצים המתהוים מן העפושים [חמרים רקובים] ... כי השרץ השורץ הוא השרץ שיש בו כח המוליד בדומה, כי הוא ישריץ על הארץ, והשרץ הרומש הוא השרץ המתהוה מן העפושים שלא יוליד הדומה לו"  -- הרמב"ם, ספר המצוות, מצוות לא תעשה קע"ז

"יש דג אחד בים, שאינו שוחה ביום השבת , והוא נח כל היום סמוך ליבשה או לסלע"  -- הרד"ק (ר' דוד קמחי)

"דג הדומה לנחש ארוך, שקורין [שקוראים אותו] אולזא, אם יחתכוהו לכמה חלקים ונשליכו בידים, יתחברו החתיכות ויהיה שלם"  -- בעל הרוקח (ר' אלעזר מגרמייזא), חכמת הנפש

"ואיך יעשה ממנו [מדם הווסת] ולד והוא סם המוות, ימית כל בעלי חיים שישתה אותו או יאכלנו ... והיא מנפלאות תמים דעים בתולדה כי הנידה בתחילת זובה, אם תביט במראה של ברזל בהיר ותאריך לראות בה יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם, כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע האויר ידבק במראה."  -- הרמב"ן, ויקרא י"ח י"ט

"שלושה חללים יש ללב אחד גדול באמצעו ושניים קטנים אחד מימינו ואחד משמאלו."  -- הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת), תורת הבית  "הלב יש לו ג' חללים."  -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן מ', סעיף א'

"הנמר הוא עז פנים כי הוא ממזר כמו הפרד שהוא [הנמר] בן חזיר היער ובן לביאה. כי בעת יחום האריות הנקבה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת הזכר, והחזיר שומע קולה ורובע אותה ... ולפי שהוא ממזר יש לו עזות פנים."  -- הרשב"ץ (ר' שמעון בר צמח דוראן), מגן אבות, על המאמר "הווה עז כנמר", מסכת אבות, פרק ה' כ"ג

"בחלל השמאלי של הלב שהוא מלא דם ... וגם בלב בחלל הימיני שאין בו דם ..."  -- בעל התניא, חלק ראשון, פרק ט'

"... כינה שאינה באה מזכר ונקבה אלא באה מן הזיעה לא חשיבא [נחשבת] ברייה, אבל פרעוש אעפ"י שגם היא אינה פרה ורבה, מ"מ כיוון שהוויתה [נוצרת] מן העפר, יש בה חיות כאילו נברא מזכר ונקבה ..."  -- בעל החפץ חיים, משנה ברורה, סימן שט"ז, סעיף ט', סעיף קטן ל"ח

"יש וריד ההולך מן הכבד לריאה."  -- הרב קנייבסקי "הסטייפלר", חולין סימן י"ג (הוצאה ראשונה) י"ז (הוצאה שניה)

"אבל השמש יש לו גלגל אחר שאין מרכזו הארץ רק יש לו מרכז אחר שהשמש מתגלגל סביבו."  -- הרב חיים קנייבסקי, ספר שקל הקודש, הלכות קידוש החודש, פרק י' ה"ז אות כ'

"מהו אמת ומהו שקר? בתחילת חינוכנו הבנו שאמת הוא מה שמספרים עובדות כמו שארעו, ושקר כשמשנים מזה. אך זה רק באופנים פשוטים, אבל יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כך ... נמצא שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסיטרא אחרא [השטן]."  -- הרב אליהו דסלר, מכתבים מאליהו, כרך ג', עמוד 94

"וכשם שהחלב של נכרית גורם טבע רע ליונק כן הדבר לגבי ישראל שמקבל את הדם שיצא מנכרי דרך עירוי דם יכול לגרום לו טבע רע של אכזריות ועזות פנים."  -- הרב עובדיה יוסף, שאלות ותשובות, יביע אומר, חלק ח', חושן משפט, סימן י"א

"דם הבא ממאכלים לא כשרים עלול לגרום השפעה שלילית של מידות רעות, אכזריות ועזות פנים."  -- הרב עובדיה יוסף, ידיעות אחרונות 25/12/1995

"ויש לציין מה שכתב הרה"ג המקובל רבי יהודה פתייא בספר מנחת יהודה (סימן מ"ז), כי עתה השדים יודעים הדברים שבני אדם מקפידים עליהם אם רואים אותם בחלום, כגון הרואה בחלום שנפלו שיניו, או לובש שחורים וכיוצא בזה. ולכן הם מראים אותם לבני אדם כדי לצער אותם שיתענו עליהם ..."  -- הרב עובדיה יוסף, שאלות ותשובות, יחווה דעת, חלק ד', סימן כ"ד

הלא-יהודי במדינת הלכה

"כי תקרב אל עיר להלחם עליה, וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה. ונתנה יהוה אליהך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב. רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל שללה, תבז לך, ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך. כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד, אשר לא מערי הגויים האלה הנה. רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה, לא תחיה כל נשמה, כי החרם תחרימם: החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי, כאשר צוך יהוה אלהיך."  -- דברים, פרק כ', י'-י"ז

"לנכרי תשיך [תקח ריבית], ולאחיך לא תשיך ..."  -- דברים, פרק כ"ג, כ"א  "העכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות, לא יהודים] וגר תושב, לווין מהן ומלוין אותן ברבית, שנאמר: 'לא תשיך לאחיך' - לאחיך אסור ולשאר העולם מותר. ומצוות עשה [חובה] להשיך לעכו"ם, שנאמר 'לנכרי תשיך'. מפי השמועה למדו שזו מצוות עשה וזהו דין תורה."  -- הרמב"ם, הלכות מלווה ולווה, פרק ה', הלכה א'

"המחזיר אבידה לנכרי - עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט, י"ח), 'למען ספות [הוסף] הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו'."  -- תלמוד, מסכת סנהדרין, דף ע"ו ב'

"... שצוונו לאהוב את הגרים והוא אמרו ית' (דברים י', י"ט), 'ואהבתם את הגר' ... לפי שזה הגר גר צדק [מדובר בגר שהתגייר ונהיה יהודי], אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת."  -- הרמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה ר"ז

"מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ... אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים, או שיד עכו"ם תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה, לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, שנאמר, 'לא ישבו בארצך' - אפילו לפי שעה."  -- הרמב"ם, הלכות עבודת כוכבים, פרק י', הלכות ה'-ו'

"כי גוים הם כבהמות ... והחושב אותם לכלום אסף רוח בחפניו."  -- הראב"ד (ר' אברהם בן דוד), משנה תורה, הוצאת אלומות (מחודש ע"י הוצאת אשכול)

"והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז' מצות בני נח כגר תושב, גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, 'הרגו למי שאין לו דת'. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, 'לא תחיה כל נשמה', ואם גופו מותר כל שכן ממונו, כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ולא לחמול עליו."  -- הרב יוסף אלבו, ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק כ"ה

"כותית [גויה] אין מילדין אותה בשבת, אפילו בדבר שאין בו חילול שבת."  -- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ל, סעיף ב'

"אבידת העובד כוכבים מותרת [אין להחזירה], שנאמר, 'אבידת אחיך' (דברים כ"ב, ג'). והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף א'

"חייב להחזיר אבידת ישראל ... אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס [כופר] מישראל, והאפיקורסים והכותים [הגויים] וישראל המחלל שבת בפרהסיא [בפומבי] אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים."  -- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף ב'

"ההבדל שבין הנשמה הישראלית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה."  -- הרב קוק, אורות - ישראל ואומות העולם, פרק ה', פיסקה י', עמ' קנ"ו


דצמבר 2004



חברים ב- עוצב על ידי