אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פדופיליה כהלכתה

מתי ההלכה היהודית מתירה לקיים יחסי מין עם ילדים?

מאת: ליאור

קיום מגע מיני עם ילדים הוא דבר נתעב שכל חברה מתוקנת חייבת לגנות. לילדים אין את הכלים להבין מהו מין ומהן השלכותיו, הפיזיות והרגשיות. אין להם את שיקול הדעת לתת את הסכמתם בנושא, ועל כן הדבר הינו אונס לכל דבר. אנו מבינים זאת היטב, ובחוקינו האזרחיים מוגדרים עונשים כבדים לאנשים העושים זאת - אך לא זהו המצב בחוק הדתי, קרי, ההלכה.

במאמר זה אציג כיצד החוק הדתי מאפשר פדופיליה, בין אם בכך שהוא מתיר אותה גלויות, ובין אם בכך שאינו מתיר אותה אך גם לא מעניש עליה. פדופיליה כלפי ילדות קטנות, אך גם כלפי ילדים קטנים. פדופיליה המעוגנת בחוק תחת הגנתו של מוסד הנישואים, ופדופיליה שתחילתה וסיומה באונס ברוטאלי. אודה ואתוודה שמטרת המאמר היא לזעזע, ואכן יש ממה להזדעזע.

חופש

1. מתי ההלכה מעודדת קיום יחסי מין עם ילדים?

ישנו מקרה אחד שניתן לומר עליו שהוא עידוד ברור לפדופיליה:

מצווה היא לכוהנים הגדולים לשאת נערות בנות 12-12.5. תראו זאת במשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יז' הלכה י': "מצות עשה על כוהן גדול, שיישא נערה בתולה; ומשתבגור, תיאסר עליו: שנאמר 'והוא, אישה בבתוליה ייקח' (ויקרא כא' ,יג'). 'אישה', לא קטנה; 'בבתוליה', לא בוגרת. הא כיצד: יצאת מכלל קטנות, ולכלל בגרות לא באה - זו נערה."

פרט למקרה הזה, ישנן הלכות רבות העוסקות בגילאים קטנים יותר, אך שם הדרך הנכונה ביותר להגדיר את העניין אינו שההלכה "מעודדת" פדופיליה, אלא שהיא פשוט לא אוסרת עליה, ובכך משמשת כפרצה הקוראת לגנב. אני מדבר כאן גם על משכב עם ילדות קטנות, וגם על משכב עם ילדים קטנים. הדבר נכון בוודאי בעניין גברים הבועלים ילדות, במיוחד אם הם נישאו להן.

חופש

2. מותר להתחתן עם ילדה הקטנה מגיל 3:

ההלכה מאפשרת נישואין של גבר בוגר בשטר כתובה או בכסף אפילו עם תינוקת בת יומה, בהסכמת אביה - ואז הרי הוא מקיים יחסי מין עם אשתו "החוקית", וגילה הרך לא מטריד איש.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות פרק ג', הלכה יג': "האב מקדש את בתו שלא לדעתה, כל זמן שהיא קטנה [כלומר, עד גיל 12]; וכשהיא נערה [בין הגילאים 12 ל-12.5], רשותה בידו, שנאמר 'את בתי, נתתי לאיש הזה' (דברים כב', טז')"

חופש

3. מותר להתחתן עם ילדה שעברה את גיל 3:

החל מגיל 3 שנים ויום אחד יכול האדם לקדשה גם בביאה עבור שתהיה אשתו.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות פרק ג', הלכה טו': "אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה; פחות מכאן - אם קידשה אביה בביאה, אינה מקודשת." ניתן לקדש ביחסי מין ילדה בת שלוש שנים ויום אחד, בתנאי שיש את הסכמת אביה. מתחת לגיל זה לא ניתן לקדשה בבעילה, גם אם אביה אישר זאת (אך עדיין ניתן לקדשה בכתובה או בכסף, כאמור).

חופש

4. אין עונש על קיום יחסי מין ללא נישואים עם ילדה מתחת לגיל 3:

הדבר נכון ומותר הלכתית גם לגבי ילדות מתחת לגיל 3 שאינן נשואות לגברים הבועלים, שכן "ביאתה אינה ביאה". הייתי רוצה לבאר את עניין הקביעה שיחסי מין עם ילדה עד גיל 3 אינו מוגדר כקיום יחסי מין, ולסכם את שפסקו חז"ל בעניין בתוליהן המתאחים, לכאורה, של ילדות עד גיל 3.

חז"ל האמינו שבתוליה של ילדה מתאחים מחדש, לכאורה, כשהיא מתחת לגיל 3 (במציאות, זה לא קורה), ועל כן פסקו הלכות מקלות בסוגיות של קיום יחסי מין/ייחוד עם ילדות מתחת לגיל הזה.

תלמוד בבלי, נידה מה' ע"א. אני אביא את הטקסט בארמית בלשון המקור, ולאחר מכן אתרגם אותו: "יבעיא להו הני בתולין מיזל אזלי ואתו, או דלמא אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג'? למאי נפקא מינה: כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם, ובעל לאחר שלש ולא מצא דם. אי אמרת מיזל אזלי ואתו, שהות הוא דלא הויא להו. אלא אי אמרת אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג', הא אחר בא עליה. מאי מתקיף לה רב חייא בריה דרב איקא: ומאן לימא לן, דמכה שבתוך ג' אינה חוזרת לאלתר, שמא חוזרת לאלתר והא אחר בא עליה, אלא נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר ג' ומצא דם. אי אמרת מיזל אזלי ואתו האי דם בתולין הוא, אלא אי אמרת אתצודי הוא דלא מתצדי אלא עד לאחר ג' - האי דם נדה הוא! אמר רב חסדא: ת"ש "פחות מכאן כנותן אצבע בעין", למה לי למתני כנותן אצבע בעין? לתני פחות מכאן ולא כלום, מאי לאו הא קמ"ל מה עין מדמעת וחוזרת ומדמעת אף בתולין מיזל אזלי ואתו."

בעברית זה הולך ככה:

"האם הבתולין של הילדה הולכים לחלוטין, או שמא ניטלים ממנה זמנית, ויתאחו מחדש עד גיל 3? ולאילו סוגיות הלכתיות זה חשוב? כגון שבעל ילדה שגילה קטן מ-3 ומצא דם בתולין, ובעל אותה אחרי גיל 3 ולא מצא לה דם בתולין. אם נאמר שבתוליה אינם מתאחים מחדש, אין כאן כל בעיה, שכן בתוליה נבקעו קודם לכן. אך אם נאמר שעד לגיל 3 בתוליה מתאחים מחדש, הרי נראה מכך שאדם אחר בא עליה (והוא שבקע את בתוליה המאוחים). ואמר רב חייא בשם רב איקא: הסיטואציה הנ"ל, החשד שהילדה שבתוליה התאחו שכבה עם אחר לאחר גיל 3, אינה הסוגיה ההלכתית שהנושא הזה חשוב לצורכו, אלא דווקא מצב אחר: כגון שבעל אותה מתחת לגיל 3 ומצא דם בתולין, ואז בעל אותה לאחר גיל 3 ושוב מצא דם. אם נאמר שבתוליה מתאחים, הרי שאין כאן בעיה שכן גם הדימום השני הוא מדם הבתולין, אבל אם נאמר שבתוליה לא מתאחים מחדש עד לגיל 3, אזי הדם שראה בפעם השנייה ששכב איתה הוא דם נידה! הכריע בסוגיה רב חסדא: במשנה כתוב 'פחות מכאן כנותן אצבע בעין', ויש להסביר זאת שכשם שעין, אם נכנסת בה אצבע, היא מוציאה דמעה וחוזרת ודומעת, כך גם המכניס את איבר מינו בילדה קטנה פחות מגיל שלוש, בתוליה נקרעים וחוזרים ומתאחים, ולכן אין זה נחשב 'ביאה' לענייני איסור."

ולא רק לענייני איסור חשובה דעת חז"ל בדבר איחוי בתוליה של ילדה מתחת לגיל 3, אלא גם לענייני קניין (ראו תלמוד בבלי, נידה מד' ע"ב): "בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם בא עליה יבם קנאה, וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמא את בועלה לטמא משכב התחתון כעליון, [ואם] נישאת לכהן [אז] אוכלת בתרומה, בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה ואם בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין עליה והיא פטורה. פחות מכן (מתחת לגיל שלוש) - כנותן אצבע בעין."

הדבר חשוב גם לענייני שוויה של הילדה בכתובה (תלמוד בבלי, כתובות יא' ע"ב): "גדול שבא על הקטנה וקטן הבא על הגדולה ומוכת עץ, כתובתן מאתים [200 זוז, מחיר כתובה מלא, במקום כתובה של מאה זוז הנהוגה אצל כל אישה אחרת שנמצאה לא בתולה], דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה [מאה]. אמר רבא: הכי קאמר גדול הבא על הקטנה ולא כלום, דפחות מכאן [מגיל 3] כנותן אצבע בעין."

את העניין הזה הבהירו היטב גם בתלמוד הירושלמי, תוך שהם לא חוסכים בציוריות הדימויים לעניין (תלמוד ירושלמי, כתובות, דף ד' פרק א' הלכה ב'): "כתובת מנה [כתובה של מאה זוז] אין לה [לא ניתנות למי ש]פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. רבי יוסי בשם ר' חייה בר אשי רבי יונה רב חייה בר אשי בשם רב: למה זו דומה? לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני רבי חייה [השווה זאת] לעוכר את העין וחוזרת וצוללת. א"ר יוסי מתניתא אמרה כן [כך אמרה המשנה]: פחותות מיכן [מגיל 3], כנותן אצבע בעין."

הם אף התיימרו באותו המקום לקבוע שחזרת הבתולין כפופה להחלטת החכמים בדבר שנה מעוברת. אם עיברו את השנה, אז בתוליה של הילדה ממשיכים להתאחות למשך חודש נוסף: "בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעוברו - הבתולין חוזרין, ואם לאו - אין הבתולין חוזרין."

לאחר כל זאת, הגיע הזמן לחזור לענייני איסור.

רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כב' פסוק ט': "תינוקת מבת שלוש שנים ולמטה, ותינוק מבן תשע שנים ולמטה - מותר להתייחד עימהן: שלא גזרו אלא על ייחוד אישה הראויה לביאה, ואיש הראוי לביאה."

ורמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק א' פסוק יג': "כל אישה אסורה מאלו - אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה - גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. ואם הייתה פחותה מזה [פחותה מגיל שלוש] הרי שניהן פטורין, שאין ביאתה ביאה. וכן אישה גדולה שבא עליה קטן - אם היה בן תשע שנים ויום אחד ומעלה, היא חייבת כרת, או מיתה, או מלקות; והוא פטור. ואם היה בן תשע שנים ולמטה, שניהם פטורין."

חופש

5. יחסי מין עם ילדה מתחת או מעל לגיל 12 - תיאור אלים במיוחד:

בדרך שעברנו הבהרנו שיחסי מין עם ילדה מתחת לגיל 3 אינם נחשבים כקיום יחסי מין מבחינת ההלכה, ותכף אגיע גם לעניין משכב עם ילד מתחת לגיל 9. עכשיו אני הולך לבאר ענייני קיום יחסי מין במסגרת הנישואין בין גבר בוגר לילדה מתחת לגיל 12. אני הולך להביא כאן כמה הלכות מטרידות ביותר הנוגעות לעניין, אך כדי שהדברים יובנו היטב, יש צורך ועניין במתן הקדמה ובקצת חומר רקע על איסורי נידה.

א. הקדמה על נידה. נידה היא אישה שחוותה וסת, והיא אסורה לבעלה בקיום יחסי מין למשך זמן של בין שבוע לשבועיים בכל חודש, עד "שלא תראה עוד דם" (דבר שכרוך בדרך כלל באקט המשפיל של תחיבת סמרטוט לבן עמוק לתוך הנרתיק והבאתו לפני רב לבדיקה קפדנית). יש כאן כמובן גם את כל "גדרות ההלכה" השובניסטיות ובעלות השורשים הפגאניים-מגיים שאומרות שאסור לבעל גם לגעת באישה או לקחת חפץ ישירות מידיה כל זמן שהיא נידה - אך הקטע המרכזי כאן הוא האיסור על קיום יחסי מין.

ויקרא, טז', כה'-כז': "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ, אוֹ כִי תָזוּב, עַל נִדָּתָהּ: כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה - טְמֵאָה הִוא... וְאִם טָהֲרָה, מִזּוֹבָהּ - וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר."

משכב עם אישה נידה היא איסור חמור שדינו כרת, והחמירו בו גם אצל ילדות קטנות, שלא עברו את גיל 3, ואפילו בתינוקת בת יומה (משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק ד' הלכה א'): "נידה, הרי היא כשאר כל העריות. המערה בה, בין כדרכה בין שלא כדרכה - חייב כרת: ואפילו הייתה קטנה בת שלוש שנים ויום אחד, כשאר עריות - שהבת מיטמאה בנידה, ואפילו ביום לידתה, ובת עשרה ימים, מיטמאה בזיבה. ודבר זה מפי השמועה, שאין הפרש בין גדולה לקטנה, לטומאת נידות וזיבות."

ב. הקדמה על קריעת הבתולין. במקביל לכתוב למעלה, כל חוקי הנידה חלים גם אישה בתולה שזה עתה נבעלה והחלה מדממת בעקבות כך - אף על פי שזהו דם בתולים ולא דם נידה. מה עצוב שמייד לאחר הפעם הראשונה בה הם מקיימים יחסי מין, על הבעל לפרוש למיטתו הנפרדת ולא לגעת שוב באישתו הטרייה עד שתהיה "נקייה" פעם נוספת. דבר זה אמור אך ורק באישה המוגדרת הלכתית כבוגרת (מגיל 12.5 ומעלה). לאחר הקדמה זו, נעבור בסעיפים הבאים בהלכות של הספר משנה תורה לרמב"ם, ונסביר אותם בעברית נורמלית לאור מה שראינו עד עכשיו.

ג. לקיים יחסי מין עם נערה בין הגילאים 12-12.5.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה כ':

"נישאת כשהיא נערה - אם לא ראת דם מימיה - הרי זו מותרת לבעלה ארבעה ימים ביום ובלילה, אף על פי שהדם שותת: והוא, שלא חית המכה. ואם ראת דם בבית אביה, ואחר כך נישאת - אין לו לבוא עליה אלא בעילה ראשונה, ופורש; ויהיה דם בתולים זה, כאילו הוא תחילת נידה. ובוגרת שלא ראת דם מימיה, נותנין לה כל לילה הראשון."

אם היא נישאה כשהיא נערה - כלומר בגיאים 12-12.5 - ועדיין לא חוותה וסת מעולם, הכלל שהבאנו מעלה לגבי בוגרת אינו תקף לגביה, ולגביה יש כלל אחר: אותה, הפדופיל שהוא בעלה, רשאי לבעול כל היום וכל הלילה כמה שרק יחפוץ במשך ארבעה ימים תמימים, לפני שיצטרך להתרחק ממנה כקבוע בדיני נידה.

עוד ההלכה כאן מרחיבה שאם מדובר בנערה (שוב, גילאים 12-12.5) שכן חוותה וסת בטרם נישאה, מותר לבעול אותה רק פעם אחת בטרם עליו לרחוק ממנה, ושאם מדובר בבוגרת (מעל 12.5) מותר לבעול אותה כמה שרק יחפוץ באותו הלילה הראשון.

למה? כובע.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה כא':

"ארבע לילות שנותנין לנערה שלא ראת דם, אף על פי שהן בסירוגין - בועל לילה, וממתין אפילו שני חודשים או שלושה, ובועל לילה שנייה: והוא, שלא חית המכה. וכן קטנה שנותנין לה עד שתחיה המכה, אפילו לא חית שנה - הרי זה בועל כל השנה, בין בסירוגין בין יום אחר יום."

בהקשר ישיר לדין ארבעת הימים והלילות שראינו אצל הנערה שלא חוותה עוד וסת בסעיף הקודם - הרמב"ם מסביר שמותר לך "לשמור" את הימים האלו, במידה ולא ניצלת אותם במלואם, ולקבל "החזר" הלכתי גם לאחר זמן רב. הם גם הביאו דוגמה של אדם שבבעילה הראשונה הנערה דיממה לו ואז לא נגע בה חודשיים או שלושה (מסיבותיו האישיות), וכשבא עליה בפעם השנייה דיממה לו שוב. מאחר והוא לא ניצל עדיין את ארבעת הימים המוקצבים לו, הוא רשאי להמשיך במעשיו באין מפריע עד שיסיים את המכסה במלואה.

בהלכה זו אנחנו גם מתוודעים לראשונה לדינה של קטנה (מתחת ל-12) שמדממת בעקבות מעשיו של הגבר בה - גם אם הפצע בנרתיקה לא התאחה במשך שנה תמימה, והיא פשוט ממשיכה לדמם ולדמם אחרי ובזמן כל משגל, הפדופיל שהוא בעלה עדיין יכול לבעול אותה על בסיס יומיומי בלי שום בעיה הלכתית.

ד. קיום יחסי מין עם ילדה הקטנה מגיל 12, שהפכה לנערה בזמן נישואיה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה כב':

"קטנה שנישאת ונעשית נערה תחת בעלה, ועדיין הדם שותת מחמת המכה - כל בעילות שבעל כשהיא קטנה, נחשבת לו כלילה אחת; ומשלימין לו ארבעה ימים, בימי הנערות. ואפילו היו השלושה ימים שנותנין לה בימי הנערות בסירוגין, ובעל בכל שני חודשים לילה אחת - זה מותר: והוא, שלא תחיה המכה."

כאן מדובר על הקטנה המדממת מהסעיף הקודם, ומה קורה כשהלכתית היא חוצה את רף 12 השנים ומשנה סטטוס ל"נערה" לכל דבר: במקרה כזה, כל הימים בהם בעל אותה קודם נחשבים ליום אחד, ויש לו במאגר עוד שלושה ימים שהוא יכול לנצל כאוות נפשו, כמוסבר בתחילת הלכה כ'.

למה? אני יכול רק לציין בציניות שכמו שבעיני ההלכה מאה נשים נחשבות לעדות כמו גבר יחיד (שו"ת הרשב"א חלק ה' סימן קלט), כך גם ימים ושבועות וחודשים ארוכים של סקס פוצע ומכאיב בכפיה נחשבים לפתע ליום אחד בעיני ההלכה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה כג':

"כיצד יודעין אם חית המכה או לא חית: הייתה רואה הדם בעת שתעמוד, וכשתשב לא תראה, ובעת שתשב על הקרקע תראה, ואם תשב על כרים וכסתות לא תראה - עדיין לא חית המכה."

מדבר בעד עצמו וכל מילה מיותרת.

חופש

6. אין עונש על קיום יחסי מין עם ילד מתחת לגיל 9:

לגבי ילדים זכרים הקטנים מגיל 9, העניין מתחלק לשתי קטגוריות:

א. אישה ששוכבת עם ילד מתחת לגיל 9.

מבחינת ההלכה, זו לא בעיה. ראו את חציו האחרון של הרמב"ם שכבר ראינו, במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק א' פסוק יג': "וכן אישה גדולה שבא עליה קטן - אם היה בן תשע שנים ויום אחד ומעלה - היא חייבת כרת, או מיתה, או מלקות; והוא פטור. ואם היה בן תשע שנים ולמטה, שניהם פטורין."

יבם שגילו מתחת לגיל 9 לא יכול לחלוץ את אלמנת אחיו ולא יכול לקנות אותה בביאה - כלומר, היא איננה אשתו - אבל כן יכול לשכב איתה. תראו זאת במשנה תורה לרמב"ם, הלכות ייבום וחליצה, פרק א' הלכה טז': "כבר ביארנו בהלכות אישות שבן תשע שנים ויום אחד, ביאתו ביאה; ודבר זה, הלכה מפי הקבלה. לפיכך יבם קטן שרצה לייבם אשת אחיו - אם היה בן תשע שנים ויום אחד, מייבם, אבל אינו חולץ עד שיגדיל וייבדק, שהרי 'איש' (דברים כה', ז'-ט') בפרשה לעניין חליצה; ואם היה פחות מזה [מגיל 9], אין ביאתו ביאה. וביאת בן תשע, אינה קונה קניין גמור; לפיכך אין יבמתו ניתרת לזר, עד שיבוא עליה אחר שיגדיל, או עד שתחלוץ, כמו שיתבאר."

ב. גבר שוכב עם ילד מתחת לגיל 9.

משכב זכר היא עבירה שעל פי ההלכה עונשה הוא מוות בסקילה: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם." (ויקרא כ, יג)

אך אם אדם קיים יחסי מין עם ילד שגילו מתחת ל-9 שנים, הוא פטור מעונש המוות, ומקבל מכת מרדות. משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק א', הלכה יד': "הבא על הזכור, או הביא זכור עליו - שהערה (החדיר לתוכו את איבר מינו) - אם היו שניהם גדולים, נסקלים: שנאמר "ואת זכר - לא תשכב, משכבי אישה" (ויקרא יח,כב), בין שהיה בועל או נבעל. ואם היה קטן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה - זה שבא עליו או הביאו על עצמו, נסקל; והקטן, פטור. ואם היה הזכור בן תשע או פחות, שניהן פטורין; וראוי לבית דין להכות הגדול מכת מרדות, לפי ששכב עם זכור, ואף על פי שהוא פחות מבן תשע."

חופש

7. סיכום:

אז אחרי כל האינפורמציה והציטטות, מה בעצם היה לנו כאן?

ההלכה היהודית מעודדת נישואים של מבוגרים עם ילדים בני 9 עד 12, ונותנת להם אישור מלא לקיים עם הילדים יחסי מין במסגרת זו.

ההלכה היהודית מאפשרת נישואים של מבוגרים עם ילדות בנות 3 ואף מוקדם יותר, ונותנת להם אישור מלא לקיים עם הילדות יחסי מין במסגרת זו.

ההלכה היהודית לא מענישה אדם שקיים יחסי מין עם ילדה בת פחות מ-3. מה שחשוב לה הוא העניין הטכני (השגוי) של התאחות הבתולין, ולא עניין הפגיעה בילדה.

ההלכה היהודית מתירה לבעל לשכב עם הילדה לה הוא נשוי, גם כאשר יחסי המין גורמים לה לדימום ארוך וכואב הנמשך שנה.

ההלכה היהודית לא מענישה אישה שקיימה יחסי מין עם ילד בת פחות מ-9. היא תעניש גבר השוכב עם ילד בן פחות מ-9, אבל לא על כך שבוצע מעשה פדופילי, אלא על כך שבוצע מעשה הומוסקסואלי. העונש במקרה זה פחות חמור מהעונש על הומוסקסואליות בין מבוגרים.

החוק הדתי מאפשר פדופיליה, בין אם בכך שהוא מתיר אותה גלויות, ובין אם בכך שאינו מתיר אותה אך גם לא מעניש עליה. החוק האזרחי עולה עליו עשרות מונים.


יוני 2013



חברים ב- עוצב על ידי