אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

יום אינו עידן בן מיליארדי שנים - הוא לכל היותר יממה

מאת מוטי הולנדר

כולנו מכירים את הניסיון הנואש של המאמינים לשלב בין המדע לדת. אבל מה לעשות כשהמדע מתקדם ומציג לנו עולם שקיים והתפתח במשך מיליארדי שנים, ואילו התנ"ך אינו משתנה וממשיך לספר לנו את סיפור הבריאה בשישה ימים? הטענה שיום שמסופר עליו בבריאה אינו יום כמו שלנו היא תירוץ מוכר, כמו גם ההסבר הדחוק שתפיסת הזמן של אלוהים אינה בדיוק תפיסת הזמן שלנו - ובעצם ששת הימים הם יותר מעשרה מיליארדי שנים, כאשר כל יום מהווה עידן כלשהו בהתפתחות היקום עד להופעת האדם.

אני מבקש להוכיח מעבר לכל ספק, שיום בסיפור הבריאה אינו אלא יום רגיל, יממה בת 24 שעות ותו לא.

אפשר להוכיח זאת בעזרת מקומות שונים במקרא בהם מוזכר סיפור הבריאה, אך מה יותר משכנע מדברי גמרא מפורשת - גמרא שאך במקרה נתקלתי בה. במסכת חגיגה דף יב עמ' א כתוב: 'אמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום הראשון ואלו הן... מדת יום ומדת לילה...' - אומרת במפורש הגמרא, שביום הראשון נבראו האורך של היום והאורך של הלילה. רש"י מסייע למי שמתקשה בהבנת הנקרא, ואומר: 'כ"ד שעות בין שניהם.'

וזאת יש להבין: הנשק נגד הטיעונים המגוחכים של אותם דתיים "משכילים", נמצא לא פחות ולא יותר, בתוך מקורות היהדות. שם אכן התחלתי לחפש, ואת שמצאתי אציג בפניכם.

במסכת סנהדרין דף לח עמ' ב כתוב: "שתים עשרה שעות הוי היום (מדובר בזמן המואר בלבד) שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חווה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נדון שתים עשרה נטרד והלך לו."

המהר"ל ב"תפארת ישראל" פרק ט"ז מביא את הקטע הנ"ל בתוספת פרוט משלו בו הוא מסביר מה קרה בדיוק בכל אחת מהשעות. אמנם הגמרא מדברת פה רק על היום השישי, אבל גם בכך דיי על מנת להוכיח את טענתנו. בקטע הנ"ל מתוך מסכת סנהדרין מופרכת הטענה הגורסת, שהאדם אמנם התפתח באבולוציה, אלא שבריאת האדם בתורה מדברת על הכנסת הנשמה לאדם. קל לראות בקטע הנ"ל שלא זו הייתה כוונת הסיפור המקראי. אף מאמין דתי לא יקבל את הרעיון שהנשמה נזרקה באדם בטרם עמד על רגליו...

חופש

התפיסה הדתית מקבלת את דברי פרשני המקרא והתלמוד (ביחד עם חכמי התלמוד כמובן) כמה שנאמרו בהשראת רוח הקודש, וכל פרשנות שלהם מתקבלת בידי המאמינים כאמת מוחלטת שאין עליה ערעור. להלן אביא מספר מקורות משל פרשנים מוכרים, שדבריהם מתקבלים ביראת כבוד מצד כל מאמין.

  1. פרוש הרשב"ם על "ויבדל אלוהים בן האור ובין החושך" הוא, ש'י"ב שעות היה היום ואח"כ הלילה י"ב.'

  2. רד"ק לפסוק ג' אומר על היום הראשון לבריאה: '...והיה יום שלם כ"ד שעות...'

  3. האברבאנל לפסוק ה' כותב: 'שהיום השלם הוא כ"ד שעות והיה החצי ממנו יום מאיר וחצי האחר הוא לילה...'

  4. האבן עזרא כותב: 'יום אחד - הוא על תנועת הגלגל.'

  5. פירוש רבנו יהונתן: '...קשה מאמר חז"ל אלפיים שנה קודם שנברא העולם היה התורה, איך יתכן שנה אם אין גלגל ותנועה, אבל פירש הוא, גלגל היומי המסבב העולם יום ביומו היה קודם שנברא העולם ב' אלפים שנה, והוא שקצב מדת שנה בסובבו העולם שס"ה פעמים.' כמובן שאפשר להתחכם ולטעון ש-365 ימים היו בעצם מאות מיליארדי שנים, ו-2000 שנה היו בעצם כמה עשרות טריליוני שנים. לפי פירוש זה, ימי ארץ ושנות חמה היו קיימים עוד הרבה לפני בריאת העולם, ובוודאי שהיו כך בזמן הבריאה עצמה.

פרשן אחר - ספורנו - טוען אחרת: 'ויקרא אלוהים לאור יום. אף על פי שלא היה אז זמן האור והחושך מתנהג על אותן האופן שמתנהג אצלנו הזמן...'

נשאלת השאלה: מדוע היה חשוב לאותם פרשנים לומר לנו בצורה מפורשת שיום בסיפור הבריאה הוא בדיוק כיום שלנו? הרי בתקופתם לא היו ראיות מדעיות שסתרו את הדברים... נראה לי שהם ראו לנכון להגיד את הדברים משום שרבים היו נבוכים מהרעיון שהיקום, על כל מה שיש בו, היה יכול להיברא בשישה ימים כפשוטם. לכן באו הפרשנים ואמרו: גם אם נראה לך קשה הדבר, כך היה! אולי כך אפשר להסביר את פירושו של הספורנו, שגם הוא, כאדם משכיל, התקשה בהסבר.

אסיים בדבריו של הרמב"ן, שאמר דברים חד משמעיים ובעוצמה רבה: '...ודע כי הימים הנזכרים במעשה בראשית היו מבריאת השמים והארץ ימים ממש, מחוברים משעות ורגעים, והיו ששה כששת ימי המעשה כפשוטו של מקרא.' התרסה של ממש כלפי אלו המעזים לעוות דברי תורה מפורשים!

כאתאיסט ואיש מדע, אני מקבל את סיפורי הבריאה, כפי שהם כתובים במקרא, כאגדות מיתולוגיות ותו לא. אולם, בעומדי למול וכחן מתחרד, או פרשן דתי המנסה לצוד נפשות תמימות בקרב הציבור החילוני, דבריו של הרמב"ן, כמו גם דבריהם של שאר המקורות שהבאתי לעיל, הם הם התשובה הנכונה לאלו מהדתיים המנסים לאחוז בחבל משני קצותיו.

 


התקבל: פברואר 2009; פורסם: אפריל 2016



חברים ב- עוצב על ידי