אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אמנות ההסתרה

מאת יהושע (שם בדוי) - אדם שחי בקהילה החרדית

בדור זה התברכנו במחבתי"ם שונים ומשונים למיניהם, אבל המכנה המשותף בין כולם הוא שהם מסבירים רק את מה שהם רוצים, ורק את מה שמתאים לאג'נדה שלהם. בכל שאר הנושאים שאמורים לסבך אותם, הם בוחרים בזכות השתיקה, ומחביאים את השאלות מתחת לשטיח.

אם חשבנו שמדובר בשיטה חדשה תוצרת דורנו, מתברר ששיטה זו היא עתיקת יומין, לפחות מראשית האלף הקודם, אם לא קודם לכן. אנו מגלים אותה כאשר אנו חוזרים לאחור ובוחנים את הוויכוח ששרר בין הרמב"ם והראב"ד (ר' אברהם בן דוד).

ברמב"ם ביד החזקה (משנה תורה), בהלכות תשובה (פרק ה') מעלה הרמב"ם נושא מביך שמסבך את יסודות הדת, ומציג בה שני מושגים שסותרים זה את זה:

  • מושג ה"ידיעה", כלומר שאלוהים יודע כבר את הכל מעכשיו - הוא יודע מה אני עתיד לעשות, ומה אני עתיד להחליט.*

  • ולעומת זאת דוגלת הדת גם במושג ה"בחירה", כלומר שיש בידינו את חופש הבחירה להחליט האם לעשות כך או אחרת.

חופש

שני מושגים אלה חיוניים מאוד לצורך ביסוס הדת. מושג הידיעה - כי אחרת אנחנו מגבילים את יכולותיו של אלוהים, בכך שהוא לא יודע את כל מה שיקרה, ואז אינו יודע הכל. ומושג הבחירה - כי אחרת לא נשאר מקום ל"שכר ועונש", שהוא הבסיס לציוויים ולאיסורים שבדת.

אבל לרוע המזל, שני המושגים הללו סותרים גם זה את זה, כי ברגע שאלוהים כבר יודע מראש בדיוק מה שאני אחליט לעשות בעתיד, פירוש הדבר שהעניין כבר "סגור", ולא נותר בידי חופש בחירה להחליט אחרת. לא ייתכן שיהיה בידי חופש בחירה מוחלטת, אלא אם כן שתי האפשרויות - להרע או להיטיב - הן "אפשריות".

כהערת אגב, הרמב"ם מציין שהבחירה היא לא רק מוכרחת מכח הדת, אלא גם מכח החכמה, כלומר: ההגיון הבריא מכריח אותנו לומר שקיים חופש בחירה, וכל אחד אחראי על ההחלטות שלו. בנוסף, לאחר שהרמב"ם מעלה טיעון זה, הוא כותב שאין בידינו את היכולת להבין את הידיעה של אלוהים, כי הידיעה שלו היא שונה לגמרי מהאופן הרגיל שבו אנשים יודעים דברים, כך שאין סתירה. (שימו לב שבדרך זו אפשר גם לומר ש'כן' ו'לא' בו זמנית אינם סתירה כאשר מדובר באלוהים...)

חופש

אבל הראב"ד לעומתו (שהיה בן דורו של הרמב"ם, וכתב כמה "השגות" על דברי הרמב"ם) לא מרוצה מכל זה, ולכן הוא כותב:

"לא נהג המחבר מנהג החכמים … וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים, ולא יעורר ליבם ויניח דעתם בספק, ואולי שעה אחת יבוא הרהור בלבם על זה"

כלומר, מנהג החכמים הוא להעלים מידע מן ההמון, ובמיוחד כאשר אין הסבר מניח את הדעת.


* מאחורי חשיבה זו מסתתרת הנחה פילוסופית המכונה 'דטרמיניזם'. הדטרמיניזם (בלועזית: 'קביעה' או 'היקבעות') הוא שיטה פילוסופית הטוענת כי הכל נקבע מראש ולכן אין לאדם באמת בחירה חופשית. לפי שיטה זו, נדמה לנו אולי שפעלנו מתוך רצון חופשי, אך למעשה היינו כפויים לפעול כי שפעלנו. שיטה זו טוענת שהכל מתרחש בעולם באופן סיבתי, ואילו לא התרחשו המאורעות הקודמים שהן סיבות המאורע החדש, לא היה המאורע החדש מתרחש אף הוא. השיטה מקישה מעולם הדומם, הצומח והחי הפשוט - אשר חיים בעולם סיבתי- גם לחיי האדם. ההיקש מניח שאין מעשי האדם יוצאים מכלל שאר הגופים הפיזיקליים.


אוגוסט 2013



חברים ב- עוצב על ידי