האם "גויים" הם בכלל בני אדם?

מאת אנשי "דעת אמת"

מזה זמן מה מבקשים אנו להביא לידיעת קוראי "דעת אמת" דברים מדויקים ומלאים על יחסה של ההלכה היהודית למי שאיננו יהודי. הרבה דברים שאינם אמת נכתבים בעניין זה ויש להעמיד הדברים על דיוקם.

הנה הגיע לידינו מאמר מקיף ומעמיק, מעשה ידי תלמיד חכם מישיבת "מרכז הרב" וזכינו שנעשתה מלאכתנו בידי אחרים. כיוון שאין כמעט מחלוקת בינינו לבין דברי המאמר, היננו להציגם כאן למען ילמד הקורא ויעמיק ויחכים ביחס ההלכה היהודית אל ה"גוי" (כל מי שאיננו יהודי). היננו מביאים כאן, כלשונו, את מאמרו של הרב דוד בר חיים שכותרתו "ישראל נקראים - אדם". המאמר מובא ללימוד ועיון בהלכה ולהבנה יסודית של הפסיקה היהודית.

במאמר זה, הדן בפרוט רב ביחס ההלכתי-תורני ל"גוי", מגיע הרב בר חיים למסקנה החד משמעית: "תורת ישראל קובעת הבחנה ברורה בין איש מישראל המוגדר כ'אדם', לבין נוכרי". היינו, התפיסה ההומניסטית של שוויון בין כל בני האדם אין לה קיום ביהדות ההלכתית כלל.

הרב אכן עשה עבודה מקיפה, ביושר אינטלקטואלי, ובחן כמעט את כל ההיבטים ההלכתיים ביחס ל"גוי". הוא גם יצא נגד הרבנים המדברים מתוך גחמת ליבם ובהשפעת העולם המודרני והטוענים שאין להפלות בין אדם לאדם. הוא קובע, חד משמעית, כי רבנים כאלה אינם חיים מפי התורה אלא מהרהורי ליבם בלבד. יתר על כן, טוען הרב בר חיים כי יש רבנים המסלפים באופן מובהק את דעת ההלכה ומוליכים שולל את עצמם ואת הציבור הרחב.

הינה, בראשי פרקים, העניינים בהם עוסק הרב במאמרו למען ירוץ בם הקורא:

1. דיני רצח. יש הבדל בהלכה בין רצח של יהודי לרצח של גוי (שהוא חמור פחות).
2. אסור לחלל שבת כדי להציל חייו של גוי.
3. שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור. אבל שור של גוי שנגח של ישראל חייב (אפלייה בדיני נזיקין).
4. האם גזילת הגוי אסורה מן התורה (כמו גזילה מיהודי) או רק מדברי חכמים?
5. אסור להשיב אבידה לגוי אם הסיבה היא שהוא מחבב את הגוי או מרחם עליו.
6. "טעות הגוי" מותרת ליהודי - כגון שאם טעה הגוי בחשבון ה"עודף" אין חובה לתקן לו את טעותו, והשאלה ההלכתית היא אם מותר להטעות את הגוי במזיד.
7. רק על גניבת נפש ישראל (חטיפה של יהודי) חייבים מיתה, הגונב את הגוי פטור.
8. המכה וחובל את הגוי פטור מכל תשלומי הנזק, אבל הגוי שהכה את היהודי חייב מיתה.
9. אין מחזירים הונאת גוי - כגון שמכר לו מוצר במחיר מופקע, לא צריך לפצותו.
10. אין ממנים גוי, לא למלכות ולא לכל תפקיד של שררה (כגון שר ממשלה), ואפילו "גר צדק" אין ממנים.
11. המוציא שם רע על גיורת פטור מן המלקות (המוציא שם רע על יהודי חייב מלקות).
12. האיסור "לא תשנא" חל רק על יהודי, מותר לשנוא גוי.
13. מותר לנקום ולנטור לגויים. מצוות 'ואהבת לרעך' חלה רק על יהודי ולא על גוי.
14. הרואה קברים של גויים חייב לקלל ולומר "בושה אימכם מאוד וכו'".
15. כיצד, בהלכה, דומים הגויים לבהמות.
16. שור שהזיק לשפחה (שאיננה יהודיה) - דינו כאילו הזיק לסתם בהמה, כמו חמור.
17. גופתו של הגוי המת אינה מטמאה, וגוי שנגע במת אינו נטמא, דינם כבהמה שנגעה במת.
18. אסור לסוך "שמן המשחה" על יהודי, אבל לסוך על גוי מותר כי דין הגוי כבהמה.
19. שחיטת הגוי פסולה משום שדינו כבהמה. ("דעת אמת" איננה מסכימה, הלכתית, עם מסקנת הרב שהוא פסול משום שדינו כבהמה.)
20. "בשר חמורים בשרם" נאמר על הגויים המופקרים מינית, והם כולם נחשבים לבהמות כחמורים.

דברי הרב ברורים ומדויקים מבחינה הלכתית ונתמכים כמעט בכל הספרות ההלכתית הקיימת. אין צורך לאמר שהרב בר חיים מקבל את ההשקפה התורנית הגזענית הזאת כדברי אלהים חיים ממש, כמו שציין ב'סוף דבר' של מאמרו: "ברור לכל יהודי המקבל את התורה כדבר ה' מסיני, המחייבת ותקפה בכל הדורות , שלא ניתן לערוך בה פשרות או 'תיקונים ושיפוצים'."

גם מובן מאליו ש"דעת אמת", כמו כל אדם נבון שאינו מקבל עליו את חוקי התורה וההלכה כדברי אלהים חיים, מתקוממים כנגד גזענות מפלה ונפשעת זו.

המאמר מתפרסם באתר דעת אמת, כאן.