אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אליבא דבני עקיבא - קול באישה ערווה

תנועת הנוער הדתית "בני עקיבא" מחרימה את טקס הזיכרון לחללי שיירת הל"ה
בגלל שירת נשים בטקס


מאת רועי צזנה


"תנועת בני עקיבא ביטלה את השתתפותה באירוע הזיכרון המסורתי ללוחמי "שיירת הל"ה" שנהרגו בתש"ח בדרכם לגוש עציון, זאת בשל הופעת להקה צבאית, הכוללת שירת נשים שתיערך בו, כך נודע ל-ynet "

"מזכ"ל תנועת הנוער הדתית, הרב בני נכטיילר, תקף בחריפות את ההחלטה לשלב הופעה ובה שירת נשים בטקס הזיכרון לשיירת הל"ה - מהלך שבגינו החליטה בני עקיבא להחרים את האירוע "

לצער כולנו, תנועת בני עקיבא הולכת ומתחרדת בשנים האחרונות. מנהיגיה, שהיו בעבר אנשי חזון וחלוצים שמאסו בעול הרבנים, משתייכים היום בעצמם למוסד הרבנות. ככאלו, הם בוחרים לקבל את הקווים הנוקשים ביותר במחלוקות רבות, במקום לייצר עמדה ערכית ומוסרית המתאימה לימינו.

מחאתי וביקורתי מהמצב הנוכחי, כמו גם סלידתי מגישתו של המזכ"ל הנוכחי של התנועה, הביאו אותי לכתוב לו את אשר בלבי, ברוח סרקאסטית-צינית, כמו הייתי מנהיג דגול של אחת הכתות החרדיות, שדומה שבני עקיבא נוהים בעקבותיהן. בהמשך אדון גם במקור ההלכתי לאיסור הקרוי "קול באישה ערווה", עליו מסתמכים בני עקיבא ואחרים.

מכתב לרב בני נכטיילר, מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא

כבודו,

ברצוני להודות לך מקרב לבי על שקיבלת החלטה לפעול לפי צו תורה ולהחרים את טכס הזיכרון לשיירת הל"ה. אמנם תורתנו הקדושה אינה מכילה אזכור ספציפי באשר לשיירת הל"ה. כבודו הגדיל להבין כי דבר נורא הרבה יותר עומד על הפרק. סוגיה זו חשובה שבע ושבעים מונים משלמות עם ישראל, מקירוב לבבות או מהבעת כבוד כעם אחד לחללי אחת השיירות שנפלו למען הארץ. וזוהי, כמובן, שירת הנשים.

ואכן, דבר נבלה נפל בארץ כנען. כיצד העיזו מארגני הטכס לבקש מתנועת נוער דתית טהורת הנפש המקפידה על צניעותה להאזין לשירתן של בנות להקה צבאית? כלום לא הבינו כי מנוגד הדבר להלכתנו הקדושה, לפיה ורק לפיה מחויבים "בני עקיבא" לפעול? רק אתה, הרב נכטיילר, יחיד בדורו ומורם מעל, הבנת את חומרת המצב משהכרזת שאינך מבין את ההתעקשות מצד המארגנים. שהרי, כפי שהלנת - "מה קדוש בשירת נשים"?

צודק, הרב נכטיילר, צודק לגמרי! המשך בדרכך דרך אלוקים הנאמנה והטובה, וצא חוצץ כנגד גלי הליברליזם הבזויים שלחרפתנו משתלטים על עולמנו, ויפה שעה אחת קודם! כיצד ניתן בכלל להשוות את ההלכה הטהורה - יצירתם המקודשת של חכמינו זיכרונם לברכה, ל"שוויון" המגוחך, אותו מנסים החילוניים הכופרים לבסס במדינתנו? איך אפשר לייחס קדושה לעקרונות זרים של עכו"ם כמו "כבוד האדם וחירותו" לעומת החלטותיהם הנאצלות של גדולי התלמוד והגמרא יראי-האלוקים? בכל מאבק בין השניים, אין ספק מי ינצח, כפי שהוכחת לנו בשבוע האחרון.

לצערנו כי רב לא כל הנוער הדתי-ציוני תומך בדרכך. יש ביניהם המעדיפים לראות את העם "שלם ומאוחד", ולו גם במחיר ויתור על חלק מהוראותיה של ההלכה. אותם נערים ונערות בני נעוות המרדות, נוער שוליים הם ועשבים שוטים, המעזים לטעון כי כללי אלוקינו מלכנו, שהתקבלו לפני אלפיים ומאתיים שנה בארץ בבל, ותאמו את כללי ההתנהגות והלבוש שהיו מקובלים באותן השנים, אינם מתאימים עוד לימינו אנו. ועל כך אפשר רק לומר שמע ישראל! געוואלד! אנא אנו באים??

תבוא עליך ברכת האלוקים על שהארת ל"בני עקיבא" את דרך האמת, היכן הצדק, מי צודק ומי טועה. המשיכו - אתה וכל פרנסי תנועת "בני עקיבא" ורבניה לומר כן להפרדה מוחלטת בין ילדות וילדים, בין נערים לנערות, בין גברים ונשים!

רק דבר אחד זר הוא לרוחנו ואינו יאה לאמונתנו, רֶעב נכטיילר. היטבת לעשות כשהחלטת להקפיד בתנועתך ולמנוע כל סטייה מן ההלכה, קלה כחמורה, אך כיצד זה נשתכחה מלבך השבועה מן הגמרא: "שלא יעלו ישראל בחומה"? שהרי לפי שבועה זו נהיר וברור וידוע, כי אסור למדינה יהודית להתקיים טרם ביאת המשיח, והוא עודנו מתבושש לבוא. אי לכך, ובהתאם לזאת, דורש אני ממך במפגיע להמשיך ולהחמיר, ולהחרים גם את כל הטכסים כולם במדינת ישראל המשוקצת, בין שיופיעו בהם נשים (רחמנא לצלן) ובין אם לאו. המשך לקדש דבר תורה, תלמוד וגמרא, ומי יתן ויגיעו תלמידיך לאור האמת, אמן סלה.

על החתום (---)

*  *  *

בניגוד לדעה המקובלת, איני נהנה להשחית את זמני על כתיבה נגד קיצוניות דתית, ודאי שלא כאשר הדבר בא על חשבון מאמרים מדעיים רציניים שהיו יכולים להתפרסם מעל במה זו. עם זאת, החלטתו של מזכ"ל תנועת בני עקיבא להחרים את צעדת שיירת הל"ה בטענה של "קול באישה ערווה" הקפיצה אצלי פיוז. "אבל איפה כאן המידע החדשן?" תשאלו בוודאי, "אנו קוראים את הבלוגים שלך כדי ללמוד דברים חדשים, לא כדי לקרוא סרקאזם שאתה מחשיבו כמוצלח"!

מאחר שמן הראוי לצטט אי-אלו דברי חכמה, אסקור בשתי פסקאות קצרות את מקור הביטוי "קול באישה ערווה", ממנו נגזרת הפרשנות לפיה אסור לאישה לשיר בפומבי.

זה קרה איפ'שהו בין מאתיים לשלוש-מאות שנה לאחר הספירה, כאשר בוקר אחד קם לו ברנש בשם שמואל ירחינאה, והחליט לציית לדבר תורה בצורה יצירתית מהרגיל. הציווי בתורה (ויקרא, י"ח) קובע כי "ערוות אביך וערוות אמך לא תגלה...", כשהכוונה היא איסור על קיום יחסי-מין בין בני משפחה, וערווה היא אבר המין, הקרוי משום מה גם חלק הגוף הצנוע. שמואל הנ"ל עיין גם ב-"שיר השירים" וגילה כי כתוב בו "כי קולך ערב ומראך נאוה". עשה שמואל שתיים ועוד שתיים (שלגביו הם חמש) וברמת "הבנת הנקרא" שלו הבין, כי "קול באישה ערווה"... (מה הקשר? בירה נשר!)

אני רציני, חברים. אתם מוזמנים לבדוק בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד, עמ' א'. תמצאו שם גם פנינה חשובה נוספת, של רב ששת, שטען ש- "שיער באישה ערווה". גם הוא התבסס על "שיר השירים", שם נכתב במפורש כי- "שערך כעדר עיזים שגלשו מהר גלעד".

המשמעות? פשוט מאד. לקולן ולשערן של הנשים יש משמעות ארוטית, ולכן אסור להן לשיר מול גברים, לבל יגרו אותם ויזקפו בהם אברים שראוי שלא יזדקפו שלא לצורך ויגרמו לחטא של השחתת זרעם לשווא. לאורך הדורות הופיעו פירושים נוספים, כגון זה של הרשב"א, שטען שלנשים אסור אפילו לדבר עם גברים לשווא. אבל, "תודה לאל", דברים אלו נדחו מן ההלכה. מותר לנשים לדבר עם גברים. רק לשיר אסור להן.

אז בואו ונעבור על זה שוב, מהתחלה: לפני כאלף ושמונה-מאות שנים החליט שמואל האמוראי להכניס את דעתו לתלמוד בהתאם לכללי הלבוש וההתנהגות שהיו מקובלים באותה עת בבבל, וסיפק תירוץ הגובל בעלבון להיגיון, להבנת הנקרא ולכתיב העברי, לפיו "קול באישה ערווה" (תרגום: קולה של האישה הוא אבר מינה). קביעתו התמוהה של שמואל השתרשה במסורת הדתית של עמנו, ובמאות ואלפי השנים שלאחר מכן לא רצה איש מהרבנים האחרים לצאת כנגד אותה דעה, שהפכה להיות חלק מההלכה.

מאז ועד היום, לפי המחמירים, אסור לנשים לשיר בפני גברים, והן מתבקשות (=נאנסות) לכסות את שערן, במקרה הטוב, לאחר הנישואים, או לגלחו כליל במקרה הגרוע. יש המקלים ומתירים שירה שלא נועדה לענג גברים [שהרי בכל סרט פורנו מוצלח באמת ישנה שחקנית ששרה ומסלסלת (את קולה...) כזמיר]. "בני עקיבא" נכללו עד היום, ברובם, על המקלים. חבל, חבל מאד שהם מקצינים עכשיו את דרכם במדרון חלקלק של החמרות, ממנו קשה מאד לצאת, והוא מוביל תמיד להסלמה ולקיצוניות הרת-אסון. חורבן בית שני נגרם כתוצאה מפילוג בתוך העם. אנו נמצאים כעת בימי בית שלישי... והמצב אינו נראה טוב מכפי שהיה אז.


פברואר 2010



חברים ב- עוצב על ידי