אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

תורה ומדע

מאת יהושע (שם בדוי) - אדם שחי בקהילה החרדית

אנו נתקלים לפעמים במאמרים המיישבים סתירות שבין התורה למדע. כלומר, מה קורה כאשר מה שכתוב בתורה סותר את מה שמקובל כדבר פשוט במדע כיום.

היות שהדוגמאות לכך הן רבות, לא אתחיל למנות אותן, אך ברצוני בעיקר להתמקד ברעיון שמאחורי השאלה.

חופש

הרעיון הוא כזה: כאשר אדם מאמין בדת היהודית, היא מחייבת אותו להאמין (כאחד מ"שלושה עשר עיקרי האמונה") שכל התורה המצויה עתה בידינו היא זו שניתנה למשה רבנו. כלומר, כל מה שכתוב בתורה שבכתב ושבעל פה - הכל כבר ניתן למשה בסיני (לא ברור אם זה חייב להתפרש כך, אבל בכל מקרה ככה מקובל לפרש את זה).

ברגע שאנחנו מאמינים בזאת, אנחנו חייבים להאמין שכל מה שכתוב בתורה הוא אמת גמורה. לפיכך, ברגע שאנחנו נתקלים בסתירה - כשהמדע סותר את מה שכתוב בתורה - נשארו לפנינו שתי אופציות:

1) לנסות ליישב את מה שכתוב בתורה, בכל מיני דרכים (רציונליות ולא-רציונליות), כך שלא יסתור את המדע.

2) דרך נוספת (נוחה יותר) היא להגיד שייתכן והמדע טועה, כמו שראינו לפעמים שמדענים מאוחרים הפריכו תאוריות שונות של מדענים מוקדמים. כך שלעולם אי אפשר להגיד בביטחון שהמדע הוא אמת, לעומת מה שכתוב בתורה שתמיד הוא אמיתי.

(כמובן שההיפך הוא הנכון: אנחנו רואים שהמדענים לא פוחדים להודות שהם טעו עד עכשיו, אפילו כאשר מדובר לפעמים רק בטעויות קטנוניות, שאם היו רוצים היו יכולים לפרש את קביעתם הראשונה באופן שתתאים עם המציאות, או שהיו יכולים להתעקש ולהישאר להיות צודקים. למרות זאת, היות שמטרתם היא להגיע אל כמה שיותר נתונים נכונים ומדוייקים, אין להם שום סיבה להישאר צודקים. לעומת זאת הדת, היות שמטרתה היא להישאר צודקת כל הזמן, אז אין בה מקום לטעויות, גסות ככל שיהיו.)

חופש

דוגמה מתאימה לכך היא קונפליקט אחד, שהרבנים מתקשים איתו היום, כאשר הסתירה נוגעת בהלכה ובמעשה, כך שקשה להם להתעלם ממנה, כפי שעושים לפעמים:

בתלמוד (חולין ס"ז ב') כתוב שהשרצים הנמצאים בדגי הים מותרים באכילה (למרות האיסור הכללי שהתורה אוסרת לאכול אותם), מפני שהשרצים האלו נוצרים מבשר הדגים, ולא מרביית זכר ונקבה.

הבעיה היא, שלרוע המזל המדע כיום קובע שכל בעל-חיים נוצר דרך רבייה באופן כלשהו, ובשום אופן לא נוצרים בעלי חיים מבשר בעלי חיים אחרים. כך שהכלל התלמודי נופל, אז מה עושים?

יש כאלו רבנים שסוגרים את העיניים, וצועקים "כפירה!!!" על האמירה שמשהו שכתוב בתלמוד הוא לא נכון. ולכן ממשיכים להתיר לשואליהם לאכול את השרצים שבדגים (שו"ת שבט הלוי ח"ד סימן פ"ג). אבל ישנם כאלו שמתקשים להתעלם לחלוטין, ומנסים ליישב את הסתירה באופן כלשהי, ולכן אוסרים לאכול את השרצים שבדגים.

חופש

אז בקיצור, הרעיון הוא שאם התורה כותבת לנו ככה, לא יתכן אחרת, למרות שהמדע קובע אחרת, למרות שהמדע מבוסס בסך הכל על נתונים מציאותיים שאפשר לראות בעיניים.

דוגמה נוספת לכך היא האופן בו התלמוד (חולין מ"ה ב') מתאר את מבנה קנה הנשימה של הבהמה, באופן כזה: מן הקנה הנמצא בצוואר מתפצלים שלושה קנים, כאשר קנה אחד מתחבר בסופו ללב, קנה אחד מתחבר לריאה, ואחד לכבד.

אכן הרמב"ם סוטה מן הפירוש הפשוט, ומפרש אחרת קצת. אבל רש"י מפרש את זה כפי שמשתמע, וגם שולחן ערוך (יו"ד סימן ל"ד סעיף י') מביא את התיאור הזה.

מאידך כמובן, מי שיש לו עיניים לראות, יכול לראות בבירור שהתיאור הזה הוא רחוק מאוד מן המציאות הקיימת.

חופש

מכאן אפשר להסיק שהדיון הוא לא רק על הסתירות שבין תורה ו"מדע", אלא גם על מה שאנחנו יכולים לראות עם העיניים שלנו (ללא שום צורך בהוכחות כלשהן). אם התורה אומרת אחרת, אנחנו אמורים לקבל - בכל מחיר - את מה שכתוב בתורה.

ואכן, בכל בתי הכנסת היהודיים, בכל רחבי העולם, אומרים בתפילה בכל שבת בבוקר: "האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח, ובוקע חלוני רקיע, מוציא חמה ממקומה, ולבנה ממכון שבתה, ומאיר לעולם כולו".

הפירוש המילולי: אנחנו מודים לאלוהים, שפותח - בכל יום - את הדלת שבמזרח העולם, ומוציא דרכה את השמש.

תיאור יפה מאוד באשר לדרך בה השמש זורחת ושוקעת בכל יום, ממזרח העולם עד למערבה, ואז נכנסת לרקיע, כשבלילה היא ישנה ברקיע, ובבוקר היא יוצאת שוב מן הדלת המזרחית שברקיע. אפשר למצוא במקומות שונים בתלמוד (וגם אצל רש"י שחי במאה ה-10!) ביסוס לתיאור מסוג זה.

כיום אפשר לראות בעין (ולא רק להוכיח בכלים מדעיים אחרים) שהתיאור הזה יפה מאוד לספרי אגדה, אבל רחוק מן המציאות "180 מעלות".

חופש

אנחנו חייבים להגיע למסקנה אחת, והיא שברגע שאנחנו מאמינים בתורה (לפחות בצורה שבה מאמין הציבור האורתודוקסי כיום), אנחנו מתחייבים שלא להאמין גם לדברים שאנחנו רואים בעיניים.

כאן נשאלת מאליה שאלה פשוטה: למה צריך לשמור שבת?

התשובה אמורה להיות: כתוב בתורה: "זכור את יום השבת לקדשו"!

אני שואל שוב: הרי אני חייב שלא להאמין למה שאני רואה, אז מה מחייב אותי להאמין שכתוב בתורה שצריך לשמור שבת? (כל הידיעה שלי על השבת היא רק בגלל שאני רואה או שומע).

חופש

ולסיום, אימרה קצרה מאת ה"בריסקער רב" (למרות שאני מניח שגם בציבור החרדי היא לא נאמרת בשיא הרצינות, בכל זאת היא נאמרת ברמה מסויימת של רצינות):

כתוב בתלמוד (גיטין ו', א') שבבל נמצאת בצפון ארץ ישראל, והגמרא מביאה פסוק כדי להוכיח שאכן כך הוא (שבבל נמצאת בצפון ארץ ישראל). אז השאלה היא: למה הגמרא צריכה להביא הוכחה מן המקרא שבבל נמצאת מצפון - הרי אפשר לראות את זה בעיניים?

מכאן, מסיק ה"בריסקער רב", שאכן אין לנו לסמוך על מה שרואים עם העיניים בלבד, וצריך פסוק כדי להוכיח זאת...

אכן, כפי שאמרנו.


אוגוסט 2013



חברים ב- עוצב על ידי