אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אני לא מתווכח עם דתיים, אני רק שואל אותם שאלה
על השואה והאמונה
מאת דרור

הקדמה:

עד לפני מספר שנים לא הייתי מעלה בדעתי להעלות בשיחה נושא רגיש כמו בעיית השואה והאמונה. נזהרתי לא לפגוע באנשים דתיים שכל חייהם מתנהלים על פי המצוות שהכתיב, לפי אמונתם, אותו אלוהים.

יותר מזה: עצם העלאת נושא השואה בוויכוח יכולה לפגוע בניצולי שואה או בקרובים שלהם. זאת רק בגלל עצם העלאת הנושא, כי כמו שתראו, כל מה שכתוב להלן על שואה ואמונה אינו פוגע בשום אופן בזכרם של הנרצחים.

הסיבה שבשנים האחרונות אני כן מעלה את נושא השואה והאמונה - כי זוהי הדרך הכי פשוטה להסביר לכל מיני מטיפים חרדיים למה הם לא יכולים למכור לי את הדת ואת האלוהים שאליו הם מתפללים.

ככה אני מסביר להם בפשטות איך אני יודע שאלוהים לא קיים. אני כותב את זה כאן כי אני חושב שזוהי הדרך הכי טובה שקיימת כדי לסייע לאנשים אחרים, בעיקר לאנשים צעירים (שאינם בקיאים בטיעוני המדיחים בתשובה למיניהם), כאשר סוחר דת חרדי מנסה לצוד את נפשם.

בעבר היה יוצא לי להיכנס לשיחות ארוכות עם דתיים על אלוהים ואמונה. זה היה לוקח דקות ארוכות, ובסוף או שהיו שולחים אותי לאיזה רב, או מזמינים אותי לסמינר (וכמו שאני לא הולך לערבי הדרכה לשימוש בסמים, ככה אני לא הולך לסמינרים), או שהיו שולפים לי איזה טיעון מסובך שהיה משאיר אותי בלי תשובה (למשל, לפני שקראתי על דילוגי אותיות היו שולפים לי איזה דילוג אותיות מהסרטים וכו' וכו'). אף פעם זה לא היה נגמר פשוט. לקח לי זמן, אבל בסוף הבנתי שעם דתיים לא מתווכחים על אלוהים ואמונה. כמה שלא תראה להם שבחוץ יום, הם יראו לך שזה בעצם חושך. חוץ מזה, אלוהים הוא מרכז החיים שלהם והם נורא מומחים בסיפורים האלה, ואני רק חובב.

אבל אל תבינו אותי לא נכון. אני לא שותק וגם לא מתחמק. כשאיזה מחזיר בתשובה מתחיל לספר לי סיפורי אלף לילה ולילה, או כשנהג מונית מספר לי שהוא "מאמין באלוהים", או כשמזמינים אותי במילואים למניין (אני מסביר להם שאני לא הולך כי אלוהים לא שומע...), ובעוד אלף ואחת הזדמנויות שיש לי לדבר עם דתיים על אלוהים ואמונה, אני פשוט שואל אותם שאלה אחת. לא משנה כמה הם יתעקשו לספר לי את הסיפורים שלהם ("תשמע מה קרה", "בוא תלמד קצת 'יהדות'", "איזה יהודי אתה?", "איך אתה מסביר את זה ש..."), אני מתעקש שקודם יסבירו לי את העניין הפעוט הזה של השואה. מתעקש מתעקש. לפני שסוגרים את העניין הזה אני לא מוכן לשמוע על שום דבר אחר.

זה הולך בערך ככה:

- אני מבקש שיסבירו לי איך שני הדברים האלה מסתדרים ביחד: אלוהים והשואה. ברור שהשואה קרתה כי אלוהים רצה שתקרה, לא?

כאן יש כמה אפשרויות. עד עכשיו נתקלתי בארבע:

(1) אפשרות אחת היא ששולחים אותי לרב או לסמינר או שמספרים לי שיש איזו קלטת שמסבירה הכל. ואני אומר להם שאני מצפה מאנשים שכל החיים שלהם מוקדשים לאלוהים לדעת דברים בסיסיים כאלה (אני גם מסביר להם שבשביל לדעת דברים פשוטים כאלה אני לא צריך רב או סמינר שיסבירו לי, אני מבין לבד). כשהם מתעקשים גם אני מתעקש על זה שהם יחפשו הסבר בעצמם. בדיוק כמו שהייתי מבקש שהם יביאו הסבר בעצמם אם הם טוענים שבאמצע יום בהיר הכל נראה להם חשוך.

(2) אפשרות שנייה היא שאומרים לי שנכון שאלוהים גרם לשואה ושאם היה רוצה היה מונע אותה. אבל הכל קרה בגלל שעם ישראל חטא (בחלק מהמקרים מספרים על תינוקות שחטאו בגלגול קודם) ולפעמים מוסיפים שזה הוביל לתקומת עם ישראל בארצו ועוד כל מיני דברים טובים. ואני שואל אותם אם זה אלוהים שאותו הם עובדים יום ולילה כל חייהם, זה שתכנן רצח נוראי של מיליון וחצי תינוקות וילדים יהודיים, ורצח נוראי של עוד ארבעה וחצי מיליון מבוגרים. אני מוסיף שאם זה המצב, אז כולנו צריכים להלחם מלחמת חורמה בפושע הזה, אלוהים, שכל הפושעים על כדור הארץ יחד אינם מתקרבים לשפלותו ולאכזריותו. לפעמים כאן מסתיים הויכוח, כי כאמור אני מתעקש שקודם יסבירו לי את העניין הפשוט הזה.

אבל בדרך כלל הויכוח לא מסתיים כאן. ממשיכים להסביר לי למה זה היה צריך לקרות. ואני שואל אותם אם הם היו ביד ושם, או ראו או שמעו מה בדיוק קרה בשואה. כי מההסבר שלהם אפשר להבין שמישהו חטא ואבא שלו הפליק לו סטירה. וכאן לא ממש מדובר על סטירה. מדובר על הפשע הכי גדול בתולדות האנושות. ואם זהו אלוהים, אז כשהם מתפללים אליו שיחשבו קצת על מה האלוהים הזה עולל לשישה מיליון מבני עמם. שיראו כמה מהתמונות שצולמו בשואה, שישמעו כמה מהסיפורים של ניצולים, ויקדישו לזה עוד קצת מחשבה. כי בעיני המעשים האלה לא יכולים להעשות על ידי מישהו שאינו היצור הנתעב ביותר שהיה קיים מאז ומעולם.

ושלא יהיו אשליות - ברוב המקרים זה שאתה מתווכח איתו לא רק שלא ישתכנע אלא אפילו לא יחשוב על מה שאתה מדבר. יותר מזה - הוא ישאל אותך למה אתה לא חושב קצת על מה שהוא אומר. ואז שוב אני מסביר לו שאני חשבתי על זה טוב טוב, וכשאני שומע את ההסברים שלו אני נזכר בכל מראות הזוועה ובכל סיפורי השואה, ואני מבין שהסיפורים שלו על אלוהים הם סיפורי מעשיות.


שואת יהודי אירופה
חלק מ-800,000 נעליים של יהודים
נרצחי מחנה המוות מאיידנק, פולין

(3) האפשרות השלישית היא שמסבירים שאלוהים לא תכנן את השואה, הוא פשוט אמר "בסדר, אתם לא הולכים בדרכי, אני נוטש אתכם וכל מה שיקרה, יקרה". בדרך כלל קוראים לזה "הסתר פנים". ואני כמובן מסביר להם שזה לא שונה בהרבה מזה שאלוהים גרם לשואה בעצמו - הוא ראה את הפשע הנתעב הזה קורה, הוא יכול היה למנוע אותו, והוא לא נקף אצבע כדי למנוע אותו.

(4) האפשרות הרביעית היא (וזה מאד נדיר) שאומרים לי שאין תשובה לשאלה הזו, ושהם פשוט מאמינים, ושאין להם מה להגיד למי שבגלל השואה לא מאמין באלוהים. ועם מי שאומר "למה? ככה!" אין מה להתווכח, כמובן, אבל הוא לא יכול לצפות שאני אשתכנע.

אתם מוזמנים לנסות פעם פעמיים את השאלה הפשוטה הזו. ואם אתם שומעים "הסברים" אחרים - אנא שלחו אותם אלי.

והמסקנה שלי? יש המון דברים שאני לא יודע. אני לא יודע מה היה לפני המפץ הגדול. אני לא יודע מה יהיה מחר. אני לא מי צודק: האתאיסטים (שאומרים שאין אלוהים בכלל), או הפנתאיסטים (שאומרים שאלוהים הוא הטבע) או הדאיסטים (שאומרים שיש אלוהים אבל אין שום קשר בינו לאלוהים של הדתיים) או האגנוסטים (שאומרים: אולי יש, אולי אין אלוהים). אני לא יודע המון דברים.

אבל את זה אני כן יודע: שהאלוהים הזה, שהדתיים מתפללים אליו, פשוט אינו קיים. חשוב לשים לב: אני יודע את זה בדיוק כמו שכשיש שמש בחוץ אני יודע שזהו יום ולא לילה. כמובן שאפשר להתפלסף ולהגיד שאני לא יודע כלום, בדיוק כמו שאפשר להתפלל לאלוהים שאיננו קיים.

ולסיום, כמה מלים אישיות:

הפעם הראשונה שחשבתי על השואה ועל אלוהים והאם זה מסתדר בכלל היתה כשהייתי ילד בבית ספר יסודי (לא זוכר אם זה היה כיתה ג' או ד' או ה', אבל בערך בשנים האלה).

ידעתי שאנשים דתיים מאמינים באלוהים ובעצם כל חייהם סובבים סביבו. ידעתי שאנשים דתיים חושבים שלאלוהים הזה נורא איכפת מה הם עושים, והוא מאד מתרגז ועלול להעניש קשות אנשים שלא עושים את מה שהוא רוצה. בשיעורי תנ"ך שמעתי על המון דוגמאות לזה שאלוהים הזה מעניש את החוטאים וגומל לצדיקים כגמולם.

ואז שמעתי על השואה, ראיתי את תמונות הזוועה המחרידות, ואיכשהו ניסיתי לקשר בין זה לבין הסיפורים על אלוהים. היה לי ברור שזה לא מסתדר ולא יכול להסתדר. הבנתי שלא יכול להיות שיש אלוהים שאנחנו העם שהוא בחר בו (ככה למדתי בשיעורי תנ"ך) שהרשה שהשואה הנוראה הזו תקרה. לי, כבר בגיל תשע, היה ברור שאם יש מישהו כל יכול כזה שגרם או הרשה לשואה לקרות, לא יכול להיות שהוא האלוהים הזה, שהדתיים מתפללים אליו ושעליו אני לומד בשיעורי תנ"ך. הבנתי שאם יש איזה מישהו כל ויכול כזה, המישהו הזה הוא יצור שטני שאין שפל ממנו. ואת כל השאר קראתם כבר למעלה.


נובמבר 2000



חברים ב- עוצב על ידי