אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

'אלוהים'

מאמר ששי בסדרה:

בראשית ברא האדם את האלוהים

פרופ' יאירה אמית

 

פרופ' יאירה אמית היא ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב

 

מתוך סדרת מאמרים בנושא 'אלוהים' שהתפרסמו בחוברת מיוחדת של "יהדות חופשית" שהוקדשה כולה לנושא זה: גיליון 12-11, אוקטובר 1997

ככל שאר המאמרים בסדרה גם מאמר זה מועלה באתר חופש בהיתר אדיב של מערכת "יהדות חופשית"

 

מה משמעות האלוהים ליהודי חילוני בימינו? כבר ניסוח השאלה מעורר מספר בעיות: האחת - הניסוח מניח שיש לאלוהים משמעות אצל היהודי החילוני. כמו כן, ניסוח מסויים זה מצביע על תת-מודע מונותאיסטי, או על תרבות מונותיאיסטית שרואה לפניה אלוהים, ולא פנתיאון אלים עשיר ומגוון. במילים אחרות, כבר שלב הניסוח, שאינו מתייחס לתפישה של אלוהות, שיכולה להחזיק אופציות מגוונות כמו למשל פוליתאיזם, מזדאיזם, פנתאיזם, דאיזם וכד', אלא מעדיף להשתמש במונח המיודע "האלוהים", מצביע על ציפיות לסוג מסויים של תשובות.

 

איך מגדירים יהודי חילוני

הבעיה השנייה - אני מתבקשת להציג משמעות לתופעה המוגדרת בשאלה זו כ"יהודי חילוני בימינו", כאשר כלל וכלל לא ברור לי מהו העב"מ (עצם בלתי מזוהה) המכונה 'יהודי חילוני'. האם יהודי חילוני הוא מאמין שאינו שומר מסורת, וחילוניותו היא התנתקותו מהמסורת ? או אולי יהודי חילוני הוא מי שאינו מאמין (אתאיסט) אך שומר מסורת, אם מכוח ההרגל, או מכוחה של אידיאולוגיה שרואה במסורת מטרה כשלעצמה ומנתקת את המסורת מן האמונה? האם "יהודי חילוני" הוא מי שאינו מאמין ואינו שומר מסורת?

כיוון שאני מכירה מעט מאוד מהזן האחרון, וכיוון שנושא האמונה פחות מובחן חיצונית, אנסה להצטמצם בשאלת המסורת ולבחון אותה במונחים כמותיים. עד כמה יהודי צריך לשמור מסורת כדי שאחרים יצביעו עליו כדתי, או להיפך: עד כמה הוא צריך להתרחק מן המסורת כדי שאחרים יכירו בחילוניותו. האם יהודי ששומר על מחזור השנה היהודי - שבת, חגים ומועדים, אך אינו שומר מצוות ואינו מקיים את המסורת בימי חול, הוא יהודי חילוני, דתי או סתם חגיגי? האם יהודי שניתק עצמו רגשית ומעשית מהמסורת היהודית, אך משום כיבוד אב ואם הוא שומר בביתו על כשרות (כדי שיוכלו לאכול אצלו), ובנוכחות הוריו אף על מצוות נוספות, האם הוא דתי, חילוני או אדיפאלי? האם יהודי ש"נגד עין הרע" (מיהו העב"מ הנוסף?) צם ביום הכיפורים, שם מזוזות בביתו ומדי פעם משתטח על קברי צדיקים, שם פתקים בכותל ומשלם עבור ברכות לרבנים, למן הלובאביצ'ר זצ"ל ועד הרב כדורי שליט"א, האם הוא דתי, חילוני, או נמנה על משפחת 'גם אם לא יועיל לא יזיק'? האם יהודי שאוכל ראש של דג בראש השנה, לביבות בחנוכה, אוזני המן בפורים, מצות בפסח ומאכלי גבינה בשבועות, הוא חילוני, דתי, או סתם גרגרני? האם יהודי רפורמי, שנוסע בשבת לבית הכנסת, הוא חילוני או דתי? האם יהודי שכופר בכך שתורה ניתנה למשה בסיני והוא מסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לחכמים, אך לעומת זאת חש יחס של כבוד למחשבה היהודית לדורותיה, ואף משקיע ימים כלילות בהכרת צפונותיה ובהנחלתה לדורות הבאים, הוא חילוני? האם יהודי שכל טיפת דם של חיל ישראלי קדושה בעיניו לפחות כזו של מי שהורג עצמו באוהלה של תורה, ובודאי שיותר משעל אדמה בגבולותיה הלא מוגדרים של ארץ ישראל הוא חילוני או דתי? האם יהודי שרוצה לבקר את קברי האבות בחברון, אך אין לו כל בעיה להצטייד בדרכון, הוא חילוני או דתי שאינו לאומני? האם יהודי שומר מצוות שמדינת ישראל שווה בעיניו כקליפת השום, או לחילופין שמתיר לעצמו ולחסידיו לשקר ולכחש, לגנוב ולרמות, הוא דתי?

יכולתי להמשיך רשימה זו עד אין סוף, דבר הבא ללמד שאין הגדרה ברורה ליהודי חילוני, ואין שולחן ערוך לחילוניות, וניתן להצביע על רמות שונות ואופנים שונים של אמונה מחד גיסא, ושל שמירת מסורת מאידך גיסא, ואותו אדם יכול להיות מוגדר על ידי קבוצה מסוימת כדתי, וקבוצה אחרת תראה בו חילוני. במלים אחרות, כיוון שכמעט בכל אחד ואחד מישראל, שאינם מתכחשים ליהדותם, יש קורטוב של שמירת מסורת ואצל רבים אף קורטוב של אמונה, יקשה עלינו מאוד להגדיר מהו יהודי חילוני, ועוד יותר מזה - מהי לגביו משמעות אלוהים. רק כשנדע לכמת אמונה ומסורת ולהכריע כמה אמונה וכמה מסורת דרושים כדי להיקרא דתי, ולהיפך - כמה אמונה וכמה מסורת דרושים כדי להיקרא חילוני, נוכל להגדיר חילוניות מהי ומיהו יהודי חילוני.

 

האלוהות היא יצירה אנושית

גם חלקה השלישי של ההגדרה, התיבה "ימינו" - בעייתי. במה שונים ימינו מהדור שקדם לנו? האם המונח "ימינו" בא להצביע על פן כרונולוגי ולומר שיהודי שזנח את מסורת האבות בימינו שונה מזה שעשה זאת בדורו של ברנר או בדורו של מנדלסון? האם המונח "ימינו" מתייחס לקיום בשלהי המאה העשרים, או אולי לקיום היהודי במציאות של מדינה יהודית?

לאחר שהצגתי את מגוון הבעיות, אצהיר על כך שלדידי יהודי חילוני גמור הוא מי שהתנתק כליל מאמונה ומסורת אך לא התכחש למוצאו היהודי. וכיוון שכאלה כמעט ואיני מכירה, אין לי אלא להודות (ככתוב בסקרים) שמרביתם של ישראל, שלא התנתקו בגלוי מיהדותם, הם במידה זו או אחרת דתיים. לפיכך, אין לדעתי מקום לשאלה זו בניסוחה הקיים, ואני מרשה לעצמי לנסח את השאלה באופן הבא: מה לדידי משמעות מושג האלוהות?

אלוהים בורא את הכוכבים
סאנו די-פיאטרו, צייר איטלקי, 1481-1406, מוזיאון מארמוטן, פאריס, צרפת

כחוקרת ספרות המקרא, ספרות המחזיקה את שורשי התרבות היהודית, וכמי שעוקבת הן אחר מאבקה של ספרות זו בתרבות שבתוכה היא נוצרה, משמע התרבות הפוליתאיסטית (בלשון מגנה מקובל לכנותה אלילית), והן אחר הצורך של ספרות זו לעצב ריבוי פנים של האלוהות, בין רחום וחנון לבין נוקם ונוטר, בין "אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב" לבין "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (שירת האזינו, דב' לב 42, 11), נראה לי שמושג האלוהות הוא יצירה אנושית מורכבת, דיאלקטית, רבת פנים ובעלת עוצמה כמעט כנפש האדם. לדידי, היה ראוי לפתוח את ספר הספרים במילים הבאות:

'בראשית ברא האדם את אלוהים', וסיפר: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.."

האלוהות נוצרה כדי לשמש צרכים אנושיים מגוונים כמו: סמכות עליונה ומקור של כוח, תקווה אין סופית במישור האישי והקולקטיבי, מקור של נחמה, חמלה, תעוזה, מקור של הנמקה לכל מעללי אנוש, אכזריים וקשים ככל שיהיו. זוהי תשובה לשאלות חסרות פיתרון למן המישור המדעי ועד המישור המוסרי, כשאחת התשובות הלגיטימיות היא אי-הכרה וידיעה מספקת של האלוהות, שמצויות בה כל התשובות לכל השאלות. לפיכך בשם האלוהות ניתן לצאת לג'יהאד וניתן לרחם, לטפח ולחמול על כל יצור שנשמת רוח אלוהים באפו. אלוהים הוא אפוא, האמצעי היעיל ביותר לשלטון בהמוני בני אדם, ובעת ובעונה אחת לשמש להם תרפיה קבוצתית ואישית, להרעילם ולזכך את רגשותיהם, וכך אנו יכולים להתעלות עם המוזיקה השמימית של באך, לחוות את הציור והפיסול של מיכאלאנג'לו, להתעמק בספרות המקראית ובשאר מעשיו המופלאים של האדם שנעשו ונעשים לכבוד אלוהיו.

כל מה שנותר למתבונן מן הצד הוא לראות ולנתח את מושג האלוהות כפי שהוא מעוצב בתרבויות שונות, וכך משמש בבואה לתרבות מסויימת כלשהי בהתפתחותה ההיסטורית; וכן לראות עד כמה מסייעת תפישה מסויימת של האלוהות לבני אותה תרבות בהתמודדות עם הסבל והרע, שהוא חלק בלתי נפרד מן הקיום האנושי.

 

גם אלוהים הוא השערה. מפני שאם אלוהים היה עובדה, לא היה צורך באמונה.

צבי ינאי


נובמבר 2008



חברים ב- עוצב על ידי