אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

אי-קיומו של אלוהים כהשקפת עולם חילונית,
ו"מה אומרים הדתיים" על כך:

תשובה לטענות, לפיהן האמירה והסטיקר
בראשית ברא האדם את האלוהים
פוגעים ברגשות הדתיים ובמאבק לחופש מכפייה דתית,
וכי מן הראוי היה שאתר חופש וחבריו יחדלו מלהשתמש בו

מאת דן מלר

(ערכה את הדף: שירה)

שוב ושוב נשמעות טענות בציבור החילוני של מבקרי "חופש" נגד הסטיקר "בראשית ברא האדם את האלוהים", וכי מן הראוי היה, לדעתם, שלא ייראה ולא יישמע מעל במת "חופש" משפט זה. לאחרונה הועלו טענות אלו בגיליון מס' 10 של מכתבים משגרירי חופש, אבל גם בעבר לא חסרו. על טענות אלו השיב דרור בשני מאמרים - "בראשית ברא" ו"בראשית ברא (2)", בהם יצא להגנת האמירה והסטיקרים. לדבריו, הם נדרשו לאור טענות דומות, שנשמעו מפי מבקרי חופש לא מעטים.

אז בואו ונעשה סדר בנושא, ואחת ולתמיד נבהיר לעצמנו - אנחנו ההוגים והמבטאים משפט זה, ואלו התוהים לגבי הלגיטימיות שלו.. חשוב שנבהיר לעצמנו מדוע אסור לנו לחדול מלהשמיע אמירה זו, מדוע אין לה שייכות ליחסינו עם הציבור הדתי, ובעיקר - מדוע אין לנו כל צורך להתחשב ב"מה יאמרו על כך" המאמינים באלוהים, כלומר, הדתיים.

תשובתי לכל הטוענים כנגד עניין זה מבוססת על 5 הנחות יסוד:

  1. ההצהרה "בראשית ברא האדם את האלוהים" איננה פחותת משקל או משמעות מהאמירה "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ... ואת האדם", וכאמירה המבטאת השקפת עולם חילונית או אמונה דתית - שתיהן לגיטימיות לשימוש חופשי בפי המאמינים בהן.
  2. מי שמבקש למנוע אחת משתי ההצהרות הללו - "אלוהים ברא" או "האדם ברא", פוגע בזכות הטבעית העומדת לכל אדם לבטא את השקפתו או את אמונתו.
  3. אתר "חופש" הוא אתר חילוני. בתור שכזה הצהרת דעותיו והשקפת עולמם של חבריו היא לגיטימית מכל היבט שהוא. אתר חופש איננו אתר מיסיונרי, וההצהרות החילוניות שבו אינן מיועדות לקהל דתי, אלא לקהל חילוני, שבעיקר צעיריו זקוקים, מה לעשות, להסברים ולהבהרות מהי יהדות חילונית.
  4. חילוניות איננה הולכת יד ביד עם אמונה באלוהים. חילוניות כוללת שלילת קיומו של אל כלשהו - אתאיזם, או חוסר נכונות לדון בשאלת קיומו של אלוהים - אגנוסטיציזם (ראה "מילון חופש").
  5. אדם הטוען שהוא חילוני, ומבקש למנוע מצוות אתר חופש לבטא את ההשקפה החילונית, לפיה אלוהים הוא פרי יצירתו הרוחנית של האדם, ובאותה מידה איננו מונע מהמאמין הדתי לטעון שהאדם וכל העולם סביבנו הוא פרי יצירתו של אלוהים, איננו חילוני במקרה הטוב, הוא חד צדדי במקרה הפחות טוב, או מתחסד צבוע או מתחזה במקרה הגרוע.

סטיקר בראשית ברא

"אני לא מנסה להיות יפה נפש", נכתב במכתב שגרירים מס' 10, אבל "אני גם מאמין שכמה שיותר אנשים יקבלו שכל ויקלטו שאין דבר כזה אלוהים... לא אנחנו צריכים לגרום להם לא להאמין או שיאמינו במה שאנחנו מאמינים... זה פשוט לא אנחנו צריכים לגרום להם להאמין שאין אלוהים".

אמירה זו מבוססת על גישה מוטעית מיסודה. הציבור הדתי, זה שמאמין באלוהים, איננו, כאמור, קהל היעד שלנו, ולא אליו מכוונים הסטיקרים, האמירות וההצהרות שלנו. כל אלו מכוונים לקהל שלנו, לציבור היהודי החילוני, שחלקו לא מבין חילוניות מהי, ומחוסר ידע נכנע, הוא ומנהיגיו, לגחמות, לדרישות ולסחיטות שמופעלים עלינו השכם והערב. הכפייה הדתית לא היתה קיימת, והיתה קורסת בטרם נוצרה, לו הציבור היהודי החילוני, המהווה רוב בעם היהודי בישראל ובתפוצות, היה מכיר בהשקפת עולמו כערך מקודש, לא פחות משהאמונה באלוהים נתפסת כערך מקודש בעיני הציבורים הדתיים למיניהם. גרוע מכך: חלק ניכר של הציבור היהודי החילוני ומנהיגיו במוסדות השלטון, מכירים בחובתם להתחשב באמונה של האדם הדתי ואינם מכירים בחובתם להתחשב בהשקפת העולם של האדם החילוני. לכן נשמע במקומותינו את האמירה "אבל היהודי הדתי איננו יכול לחיות בלי זה", כשמדובר בריטואל פולחני דתי, כמו איסור נסיעה בשבת, איסור פתיחת בתי-אוכל בשבת וחג, חובת שמירת כשרות בכל תעשיית המזון ומוקדי מכירתו ועוד, ואיש איננו שומע ואיננו משמיע את האמירה "אבל היהודי החילוני איננו יכול לחיות בלי זה", כשמדובר בהיפוך של אותם מצבים לגבי היהודי החילוני.

כן, חילוני יקר. מאז היותנו ילדים בני שנתיים ופחות מלמדים אותנו ההורים, הגננות, המורים והמורות, ולאחר מן המנהיגים שאנחנו בוחרים לשמש לנו מורי-דרך בכנסת ובמוסדות שלטון אחרים, שהיהודי החילוני איננו זקוק לשום מסגרת אמונית. מלמדים אותנו גם כי הוא חייב לוותר לעמיתו הדתי בכל תחום ותחום בחייו הפרטיים והציבוריים, כמו נישואים, גירושים, טכסי לידה ובגרות, אוכל ובילוי, קיום תרבות ואורחות-החיים, מן הפרט הקטן ועד לגדול, זאת משום שליהודי הדתי יש מסגרת מחייבת - ההלכה היהודית - בעוד שליהודי החילוני, לכאורה, אין מסגרת דומה. וכאן נעוצה הטעות הנוראה, שנגרמת בגין העדר נכונות מצד היהודי החילוני להתייחס למערכות חייו ואורחותיהן כאל מסגרת מחייבת. לפחות מחייבת כמו זו של היהודי הדתי.

גם לנו, היהודים החילוניים, בוודאי לציבור היהודי החילוני בישראל, יש מערכת מובנית של אורחות-חיים, המבוססת על העדר מוחלט של תלות בכוח עליון (תקרא לו מה שתקרא, לדידי זה היינו הך), וכל החשיבה, העשייה, היצירה וניהול החיים מבוססים על פי מחשבתו ומעשי-ידיו של האדם. כל ויתור על קוצו של יוד של ערך מערכינו החילוניים, האנושיים, ההומניים והפלורליסטיים, עליהם מושתתת מערכת החיים שלנו כיהודים חילוניים, מרגע לידתנו ועד למותנו, פוגעת בקודש הקודשים שלנו כבני-אדם בני-חורין. כל ויתור שאנחנו מוותרים מרצוננו, או בתמימותנו מתוך חוסר-מחשבה, מחוסר ידע, מהעדר אסרטיביות, משיקולים פוליטיים או התגמדות וכניעה בפני כוחות שמופעלים עלינו מצד גורמים דתיים, כנים או מתוך כוונת השתלטות וכפייה, הוא ויתור שגוי, פגום, פוגע ומשחית. ויתור כזה המצטרף לכוחות המקעקעים את יסודות חיינו כפרטים וכציבור, שיש לו את מלוא הזכות הדמוקרטית והמוסרית לחיות את חייו בלא כל לחץ או כפייה.

אחד מיסודות החשיבה החילונית הוא יכולת הניתוק מהצורך להזדקק לכוח עליון כלשהו. את חיינו אנחנו בונים על התפיסה, שהאדם, ורק הוא, צריך לקבוע את חייו ואת גורלו. המאבק למען הפצתה של השקפת העולם הזאת, כרוך בצורך לספק מישנה סדורה של יסודות ערכיים, חשיבתיים ותרבותיים של השקפת העולם החילונית - אתאיסטית ואגנוסטית כאחד. לעתים מדובר בהצהרות שאינן קשורות לאמונה הדתית, כמו זכותו וחובתו של האדם לחשוב בעצמו, לשקול דברים על פי דעתו, לבקר את דעתו של הזולת, לבחור בין אופציות, ולהחליט על דרכו בתחומים שונים של החיים. יש מקרים, בהם נדרשת הצהרה ברורה, גם אם יש בה נימה של דווקאיות, כמו האמירה המהווה את הבסיס לדיוננו זה - בראשית ברא האדם את האלוהים. אמירה זו היא כל כך חילונית, ומבטאת בתמציתיות כל כך מוצלחת את השקפת העולם החילונית, שאינני מבין כיצד מסוגל יהודי חילוני בעל הכרה להתנגד לה עקרונית.

סטיקר בראשית ברא

חובה על הציבור היהודי החילוני לשאת את דברו בגלוי ובגאווה. דברו של הציבור היהודי החילוני חייב לכלול, בין השאר, את האמירה הברורה, שאיננה משתמעת לשני פנים, ש"אלוהים" לגבינו איננו קיים, לפחות בביטוי הפרסונלי שנותן לו המאמין הדתי - אל בדמות אדם, בעל תכונות אדם; אל נוקם ונוטר, עושה חסד ומעניש גם יחד; אל שמשמיד אלפים ומיליונים מ"ילדיו האהובים" רק משום ש"חטאו", לכאורה; אל שקובע מה יעשה ומה לא יעשה יהודי בכל שנייה ושנייה ממאה ועשרים שנות-חייו; מה ומתי יאכל ומה ומתי לא יאכל; מה ילבש ומה יחבוש לראשו; כיצד ינהג ביום שמחה כביום אבל; מה תרבות יצרך ומה ישרוף או ישליך לפח האשפה; כיצד ועם מי יקים משפחה ועם מי לא; מי פסול לנישואין ומי איננו זכאי לחיות בחברה האנושית או להיקבר בתוכה - "אל" כזה איננו קיים לדידנו. אי-קיומו של אל כזה מבטל מהותית ומעשית את כל החוקים הנכפים עלינו בשמו ומטעמו, בידי שליחיו-מטעם-עצמם, והסיסמה הקצרה, שהיא מעט המכיל את המרובה - בראשית ברא האדם את האלוהים - תמשיך להיות הסיסמה שתינשא אל-על, בראש גלוי (תרתי משמע), בגאווה ובגאון, ללא כל מורא ופחד, ובהצלחה. בכך אין לי כל ספק.

ועוד נכתב במכתב שגרירים מס' 10: "... לדעתי הסטיקר פוגע במאבק בכפייה הדתית, לא רק אצל דתיים מתונים ומסורתיים, אלא גם אצל חילונים שמאמינים באלוהים...", ועל כך כבר ענה דרור בצדק רב, אם כי בעדינות רבה: "חילוניים שמאמינים באלוהים זה קצת סתירה, לא?" לי, למשל, לא ברור כיצד אמירה שהיא כל כך בסיסית בהשקפת העולם של היהודי החילוני, יכולה לפגוע במאבק לחופש מכפייה דתית. ההיפך הוא הנכון: בריחה מהצהרת-אמת, חיפוש מחבוא מאמירות גאות ומהותיות להשקפת-עולמו של היהודי החילוני, היא הפוגעת ביכולתו להתמיד במאבק ולנצח. מי שמוותר על עיקרון חשוב בחייו, סופו שמפסיד את חייו כולם.

וכאן אני מגיע לטיעון חשוב נוסף: אתם - כל היהודים החילוניים היראים מלהצהיר בריש גלי על השקפת-עולמכם, מעלים את טענת-החשש חסרת הבסיס, שאמירה או סטיקר, המצהירים "בראשית ברא האדם את האלוהים" פוגעת ברגשות יהודים דתיים. האם ביטאתם דעה זו, של פגיעה ברגשות האחר, גם לגבי ההצהרות והכתובים הדתיים, ש"בראשית ברא אלוהים את האדם"? מדוע לא קראתי מילה וחצי מילה מפיו של איש ממבקרינו באתר, הקורא תיגר על הפסוק הפותח את הספר הקדוש מכל ליהודים הדתיים - את ספר בראשית? שהרי מה כתוב שם? מה לומד כל ילד יהודי חילוני, שהוריו מתנגדים לכפייה דתית, החל מגיל הגן, בוודאי מכיתות היסוד, אם לא את המשפט ההצהרתי, שאלוהים הוא בורא הכל? האם מישהו מכל התוקפים את האמירה והסטיקר של אתר חופש הביע אי-פעם אותה ביקורת נוקבת על האמירה והסטיקר הדתי "אנחנו אוהבים אותך אלוהים"?

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ...
ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו...
(בראשית, א', 27-1). מה טוב, נאצל והוגן יש באמירה זו, שאיננו קיים באמירה ההפוכה של אתר חופש בראשית ברא האדם את האלוהים? כלום לגביך, יהודי חילוני, המאמין שאלוהים איננו קיים אלא במוחו של האדם הדתי, האמירה בראשית ברא אלוהים (את האדם) כשרה ולגיטימית, שעה שהאמירה שלך, המבוססת על השקפת עולמך שלך - בראשית ברא האדם את האלוהים איננה כשרה ואיננה לגיטימית??? מדוע, למשל, לא התקבל באתר חופש אי-פעם מכתב מיהודי חילוני, הקובל על פגיעה של אמירה דתית זו ברגשות היהודי החילוני? מה קרה? האם רק נפשו ונשמתו "העדינה" של היהודי הדתי פגיעה לביקורת, או להצהרות נגדיות, ונפשו ונשמתו "הגסה" של היהודי החילוני חסינה בפני ביקורת כזו? או, שמא, ידיד יקר, בנו, היהודים החילוניים, מותר לפגוע? האם כלפינו מותר להשמיע כל הצהרה, גם כזו שמערערת את יסודות השקפתנו האישית והחברתית? האם בנו מותר לפגוע משום שלנו "אין", כביכול, מסגרת רעיונית מגובשת ומקודשת, לכאורה, שעה שליהודי הדתי "יש" מסגרת מקודשת שאסור לפגוע בה?

סטיקר בראשית ברא

מי שמוותר על זכותו לחשוב, מי שמוותר על זכותו לחיות חיים רוחניים, רעיוניים, ערכיים ותרבותיים, המוותר על זכותו לבטא בקול ובכתב את השקפת-עולמו, ומוכן לוותר על ערכיו בהתגמדות כנועה, מתרפסת ומפוחדת, רק בשל החשש "מה יגידו היהודים הדתיים" - ויתר על עיקר חייו. אנחנו, היהודים החילוניים, בביטוי הגלוי של השקפת עולמנו, איננו פוגעים באיש. בוודאי לא בהתבטאויות הנשמעות והנכתבות באתר חופש. הרי איש מאתנו לא נכנס לבית-כנסת ומצהיר שם את דעותינו, בוודאי איש מאתנו לא מחלק שם את הסטיקרים שלנו. ויש לי עוד הפתעה קטנה בשבילך, המבקר היהודי החילוני: אנחנו גם לא נכנסים לאתרים הדתיים הרבים, ולא טוענים כלפיהם דבר מכל ההצהרות שהם מצהירים שם, בין אם מדובר באמונותיהם, או גם בהתבטאויותיהם כנגדנו. אנחנו פועלים ומתבטאים ומצהירים את דעותינו במחנה שלנו, בקרב הציבור היהודי החילוני בו אנו חיים, ואתר "חופש" הוא האתר היחיד - היחיד - שנושא בגאווה את סמלי חייו של הציבור הזה.

בניגוד לדעתם של המבקרים, אלו ואחרים, אין הציבור הדתי - המתון, המסורתי וגם הקיצוני - מהווה קהל יעד שלנו. כל אדם, חילוני, דתי, מסורתי וגם חרדי, מוזמן, כמובן, להיכנס לאתר, לקרוא, לשקול, לבקר, ואם מישהו מהם יגיע למסקנה כלשהי - יהיה זה פרי של חשיבה ולימוד שלו עצמו. אבל אין זו מטרת אתר "חופש", שמעולם לא ביסס את פעילותו על תשתית מיסיונרית, כמעשיהם, להבדיל, של מרבית האתרים החרדיים. אוכלוסיית היעד של האתר היא, כאמור, הציבור היהודי החילוני.

החשש מפני "מה יגידו הדתיים" שגוי מיסודו. את דרכנו נתווה ונממש אך ורק על בסיס מה יגידו היהודים החילוניים, כלומר, החילוניים בהכרה ומתוך גאווה. גם הטענה, "שלא לפגוע ברגשותיהם של הדתיים", איננה ממין העניין: רגשותינו נפגעים מרגשותיהם לא פחות עקב הצהרותיהם, דרישותיהם, אמירותיהם, ביטויים שהם ורבניהם משמיעים השכם והערב, בדרשות, בכנסים, במודעות ובפשקווילים שהם מפרסמים עלינו או כלפינו. נשמח להגיע לאותו רגע, בו יציג המיגזר הדתי סייג לדרישותיו מן הציבור היהודי החילוני בטענה, שהם אינם רוצים לפגוע ברגשותיו. לרגע הזה אני מייחל, ולדידי אלו יהיו "ימות המשיח".

סטיקר בראשית ברא


ספטמבר 2001



חברים ב- עוצב על ידי