אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פגיעה ביכולת המבצעית עיוותים גזעניים ושוביניסטיים
בזבוז כספי משלם המיסים פגיעה במורל
פגיעה בהיררכיה הצבאית הטפות ל"חזרה בתשובה"
פגיעה בחופש הפרט והמצפון השפעת מפקד על פיקודיו
קבורה צבאית שימושי

 

האם צה"ל צריך לספק "צרכים דתיים" על חשבונו ומטעמו? אולי יספק גם "צרכים חברתיים"? רגשיים? מיניים? אפשר בהחלט להגיע להסכמה ציבורית רחבה על מערכת כללים שתאפשר די חופש לפרט כדי שיוכל לקיים פולחנות דתיים, אך אין להפקיר סמכויות מתחום הצבא בידי אנשי דת.

 

פגיעה ביכולת המבצעית

אין זה סוד שלרבנים הצבאיים כוח רב בתחומים מסויימים, וביכולתם להביא לנקיטת צעדים חמורים נגד מפקדים אשר הפרו פקודות צבאיות-דתיות. המפקדים חוששים לחרוג אפילו חריגה קלה מן הנוהלים הצבאיים-הדתיים ביודעם שהם עלולים לשלם על כך תשלום אישי כבד. יש לכך השלכה ישירה על תכנון תרגילים, ביצוע אימונים וארגון פעילויות שוטפות.
לדוגמא: מפקד מתכנן לקיים ביום שישי תרגיל, אשר יסתיים לפני כניסת השבת. בעקבות עיכובים שונים הוא מעריך שישנה סבירות, אף כי נמוכה, שלא יספיק לסיים את התרגיל לפני כניסת השבת. הוא יודע שאם אחד מחייליו יתלונן ברבנות הצבאית הוא ינזף או יודח, ומחליט שלא כדאי להסתכן. הוא מחליט לקצץ או לדחות את התרגיל.

האימונים בכל הצבא מושבתים בו בזמן, בסוף השבוע. הדבר מונע ניצול יעיל יותר של המשאבים העומדים לרשותו: שטחי אש (החסרים תמיד), סימולטורים ומאמנים שונים (אשר מוקצים במשורה במשך השבוע), כיתות לימוד וכד'. לפחות 15% מהזמן הם עומדים מיותמים. עקב כך אמצעי ההדרכה נרכשים בכמויות גדולות יותר מהאופטימום והדבר מתבטא בבזבוז כסף.

רובם המכריע של החיילים משתחררים לבתיהם בסוף השבוע, וחוזרים לצבא ביום ראשון בבוקר. מדוע? האם מתוך יעילות? בימי ראשון בבוקר משתרכים תורי ענק של חיילים במוקדי ההסעות הציבוריות (אוטובוסים ורכבות) ופקקי תנועה ארוכים משתרכים בכבישי הארץ. החיילים מבזבזים שעות רבות בדרכים בגלל הלחץ הנקודתי שנוצר, מחסירים שעות עבודה בבסיס, ולבסוף מגיעים אליו עייפים ומותשים.

יום כיפור הוא נקודת תורפה פוטנציאלית במוכנות המבצעית של צה"ל. ב 73' צבאות ערב ידעו לנצל אותה. באותו יום מרבית הצבא שוחרר לביתו, רוב הלוחמים היו חלשים בגלל הצום, ובנוסף היה קושי להעביר את הידיעה על פריצת המלחמה מכיוון שאנשים לא הקשיבו לרדיו. כל הקשיים האלה נוצרו רק בגלל שזה היה יום כיפור. לא כי צה"ל הכריז על יום שבתון כללי שהוא גם צום שאפילו אסור לשדר/לשמוע בו רדיו. סתם מין יום כזה שאין בשום מקום בעולם, יום נאחס. לשם ההגינות יש לציין שגם היו מספר יתרונות, מן הצד השני: הכבישים היו ריקים וניתן היה להעביר כוחות ואספקה בלא הפרעה וכן אנשים היו בביתם וניתן היה לאתרם בקלות. כמובן שהיו גם גורמים שונים ואחרים שהביאו לכך שצה"ל כמעט והוכרע, בלי קשר לכך שהיה זה דווקא יום כיפור.

במרץ 99' התפרסם בעיתונות כי קמה סערה בקרב רבני הציונות הדתית, בעקבות שירות משותף של חיילים דתיים במחלקות מעורבות עם חיילות. בין השאר "נאלץ חייל לשאת על גבו חיילת, לשם תירגול". הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר בהר ברכה, אמר כי בחלק מהמקרים - יש לסרב פקודה ולהתלונן ברבנות הצבאית.

 

בזבוז כספי משלם המיסים

לולא היה צה"ל מעורב בנושאי דת הוא היה חוסך כסף רב. כיום מוטל הנטל הכלכלי של הדאגה ל"צרכי הדת" של החיילים הדתיים (כולל אספקת מזון כשר) על כלל הציבור. האם זה מוצדק? ודאי לא אוטומטית.
שפטו בעצמכם את ההבטים הבאים.

לפי "מעריב", 26.3.03:
חיילים דתיים יכולים לבחור בין ארבעה סוגי כשרות: גלאט כושר של הרב עובדיה, של הרב לנדאו, של הרב פינטו ועוד בד"צ.
ואנחנו טוענים, מעבר לשחיתות שבעניין, לאפלייה - שהרי החיילים החילונים אינם זכאים לבחור אוכל חופשי מכל כשרות!

רבנים צבאיים, משגיחי כשרות, קציני ומש"קי דת מתוקצבים מקופת הצבא במשכורת, ביגוד וכיו"ב. לאחר שיחרורם הם גם זוכים בהטבות של חיילים משוחררים, מקופת המדינה.
(הערה: משגיחי כשרות עובדים גם כטבחים, וכמובן שהביקורת מופנית לאותו חלק מזמנם אשר מוקדש לעניין הדת)

הרב הצבאי הראשי נושא משרת אלוף, וזהו תקן שעלותו גבוהה מאוד. בכל הצבא יש רק כ-20 אלופים, ובעלי תפקידים בכירים וחשובים מסתפקים בפחות מכך. למשל קצינת ח"ן ראשית, קצין רפואה ראשי וקצין שריון ראשי. האם תפקידו של הרב הצבאי הראשי חשוב אף מאחד מאלה?

מערכות נפרדות של ציוד למטבחים, המונעות ערבוב של חלב ובשר, עולות כסף רב. מה הפתרון? לא יודעים. אולי שיהיה מטבח רגיל ולידו מטבח כשר קטן?

כל חנות שק"ם מוגדרת כ"חלבית" או "בשרית", ומותר לה להגיש רק מוצרים המתאימים להגדרה שלה. הדבר מצריך הקמה של יותר חנויות שק"ם.

 

פגיעה בהיררכיה הצבאית

לאנשי צבא דתיים יש מחוייבות הן לערכי הצבא והן לערכי הדת. כאשר יש התנגשות ביניהם, לא תמיד ידם של ערכי הצבא על העליונה. הקליק/י כאן כדי לקרוא את "הנאמנות הכפולה" - מאמרו של אינג' קדיד לפר על תת אלוף אליעזר שטרן, קצין חינוך ראשי בצה"ל, ועל נושאי משרות דתיים בכלל (מרץ 2001).

בכל נושא שיש לו נגיעה דתית, עלולים להתעורר חילוקי דיעות בין הגורם הצבאי המקצועי לבין הרבנות הצבאית. ההחלטה הסופית תהיה תלויה במידת עיקשותם של שני הגורמים ובמידת יכולתם ורצונם לכופף זה את זה. מאחר והרב הצבאי הראשי, העומד בראש הרבנות הצבאית, הוא בדרגת אלוף, יכולתה של הרבנות להשפיע בצבא חזקה ביותר.

המקרה המביש בו נשלחו מצות ועוגות כשרות לפסח כסיוע הומניטרי לנפגעי הרעב באתיופיה (למה? כדי שימותו??) באפריל 2000, מדגים כיצד הרב הצבאי הראשי מסוגל לכופף בקלות אפילו את הרמטכ"ל.

עקב הרעב באתיופיה, הורתה לשכת הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, לרב הצבאי הראשי, האלוף גד נבון, להוציא ממחסני החירום של צה"ל עשרה טונות קרקרים, שמשרד הבטחון ייעד למשלוח חירום לנפגעי הרעב, וזאת על אף שנבון הביע את התנגדותו לצעד זה. בתגובה פסק נבון כי אם יפתחו המחסנים, תיפגע כשרותו של כל המזון שנמצא בהם, ולא ניתן יהיה להשתמש בו בתום החג. בעקבות פסיקה זו התקפל צה"ל, והוחלט שלא לשלוח את הקרקרים לאתיופיה.

בסופו של דבר נשלחו, בין היתר, 700 ק"ג עוגות כשרות לפסח ו- 3 טונות מצות.

מבוסס על הכתבה של אילאיל שחר ב"מעריב", אפריל 2000.

האל עומד מעל המפקד, בזה ודאי כל חייל דתי מאמין. השאלה המעשית היא היכן ממקם החייל את הוראותיו של הרב שלו, רב שאינו דווקא כפוף לרמטכ"ל. לגמרי לא ברור לצופה מבחוץ האם הוראותיו של הרב לא עלולות לגבור על הוראות המפקד הצבאי במצבים מסויימים. רבנים (לא צבאיים) מנסים להשפיע על חיילים במהלך שירותם, וקובעים פסקי הלכה "מחייבים". לא פחות חמורה מכך היא שתיקתו של הצבא בתגובה להתערבויות אלה, שתיקה אשר נובעת לא במעט מן השדרה הפיקודית הדתית הפורמלית אשר נטועה בתוכו.

 

פגיעה בחופש הפרט והמצפון

צה"ל משחרר חיילים מטעמי דת, אך אינו מוכן לשחרר חיילים מטעמי מצפון אחרים (למשל פציפיזם). מהו העיקרון המנחה כאן? למה לא משחררים פציפיסטים וכן משחררים בנות דתיות?

 

עיוותים גזעניים ושוביניסטיים

למיטב ידיעתנו, התפקידים הקלריקליים שבצה"ל סגורים להלכה ובפועל בפני נשים ובפני לא-יהודים (למעט מספר תפקידים המוגדרים במיוחד עבור קבוצות אלה). זהו מצב מעוות שאסור להשלים איתו, ויש לתקנו, בבחינת "הרע במיעוטו" (עד שהתפקידים הללו יבוטלו).

תהיה זו יותר מאשר "יריה באפלה" אם נייחס חלק מן האיטיות המרגיזה של תהליך ההשתלבות של נשים בתפקידים מבצעיים בצבא לגורמים דתיים. אין זה נכון באופן גורף, אך הנטייה הממוצעת של מפקדים דתיים היא ודאי לכיוון ההפרדה המסורתית בין התפקידים ה"גבריים" ל"נשיים".

 

פגיעה במורל

אין כמו סיפורים אישיים כדי להבהיר את הפגיעה במורל. לחץ/י כאן כדי לקרוא את חוויותיו של דבירי מהטירונות ה'כלל צה"לית'.

סקר שבוצע בין החיילים הקרביים בדרום לבנון, במטרה למצוא דרכים להנעים ולהקל עליהם את שירותם, העלה כי הכי היו רוצים לקבל אספקה של קורנפלקס. אבל למוצבים בדרום לבנון אסור להכניס חלב (למעט מוצרי חלב מסויימים), בשל החלטת הרבנים הצבאיים כי הדבר כרוך בבעיות הלכתיות ויקשה על שמירת כשרות. לחיילים בדרום לבנון יש עכשיו המון קורנפלקס, אבל הם לא כל כך נלהבים לאכול אותו יבש...

ישנו איסור על הכנסת מוצרים חלביים לתחום של חנות שק"ם בשרית ולהיפך, אפילו רק כדי לשבת ולאכול אותם סביב השולחנות, ולעיתים אפילו אם השולחנות הם בחוץ! כתוצאה מכך קבוצת חיילים שחלקה קנתה מוצרים בשריים וחלקה קנתה מוצרים חלביים אינה יכולה לשבת יחד בתחום השק"ם. חייל אשר רוצה לאכול המבורגר ביחד עם מילשייק נתקל בבעיה לוגיסטית מורכבת.

 

הטפות ל"חזרה בתשובה"

ענף חדש הוקם ברבנות הצבאית: "ענף רוח לחימה". בעלי ניסיון חוששים, ולא בכדי, שבמסווה של רוח זו אורבת לנו "רוח הקודש" ועימה המיסיונרים של חב"ד ו"ערכים". לראש הענף מונה חוזר בתשובה - סגן אלוף דוקי בן-ארצי, בוגר מכון "מאיר" לחוזרים בתשובה. וכבר נשאלה השאלה בצה"ל - "האם יעסוק בן-ארצי בהחזרה בתשובה???" (מתוך "הארץ", 5.12.00)
והערת מערכת האתר:
בחייכם - ראיתם פעם חוזר בתשובה שלא עוסק בהחזרה בתשובה? אנחנו לא ראינו.

על פי פקודות מטכ"ל משנת 1986 אסורה כניסת מטיפים חרדיים, כולל מטיפי חב"ד, ליחידות צה"ל. בשנים האחרונות, בעקבות לחצים חרדיים בלתי פוסקים, ישנם מפקדי יחידות המתירים לאנשי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל, בעיקר בתקופות החגים.

תסריט נפוץ למדי הוא זה של חרדים הנכנסים למחנה ביום שבת בבוקר במסווה של "השלמת מניין". הם מציקים לחיילים (המנסים לישון בשבת בשש בבוקר!) ומשדלים אותם ללכת לבית הכנסת הצבאי להתפלל

כל מי שנתקל באירוע, בו נכנס איש חב"ד או חרדי אחר ליחידה צבאית למטרת הטפה דתית מתבקש לרשום מיד את הפרטים הבאים:
תאריך האירוע, מקום האירוע (מספר היחידה כאשר יש איסור ציון שם היחידה), שם מפקד היחידה או מספרו האישי, שמות או מספרם האישי של קצינים וחיילים שנטלו, חלק באירוע, ותיאור קצר של האירוע או הפעילות בה נטל אותו חרדי חלק.

את הפרטים הללו יש לשלוח לנציב קבילות החיילים עם העתק אלינו (עמותת חופש), או ישירות אלינו, ואנחנו נפנה בקובלנה לשלטונות צה"ל ולאנשי חוק ומשפט. אנו לא נחשוף את שם המודיע באם נתבקש לעשות כך.

רן בר-זיק נתקל בבעיה דומה בבסיס שלו ועם קצת יוזמה פתר אותה בהצלחה: קרא/י כאן!

 

השפעת מפקד על פיקודיו

ישנם מפקדים דתיים אשר מציגים בצורה גלויה את השקפתם בנושא הדת, ובכך משפיעים בעקיפין על פיקודיהם (למשל: תולים תמונה של 'הרב' כדורי במשרדם, מעודדים חיילים להצטרף לתפילה וכד'). מקרים כאלה הם בעיתיים במיוחד, מכיוון שהם מעמידים את החיילים במצב לא נוח - מצפונם ורצונם מתנגשים עם הצורך להיות "בסדר" עם המפקד.

 

קבורה צבאית בטקס דתי או אזרחי

"ברירת המחדל" של הצבא היא עריכת טקס דתי. אולם זכותה של המשפחה האבלה לבקש שיערך ליקירה הלוויה צבאית במתכונת אזרחית.
קראו בעמוד ה"אלטרנטיבות".

 

שימושי

צה"ל מפעיל "קו פתוח" לפניות חיילים בנושא דת.
מספרי הטלפון הם 050-7783679 ,03-5694950

 

ספרו לנו מנסיונכם האישי (גם בעילום שם)!

לראש הדף


אוגוסט 1999, עם עדכונים בהמשך



חברים ב- עוצב על ידי